פגישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראש המודיעין המצרי חסן רשאד מסמנת הפשרה חלקית ביחסי קהיר-ירושלים לאחר חודשים של מתיחות סביב רפיח וציר פילדלפי.
גורמי ביטחון מתארים את הפגישה כאיתות חיובי, אם כי לא פריצת דרך אמיתית. מקורות מצריים מזהירים כי כל חזרה ישראלית ללחימה בעזה או הפרה של הבנות הפסקת האש עלולה למוטט את הדטאנט השברירי.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים אמרו כי ביקורו של רשאד בישראל ב-21 באוקטובר 2025 ופגישתו עם נתניהו ועם ראש השב"כ החדש דוד זיני, מסמנים צעד לקראת הפגת המתיחות החריפה המאפיינת את יחסי ישראל-מצרים מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023.
לדברי הגורמים, הפגישה מתבססת על שיחת הטלפון בין נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לנתניהו, שהתקיימה בלחץ אמריקאי במהלך ביקורו של הנשיא טראמפ בישראל.
באותה שיחה הזמין א-סיסי את נתניהו להשתתף בפסגה האזורית בשארם א-שייח'.
גורמים ביטחוניים בכירים אמרו כי פגישת רשאד-נתניהו משקפת רצון הדדי בירושלים ובקהיר לחדש ולשמר ערוצי הידברות בדרג גבוה, לאור הדרישה האמריקאית ליישם את תוכנית השלום של הנשיא טראמפ ולחזק את הסכם השלום בין שתי המדינות.
העובדה שהנשיא א-סיסי שיגר את ראש המודיעין שלו לישראל מדגישה את תפיסתה של מצרים כשחקנית אזורית מרכזית, מתווכת ושחקנית משפיעה בעיצוב הסדר האזורי החדש שהנשיא טראמפ מבקש לכונן
עיתוי הפגישה עדין, שכן הוא עולה בקנה אחד עם הפסקת האש בעזה והצורך לייצב את המצב הביטחוני. מאמץ זה מחייב תיאום הדוק בין ישראל למצרים.
לדברי גורמים מצריים בכירים, המשך הרגיעה או חידוש המתיחות ביחסי ישראל-מצרים תלוי בראש ובראשונה בהתנהלותה של ישראל בתקופה הקרובה ובדבקותה בהסכם הפסקת האש בעזה.
קהיר טוענת כי מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים הייתה הטריגר העיקרי להסלמה, וכי שינוי כיוון עשוי לסייע להרגעת היחסים בין שתי המדינות.
המתיחות בין שתי המדינות הגיעה לשיאה כאשר ישראל השתלטה במהלך המלחמה על "ציר פילדלפי" ועל הצד הפלסטיני של מעבר רפיח, מהלכים שמצרים סירבה להכיר בהם. במקביל, מצרים עצמה הואשמה בהפרת מרכיבים של הסכמי השלום בסיני.
בחודש שעבר הזהיר הנשיא א-סיסי כי מדיניותה של ישראל עלולה לסכן הסכמי שלום קיימים, כולל הסכם קמפ דיוויד, ואף התייחס לישראל כ"אויב", לראשונה מאז נחתם ההסכם ב-1979.
בחודשים האחרונים ניהלה מצרים מערכה דיפלומטית אינטנסיבית נגד ישראל על רקע המלחמה המתמשכת בעזה ועודדה מדינות נוספות להכיר במדינה פלסטינית.
קהיר ראתה ב"תוכנית ההגירה" הקודמת של טראמפ איום על ביטחונה הלאומי וגורם להחרפת יחסיה עם ישראל.
כעת, לאחר שהנושא הוסר מסדר היום כחלק ממסגרת השלום הרחבה יותר של טראמפ, המתיחות נרגעה במידת מה.
גורמים דיפלומטיים מציינים כי מצרים מתנה כל הפשרה נוספת ביחסים בציות מלא של ישראל להפסקת האש, בהתחייבות להימנע מחידוש הלחימה ובהתחייבות לפתיחת מעבר רפיח לצמיתות.
עם זאת, בכירים במערכת הביטחון בישראל מזהירים כי למרות פגישת רשאד-נתניהו, אין סימן ברור לפריצת דרך אסטרטגית חדשה או לשינוי מהותי במדיניות של שתי המדינות.
היחסים ארוכי השנים בין מצרים לישראל נותרו נטועים בהסכם השלום מ-1979, שהתאפיינו בשקט דיפלומטי יחסי ובאינטרסים ביטחוניים הדדיים, ולא בידידות אמיתית.
הפגישה מייצגת אפוא "אבן דרך חיובית" והצהרת כוונות לשיתוף פעולה, אך היא אינה משנה את הדינמיקה הבסיסית של אמון זהיר ומוגבל.
מאז פרוץ המלחמה, יש מעט אמון בין שני הצדדים; האינטרסים שלהם לא תמיד מתואמים, והמסלול העתידי נותר לא ברור. הרבה יהיה תלוי בהצלחה או בכישלון של יישום תוכנית השלום של הנשיא טראמפ.
