ביממה האחרונה, אזרחי איראן החלו מתבטאים נגד המשטר במחאות חריפות, ובעיקר בעקבות התקיפה האמריקאית בלילה שבין 21 ל-22 ביוני 2025 על שלושה אתרים גרעיניים באיראן: פורדו, נתנז ואספהאן. התקיפה, שבוצעה לפי הודעת הבית הלבן כתגובה לתקיפה איראנית קודמת על ישראל, סימנה את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר במתיחות המתמשכת בין איראן לארה"ב וישראל. בתגובה, החלה איראן במבצע צבאי נוסף נגד ישראל, וגל של תגובות סוערות – מצד המשטר, מצד גורמים רפורמיסטיים בתוך איראן, ומהציבור הרחב – שטף את התקשורת והרשתות החברתיות. כעת, דסק איראן של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון פורס בפניכם את שנכתב בעיתונות הפרסית, על בסיס מקורות גלויים בלבד.
ביקורת פנימית: כשלים במוכנות העורף והצורך במדיניות "חירום כלכלית"
בקרב בכירים מקומיים באיראן עלו קולות ביקורת נדירים בעוצמתם. יו"ר מועצת העיר טהראן, מהדי צ'מרן, טען: "לצערנו, בטהראן ובערים אחרות אין כלל מקלטים מוכנים" – והוסיף שהעורף האזרחי אינו ערוך לתרחישי מלחמה. גם אתר "דידבאן איראן" קבע: "אין הכנה אזרחית בסיסית – זו עובדה, לא שמועה".
בצד הכלכלי, קרא הכלכלן חוסיין ראג'פאר לאמץ מדיניות חירום כלכלית בדומה לתקופת המלחמה בין איראן לעיראק: "הציבור מצפה שהממשלה תפצה אותו – אם לא באמצעות ביטחון, לפחות דרך סיוע כלכלי אמיתי." לדבריו, דווקא בעת חירום נדרש לחזק את הסולידריות החברתית – עיקרון שלא זוכה למענה מצד השלטון הנוכחי.
נרטיב המשטר: דגש על ריבונות, תגמול ועמידות
התקשורת הממלכתית האיראנית והצהרות בכירים הציגו קו אחיד: הדגשת הפגיעה בריבונות המדינה, והצורך בתגובה נחושה. שר החוץ עבאס עראקצ'י טען כי "התקיפה האמריקאית היא הפרה גסה של החוק הבינלאומי ושל אמנת ה-NPT". דובר תוכנית הגרעין הבהיר כי "איראן לא תיסוג – להפך, נמשיך לפתח את התוכנית בדרכים חוקיות ונחושות יותר".
כלי תקשורת המזוהים עם המשטר דיווחו בהרחבה על תקיפות נגד ישראל. תעמולת המשטר הדגישה: מדובר ב"תגובה הגנתית לגיטימית", תוך הדגשת תמיכתן של מדינות כמו קולומביה וצ'ילה באיראן וגינוי התקיפה מצד ארה"ב וישראל.
השיח הציבורי ברשתות: אזרחי איראן נגד פעולות המשטר
בעוד המשטר מנסה להפגין עמדה ניצית, הרשתות החברתיות באיראן גועשות. משתמשים רבים בטוויטר (X), טלגרם ואינסטגרם שיתפו מחדש את הסיסמה: "לא עזה, לא לבנון – חיי למען איראן" – ביטוי למחאה הוותיקה נגד מעורבות המשטר בסכסוכים אזוריים. הסיסמה, שהפכה לסמל של מחאות קודמות, חזרה להדהד בימים אלו מתוך תחושת ייאוש מהעדפת המשטר בהשקעה בזירות חיצוניות על חשבון האזרחים עצמם.
העיתונאי סמי ראהי מ-Iran International דיווח כי "רבים מהאזרחים השתמשו ברשתות כדי למחות על פעולות המשטר, וקראו להשקעת משאבים בטיפול בבעיות הפנים – לא במלחמות חוץ".
תמונה שהתפשטה במיוחד הציגה שלט כתוב ביד שהונף בירושלים ונכתב עליו (בפרסית שבורה): "נתניהו אהרון, הלוואי והייתי בחו"ל – אבל אני פה – לאטמהנו מסר". רבים באיראן אימצו את המם כייצוג סמלי לתחושת חוסר האונים של העם האיראני.
מגמות עומק: עימות חיצוני מול חוסר יציבות פנימית
מאחורי הכותרות, המתח הגובר בין ישראל, איראן וארה"ב משקף מגמות מתמשכות. ההנהגה האיראנית ממשיכה להשתמש בעימותים עם גורמים חיצוניים לצורך גיבוש לאומי, תוך דיכוי מחאות פנימיות. עם זאת, הביקורת הציבורית – הפעם גם מתוך מערכות השלטון המקומיות והאקדמיה – מרמזת על שבר באמון הציבור.
מומחים מזהירים שהמשך ההסלמה, בשילוב המשבר הכלכלי, עלול להביא להתדרדרות נוספת: אינפלציה, מחסור במוצרים חיוניים, ולחץ חברתי שעלול להוביל למחאות נרחבות. הכלכלן ראג'פאר הדגיש: "כדי לשרוד מצב כזה, צריך לא רק לירות טילים – אלא להחזיר את אמון האזרחים. אחרת, המשבר יתפוצץ מבפנים."
רשימת מקורות
- Abbas Araghchi – הצהרת שר החוץ האיראני (Tasnim News, 22.6.2025)
- Mehdi Chamran – יו"ר מועצת העיר טהראן (Dideban Iran, 22.6.2025)
- Hossein Rajfar – כלכלן, ריאיון באל-זאהרא (Iran Economics, 22.6.2025)
- Iran International – דיווח סמי ראהי על תגובות ברשתות החברתיות (22.6.2025)
- “Ghalamro” Telegram – ערוץ חדשות עצמאי שפרסם דיווחי טילים (22.6.2025)
- Kayhan, IRNA – כיסוי רשמי של מבצע "הבטחת הדוק" (22.6.2025)
- BBC Persian – סיקור תגובות אזרחיות באיראן (22.6.2025)
- Social media monitoring: Twitter (X), Telegram posts with hashtag #ایرانیان_با_اسرائیل
