עבור לתוכן העמוד
Menu

החזרת נהריים: בעיקר אכזבה גדולה

אתמול (שבת) נסגר שער הגבול בין ישראל לבין ירדן בשטח עם נהריים ולראשונה מזה 25 שנים תמנע כניסת ישראליים לאזור. מחר (שני) צפויים בירדן לערוך טקס רשמי בו הם יטלו ריבונות על המקום ויחדשו אותה. ד"ר אלן בייקר, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ וממנסחי הסכם השלום עם ירדן , התראיין הבוקר בכאן ב' על הנושא. להלן הריאיון:

כשאר עבדתם על ההסכם היה ברור לגמרי שהשטח של נהריים יחזור לירדן או שנלקח בחשבון שתהיה הארכה לעוד תקופה?

ההערכה הייתה שתהיה ההארכה של עוד 25 שנים ולאחר מכן עוד 25 שנים וכן האלה וכן האלה. זו הייתה האווירה של חתימת הסכם השלום וכך הציגו הירדנים את הדברים, אבל ברור שבתוך חוזה השלום היה מדובר באדמה ירדנית וקיימת האופציה להאריך או לא להאריך.

והסיבה לכך?

כל הסיבות אפשריות. צריך לזכור שהמלך עומד מול אתגרים לא פשוטים מבית וכנראה שטיב היחסים שונה ממה שהיה לפני 25 שנים. ביחסים בינ"ל יש תמיד עליות ומורדות ואת זה חשוב לזכור.

הסכם השלום עם ירדן היה נחתם לולא הסכמי אוסלו?

הסכמי אוסלו הובילו בין היתר לחוזה השלום עם ירדן ואחד מן השלבים של ההסכם היה האפשרות לחתימה של הסכם שלום.

יש פספוס גדול?

יש אכזבה גדולה .הייתה הנחה גדולה שההסדר ימשך. חשוב לזכור כי לפי הסדר השלום היה סעיף שקבע כי יתנהלו דיונים בין הצדיים למשך שנה על מנת לנסות וללבן את הסוגיה. כנראה היו דיונים והם לא צלחו כי לא הייתה הסכמה צדם של הירדנים. ועדיין חשוב לזכור כי אנחנו במצב של שלום מול ירדן והיחסים וההתייעצויות נמשכים ומי יודע אם לא נגיע להסדר אחר. ייתכן ובעתיד הדבר ישתנה, ייתכן ולאחר הצעד הסימבולי של החזרת השטח לירדן הדברים בפועל ישתנו.

באוקטובר שנה שעברה אמר השגריר בדימוס בראיון אחר :"ישראל חתמה על הסדרי חכירה ל-25 שנה מול ירדן על אותם שטחים בנהרים ובצופר, זאת מבלי שהדבר נחשב כוויתור ירדני על ריבונותה. לפי ההסכמים בין המדינות, על ישראל וירדן להודיע עד ה-24 לחודש אוקטובר 2018, האם יש בכוונת אחת מן המדינות לשנות את הסטטוס קוו. בהתאם להסכם באם אחד הצדדים יעשה כן על הצדדים לקיים התייעצויות בנושא. יש לציין כי ירדן נהנית מהסכמים בתחומים שונים בהתאם ליחסים הקרובים בין המדינות". לדעתו של השגריר לשעבר הצדדים יכנסו למו"מ על מכלול היחסים בין המדינות, על כל הכרוך בך.

לראיון המלא:

לדבריו של בייקר ישראל יכולה בהמשך לצעד של המלך לדון מחדש בהסכמי הכלכלה, המסחר , התעופה והתיירות של ירדן עם ישראל. "ירדן בהחלט מרוויחה מהמטוסים והאוניות העוגנות באשדוד ובחיפה". להערכתו של בייקר הצדדים יפנו למו"מ בסוגיות שעל הפרק.

 

24 שנים  עברו מאז חתם יצחק רבין ז"ל על הסכם השלום בין ישראל וירדן עם המלך חוסיין, ודווקא אתמול (ראשון), הודיעה המלך על כוונתו לבטל את הנספחים בהסכם,  העוסקים בחכירת אי השלום בנהריים ומובלעת צופר בערבה על ידי ישראל.

על פי הדיווח, הגורמים מצביעים על מאמר שפרסם לפני חודש וחצי מרואן אל-מועשר, ששימש בעבר כשגריר ירדן בישראל ובוושינגטון, שר החוץ של ירדן ואפילו סגן ראש ממשלה. בדברים שכתב לעיתון "אל ראד" הירדני, המליץ על ביטול החכירה של השטחים בערבה ובנהריים, צעד עליו הודיע כאמור המלך היום.

אל-מועשר סימן באותו המאמר עוד כמה צעדים שלטענתו ירדן צריכה לבצע, וביניהם עצירת כל סוג של נורמליזציה אזרחית עם ישראל, ביטול הסכם הגז עמה ואפילו הקמת קרן ערבית לתמיכה בפלסטינים למניעת מכירה של קרקעות ליהודים בירושלים ובגדה המערבית.

מדובר במשבר חמור מאוד עם ירדן, שיחסיה עם ישראל ידעו עליות וירידות לאורך השנים, אך תמיד נשמרה ההידברות בין הצדדים. רה"מ נתניהו אמר אתמול:  "בהסכם השלום ירדן שמרה לעצמה את האופציה לקבל לידיה את השטח בנהריים ליד הירדן ואת מובלעת צופר בערבה", אמר נתניהו. "נמסר לנו היום שהיא מבקשת לממש את האופציה הזאת בשנה ה-25".

"ניכנס איתם למשא ומתן על האפשרות של הארכה של ההסדר הקיים, אבל אין ספק בראייה כוללת, שההסכם כולו הוא נכס חשוב ויקר לשתי המדינות ומצטרף לשלום עם מצרים שאותו כונן בגין. שני הסכמי השלום מתלבטים כעוגנים מרכזיים של יציבות אזורית. בנוסף, הם מרחיבים את הקשרים עם עוד מדינות ערביות שמדינות שישראל איננה אויב שלהן".

על פי ההסכם, ירדן היא שצריכה להחליט אם לחדש את הסעיפים בו, שהעבירו אלפי דונמים לידי חקלאים ישראלים, להם בעלות על הקרקע ההולכת אחורה עד 1926, כשפנחס רוטנברג הקים את תחנת הכוח בנהריים.

בציוץ בטוויטר כתב המלך כי "זאת תמיד היתה העדיפות העליונה שלנו וההחלטה שלנו לסגת מהנספחים בהסכם השלום מבוססת על שאיפתנו לקחת את מה שצריך עבור ירדן והירדנים". על פי דיווח בג'ורדן טיימס, ההחלטה של המלך באה בעקבות בקשה של פעילים מהממשלה לא לחדש את ההסכם ולבטל את הבעלות הישראלית על אדמות ירדניות. יש לציין, כי בתקופה האחרונה מתקיימות הפגנות ברחבי ירדן בדרישה לבטל את ההסכמים.

חלק מן הטקס פורסם במעריב.