חשיפת המנהרות החודרות של חיזבאללה השמיטה מידיו של הארגון ומידיה של איראן מרכיב חשוב במערכה מול ישראל, העלולה לפרוץ בזמן זה או אחר. היא גזלה מהם את היכולת להפתיע את ישראל באמצעות מהלך קרקעי התקפי בתוך שטחה, מה שהיה אמור להיות נדבך מרכזי ביצירת אפקט של תדהמה בתודעה הישראלית ולערער את ביטחונה. החשיפה גם מחייבת לחשיבה מחדש על תפיסת המערכה כולה. בנוסף, היא מביכה שוב את איראן ואת גרורותיה בכך שהיא מבליטה את העליונות המודיעינית של ישראל, וזאת בהמשך לחשיפת ארכיון הגרעין האיראני והבאתו לארץ.
השאלה כעת היא באיזו מידה תצליח ישראל למנף את ההישג המודיעיני והתודעתי לעיצוב המסגרת שבה מתנהלת המערכה בזירה הצפונית, בדגש על היעדים הבאים: הנחלת התובנה בלבנון ובקהיליה הבינלאומית כי חיזבאללה, כגרורה איראנית, אינו "מגן לבנון" אלא מהווה סיכון גדול עבורה בכך שהוא מפתח יכולות התקפיות מובהקות מול ישראל מתוך מתקנים אזרחיים ואף פועל מעבר לקו הבינלאומי (בתוך שטח ישראל) כדי לשרת אינטרסים איראניים בלבד, באופן שמהווה הפרה בוטה של הריבונות הישראלית ומצדיק תגובה חריפה שתפגע במדינת לבנון ובאזרחיה. ההקפדה של ישראל להימנע מדרדור המצב צריכה להיות מוצגת גם כמאמץ ישראלי למנוע פגיעה בלבנון. מי שסיכנו את לבנון הם חיזבאללה ואיראן ומי ששומרת עליה זו ישראל.
לקריאה נוספת בנושא:
קופרווסר: "לא לעמוד עם סטופר על צה"ל"
"נצראללה יושב עכשיו בביתו ומחזיק את הצלעות שלו"
הגברת ההרתעה מול איראן וחיזבאללה על רקע החדירות המודיעינית שלהם, כך שיהססו להמשיך בניסיונות לפתח מרכיבים אחרים של האיום על ישראל, כגון שיפור דיוק הרקטות ובניית התשתיות במרחב רמת הגולן.
המרצת יוניפי"ל לממש סוף סוף את החלטה 1701 הקובעת שרק צבא לבנון יהיה נוכח בדרום לבנון ולשם כך לנצל את המנדט המורחב שניתן לו לפני כשנתיים. עד עתה אישר יוניפי"ל את קיום המנהרה, אך נמנע מקביעה כי חיזבאללה הפר באופן מהותי את ריבונותה של ישראל.
חידוד תפקידה של איראן כגורם המכתיב את פעילותו של חיזבאללה. ברור שבניין הכוח של חיזבאללה, בעיקר מאז מלחמת לבנון השנייה, נועד לשרת את היעדים האיראניים ולאפשר לאיראן לפגוע בישראל כתגובה על איום על תוכנית הגרעין שלה. זו הסיבה שאיראן משקיעה משאבים רבים כל כך בחפירת המנהרות ובשיפור הדיוק של הרקטות.
הפרופיל התקשורתי הגבוה שנותנים ראש הממשלה והרמטכ"ל למבצע נועד, מן הסתם, להשפיע על התודעה הבינלאומית, הישראלית, הערבית, הלבנונית והאיראנית – בנושא זה, אבל היא צריכה להיות מלווה בפעילות מדינית שתכליתה להשיג יעדים אלה. הבעיה היא שהציניות האירופית מהווה מכשול משמעותי בדרך להשגת היעדים, והיחסים המתוחים בין ארה"ב לאירופה מכרסמים בעוצמתו של המנוף האמריקאי בהקשר זה.
פורסם במעריב.