ההערכות הביטחוניות בירושלים ובוושינגטון מצביעות על כך שמלחמת איראן ישראל הסבה נזק עצום למשטר האייתולות, אך איראן איננה נכנעת, אלא נערכת לשיקום מערכיה הצבאיים והגרעיניים. במוקד המאמץ האיראני – שיקום מערך הטילים הבליסטיים והחזרת תוכנית העשרת האורניום למסלולה, אולי אף בקצב מואץ. על רקע זה, גם בישראל וגם בארצות הברית מתבצעת היערכות לאפשרות של סבב עימות נוסף.
הנשיא דונלד טראמפ הצהיר בסוף יוני כי ישקול תקיפה נוספת באיראן אם זו תחזור להעשיר אורניום לרמות גבוהות. בישראל, שר הביטחון ישראל כ"ץ הבהיר כי צה"ל נערך למבצע מקדים נוסף – תוכנית כוללת שמטרתה שמירה על עליונות אווירית בזירות הפעולה המרכזיות ומניעת שיקום מלא של היכולות הגרעיניות והבליסטיות של איראן. ההבנה שמנחה את ההיערכות הצה"לית היא הצורך להבטיח שליטה אווירית לא רק מעל איראן, אלא גם בזירות מקבילות כמו סוריה, לבנון, עזה, ותימן.
למרות הישגים מבצעיים מובהקים, בראשם חיסולם של 17 מדעני גרעין בכירים ופגיעה קשה במערך הטילים, המערכת הביטחונית הישראלית מזהירה כי מדובר בהישג חלקי בלבד. לאחר מלחמת איראן ישראל, באיראן נותרו עשרות מדענים המהווים עתודה טכנולוגית למאמץ השיקום. יתרה מכך, חרף הפגיעה במתקני השיגור, מעריכים גורמים במערב כי בידי איראן עדיין כאלף טילים בליסטיים פעילים ומאות משגרים, ובמקביל, שלוחותיה בתימן, בעיראק ובלבנון שומרות על פוטנציאל תקיפה מרחוק באמצעות טילים ומל"טים.
טהראן מנסה להציג נרטיב של עמידות: לפי דיווחים רשמיים, איראן הצליחה, שלושה ימים לפני התקיפות, להעביר מאות קילוגרמים של אורניום מועשר לרמה של 60 אחוז ולאחסן אלפי צנטריפוגות מדור מתקדם במקומות חלופיים. דיווחים אלה מלמדים כי איראן לא ויתרה על תוכניתה ואף ייתכן שהיא מעבירה אותה כעת למתקנים סודיים, מחוץ לטווח היד המודיעיני של המערב. בכירים ישראלים מזהירים מהאפשרות שאיראן תעלה את רמת ההעשרה ל־93 אחוז, הרמה הדרושה לייצור נשק גרעיני, ותשהה את הפסק ההלכה האוסרת על כך – מהלך שיקרב אותה אל מודל הפעולה של הודו, פקיסטן וקוריאה הצפונית, מחוץ למסגרת אמנת ה־NPT.
על פי הדיווחים מאיראן, המדינה אינה תלויה עוד בסיוע חיצוני לשיקום הפרויקט. בידיה ידע, כוח אדם וטכנולוגיה, והיא מתכוונת להמשיך את המאמץ בכל מחיר. ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של איראן, מוחמד איסלאמי, הצהיר כי השיקום מתנהל "לפי התוכנית". מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, העריך לאחרונה כי הידע המדעי שברשות איראן לא נפגע, ולכן תוכל לשוב להעשרת אורניום מלאה בתוך חודשים ספורים.
המסקנה המתבקשת היא שחרף הנזק הכבד שנגרם לתשתיות הגרעין והטילים של איראן, ולמרות הפגיעה התדמיתית במשטר, לא ניתן לקבוע שהאיום הוסר לחלוטין. ישראל וארה"ב הביאו לדחייה בתוכניות הגרעין אך לא לפירוקן. בתוך כך, נשקלת גם ההשפעה האפשרית של הלחימה על היציבות הפנימית באיראן – ייתכן שנזרעו זרעים להתקוממות עממית, אך מוקדם לקבוע אם אלה ינבטו. בינתיים, ההנהגה האיראנית מצהירה על יציבות פנימית ועל תחושת עוצמה מחודשת.
השלב הבא מבחינת ישראל וממשל טראמפ יהיה ניטור הדוק של ניסיונות השיקום האיראני, תוך קיום תיאום אסטרטגי מתמשך בין ירושלים לוושינגטון לגבי מנגנוני מניעה, תקיפה והשפעה. בכך למעשה נפתח "משחק החתול והעכבר" החדש בין המערב לאיראן – משחק שעלול להימשך לאורך זמן, עד לבירור הסופי של השאלה אם איראן באמת ויתרה על פצצת הגרעין.
