התראות

כיצד תיראה בפועל המדינה הפלסטינית?

לאור ההכרות הפומביות במדינה הפלסטינית ברחבי העולם, נשאלת השאלה איך תיראה מדינה כזו. "פלסטין" תהיה מדינה דיקטטורית וגזענית שמזלזלת בזכויות אדם בסיסיות
שיתוף
יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו־מאזן (Kremlin/Wikimedia)
יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו־מאזן (Kremlin/Wikimedia)

תוכן העניינים

תקציר

הקמתה הפוטנציאלית של "מדינה פלסטינית" היא נושא שנוי במחלוקת, כאשר ההכרה הצרפתית, הבריטית, הקנדית והאוסטרלית נתפסת בעיקר כמהלכים סמליים ופופוליסטיים. סביר להניח שהמדינה החדשה תהיה דיקטטורה, שתנציח שחיתות ותשמר פרקטיקות מפלות. למרות ההבטחות לדמוקרטיה, ההנהגה הפלסטינית הנוכחית, ובמיוחד מחמוד עבאס, הרסה את הבחירות החופשיות ואימצה מדיניות המדירה פלגים מרכזיים כמו חמאס. כלכלת המדינה תלויה מאוד בישראל, והסיוע הבינלאומי אינו מסוגל לפתור את בעיותיה הכלכליות העמוקות. בנוסף, המדינה תמשיך לקדם רגשות אנטי-יהודיים ותגמולים לטרוריסטים. הכרה זו, אף שהיא מונעת ממניעים פוליטיים, תוביל לחוסר יציבות נוסף, להחמרת מצבו של האזור ולכישלון העמידה בסטנדרטים של מדינה מתפקדת ושוחרת שלום.

בעוד הצרפתים, הבריטים, הקנדים והאוסטרלים ממהרים להכיר ב"מדינת פלסטין", השאלה שחייבת להישאל היא: כיצד תיראה ישות זו?

לפני שנדון במספר גורמים רלוונטיים לשם מענה לשאלה, יש להדגיש תחילה כי החלטות מדינות אלו, וכל מדינה אחרת שתבחר להצטרף אליהן ולהכיר ב"מדינת פלסטין", הן ברובן הצהרתיות בלבד.

החלטות אלו, שהן בעלות אופי פופוליסטי ונועדו ברובן להרגיע קולות פנימיים הולכים ורדיקליים במדינותיהם, אינן יכולות לשמש תחליף לכך שהישות הפלסטינית תעמוד בפועל בדרישות המשפט הבינלאומי להקמת מדינה.

המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA) התייחס לקריטריונים הללו, ולכישלון הפלסטינים לעמוד בהם, בדו"ח קודם1 – הכרה של צרפת במדינה פלסטינית: הפרס האולטימטיבי על טבח 7 באוקטובר – ומאז דבר לא השתנה.

אם כן, מה תהיה טבעה של "מדינת פלסטין"?

דמוקרטיה או דיקטטורה?

על בסיס הניסיון עד כה, ומעבר לרטוריקה ריקה, "מדינת פלסטין" צפויה להיות דיקטטורה נוספת.

בהסכמי אוסלו התחייבה אש"ף להקים דמוקרטיה ליברלית. הבחירות ליו"ר הרשות הפלסטינית ולפרלמנט היו אמורות להתקיים אחת לארבע שנים. בפועל, במשך שלושים שנה נערכו רק שתי בחירות ליו"ר (1996, 2005) ושתי בחירות לפרלמנט (1996, 2006).

היו"ר הנוכחי של הרשות, מחמוד עבאס – המכנה עצמו "נשיא מדינת פלסטין" – נבחר לאחרונה בשנת 2005, וכיום נמצא בשנת כהונתו ה־21 מתוך קדנציה של ארבע שנים.

הבחירות האחרונות לפרלמנט התקיימו ב־2006 והסתיימו בניצחון מוחץ של חמאס – ארגון טרור ג'נוסיידי שתכנן והוציא לפועל את טבח 7 באוקטובר 2023 – למרות תרומה של 50 מיליון דולר מהממשל האמריקני שנועדה להבטיח את ניצחון עבאס ותנועת פתח.

בשנת 2007 הדיח עבאס את ממשלת חמאס שנבחרה, והחליף אותה בממשלות מפתח בראשות פתח. מאז, שילב עבאס את מוסדות הרשות במוסדות אש"ף, מה שמבטיח שליטתה הנצחית של פתח. מעת לעת, בעיקר תחת לחץ ממדינות תורמות, קרא עבאס לבחירות כלליות – אך ברגע שהבין שפתח צפויה להפסיד, ביטל אותן.

לאחרונה, ובמסגרת הבסיס להכרה הצרפתית ב"מדינת פלסטין", כתב עבאס לנשיא מקרון והצהיר על מחויבותו לדמוקרטיה ולבחירות חדשות "כדי לרענן את הממשל הפלסטיני" – אך הוסיף שהבחירות יהיו פתוחות רק למי שיקבל את פלטפורמת אש"ף.

משמעות הדבר היא שהחוק החדש יוכל להדיר מפלגות כמו חמאס והחזית העממית – אך בפועל עבאס יודע שהציבור הפלסטיני ידחה מהלך כזה, ולכן יאפשר לחמאס "גמישות מדומה" והצהרה רכה שכביכול מקבלת את קו אש"ף – בלי לוותר בפועל על מטרתו להשמיד את ישראל.

עצם יצירת חקיקה חדשה רגע לפני הבחירות כדי להדיר את המפלגה הגדולה והפופולרית ביותר – רחוק מלהיות דמוקרטי.

זכויות אדם

ב־30 השנים האחרונות תרמה הקהילה הבינלאומית מאות מיליוני דולרים לקידום זכויות אדם ברשות הפלסטינית, אך לא ברור מה הושג בפועל. בין השנים 2007–2023 תרמה האיחוד האירופי בלבד מעל 1.81 מיליארד אירו לקידום "שוויון מגדרי". למרות זאת, נשים עדיין סובלות מאפליה ממוסדת, ורוצחי "רצח על כבוד המשפחה" נהנים לעיתים קרובות מעונשים מקלים.

מצבן של נשים טוב בהרבה ממצב חברי קהילת הלהט"ב – שפעילות חד־מינית נחשבת אצלם "הפרה של ערכי החברה הפלסטינית", והעונש עליה עשוי להגיע ל־10 שנות מאסר.

המדינה האנטי־יהודית ביותר בעולם

אש"ף והרשות מנהלים במשך עשורים תוכנית ענקית לעידוד, תגמול והוקרת טרור – כולל תשלום מיליארדי דולרים למחבלים ולמשפחותיהם, גם לאלו שביצעו פיגועי התאבדות.

חוק "האסירים והמשוחררים" של הרשות והתקנות של אש"ף קובעים מחיר ממשי לכל רצח של יהודי – מדיניות שחריפותה לא הייתה קיימת אפילו במשטר הנאצי.

משום שהמדינות המוכרות לא התנו את ההכרה בביטול מוחלט של "משכורות הטרור", סביר להניח שהמדיניות תימשך ואף תיתפס כמקבלת לגיטימציה.

בנוסף, ישנה הסתה מתמשכת נגד יהודים, דה־הומניזציה, והכרזה מפורשת כי ב"פתרון סופי" לא יהיה אף ישראלי – אזרח או חייל – בשטח המדינה הפלסטינית.

כלכלה

"מדינת פלסטין" צפויה להיות כישלון כלכלי חמור.

במקום לפתח תעשייה וחדשנות, הרשות התקיימה במשך 30 שנה מכספי סיוע בינלאומיים ומוויתור ישראלי על הכנסות ממסים – מהלך שנועד לקדם שלום.

22% בלבד מהכנסות הרשות מקורן במסים מקומיים, בעוד 68% הגיעו ממסים שישראל גבתה והעבירה.

85–90% מייצוא הרשות מופנה לישראל, ו־55% מייבוא הרשות מגיע מישראל. בנוסף, 13% מכוח העבודה הפלסטיני מועסק בישראל בשכר גבוה בהרבה מהממוצע ברשות.

הכרה חד־צדדית תבטל את הסכמי אוסלו ותשחרר את ישראל מכל התחייבות פיננסית לרשות – כולל העברת מסים ומתן היתרי עבודה נרחבים.

סוף "בעיית הפליטים הפלסטינים"

כמעט 78 שנים מוחזקים הפליטים הפלסטינים בסטטוס זמני – שמספרם תפח מ־711,000 לכמעט 6 מיליון.

ההכרה החד־צדדית תחסל את האשליה של "זכות השיבה": פליט שיהפוך לאזרח "מדינת פלסטין" לא יוכל עוד להיחשב פליט, ומי שחי בחו"ל יוכל לעבור לשם – אם ירצה.

עבור ישראל, המשמעות היא פירוק אונר"א. אך עבור "מדינת פלסטין" המשמעות היא אובדן מיליארדי הדולרים שהסוכנות מספקת.

מסקנה

הכרה חד־צדדית ב"מדינת פלסטין" שאינה קיימת – אולי תרצה חלק מהבוחרים במדינות המכריזות – אך תהיה אסון במציאות.

מדובר במדינה דיקטטורית, גזענית, הפוגעת בזכויות אדם, עם כלכלה כושלת ועם תמריץ מתמשך לטרור.

ההכרה לא תקדם שלום – אלא תתפרש כפרס על טרור ורצח, שיחזק את ההנהגה הפלסטינית במאבקה להשמדת ישראל.

שאלות נפוצות
מהן הסיבות העיקריות להכרה ב"מדינה פלסטינית"?

ההכרה של צרפת, בריטניה, קנדה ואוסטרליה נתפסת כצעד פופוליסטי שנועד להרגיע את הלחצים הפנימיים, אך היא אינה משקפת את מילוי הדרישות בפועל של המשפט הבינלאומי למעמד של מדינה.

מדוע נמתחה ביקורת על אבו מאזן בהקשר זה?

עבאס סופג ביקורת על פרקטיקות לא דמוקרטיות, כגון ביטול בחירות כאשר מפלגתו תפסיד, ביסוס כוחו ומתן אפשרות לארגוני טרור כמו חמאס להשפיע על הפוליטיקה הפלסטינית.

כיצד מתפקדת הכלכלה הפלסטינית?

הכלכלה הפלסטינית תלויה במידה רבה בסחר ישראלי ובסיוע בינלאומי, ללא פיתוח תעשייתי משמעותי או מקורות הכנסה עצמאיים.

אילו סוגיות של זכויות אדם קיימות ברשות הפלסטינית?

ישנם חששות משמעותיים לזכויות אדם, במיוחד עם היחס לנשים, להט"ב+ וקידום רגשות אנטי-יהודיים, לצד חוקים ופרקטיקות מפלים.

איזו השפעה תהיה להכרה במדינה פלסטינית על ישראל?

הכרה ב"מדינה פלסטינית" תביא לסיום ההסדרים הפיננסיים בין ישראל לרשות הפלסטינית, ועלולה להוביל לאתגרים כלכליים ופוליטיים נוספים לשני הצדדים, מה שעלול להצית עימות נוסף.

הערות שוליים

  1. Jerusalem Center for Security and Foreign Affairs (JCFA). "France’s Malicious Recognition of Palestine: The Ultimate Reward for the October 7 Massacre." Accessed August 12, 2025. https://jcpa.org/article/frances-malicious-recognition-of-palestine-the-ultimate-reward-for-the-october-7-massacre/.

  2. Sharp, Jeremy M., and Christopher M. Blanchard. U.S. Foreign Aid to the Palestinians. CRS Report for Congress RS22370. June 27, 2006. https://www.everycrsreport.com/files/20060627_RS22370_f74360b59d356335a3184dfa6d0d8f4648324b7d.pdf.

  3. WAFA. "Details, April 2021." Accessed August 12, 2025. https://english.wafa.ps/Pages/Details/104718.
    Palestinian Media Watch. "Glorification of Terror, 2020." Accessed August 12, 2025. https://palwatch.org/page/18508.
    WAFA. "Details, 2021." Accessed August 12, 2025. https://english.wafa.ps/Pages/Details/124265.

  4. X (Twitter). Emmanuel Macron (@EmmanuelMacron). "Status update, 2024." https://x.com/EmmanuelMacron/status/1933058469084463154.

  5. Israeli-Palestinian Interim Agreement on the West Bank and the Gaza Strip, Annex II, Article III(2).

  6. Jerusalem Center for Security and Foreign Affairs (JCFA). "The EU Attempts to Promote Gender Equality in the Palestinian Authority." Accessed August 12, 2025. https://jcpa.org/article/the-eu-attempts-to-promote-gender-equality-in-the-palestinian-authority/.

  7. Palestinian Media Watch. "PA Media: Incitement, 2019." Accessed August 12, 2025. https://palwatch.org/page/16106.

  8. Equaldex. "Palestine – LGBT Rights." Accessed August 12, 2025. https://www.equaldex.com/region/palestine.

  9. Palestinian Media Watch. "All Reports." Accessed August 12, 2025. https://palwatch.org/all/1.

  10. Reuters. "Report on Palestinian Authority." 2012. https://www.reuters.com/article/idUSBRE96T004/.

  11. Jerusalem Center for Security and Foreign Affairs (JCFA). "Palestinian Misrepresentation and Falsification of the Oslo Accords’ Tax Provisions." Accessed August 12, 2025. https://jcpa.org/article/palestinian-misrepresentation-and-falsification-of-the-oslo-accords-tax-provisions/.

  12. Jerusalem Center for Security and Foreign Affairs (JCFA). "A New Approach to Dealing with Boycott Activities: Exacting a Price from the PA." Accessed August 12, 2025. https://jcpa.org/a-new-approach-to-dealing-with-boycott-activities-exacting-a-price-from-the-pa/.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am

Close