מי ניצח ומי הפסיד במלחמת ישראל-איראן? מלחמה היא לא תוהו ובוהו. זהו שימוש מכוון בכוח במרדף אחר מטרות פוליטיות. כל סכסוך מודרני חייב להישפט על פי המטרות הללו. במלחמה שערכה 12 ימים בין ישראל לאיראן, שלושה שחקנים מרכזיים חתרו למטרות שונות: ישראל, איראן וארצות הברית. על סמך מה שניתן להעריך באופן אובייקטיבי ופתוח, ישראל וארצות הברית השיגו הצלחה מוחצת ברמה הטקטית, המבצעית והאסטרטגית. איראן, שביצעה תגובה מוגבלת, ספגה תבוסה מוחצת. וחשוב מכל, העולם בטוח יותר כעת, מכיוון שאיראן כבר אינה קרובה להשגת נשק גרעיני.
ישראל: דיוק, עליונות ובהירות מטרה
מתחילת מבצע "עם כלביא" המטרה המדינית של ישראל הייתה ברורה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז ביום הראשון כי ישראל לא תשלים עוד עם האיום של איראן גרעינית בטווח הקרוב. ב-72 השעות הראשונות ניהלה ישראל את אחת מהתקפות המנע המתוחכמות ביותר בהיסטוריה המודרנית.
למעלה מ-300 חימושים מונחים שוגרו בחמישה גלים מסונכרנים. ישראל תקפה עשרות מטרות איראניות קריטיות, כולל מתקני גרעין, בסיסי אוויר, משגרי טילים, מרכזי מל"טים ומתחמי הנהגה. זאת בזמן שישראל ניהלה במקביל מבצע קרקעי גדול בעזה, כדי להרתיע את חיזבאללה ולהגן על אזרחיה מפני התקפות טילים יומיומיות.
ישראל עשתה יותר מאשר להכות בעומק שטח האויב. היא שלטה בשמי איראן. חיל האוויר הישראלי פעל בחופשיות מעל שטח איראן. אף כלי טיס ישראלי לא הופל. אף טייס לא נאלץ להילחץ מהמטוס או מעומק השטח. ההגנה האווירית של איראן, כולל מערכות מתוצרת רוסיה, לא הצליחה לעצור אף כלי טיס מאויש. ישראל הפגינה עליונות אווירית מוחלטת וחופש מבצעי בפגיעה בכל מטרה, בכל מקום בתוך איראן, ללא הפרעה.
מפגן הכוח הזה ניפץ את המיתוס של חוסר הפגיעות של איראן. במשך שנים בנתה הרפובליקה האסלאמית תפיסת עוצמה המבוססת על תוכנית הגרעין, ארסנל הטילים ורשת הפרוקסי שלה. תוך 12 יום פירקה ישראל את האשליה הזאת. פעולותיה אותתו לאזור ולעולם כי ניתן לפגוע באיראן, לשבור את תשתיותיה וניתן לפגוע בהנהגתה ללא היסוס.
עריפת ראשים אסטרטגית ושיבוש גרעיני
המבצע הישראלי התמקד לא רק בתשתיות, אלא גם באנשים. למעלה מעשרים מפקדים צבאיים איראנים בכירים נהרגו, ביניהם:
- חוסיין סלאמי (Hussein Salami), המפקד העליון של משמרות המהפכה
- מחמד באקרי (Mohammad Bagheri), רמטכ"ל הכוחות המזוינים של איראן
- ע'ולאם עלי רשיד, ראש מטה ח'אתם אלאנביאא
-
אמיר עלי חאג'יזאדה, מפקד חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה
- בהנאם שהריארי וסעיד איזדי, קצינים בכירים בכוח קודס
- ראש המודיעין של משמרות המהפכה, מחמד כאט'מי (Mohammad Kazemi) וסגנו חסן מחקיק (Hassan Mohaqiq)
במקביל, לפחות 14 מדעני גרעין חוסלו. אלה כללו את פריידון עבאסי-דוואני, לשעבר ראש הארגון לאנרגיה אטומית של איראן, והפיזיקאי מוחמד מהדי טהראנצ'י. מותם הנחית מכה אנושה על יכולת הנשק הגרעיני של איראן.
מתקני הגרעין העיקריים ניזוקו קשות או נפגעו:
- נתנז סבלה מהרס מתקן ההעשרה העילי שלה ונזק אפשרי לצנטריפוגות תת-קרקעיות
- איספהאן, שנפגעה פעמיים, ראתה כיצד תשתית המחקר הגרעיני שלה נהרסת
- פיצוצים ליד פורדו מצביעים על כך שהאתר בלב ההר עמוק ניזוק קשות, במיוחד עם התמיכה האמריקנית שהשתמשה בתחמושת חודרת בונקרים
- אתרי ייצור מנהליים וצנטריפוגות בטהראן נפגעו גם הם
הערכות ראשוניות מצביעות על כך שישראל השמידה עד 1,000 טילים בליסטיים על הקרקע. כ-65 אחוזים מהמשגרים של איראן נוטרלו. שדות תעופה, מחסני אחסון ומתקני מכ"ם ברחבי מערב איראן נמחקו.
מבקרי המבצע ציינו כי הסטטוס המדויק של מאגרי האורניום המועשר של איראן עדיין לא ברור. דיווחים מסוימים מצביעים על כך שייתכן שגורלו של חלק מהאורניום המועשר ברמה גבוהה אינו ידוע, ואימות עצמאי של ההרס בפורדו, נתנז ואיספהאן עדיין תלוי בספק. עם זאת, אין ספק שתוכנית הגרעין של איראן נסוגה לאחור באופן דרסטי. היקף הנזק למתקני ההעשרה, חיסול מדעני הגרעין המרכזיים, השמדת קווי ייצור הצנטריפוגות ופגיעה בתשתיות פיתוח טילים הנחיתו מכה שאיראן אינה יכולה להתאושש ממנה בקלות. נקבע תקדים חדש: אסור לאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני – לא באמצעות הצהרות דיפלומטיות, לא באמצעות סנקציות שלא נאכפות בשטח ולא באמצעות עסקאות שבריריות, אלא באמצעות פעולה נחרצת במידת הצורך. הקונצנזוס שלאחר המלחמה נוצר לא סביב משא ומתן, אלא סביב נחישות.
קריסת אסטרטגיית הפרוקסי
מעבר להשמדת נכסים פיזיים, ישראל השיגה יעד אסטרטגי רחב יותר: פירוק מטריית הפרוקסי של איראן. במשך עשרות שנים, שאיפותיה הגרעיניות של איראן שירתו מטרה פוליטית וצבאית: יצירת חומת מגן שתחתיה תוכל לפעול רשת הטרור שלה. רשת זו כללה את חמאס, חיזבאללה, החות'ים וקבוצות הנתמכות על ידי שיעים בעיראק ובסוריה.
מאז ה-7 באוקטובר, חמאס התדרדר קשות לכדי ממשלת צללים וכוח גרילה עם יכולת צבאית מוגבלת עד אפסית. במהלך המלחמה עם איראן, חיזבאללה לא שיגרו רקטה אחת. החות'ים, ששיגרו עשרות טילים לעבר ישראל בחודשים שקדמו לכך, הצליחו לשגר רק שניים במהלך 12 ימי המערכה. כל האסטרטגיה האזורית של איראן, שנבנתה במשך שנים, קרסה תחת לחץ. היא נוטרלה.
זו לא רק הצלחה בשדה הקרב. זה טרנספורמציה. בתוך 12 ימים בלבד, ישראל הותירה את שאיפותיה הגרעיניות של איראן, את המיתוס שלה כבלתי מנוצחת ואת רשת שלוחי הטרור שלה תחת ההריסות. את מה שטהרן בנתה במשך עשרות שנים, ישראל פירקה בדייקנות, בנחישות ובעוצמה מוחצת.
איראן: כישלון אסטרטגי
איראן שיגרה למעלה מ-500 טילים בליסטיים ו-1,000 מל"טים לעבר ישראל. רובם המכריע יורטו. מבין אלה שהגיעו ליעדיהם, פחות מעשרה גרמו לנזק קטלני. 28 ישראלים נהרגו, בהם 27 אזרחים וחייל אחד. בזמן שאזרחים נאלצו להיכנס למקלטים וחיי היומיום שלהם שובשו, מערכת ההגנה האווירית המשולבת של ישראל, הנתמכת על ידי בעלות ברית כמו ארה"ב וירדן, השיגה שיעורי יירוט של בין 80 ל-90 אחוזים. ההגנות מפני הרחפנים תפקדו כמעט ללא רבב. רק כטב"ם אחד חדר את המרחב האווירי של ישראל, הגיע לעיר אך לא גרם לנפגעים.
איראן טענה כי היא פוגעת באתרים אסטרטגיים כמו בסיסי חיל האוויר ומרכזי פיקוד. בפועל, היא גרמה לנזק מוגבל לתשתיות אזרחיות ולכמה מטרות סמליות. התקיפה ההרסנית ביותר פגעה בבית החולים סורוקה ופצעה עשרות. המתקפה על מכון ויצמן הרסה שנים של מחקר מדעי וגררה גינויים עולמיים.
הרפובליקה האסלאמית לא הצליחה להשמיד שדות תעופה ישראליים, לא השביתה את יכולת הפעולה של צה"ל ולא יכלה לשבש שירותים חיוניים. רשת ההגנה האווירית שלה התנפצה. למעלה מ-80 סוללות קרקע-אוויר הושמדו. יכולות המכ"ם שלה היו עיוורות לחלוטין. היא לא הפילה אף מטוס ישראלי. היא נכשלה צבאית ואיבדה את אמינותה מבחינה פוליטית.
החשוב מכל, לוח הזמנים הגרעיני של איראן עוכב לשנים. מתקנים ניזוקו, אנשי מפתח חוסלו ומאגרים נהרסו. טהראן רחוקה כעת מפצצה גרעינית מכפי שהייתה בתחילת העשור האחרון.
ארצות הברית: כוח עם מטרה
ממשל טראמפ נכנס לעימות בזהירות אך פעל בבהירות. כשהתברר שתחמושת ישראלית לא יכולה להגיע לאתרים המוסתרים עמוק באדמה כמו פורדו, ארה"ב סיפקה את התשובה. באמצעות מבצע "פטיש חצות", מטוסים אמריקאים העבירו את ה-GBU-57 Massive Ordnance Penetrator, וככל הנראה פגעו בליבת מתקני הגרעין המבוצרים ביותר של איראן.
כשאיראן תקפה בחזרה וירתה 14 טילים לעבר בסיסים אמריקניים, כולם יורטו. אף אמריקאי לא נהרג. לא הייתה הסלמה. המסר היה תקיף. אמריקה תפעל בעת הצורך, אך לא להגזים.
חשוב מכך, ארצות הברית סייעה להשיג הפסקת אש לאחר 12 יום – הפסקת אש ששמרה על ההישגים הישראליים, נמנעה מהסלמה אזורית ושינתה את מסלולה הגרעיני של איראן. אף מטוס אמריקאי לא אבד. אף חייל לא נהרג. עם זאת, המטרה של עצירת תוכנית הגרעין האיראנית הבלתי מרוסנת הושגה.
בעשותו כן, הממשל הפגין דוקטרינה של כוח ללא כיבוש. שום שינוי משטר. אין נוכחות קרקעית לטווח ארוך. אין עמימות. קצוות ברורים, דרכים ברורות, אמצעים ברורים. צלקות מדיניות החוץ של עיראק ואפגניסטן לא יצרו שיתוק בשטח. אמריקה הובילה בעוצמה, עם מטרה והשיגה תוצאות.
העולם בטוח יותר מבעבר
מלחמת 12 הימים הייתה עלולה להפוך לאסון אזורי. במקום זאת, היא הייתה מוגבלת, ממוקדת ויעילה. העולם ניצב כעת בפני איראן מוחלשת. תוכנית הגרעין שלה נפגעה. ארסנל הטילים שלה הצטמצם בחצי. שלוחיה שותקים. האמינות שלה מתנפצת.
קלאוזביץ כתב שמלחמה היא שימוש בכוח כדי להכריח אויב לעשות את רצונך. ישראל אילצה את איראן להפסיק. ארצות הברית חיזקה את התוצאה הזו. איראן, על כל איומיה וכלי הנשק שלה, לא יכלה לכפות את רצונה על איש.
המנצחת האמיתית במלחמה הזו היא לא רק ישראל או ארצות הברית. זו המערכת הבינלאומית. מדינת סף גרעינית נדחקה לאחור. משטר שהזין טרור חוצה יבשות נבלם. והעיקרון שניתן להשתמש בכוח באופן מוסרי ומדויק, כדי להגן על השלום, נשמר.
