התראות

סנפ-בק חסר שיניים: המנגנון שמדבר ואינו חונק

בלי אכיפה יעילה, הסנפ-בק יהפוך לקובץ הוראות רדום שהמשטר האיראני ילעג לו. החזרת הסנקציות יכולה להיות ניצחון כלכלי, רק אם ילווה באכיפה מידית
שיתוף
הזדמנויות חדשות שהאמריקנים חייבים להכיר בהן (צילום: khamenei.ir)
(צילום: khamenei.ir)

תוכן העניינים

תקציר

הלוחמה הכלכלית נגד איראן דורשת גישה רב-ממדית: חבלה בצי הצללים, פגיעה בתשתית הפיננסית, הטלת סנקציות — ובמיוחד אכיפתן. סנקציות חזקות על הנייר אינן שוות דבר אם לא מייצרים "נקודת חנק" שמכריחה קציני ציות, בנקים וספקי שינוע לעצור עסקאות חשודות; היסטוריית התגובה המבוזרת והממוקדת באירועים נקודתיים (כמו הפעלת מנגנון הסנפ-בק) מצביעה כי ללא מדיניות אחודה, הכשרה ואמצעי אכיפה מחמירים (כולל סנקציות נגד מוסדות שאינם מצייתים) מנגנון הסנקציות יהישאר קובץ חוקים רדום שניתן לעקוף. לכן, ההצלחה בלוחמה הכלכלית תלוייה לא בסמכות ההטלה אלא ביכולתה של מערכה מתמשכת ואכיפה בלתי מתפשרת להפוך את האיום הכלכלי לנשק אמיתי נגד המשטר.

כאשר מנהלים מלחמה כלכלית למול מדינה, או לעיתים משטר עוין, יש מתדולוגיה ברורה שלפיה ניתן לפעול על מנת להחליש את היריב. ניתן לנסות להגביל העברות כספים, ניתן למנוע העברת סחורות, וגם ניתן להפעיל סנקציות, אישיות או רוחביות.יחד עם זאת, סנקציה, נוקשה ככל שתהיה, היא ללא משמעות אלא אם כן אוכפים אותה. כאשר בוחנים לעומק את נושא הלוחמה הכלכלית כנגד איראן, ניתן ליחס את הלוחמה הכלכלית כנגד איראן בארבעה מישורים עיקריים – חבלה בצי הצללים האיראני, פגיעה בתשתית הפיננסית, הטלת סנקציות והכי חשוב, אכיפת סנקציות.

כוחה של סנקציה אינו נמצא בטקסט ההחלטה בלבד, אלא ביכולתה לייצר "נקודת חנק" מיידית של ציות. מטרת הסנקציה היא לגרום לשומרי הסף במגזר הפרטי, קציני ציות בבנקים, סוכני שינוע או ספקי טכנולוגיה, לחשוב פעמיים לפני אישור העברה או פתיחת חשבון עבור ישות חשודה. ברגע הזה נחסם או מצליח החסימה הכלכלית. סנקציה מהווה העמוד הבסיסי שעליו נבנה משטר סנקציות בלוחמה כלכלית.

אחד מהקשיים הרבים של מומחי מזרח תיכון בתחום הלוחמה הכלכלית היא לדעת לצפות מגמות בראייה מצומצת לאור אירועים רגולטורים נקודתיים המוגדרים "כנקודת שיא". נקודת שיא אחת כזו קרתה כאשר הוכרז מנגנון הסנפ-בק על איראן. במידה והמדיניות בישראל לא תשתנה, ותראה את הלוחמה הכלכלית באיראן ובציר השיעי כשורה של אירועי "נקודת שיא", לעולם לא נצליח לגבור על איראן בלוחמה הכלכלית. דבר שיתבטא במערכה השנייה למול איראן, אשר נראית קרובה מתמיד לאחר הפעלת המנגנון.

מנגנון הסנפ-בק, כשמו כן הוא, משמש מנגנון סנקציות מחמיר אשר מופעל בהחלטת מועצת הבטחון של האו"ם כחלק מהסכם ה-JCPOA שמטרתו הוא "בלם חירום" שמאפשר החזרת סנקציות באופן מהיר במידה ואיראן מפרה התחייבויות תחת הסכם הגרעין.השיח התקשורתי סביב הפעלת המנגנון הייתה רבה, אך חשוב לזכור כי בראייה רוחבית, הפעלת המנגנון הוא רק חלק מהניסיון להפעיל לחץ על איראן לחזור לשולחן המו"מ על תוכנית הגרעין. הפעלת המנגנון מהווה לחץ כלכלי על גורמים מסויימים במשטר האיראני, ולא על האזרחים עצמם, במטרה לייצר הבדלה בין המשטר לבין אזרחי איראן. הבדלה זו מבורכת, אך אינה עומדת בקנה אחד עם המציאות. יצירת ההבדלה הזו אמנם מנסה לייצר הפרדה בין האזרחים לבין המשטר, אך חלק נכבד מהאישים ברשימת הסנפ-בק אינם בין החיים, ומצב זה מעורר גיחוך.

ראייה רוחבית זו, אינה מנוהלת כראוי מבחינת מדיניות במערב, וניתן לראות זאת בהליך המבוזר של המלחמה הכלכלית למול איראן. כיום, נעשית הפרדה בין הטלת הסנקציה עצמה, ובין האכיפה שלעיתים אינה קיימת, מפאת העובדה כי הגורם אשר אמור לאכוף את הסנקציה הם קציני ציות, לרוב במוסדות פיננסים ושינוע, אשר אינן מודעים לסנקציה המוטלת במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב מאפשרים גישה בנקאית ללא מפריע. מטרת הסנקציה, שהיא לגרום לקצין ציות בבנק לחשוב פעמיים טרם אישור פתיחת חשבון בנק, לעיתים קרובות אינו קורה. לכן, חשיבות האכיפה היא עליונה. ניתן לייצר אכיפה במספר דרכים, בין אם מדובר בהדרכה ישירה או אמצעים מהותיים יותר כמו איום על אותם מוסדות פיננסים למול הרגולטורים המקומיים באיחוד האירופי או בארה"ב.

לפיכך, הפעלת המנגנון מחדש אשר מירב ההשפעה שלו הוא על אנשים פרטיים ועל המשטר, יש צורך בשילוב של האכיפה עצמה לבין מנגנון הסנפ-בק, שהרי ללא אכיפה אין שום משמעות למנגנון או לכל סנקציה אשר מוטלת. מנגנון הסנפ-בק הוא כלי דיפלומטי רב עוצמה שהשיב את המסגרת החוקית הנחוצה לסנקציות גלובליות. עם זאת, הוא רק קו הזינוק לשלב הבא של המלחמה הכלכלית. אם מקבלי ההחלטות לא יחברו בין המנגנון לבין אכיפה מיידית, קשוחה ומתמשכת, "נקודת השיא" הזו תישכח במהירות והסנקציות יהפכו לקובץ כללים רדום שהמשטר האיראני יתמרן סביבו. הנתיב היחיד לגבור על איראן באמצעות מלחמה כלכלית הוא להפוך את האכיפה לעמוד הבלתי מתפשר של האסטרטגיה.

שאלות נפוצות
מהו מנגנון ה"סנפ-בק" ומה משמעותו?מנגנון ה-סנפ-בק (snapback) מאפשר החזרת סנקציות של מועצת הביטחון באופן מהיר אם איראן מפרה התחייבויות במסגרת ה-JCPOA; זהו כלי דיפלומטי שיכול להפעיל לחץ, אך יעילותו תלויה ביישום ואכיפה בפועל.
למה סנקציות לא פועלות בלי אכיפה?כי האפקט מבוסס על יצירת חשש אצל שומרי סף פרטיים - בנקים, חברות שינוע וספקי טכנולוגיה; אם קציני ציות אינם מודעים או אינם מודאגים מסנקציות, העברות נכנסות ויציאות ממשיכות כרגיל והאיום מתפוגג.
אילו אמצעים פרקטיים מחזקים אכיפת סנקציות?הדרכות ממוקדות לקציני ציות, שיתוף מודיעין בין רגולטורים, סנקציות נגד מוסדות פיננסיים מפרים, הגברת בדיקות קו־הצנרת של הסחר והטמעת כלים טכנולוגיים לזיהוי מסלולי העברות חשודות.
מהו "צי הצללים" ולמה הוא חשוב בלוחמה הכלכלית?"צי הצללים" מתאר רשתות שינוע וסחר ימיות לא־רשמיות שמשמשות להסתרת משלוחים וטענות כוזבות; חבלה בפעילות זו מקשה על הובלת סחורות וטכנולוגיות אסטרטגיות אל משטרים עוינים.
האם סנקציות פוגעות בעיקר במשטר או גם באזרחים? איך למזער נזק הומניטרי?סנקציות מכוונות משתי דרכים, רחבות או ממוקדות, ומטרתן לפגוע במשטר; כדי למזער פגיעה באזרחים יש לאמץ חריגים הומניטריים ברורים, מנגנוני פיקוח על סחורות רפואיות ומזון, ולמקד צעדים כלפי עשרות אישים ומוסדות ספציפיים במקום חסימת כלכלות שלמות.
שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
מצרים נגד ישראל – כדי לרצות את קטאר וחמאס?

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהירה מהטון האגרסיבי של קהיר כלפי ישראל. לדבריה, "ההצהרות הריקות והברברנות שיוצאות ממצרים בשבועות האחרונים מטרידות לא רק את הישראלים אלא גם מצרים כמוני, שלא רוצים לראות את מדינתנו מדרדרת למלחמה עם ישראל – לא בגלל עימות ישיר, אלא כדי לרצות את קטאר או את חמאס ותומכיו. זה לא הגיוני".

לדבריה, נקודת השיא הייתה בפסגת דוחה, כשנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כינה את ישראל "אויב". זיאדה מדגישה כי "אפילו אמיר קטאר, שעמד על הבמה באותה פסגה, לא השתמש במילה הזאת. זה היה הלם אדיר לשמוע את זה דווקא מקהיר". עם זאת, היא מציינת כי בעקבות התגובות הקשות נראה שמצרים מנסה כעת לסגת לאחור ולהבהיר כי היא רק מגינה על גבולותיה. אך זיאדה מוסיפה אזהרה ברורה: "אל תקחו את זה ברצינות. מה שאנחנו רואים בתקשורת המצרית ובדברי בכירים עדיין מטריד מאוד".

זיאדה מסכמת כי שלום ישראל-מצרים עומד בפני אתגר חמור: "שמענו את א-סיסי מאשים את ישראל ברצח עם ובטיהור אתני, ואת המודיעין המצרי מאיים במלחמה אם פליטים מעזה ינהרו לסיני. כל זה מנוגד לאינטרס המצרי בראש ובראשונה. השלום בין ישראל למצרים נראה היום שברירי יותר מאי פעם".

11:16am
המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm

Close