גורמי ביטחון בכירים אומרים כי מערכת הביטחון הישראלית נערכת לתגובה החות'ית למבצע "טיפת מזל", שבו חוסלה ממשלת החות'ים ב-28 באוגוסט 2025. הם מעריכים כי החות'ים ינסו לפגוע בבכירים מדיניים וביטחוניים בישראל ובתשתיות לאומיות. כתוצאה מכך, הוגברה האבטחה על בכירים ישראלים.
החות'ים ממשיכים לשגר טילים בליסטיים וכלי טיס בלתי מאוישים מתימן לעבר ישראל, ובשבוע שעבר תקפה ישראל מתקנים צבאיים ומתקני דלק באזור צנעא בתימן.
מנהיג תנועת "אנצאר אללה" החות'ית בתימן, עבד אלמאלכ אלחות'י, אמר בנאום שנשא ב-10 בספטמבר כי "בשבועיים האחרונים בוצעו 38 פעולות באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים". הוא הוסיף: "הפיגוע בשדה התעופה רמון היה מבצע מוצלח, כמו גם המבצע החשוב בנתב"ג". עוד ציין כי "היו שני מבצעים לפגיעה בשתי ספינות מסחריות של האויב הישראלי בצפון הים האדום". לדבריו "חיסולם של ראש הממשלה החות'י ועמיתיו, שהיו בין ההרוגים ועבדו במשרדי ממשלה אזרחיים, אינה מהווה הישג צבאי או ביטחוני לאויב הישראלי".
גורמי ביטחון בכירים אומרים כי החות'ים הם כיום השלוחה הפעילה והחזקה ביותר של איראן, וכי תימן הפכה לזירת העימות העיקרית בין ישראל לציר ההתנגדות בהובלת טהראן.
המודיעין הישראלי משקיע כעת מאמץ מרוכז להשיג מודיעין איכותי שיאפשר חיסולים ממוקדים של ההנהגה הצבאית החות'ית, ובראשה המנהיג עבד אל-מאלכ אל-חות'י.
האסטרטגיה של פגיעה במתקנים כלכליים באזורים שבשליטת החות'ים בתימן אינה מספיקה כדי לעצור את האש לעבר ישראל. ישראל שידרגה את משוואת ההרתעה לשלב חדש ועברה לנטרול ממוקד: פגיעה ישירה בהנהגה. הדבר בא לידי ביטוי בתקיפה הישראלית בצנעא, שבה חוסל ראש הממשלה החות'י, אחמד ע'אלב אל-רהאווי, יחד עם תשעה שרים וכמה בכירים נוספים.
בתוך שנה מאז החלה התקיפה בתימן הצליחה ישראל להנחית מכה קשה על ההנהגה החות'ית – הישג משמעותי המעיד על שינוי איכותי באופן ניהול הזירה. הצלחה זו נשענת הן על שותפויות עם שחקנים בעלי ידע לוגיסטי בתימן והן על ניצול סביבה גיאוגרפית מתירנית שבה אין ריבונות מרכזית.
בנוסף, שיתוף הפעולה המודיעיני בין ישראל לארצות הברית – שנמנעה מפעולה צבאית ישירה נגד החות'ים והעדיפה סנקציות כלכליות – סיפק לישראל בסיס מידע חשוב. ארה"ב, שביקשה להימנע מהסלמה אזורית, השאירה את המשימה הצבאית בידי ישראל, וישראל הצליחה להשיג תוצאה חשובה.
גם השותפות עם איחוד האמירויות מילאה תפקיד קריטי בהבטחת ההישג הישראלי הזה. תפיסת החות'ים כאיום על חופש השיט בים האדום חיזקה את שיתוף הפעולה בין ישראל למדינות השכנות לתימן, ובראשן איחוד האמירויות. מהלך זה פתח מרחב מבצעי אווירי לישראל. הנוכחות הצבאית הישירה של אבו דאבי לאורך חופי תימן סייעה לישראל לבסס את דריסת הרגל הצבאית והמודיעינית שלה.
בה בעת, החות'ים עצמם מהווים את הכוח התומך היחיד בחמאס ברצועת עזה ומיישרים קו עם האינטרסים של איראן. בעקבות התקיפה הישראלית בצנעא שחיסלה את הממשלה החות'ית, הגבירו החות'ים את מתקפותיהם כמעט מדי יום נגד שדות תעופה וערים ישראליות, כמו גם נגד ספינות ישראליות בים האדום.
לאחרונה הם אף פגעו במכלית בבעלות ישראלית שהובילה כימיקלים בצפון הים האדום. החות'ים הרחיבו את מגוון כלי הנשק שבהם נעשה שימוש – ממל"טים וטילים בליסטיים ועד טילים עם ראשי נפץ מצרר ותחמושת מכלי נשק – הכל כחלק מאסטרטגיה ברורה של הסלמה צבאית מתמשכת. עם זאת, מחויבותה של ישראל להרחיב את הלחימה בתימן מציבה בפני החות'ים אתגר צבאי ומדיני חדש.
התקיפה הישראלית בצנעא שחיסלה את הממשלה החות'ית חשפה את חוסר האיזון בין הכוחות. היא הדגימה את הפגיעות הביטחונית של ההנהגה החות'ית וגרמה לשחיקה בשלטונה הפוליטי. מותם של השרים החות'ים העלה שאלות קשות בתימן לגבי פעילות הארגון. במקביל, תגובות הקהילה הבינלאומית הדגישו את בידודה של תנועת "אנצאר אללה" והציגו את ההתנקשות כמתקפה על הישות החות'ית ולא כתוקפנות ישראלית נגד תימן כמדינה.
התקיפות הישראליות על מטרות חות'יות הרחיבו את הסדקים הפנימיים במדינה. גם האופן שבו טיפלו החות'ים בחיסול מנהיגותם האזרחית – כולל היעדר טקסי אבל ממלכתיים רשמיים – חשף חולשות בתפיסת המדינה והסמכות שלהם ועורר זעזוע בבריתות ביניהם. לכן, בכירים במערכת הביטחון מאמינים כי התוצאות האחרונות של התקיפות הישראליות בתימן מאלצות את החות'ים לבצע הערכה מחודשת של אסטרטגיית המלחמה שלהם נגד ישראל.
מעל לכל, עליהם לבצע הערכת סיכונים מחודשת לגבי ההשלכות הישירות על חייהם של אזרחי תימן מול עוצמתה הצבאית של ישראל, שאינה מהססת לפגוע קשות בחות'ים כל עוד הם ממשיכים לשגר טילים וכטב"מים לעבר המדינה היהודית.
