עבור לתוכן העמוד
Menu

ד”ר גולד: “למה פוליטיקאים קטנים מסתובבים עם האשמה כזו?”

מנכ”ל משרד החוץ לשעבר ונשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ד”ר דורי גולד, תוקף היום (שלישי) את הכנס המשווה בין ישראל לבין מדיניות אפרטהייד. את הדברים אמר בכאן ב’ .

בדבריו הדגיש ד”ר גולד, כי מומחים משפט בינלאומי, מן הנחשבים ביותר בעולם פוסלים מכל וכל את הטענה נגד ישראל. בין השאר הזכיר מנכ”ל משרד החוץ לשעבר, את מאמרו (2011) של השופט גולדסטון, שעמד בראש צוות הבדיקה של המערכה בעזה בשנת 2008-2009, וכיהן בדרא”פ כשופט ובעל תארי משפט ממוסדות מכובדים בעולם, שכתב בניו יורק טיימס כי זו “הכפשה כלפי ישראל”.

“הוא לא קיבל את האמירה הזו. למה כל מיני פוליטיקאים קטנים בישראל, מסתובבים עם האשמה הזו?”, תהה ד”ר גולד.

“לקחתי משלחות של דיפלומטי להרבה מדינות בדרא”פ, כולל בדרא”פ. ישבנו וחתמנו על הסכמי שת”פ מולם ואף אחד לא אמר שישראל היא מדינת אפרטהייד. מדינות רבות באפריקה מבקשות לקדם פעילות מול ישראל”, סיפר נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

“מישהו היה צריך לחשוב פעמיים אם הוא מאפשר דיון כזה בכנסת ישראל”, אמר.

מנכ”ל משרד החוץ לשעבר דחה את הטענה כי אי קיום הדיון היה גורם להאשמה של ישראל כי היא לא מאפשרת חופש ביטוי ואמר כי ישנם גורמים באו”ם ובעולם שיסכימו עם הטענות הללו ויאמצו את הטענות של מקימי הכנס. “ישנם דרכים אחרות להדגים את חופש הביטוי בישראל”, סיכם.

 

*************************************************************

במאמר שפורסם בשבוע שעבר כתב נשיא המרכז הירושלמי ד”ר דורי גולד:

ההאשמות חסרות הבסיס לפיהן ישראל אימצה מערכת אפרטהייד בדומה לתורת הגזע של דרום אפריקה לפני 1994, פשוט לא תעלם.

לאחרונה, אילן ברוך וד”ר אלון ליאל, שני דיפלומטים ישראלים לשעבר ששימשו כשגרירי ישראל בדרום אפריקה, כתבו בעיתון האינטרנט הדרום-אפריקאי “דיילי מאבריק” כי “ישראל קיבלה השראה ממשטרי האפרטהייד”.

בכך בחרו ברוך וליאל להתעלם מהעובדות המשפטיות וההיסטוריות הסותרות את ההאשמה הדלקתית והמוטעית הזו, וכן מפסקי הדין המקצועיים של כמה מהמומחים המובילים בתחום דיני זכויות האדם.

כך למשל, לפני כעשר שנים כתב השופט ריצ’רד ג’יי גולדסטון, שכיהן בבית הדין החוקתי בדרום אפריקה, בבהירות רבה ב”ניו יורק טיימס “ב 31 באוקטובר 2011, כי תיאורי ישראל כמדינת אפרטהייד הם “הוצאת דיבה לא הוגנת ולא מדויקת. ”

גולדסטון עצמו לא היה ידוע כתומך ישראל. הוא עמד בראש צוות הבדיקה של האו”ם בנושא העימות בעזה ( 2008-9), שניסתה לטעון כי ישראל הרגה במכוון אזרחים באותה מערכה. בסופו של דבר חזר בו גולדסטון מהמסקנות העיקריות של הדו”ח שלו.

הוא אמנם לא הבין את הסכסוך של ישראל עם ארגון הטרור חמאס, אך היה בעל סמכות במולדתו, דרום אפריקה, שם כיהן כשופט בית משפט עליון ופרופסור למשפט בינלאומי במוסדות ידועים ומוכרים כמו בית הספר למשפטים בהרווארד, פורדהאם, ו בית ספר למשפטים של ניו יורק.

גולדסטון הבהיר כי “בישראל אין אפרטהייד. שום דבר שם לא מתקרב להגדרת האפרטהייד במסגרת חוק רומא מ -1998. ”

זו הייתה דרכו לייעץ לקהילה הבינלאומית שלא לערב את בית הדין הפלילי הבינלאומי בנושא זה.

גולדסטון לא היה לבד. בקנדה כיהן פרופסור למשפט זכויות אדם, שלימד גם בבית הספר למשפטים בהרווארד בשם מייקל איגנייטף, שעמד בראש המפלגה הליברלית המקומית. לדברי רובי סייבל, היועץ המשפטי לשעבר של משרד החוץ בישראל, איגנייטף אמר כי מטרת הקמפיין המתייג את ישראל כמדינת אפרטהייד הייתה לערער את הלגיטימיות של המדינה היהודית עצמה.

אז מדוע ישראל לא התקדמה בתהליך השלום, או ניסתה לתת מענה אחר לצרכים של הפלסטינים כדי להתמודד עם הניסיונות לתייג אותה כמדינת אפרטהייד?

היא ניסתה. בשנת 2014 ממשל אובמה הציע הצעה בנוגע ליישוב הסכסוך בגדה המערבית, הצעה שממשלת ישראל והמפלגות שהרכיבו אותה התקשו לקבל, אבל בסופו של דבר נענו בחיו באליה.

מן הצד השני, המנהיג הפלסטיני מחמוד עבאס, השיב לנשיא אובאמה: “אני אחזור אליך.” אבל מעולם לא עשה זאת.

הפרטים כאן חשובים. באפרטהייד דרום אפריקה, למשל, היו בתי חולים ללבנים ובתי חולים שחורים. ואולם מי שמבקר בחדר המיון בבית החולים הדסה בירושלים ימצא חולים ערבים, יהודים ופלסטינים כאחד.

הרופאים היהודים והפלסטינים עובדים זה לצד זה. ובחודש האחרון המערכת הפוליטית הישראלית ערכה הסדר לשותפות עם מפלגת רע”ם, האסלאמית הישראלית. להאשים את ישראל באפרטהייד זה לא רק לא הוגן, זה לגמרי לא מדויק.

השאלה כעת היא, אם ברור כל כך שישראל איננה מדינת אפרטהייד, מדוע אותם כותבים מתמידים לטעון להיפך? היריבים של ישראל מנהלים מלחמה אידיאולוגית נגד המדינה היהודית. הם מבינים שישראל היא המדינה היחידה שהלגיטימיות שלה הוכרה הן על ידי האומות המאוחדות והן על חבר הלאומים.

תומכי לשון הרע, ישראל-אפרטהייד, מקווים כי מסעם יוביל לדה-לגיטימציה של ישראל ולהחלפתה בסופו של דבר בישות פלסטינית / אסלאמית.

למערכה זו נגד ישראל היו תופעות לוואי מרושעות שיש לציין –  לא במקרה אנו עדים לעלייה במקרי האנטישמיות ברחבי העולם.

להפגנות אנטי-ישראליות כיום יש לעתים קרובות שלטים המתייחסים לנושא האפרטהייד. אלה הדוחפים את הרטוריקה “ישראל היא מדינת אפרטהייד” משחקים באש.

פעלנו לבניית רשת קשרים חדשה עם מדינות ערב, מסודן לאיחוד האמירויות הערביות. פתחנו מחדש את היחסים שלנו עם אפריקה שמדרום לסהרה והתקבלנו בברכה מגינאה לצ’אד. עתידה של ישראל טמון בנורמליזציה של היחסים עם שכנינו, ולא בהיענות לרטוריקה מלאת השנאה של מתנגדיה.

הנוסח המקורי והמלא של המאמר פורסם באתר YNET באנגלית.