“מה שקורה עכשיו בעזה מתרחש בעקבות הלחץ של אבו מאזן, שהגביר את הלחץ הרבה יותר ממה שחשבו שיעשה. זה גורם לחוסר יציבות שאותה ניסו לשמר ישראל ומצרים”. כך אומר ל’מידה’ תא”ל במיל’ יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ”ן וכיום חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, בעקבות אירועי סוף השבוע האחרון ברצועה.
לדבריו, השאלה המרכזית בסוגיה העזתית נותרה בעינה והיא האם חמאס יכול ורוצה לשלוט במצב. “זה אזור שיש בו הרבה קבוצות וארגונים שיש להם יכולות משמעותיות לפגוע בישראל, ולכן יש היגיון בהשקעה הרבה בהסדרה. זה לא שמישהו התאהב בחמאס פתאום”, הוא מסביר.
האם הרקטות לעבר גוש דן בערב חמישי באמת נורו בטעות?
זה נראה לי לא הגיוני שהם יורים בזמן שישבו עם המצרים כדי לירות טיל פאג’ר בטעות צריך טעות גדולה מאוד. אם צה”ל אומר את זה אני לא מטיל ספק באמינותו. אבל זאת הייתה עוד תזכורת לכך יש לחמאס וארגוני הטרור בעזה רקטות במוכנות גבוהה שמכוונות לעבר מרחב גוש דן וביכולתם גם ללחוץ על ההדק ולשגר אותן”.
האם איראן קשורה לכך כמו שרמזו דיווחים מסוימים?
“זה שאיראן רוצה להגביר את הלחץ על ישראל ומנסה מדי פעם דרך עזה זה ברור. אם זה באמת היה אירוע בו הג’יהאד האסלאמי ירה בניגוד לרצון החמאס כדי להפריע למגעים עם מצרים ולמנוע הסדרה, ניתן היה לטעון שאיראן עומדת מאחוריו – השאלה היא איזה גרסה אתה מקבל. גם בג’יהאד נחפזו להבהיר שלא היה להם קשר לשיגורים. אני יכול להבין שהם רוצים לחמוק מנחת הזרוע של החמאס, אבל בדרך כלל הם לא מתביישים במעשים כאלה”.
באיזו מידה חמאס באמת שולט בשטח?
“המהומות והאירועים שקורים כרגע בשטח מטילים ספק בשליטה הזאת. יש לחץ כבד על האוכלוסייה בעזה מצד הפת”ח ואבו מאזן שדורש מהחמאס לקבל את המרות של רמאללה ומפעיל לחץ כלכלי כבד. חמאס מצדו לא יכול לוותר ומנסה לשחרר לחץ בעזרת הפגנות, אבל גם זה כבר לא עובד. להפגנות של החמאס באים פחות אנשים מאשר להפגנות נגדו. הפער בין תמונת המציאות שחמאס מנסה לצייר למציאות בפועל היא גבוהה”.
לשמר את היציבות
עוד אומר תא”ל במיל’ קופרווסר כי האפשרות ששלטון חמאס יתמוטט מבפנים קיימת, אך כרגע נמצאת בסבירות נמוכה. “לחמאס אין בעיה לירות באזרחים ירי חי אבל יש לזה מחיר. אם האוכלוסייה מאבדת את הפחד מהשלטון זה יכול להגיע גם להפלתו. ראינו את זה בהרבה מקומות בעולם הערבי. יש פה אתגר מאוד משמעותי עבורו מעבר לשאלת השלטון, גם בשאלה איך הוא נראה מבית ומחוץ. בינתיים המרוויח הכי גדול מהמצב הוא אבו מאזן שמפגין כושר עמידה ולא מתקפל”.
מה נראה בעזה ביום שאחרי החמאס?
“אם הרשות הפלסטינית תחזור לשלוט אז נראה מציאות אחרת, למרות שצריך לזכור שגם כשהיא שלטה שם היא נכשלה ביצירת יציבות. אם היא תכנס לעזה ותצליח לפתח גישה אחרת, זאת תהיה הזדמנות לא מבוטלת גם עבור ישראל. אנחנו לא רוצים הסלמה מול הרש”פ וזאת תהיה התפתחות חיובית מבחינתנו, למרות ששוב אני מדגיש שהסבירות לכך נמוכה”.
מה החלק של מצרים בסיפור?
“גם המצרים לא מעוניינים בהסלמה. הם מבינים שאם תהיה הסלמה נוספת ישראל עלולה לאבד את סבלנותה ולהפעיל לחץ גדול על חמאס שיזלוג למצרים, והם לא רוצים את זה. המצוקה שבה נתון החמאס מחייבת אותו מדי פעם ליצור התלקחות מקומית כדי ללחוץ על הגורמים השונים לספק לו את מבוקשם. בינתיים יש למצרים מנופים טובים והם מצליחים להשיג הסדרה”.
איך אתה רואה את השבועות הקרובים עד הבחירות בישראל?
“כל המציאות היא לא יציבה. יש פה הרבה גורמים שיכולים ליצור ניצוץ שעלול להוביל להתלקחות, לא רק בהקשר שלנו גם בהקשר לחמאס פנימה, שחייב להתייחס למציאות גם ללא קשר לבחירות בישראל. מצד שני כל צעד של ממשלת ישראל, שבדרך כלל זוכה לקונצנזוס מול האיום של חמאס מעזה, מקבל בתקופת הבחירות ביקורת פוליטית קצת מוזרה”.
אז מה צריכה להיות המדיניות הישראלית?
“כרגע חמאס חלש מספיק כדי להיות מורתע, אבל חזק מספיק כדי למנוע מגורמים לא רצויים בעזה להתחזק. המדיניות הישראלית בעניין הזה היא שכל זמן שניתן לשמר את היציבות מול עזה באמצעות מנופי האיומים שלנו ושל המצרים זה עדיף על פני הסלמה. בהסלמה אתה לא יודע איך זה יגמר ואתה עשוי לשלם מחירים גבוהים, ולכן אנחנו נעזרים גם במצרים שיש להם אינטרס דומה. בדרך כלל בארבע השנים האחרונות זה החזיק מעמד. ברור שאם החמאס ייפול מבפנים אף אחד לא יתלונן, אבל ישראל לא תעשה זאת”.
פורסם באתר "מידה".
