עבור לתוכן העמוד
Menu

גולד: “הסכם אברהם” – נקודת מפנה מזרח תיכונית

אתמול (שני) נערך מפגש מיוחד במסגרת ה- Washington institute בהשתתפות דיפלומטים ומומחים ברקע חתימת הסכמי השלום היום בין ישראל לבין איחוד האמירויות ובחריין וכן דנו הצדדים בנושא של השפעת ההסכמים על הפלסטינים ומדינות אחרות באזור.

בין משתתפי האירוע ד”ר דורי גולד, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, אבטסאם אל-קטבי, מייסדת ונשיאת המרכז למדיניות של האמירויות, צוות החשיבה המוביל של איחוד האמירויות והביטחון. ברברה ליף , עמיתה במכון בוושינגטון ובעבר שגרירת ארה”ב באיחוד האמירויות הערביות. ודייויד מקובסקי, עמית מחקר במכון זיגלר ויועץ בכיר לשעבר לשליחו המיוחד של משרד החוץ למשא ומתן ישראלי-פלסטיני.

דיפלומטים ומומחים מקדימים דנים באילו צעדים כל צד צריך לנקוט לאחר טקס החתימה ההיסטורי של הבית הלבן, וכיצד להביא את הפלסטינים ושחקנים אחרים לקהל.

להלן תקציר בדבריו של נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ד”ר דורי גולד:

“הסכם אברהם” הוא נקודת מפנה במזרח התיכון. איחוד האמירויות הפכה למעצמה חשובה לא רק במפרץ הפרסי, אלא גם בקרן אפריקה. ישראל , גם היא בעלת אינטרסים באזור גיאוגרפי זה ומחפשת שיתופי פעולה במקומות נוספים. שתי המדינות יכולות להיעזר בבריתה חדשה הזו עם ארצות הברית כדי לעצב את מרחב התגובה אל מול האיום האיראני. באיחוד האמירויות ישנה התלהבות מפריצת הדרך הזו, שישראל בהחלט יכולה להעריך מכיוון ששותפי שלום קודמים לא הרגישו אותו דבר. בתורה, ישראל תדאג למען שותפיה לשיתופי פעולה גם מול וושינגטון, כפי שעשינו עם הירדנים.

“הסכם אברהם” יוצר אפשרות עתידית למבנים ביטחוניים חדשים במזרח התיכון . ישראל נמצאת כיום במצב דומה למצב של אירופה בסוף מלחמת העולם השנייה, כאשר ארצות הברית תכננה לצאת מהיבשת וברה”מ ביקשה למלא את החלל. בתגובה, ארצות הברית הקימה את ברית נאט”ו. מבני ביטחון חשובים מאוד לאור השינויים באזור, ושותפים יכולים לסייע בתכנון מזרח תיכון אחר על בסיס שחקנים יציבים.

לישראל יש טענה לגיטימית לגבי העליונות הצבאית שלה, אך היא אינה פועלת נגד האמירויות. אם לפתע ישראל תחליט להקל בתחום ה- QME, ההשפעה האולטימטיבית תהיה על מדינות ערביות אחרות שאינן בשלום עם ישראל, וינסו לנצל נסיגה זו.

מבחינת הפלסטינים, המפתח הוא האם הם מוכנים לשקול הצעות סבירות. הנשיא מחמוד עבאס לא היה בשל לעסקה לקראת סוף שנות כהונת אובמה, ואותו המצב קיים גם כיום. מאז תקופתו של יגאל אלון ז”ל, מקובל על רבים כי חלקים מסוימים בגדה המערבית יישארו בידי ישראל ושטחים מסוימים יוחזרו. כאשר ישראל קיבלה את תוכנית השלום של טראמפ, היא קיבלה את החלוקות הטריטוריאליות בהצעה כרלוונטיות לעתיד. לישראל יש הזדמנות לעבוד עם שותפים במדינות ערביות כיצד להיעזר בנורמליזציה כדי להשפיע על התצורה הטריטוריאלית בהסדר שלום עם הפלסטינים.

למשל, הפלסטינים זקוקים להסדר להגדלת התוצר הלאומי הגולמי שלהם; אולי השותפויות האזוריות החדשות יכולות להקל על מסלולי הובלות ורכבות מחיפה לגדה המערבית לירדן למפרץ. הפלסטינים ירוויחו כלכלית כצינורות לסחר. חשוב לשקול כיצד שלום בין ישראל למדינות ערב יכול ליצור אינטראקציה כדי ליצור תוצאות טובות יותר לאזור.