עבור לתוכן העמוד
Menu

רע"מ והסכם חודבייה

מיקומו של סיפור ההיג'רה במשנה של עבאס (מתוך המחקר):

במאמר הנושא את הכותרת "דרך ההגירה (היג'רה) ממכה ודרך השיבה לפלסטין" (15 באוקטובר 2015) כתב מנסור עבאס:

"האם ניתן לעשות שימוש בציון יום השנה הנעלה הזה [להיג'רה של מוחמד ממכה] על משמעותיה וסימניה כדי להשליך על הדרך הפלסטינית שלנו ממצב של כיבוש, חולשה, עקירה ותוקפנות אל דרך חדשה שבה נטאטא את הכיבוש או נטיל עליו מצור ונצא לדרך השיבה למולדת האם פלסטין ונניף את דגל החירות והכבוד?"

סיפור ההיג'רה, ההגירה של הנביא מוחמד לעיר אל-מדינה, הקמת המדינה האסלאמית בעיר והסכם חודייביה, תופסים מקום מרכזי בחשיבה של עבאס כמודל לחיקוי עבור התנועה האסלאמית בהתמודדותה עם התנועה הציונית שהקימה את מדינת ישראל ושולטת בה כיום.

לשיטתו של עבאס, המעשה הפוליטי חייב להתבסס על האסלאם, ולא על דרך הפשט בלבד כפי שנוטים לעשות ארגונים קיצוניים, אלא על הכוונות של הוראות האסלאם בהתחשב בניתוח המצב הקיים ושאלת הרווח וההפסד הרלוונטית בכל פעולה שתינקט. דהיינו, אין סטייה כלשהי מהאמונה הדתית ומעמדות היסוד שהן היעד הבלתי משתנה, אך מתחייבת גמישות רעיונית ופוליטית, שתוכל לסלול את הדרך המהירה והיעילה ביותר להשגת היעדים שקבע האסלאם. עבאס מסביר, כי זה הבסיס הרעיוני שהוביל אותו להצטרפות לקואליציה בראשות בנט ולפיד.

סדר העדיפויות של עבאס מתמקד ראשית בחיזוק הקהילה הערבית חברתית, תרבותית, כלכלית ופוליטית באמצעות השתתפות בקבלת ההחלטות בדרג הממשלתי תוך ניצול משקלה של רע"מ כלשון המאזניים, השגת נתח תקציבי גדול המיועד לפיתוח המגזר הערבי ומימוש יעדים בתחום המאבק על הבעלות הקרקע, הזהות הלאומית ומעמדה של השפה הערבית.

רע"מ הינה מפלגת החזית של התנועה האסלאמית בישראל, אשר מייסדה מוצג כמי שהיה "נאמן לדרכו" של מייסד תנועת האחים המוסלמים חסן אל-בנא ו"אח תאום" של מייסד תנועת חמאס אחמד יאסין. עבאס אף מעיד, כי תפיסת עולמו הושפעה מהוגים ומלומדים אסלאמיים שניסו לגשר בין האסלאם לבין העולם המודרני, וכי הוא למד והפיק לקחים מהניסיונות של התנועות האסלאמיות (שלוחות של תנועת האחים המוסלמים העולמית) להשתלב במשחק הפוליטי במספר מדינות במזרח התיכון.

התנועה האסלאמית מפעילה רשת של עמותות בתחום הדת, התרבות, החברה והצדקה הפועלות להפצת מסר האסלאמי בחברה, לקרב את הציבור להשתתפות פעילה במסגדים ובפעילות אסלאמית ובכלל זה במסגד אל-אקצה, לארגן פעילות חברתית והטפה דתית באמצעות זרוע התלמידים והסטודנטים של התנועה, להושיט סיוע סוציאלי לתושבים הערבים בירושלים ובשטח ישראל, ובנוסף היא פועלת גם מחוץ לישראל באמצעות העברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, הגדה המערבית ומדינות ערביות שונות, בהן סוריה ולבנון.

דפוס פעילות זה מזכיר את הקמתה ברצועת עזה בשנת עזה בשנת 1973 של תנועת "אל־מוג'מע אל־אסלאמי", כשלוחה של תנועת האחים המוסלמים, על-ידי השייח' אחמד יאסין, שאף היא שמה לה רשמית למטרה לפעול בתחום הדתי והחברתי. הממשל הצבאי דחה אז את אזהרת משרד הדתות שלא להעניק הכרה חוקית לאגודה מחשש לפעילות חתרנית מצידה במסווה דתי. בשנות השמונים הקים השייח' יאסין בחסות רשת המוסדות הדתית שהקים את תנועת חמאס והזרוע הצבאית שלה.

עבדאללה נימר דרוויש, מייסד התנועה האסלאמית, כונה "האח התאום" של השייח' אחמד יאסין מייסד תנועת חמאס אשר בהכוונתו דרוויש הקים את היסודות הראשונים של התנועה האסלאמית ברהט. בכירים בתנועה האסלמאית כינו את השייח' יאסין "מנהיג ענק" ואת השייח' עבדאללה עזאם, אביו הרוחני של אוסאמה בן לאדן וממייסדי ארגון אל-קאעידה (חוסל ב-1989) "אחד המנהיגים הגדולים של התנועה".

לקריאת המאמר המלא לחץ – כאן