התראות

ארה"ב צריכה לעצור לצמיתות את כל המימון לאונר"א

עצם קיום אונר"א מנוגד לאינטרסים ולמטרה של ארה"ב למצוא פתרון בר-קיימא לסכסוך. אם ארה"ב ממשיכה את המימון לאונר"א, עליה לפחות ליישם דרישות מחמירות
שיתוף
עובד אונר"א בעזה (אשרף עמרה/ויקימדיה)
עובד אונר"א בעזה (אשרף עמרה/ויקימדיה)

עניינים

מאז 1950, ארצות הברית תרמה כמעט 7.5 מיליארד דולר לסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א). עם זאת, יותר מ-77 שנים לאחר הקמתה, לכאורה, אף "פליט פלסטיני" לא יושב מחדש באופן קבוע תחת משמרת הסוכנות. נהפוך הוא, המרשם של אונר"א תפח מכ-711,000 איש ב-1950 לכמעט שישה מיליון כיום. גידול זה של פי שמונה מדגיש כיצד עשרות מיליארדי דולרים במימון לאונר"א מהקהילה הבינלאומית שימרו את המצב הממושך שהיה אמור להסתיים לפני עשרות שנים, במקום לצמצם.

מקרא: ראה הערות 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7
מקרא: ראה הערות 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7

אונר"א מעולם לא נועדה להיות קבועה. כאשר העצרת הכללית של האו"ם הקימה את הסוכנות על פי החלטה 302 (IV) בדצמבר 1949,8 "הפליטים הפלסטינים" היו רק חלק קטן מעשרות המיליונים ברחבי העולם שעדיין קיבלו סיוע מהאו"ם לאחר מלחמת העולם השנייה, כולל מיליוני יהודים ששרדו את השואה. הסוכנות הייתה אמורה להיסגר בתוך שנתיים, או אם העצרת לא תחליט אחרת, בציפייה שהפליטים – שנעקרו מבתיהם לאחר מלחמת העצמאות של ישראל ב-1948 שהחלו על ידי מדינות ערב השכנות – יושבו בינתיים בערוצים אחרים.

במקום זאת, אונר"א ממשיכה לפעול כיום, ממשיכה לבזבז מיליארדי דולרים – כולל 1,399,670,708 דולר בשנת 2024 בלבד9 – וכמעט לא השיגה אף אחת מהמטרות המקוריות שלה, בעוד הרישום שלה ממשיך לגדול. בנוסף, הסוכנות הסתננה על ידי ארגוני טרור ונמצאה מתדלקת באופן פעיל את הרדיקליזציה של הפליטים הפלסטינים. כישלון הסוכנות הודגש מעבר לכל דמיון כאשר כמה מחבריה אף השתתפו בטבח ב-7 באוקטובר 2023.

אם המימון האמריקאי לא הולך ליישוב מחדש, אז למה הוא משמש?

בניגוד לסוכנות הפליטים העולמית הרחבה יותר של האו"ם, נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), לאונר"א אין מנדט ליישב מחדש פליטים. הליגה הערבית אישרה את הסוכנות רק בתנאי שיישוב מחדש יישאר מחוץ לתחום. מבחינתם, הפליטים הפלסטינים היו לא יותר מאשר פיונים פוליטיים ומנופים להמשך מאבקם נגד ישראל. כדי לתמוך ברעיון זה, הם פיתחו את הדוקטרינה חסרת התקדים המכונה "זכות השיבה", לפיה כל פליט פלסטיני וצאצאיו ייהנו לנצח מ"הזכות" להציף את ישראל. לאחר התבססות הדוקטרינה כינה אבו מאזן, יו"ר הרשות הפלסטינית, כי מדובר ב"קו אדום עבור ההנהגה הפלסטינית, שלא ניתן להתפשר עליו או להזניח אותו, לא משנה כמה גדולים יהיו הקורבנות".10 עבאס אף העדיף לאפשר לפליטים הפלסטינים בסוריה להתמודד עם גורלם ולהיהרג במקום להסכים לוותר על "זכותם" להשמיד את ישראל.11

במקום זאת, המנדט של אונר"א מוגבל למתן מה שהיא מכנה "סיוע הומניטרי" ותוכניות לעבודות ציבוריות, ולמסגר את סוגיית הפליטים כבעיית סיוע כלכלי ולא ככישלון של יישוב מחדש. אונר"א, שאמורה לספק סיוע והגנה לפליטים החיים בגדה המערבית, ברצועת עזה, בירדן, בלבנון ובסוריה, משקיעה את כספה, על-פי הדו"חות התפעוליים השנתיים שלה, בחינוך ובשכר מורים, במרפאות ובצוותים רפואיים ניידים, בסיוע משפטי ובקצבאות רווחה, בהכשרה תעסוקתית ובתוכניות הלוואות במזומן, בתיקוני מקלטים ובשירותים למחנות. שדרוגי כבישים ובניינים, ובזמן "משברים" – מזון חירום, מזומנים, שמיכות, אוהלים, מרפאות ניידות, חיסונים, דלק ומים המובלים במשאיות.

אונר"א גם רושמת באופן רציף את צאצאי הפליטים המקוריים – כולל ילדים ונכדים החיים כעת הרחק מחוץ למחנות – באמצעות פלטפורמות ניידות לחברים בלבד כמו eUNRWA, שהושקה ב-2023, כדי "לשפר את שירותי הרישום עבור פליטים פלסטינים וזכאים אחרים בתחומי פעילותה ומחוצה לה". על פי הדוח האופרטיבי לשנת 2024, עד סוף 2024, יותר מ-96% מעסקאות הרישום בוצעו באמצעות אונר״א.12

עם זאת, על פי מסד הנתונים של הפרויקט של אונר"א,13 כמה מענקים שניתנו לאחרונה כלל לא הועברו לפליטים פלסטינים:

      • 17,877,760 דולר – שיקום ותיקון בתים שנפגעו עבור "לא פליטים ושישה מועדוני ספורט" (הושלם במאי 2025).14

      • 7,082,625 דולר – שיקום ותיקון של כ-250 בתים שנפגעו עבור "פליטים לא פלסטינים ברצועת עזה" (הושלם ב-31 במאי 2025)15

      • 10,000,000 דולר – שיקום הבתים שנפגעו עבור "פליטים לא פלסטינים" ברצועת עזה (הושלם ב-2021).16

      • 9,996,776 דולר – "עבודות שיקום ושיקום ליותר מ-150 בתים שנפגעו השייכים לאוכלוסייה שאינה פליטה" (הושלם ב-2021).17

מימון אמריקאי לאונר"א

המימון האמריקאי לאונר"א החל עם הקמת הסוכנות. במשך 50 השנים הראשונות,18 המימון עמד בממוצע על כ-45 מיליון דולר בשנה. בתחילת שנות ה-2000, התרומות האמריקאיות גדלו בהדרגה ל-186 מיליון דולר ב-2008. תחת ממשל אובמה, התרומות האמריקאיות לאונר"א עלו באופן משמעותי והגיעו ל-390 מיליון דולר ב-2014 לבדה, לפני שצנחו ל-360 מיליון דולר בשנה ב-2016 וב-2017. 19

הקפאת המימון של טראמפ לאונר"א (2018):

ב-31 באוגוסט 2018 הפסיק ממשל טראמפ לראשונה את כל התרומות האמריקאיות לאונר"א, בנימוק של גירעונות כרוניים בתקציב הסוכנות וחוסר יכולתה להבטיח חלוקה נאותה בנטל מתורמים אחרים. ההודעה לעיתונות כינתה את רשימת הפליטים ההולכת ומתרחבת של אונר"א "בלתי ניתנת לקיימא" ואמרה כי ארה"ב "לא תתחייב עוד למימון נוסף למבצע הפגום הזה".20

ביידן מפעיל מחדש את הסיוע (2021–2022)

הקפאת המימון האמריקאי לאונר"א הוסרה ב-2021 על ידי ממשל ביידן. ובכל זאת, בחוקי ההקצבות לשנת הכספים 2021 ולשנת הכספים 2022,21 המימון האמריקאי לאונר"א הותנה בשבעה סעיפים, שכל אחד מהם נועד לשמור על הניטרליות של אונר"א ולמנוע הזרמת כספים אמריקאים, דרך הסוכנות, לטרוריסטים. ההוראה22 לפיה דרשו ממזכיר המדינה לאשר בכתב כי אונר"א:

"(1) שימוש בקציני תמיכה מבצעית בגדה המערבית, ברצועת עזה ובתחומי פעולה אחרים כדי לבדוק מתקני אונר"א ולדווח על כל שימוש בלתי הולם;

(2) לפעול באופן מיידי כדי לטפל בכל הפרה של המדיניות של הצוות או המוטב (כולל המדיניות בדבר ניטרליות וחוסר משוא פנים של עובדים) והדרישות החוקיות לפי סעיף 301(ג) לחוק סיוע החוץ משנת 1961;

(3) יישום נהלים לשמירה על ניטרליות מתקניו, לרבות יישום מדיניות ללא נשק, ועריכת בדיקות סדירות של מתקניו, כדי להבטיח שהם משמשים אך ורק למטרות הומניטריות או למטרות מתאימות אחרות;

(4) נקיטת אמצעים נחוצים והולמים כדי להבטיח שהיא פועלת בהתאם לתנאים של סעיף 301(c) של חוק סיוע החוץ משנת 1961 והמשך דיווח שוטף למחלקת המדינה על הפעולות שנקטה כדי להבטיח עמידה בתנאים אלה;

(5) נקיטת צעדים שיבטיחו שתוכנם של כל חומרי הלימוד הנלמדים כיום בבתי הספר ובמחנות הקיץ המנוהלים על ידי אונר"א יעלה בקנה אחד עם ערכי זכויות האדם, כבוד האדם והסובלנות ואינו מעורר הסתה;

(6) אינו עוסק בפעילות עם מוסדות פיננסיים או ישויות קשורות תוך הפרה של החוק הרלוונטי בארצות הברית, ונוקט בצעדים לשיפור השקיפות הפיננסית של הארגון; וכן…

(7) בהתאם לדרישות הביקורת הדו-שנתית של מועצת המבקרים של האומות המאוחדות ומיישם במועד את המלצות המועצה".

באופן קריטי, סעיף 301(c) לחוק סיוע החוץ משנת 1961 דורש מאונר"א "לנקוט בכל האמצעים האפשריים כדי להבטיח ששום חלק מתרומת ארה"ב לא ישמש להגשת סיוע לכל פליט המקבל הכשרה צבאית כחבר במה שמכונה צבא השחרור הפלסטיני (PLA) או כל ארגון גרילה אחר או שעסק בפעולת טרור כלשהי".23

בעוד שבמשך שנים היה ברור שאונר"א אכן מעניקה סיוע לטרוריסטים תוך הפרה של ההוראה, נראה כי הסוכנות פעלה בעקביות כדי להטעות את מזכיר המדינה.24

הפסקה לאחר 7 באוקטובר 2023 (2024)

ב-26 בינואר 2024, לאחר שגורמים רשמיים בארה"ב אישרו כי תריסר עובדי אונר"א השתתפו בטבח ב-7 באוקטובר, ממשל ביידן השהה כל תשלום אמריקאי שנותר לסוכנות25 – כ-300,000 דולר בכספים לא מחויבים לשנת הכספים 2024 וקצת יותר מ-2.5 מיליון דולר ביתרות מחויבות אך לא משולמות לשנת הכספים 202326 – "לאסור סיוע שיועיל לחמאס".27

כמה שבועות לאחר מכן, הקונגרס כתב את ההשהיה לחוק. סעיף 301 לחוק ההקצבות המאוחדות, 2024 (P.L. 118-47) חוסם כל תשלום של משרד החוץ לאונר"א שבוצע מכספים של שנה קודמת, כספי שנת הכספים 2024 או כספי שנת הכספים 2025 לפני 25 במרץ 2025. (אותו רף של שנה חזר על עצמו בתוספת הביטחון של ישראל במרץ 2024).28

חוקי ההוצאה לשנת הכספים 2021 ולשנת הכספים 2022 אפשרו לתרומות אמריקאיות לאונר"א לזרום רק לאחר שמזכיר המדינה אישר את עמידתה של אונר"א בתנאים לעיל. עם זאת, בעוד שתנאים אלה הופיעו בסעיף 7048(ד) של האומניבוס לשנת 2023, הם אינם מופיעים בשום מקום בחוק ההקצבות לשנת הכספים 2024. לפיכך, לכאורה, התנאי היחיד להמשך המימון האמריקאי לאונר"א הוא סעיף 301(c) לחוק סיוע החוץ משנת 1961, שרק אוסר על סיוע ל"כל פליט שמקבל הכשרה צבאית כחבר במה שמכונה PLA או כל ארגון גרילה אחר או שעסק במעשה טרור כלשהו". כל דרישה אחרת שנדרשה ממזכיר המדינה כנראה בוטלה.

לפני שהאיסור הזה פג, הנשיא טראמפ חתם על צו נשיאותי 1419929 ב-4 בפברואר 2025, "הוצאת ארצות הברית מארגוני או"ם מסוימים והפסקת המימון להם", המורה לכל הסוכנויות לעצור את המימון האמריקאי לאונר"א ולבחון את התמיכה בגופי או"ם אחרים. עם זאת, הצו אמנם האריך את ההקפאה מעבר לתאריך היעד של 25 במארס 2024, אך הוא אינו מחזיר את ההוראה שבעבר התנתה את הסיוע לאונר"א. לפיכך, בעוד שהצו של הנשיא טראמפ היה הכרחי בבירור, במיוחד לאור הידיעה על מעורבותה הישירה של אונר"א בטבח ב-7 באוקטובר 2023, מדובר בצו נשיאותי בלבד וניתן לביטולו על ידי כל ממשל עתידי.

הדמוקרטים מנסים לחדש את המימון לאונר"א (מרץ 2025)

במרס הוצג לקונגרס חוק שיקום החירום של מימון אונר״א לשנת 2025 במאמץ לשחרר את הכספים המוקפאים ולאפשר להצעות חוק משלימות לשנת הכספים 2025 ולהצעות חוק נוספות לכלול מימון של אונר״א. גרסת הסנאט (S. 898, סנטור וולש) נמצאת בוועדת יחסי החוץ מאז 6 במרץ 2025, וחבר בית הנבחרים (H.R. 2411, חבר הקונגרס קרסון) יושב בוועדת החוץ מאז 27 במרץ 2025. אף אחת מהצעות החוק לא התקדמה הלאה. אם תחוקק, היא תהיה:

      • לבטל את הצו הנשיאותי 14199.

      • בטל את כל החסימות הסטטוטוריות שנותרו.

      • להורות למחלקת המדינה לשחרר את הכספים המעוכבים "בהקדם האפשרי".30

בניגוד לתנאי ההקצאה הקודמים, הצעת החוק כופה הוראה אחת בלבד: על מזכיר המדינה להגיש דו"חות רבעוניים על עמידתה של אונר"א בהמלצות שפורסמו על ידי "קבוצת בדיקה עצמאית" בראשות שרת החוץ הצרפתית לשעבר קתרין קולונה.31

בעדות בכתב בפני ועדת החוץ של בית הנבחרים (17 במאי 2024), טען מנכ"ל UN Watch, הלל נוייר, כי סקירת קולונה למעשה לא הייתה עצמאית או חקירתית. המנדט שלה, כתב, נועד "להרגיע את התורמים", לא לבחון עוולות, והיא התעלמה מראיות רבות לתמיכה של עובדי אונר"א בטרור. נוייר ציין עוד כי אונר"א חוקרת רק כאשר גורמים חיצוניים מגישים תלונות, אינה עורכת בדיקה יזומה ומעולם לא ביצעה ביקורת ניטרליות מקיפה. למעשה, דו"ח קולונה התמקד אך ורק בנושא דרישת ה"נייטרליות" של אונר"א ולא עשה דבר כדי לטפל באמת בהסתננות של טרוריסטים והזרמת כספים דרך הסוכנות לטרוריסטים.

לפיכך, אם הקפאת טראמפ תוסר ודו"ח קולונה יישאר הבדיקה הבלעדית – ללא ההוראה שהייתה קיימת עד שנת הכספים 2023 – כספים אמריקאים יזרמו לאונר"א כמעט ללא פיקוח, שלא לדבר על פיקוח אפקטיבי שיבטיח שאונר"א לא מעסיקה טרוריסטים ומספקת כספים לטרוריסטים.

אונר"א משתתפת ומממנת טרור

עם זאת, גם כאשר ההוראה המקורית הייתה בתוקף, אונר"א לא עמדה שוב ושוב בסטנדרט שנקבע בחוק ההקצבות המאוחדות. בניגוד לתנאי החמישי שנקבע בחוקי ההקצבות לשנים 2021 ו-2022, אונר"א משתמשת בספרי לימוד בהזמנת הרשות הפלסטינית, שעל פי דו"ח של האיחוד האירופי גדושים בתכנים אנטישמיים, מהללים את האלימות והטרור הפלסטיני נגד ישראלים, ומציגים מפות של ישראל המסומנות כ"פלסטין" כדרך להכחיש את קיומה של ישראל.32

כמו כן נמצאו אנשי אונר"א משתתפים ישירות בארגוני טרור, מסייעים להם ומסייעים להם. דו"ח של ממשלת ישראל מ-23 באפריל 2025 מצא כי מתוך 12,521 עובדי אונר"א שפעלו בעזה בשנים 2023-2024, 1,462 (כ-12%) זוהו כחברים בחמאס, בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני או בארגוני טרור קשורים. מתוך אותם 1,462 אנשים, 1,157 (79%) היו מורים או צוותי חינוך אחרים, 79 (5%) עבדו בשירותים רפואיים, 63 החזיקו בתפקידי הנדסה או בנייה, והשאר שימשו כמנהלים, עובדים סוציאליים, קציני ביטחון או בתפקידים אחרים. בנוסף, הדו"ח מצא כי מתוך 546 מנהלים וסגני מנהלים במוסדות החינוך של אונר"א, לפחות 80 (15%) חברים בארגוני טרור.33

הדו"ח גם הציג ראיות חזקות לכך שלפחות 18 חברי אונר"א השתתפו בטבח ב-7 באוקטובר 2023. בין האנשים שזוהו היה מורה בבית ספר, מורה למתמטיקה, עובדת סוציאלית, מורה לערבית ומנהל בית ספר. השם הראשון שצוין בדו"ח, מוסא צבחי מוסא אלקדרה, היה יועץ בית ספר של אונר"א ופעיל צבאי של חמאס, ששימש כמפקד מחלקה בחטיבת ח'אן יונס. בין שאר הראיות שנמסרו למשרד שירותי הפיקוח הפנימי של האו"ם (OIOS), תעודת הזהות של אל-קידרה נמצאה פיזית במשרדו של עוזרו של מוחמד סינוואר.

כמו כן נמצא בדו"ח, על סמך ראיות מוצקות, הוכחות לכך שמתקני אונר"א ברצועת עזה משמשים את חמאס כמפקדות שטח, כנקודות היערכות וכמעוזי אמצעי לחימה כדי להרתיע את כוחות צה"ל מלפגוע באתרים אלה.

כל הטרוריסטים הללו, ואחרים, קיבלו כספים מאונר"א, תוך הפרה יסודית לא רק של ההוראות הרחבות יותר, אלא באופן ספציפי יותר, של סעיף 301(ג) לחוק סיוע החוץ משנת 1961.

לאור ממצאים אלה, סביר אפוא להסיק מספר מסקנות:

      1. מיליארדי דולרים בסיוע אמריקאי שהוענק לאונר"א במהלך כמעט שמונה עשורים לקיומה תרמו, במישרין או בעקיפין, לטרור ותמכו בו.

      2. במהלך השנים אונר"א הטעתה במכוון34 ממשלים אמריקאים והכחישו באופן כוזב את זרימת הסיוע האמריקני לידי טרוריסטים.

השוואה בין אונר"א לנציבות האו"ם לפליטים

לעומת זאת, נציבות האו"ם לפליטים, סוכנות הפליטים העולמית של האו"ם, הצליחה ליישב מחדש 2.176 מיליון פליטים במסגרת תוכניות נציבות האו"ם לפליטים בין 2003 (השנה הראשונה עם נתונים גלובליים מתואמים) ועד סוף 2024. 35 בניגוד לאונר"א, נציבות האו"ם לפליטים אינה רושמת צאצאי פליטים ללא הגבלת זמן; ברגע שהפליטים מוחזרים למולדתם, מיושבים מחדש או מתאזרחים, הם עוזבים את רשימות הסוכנות.

שנה סך כל הפליטים יושבה מחדש על ידי נציבות האו"ם לפליטים
2003 9,592,247 55,567
2008 10,488,915 88,772
2013 11,698,233 98,359
2018 20,359,553 92,348
2023 31,637,408 158,591
2024 30,958,200 188,759

בנוסף, בשנת 2024 היו לנציבות האו"ם לפליטים כ-19,800 אנשי צוות עבור 36.8 מיליון פליטים – איש צוות אחד עבור כ-1,900 פליטים.36 אונר"א, לעומת זאת, מעסיקה כ-33,000 עובדים, רובם פלסטינים – בערך איש צוות אחד לכל 180 פליטים.37 עם זאת, למרות שיחס כוח האדם של אונר"א גבוה פי עשרה מזה של נציבות האו"ם לפליטים, סך היישוב מחדש נותר אפסי.

טבעה האמיתי של אונר"א

הבנת טבעה האמיתי של אונר"א היא קריטית לכל דיון על מימון. בעוד שאונר"א מתיימרת להיות ארגון הומניטרי, מטרתה האמיתית היא להנציח את הרעיון ש"הפליטים הפלסטינים" יציפו את ישראל דמוגרפית וישמידו אותה באופן דמוקרטי. זו הסיבה שהסוכנות לא עושה דבר כדי ליישב מחדש את ה"פליטים". זו הסיבה שמספר ה"פליטים" הרשומים באונר"א ממשיך לגדול באופן אקספוננציאלי. זו הסיבה שאונר"א מסרבת להוציא מהמרשם שלה מיליוני אנשים המחזיקים באזרחות ותושבות זרה, ואשר על פי כל מושג "פליט" אחר לא ייחשבו עוד ל"פליטים". זו הסיבה שאונר"א יכולה לשמר את תרמית ה"פליטים" – על ידי ניפוח מספרים.

בעוד שאונר"א נענתה זמנית לדרישה לספק שקיפות דמוגרפית וגיאוגרפית על ידי השקת "לוח המחוונים של האוכלוסייה", הגישה למאגר נחסמה באופן חשוד ימים ספורים לאחר שהמרכז הירושלמי לביטחון ויחסי חוץ (JCFA) פרסם דו"ח על סטטיסטיקות "פליטים" של אונר"א בלבנון.38

בחינה מדוקדקת יותר של המימון של אונר"א39 חושף גם מציאות קשה: אונר"א ממומנת ברובה (90%) על ידי ארה"ב ואירופה, בעוד שמדינות ערב, האחראיות לבעיה מלכתחילה, מספקות מעט מאוד מימון.

המלצות למדיניות

מאחר שעצם קיומה של אונר"א מנוגד לאינטרסים ולמטרה של ארה"ב למצוא פתרון בר-קיימא לדחייה הפלסטינית של זכות קיומה של ישראל ורק מנציח את הסכסוך הפלסטיני עם ישראל, הצעת המדיניות הבסיסית ביותר תהיה לאסור על כל מימון אמריקאי לסוכנות.

אולם, אם הממשל נחוש בכל זאת לספק לארה"ב אפשרות להמשיך לממן את בור הייאוש האינסופי של אונר"א, יש לאמץ חקיקה שתתנה כל מימון עתידי לאונר"א בעמידה, לכל הפחות, ובנוסף להוראות שהופיעו בחקיקה, בכל הדרישות הבאות:

      1. אונר"א חייבת לספק פירוט מלא, מאושר, דמוגרפי וגיאוגרפי של כל אדם במרשם הפליטים של אונר"א. הפילוח צריך לציין מי מבין האנשים הרשומים במרשם נכלל ב-711,000 האנשים המקוריים – כלומר כל "הפליטים הרשומים" שנולדו לפני 1950 – ומי נוסף מאז 1950.

      2. יש לדרוש מאונר"א לציין מי רכש אזרחות זרה או תושבות קבע. מימון אמריקאי עתידי יינתן רק כדי לספק את ה"פליטים" המקוריים שלא רכשו אזרחות או תושבות. כל "פליט" שאינו מספק את המידע הרלוונטי חייב להיחשב כמת או שרכש אזרחות או תושבות.

      3. יש לדרוש מאונר"א להגיש תוכנית מעשית מוגבלת בזמן, שתימשך לא יותר משלוש שנים, ליישוב מחדש של כל הפליטים הרשומים הנותרים.

      4. יש לדרוש מאונר"א להציג דו"ח מפורט על כל השתתפות צוות בטבח ב-7 באוקטובר 2023 ולגבי כל עובד אחר, או קרוב משפחה של עובד, הקשור לארגוני טרור פלסטיניים מוגדרים. הדו"ח צריך לכלול התייחסות לראיות שסיפקה ישראל.

      5. יש לדרוש מאונר"א להפסיק את השימוש בכל ספרי הלימוד וחומרי הלימוד המופקים על ידי הרשות הפלסטינית שאינם עומדים בסטנדרטים של ניטרליות ואי-הסתה.

      6. יש לדרוש מאונר"א להגביל את משרות השטח לכוח אדם מגויס בינלאומי מחוץ לאזורי הפעולה של אונר"א, ולהבטיח שלא יהיו עובדים מקומיים בעלי קשרים פוטנציאליים לטרור.

* * *

הערות

  1. ג'ים זנוטי, סיוע החוץ של ארה"ב לפלסטינים, דו"ח CRS RS22967 (וושינגטון הבירה: שירות המחקר של הקונגרס, עודכן ב-12 בדצמבר 2018)

  2. ג'ים זנוטי, סיוע החוץ של ארה"ב לפלסטינים, דו"ח CRS RS22967 (וושינגטון הבירה: שירות המחקר של הקונגרס, עודכן ב-12 בדצמבר 2018)

  3. סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב (אונר"א), 20 התורמים המובילים לאונר"א בתקופה 2000-2009: סך התרומות (עמאן: משרד ההסברה של אונר"א, n.d.)

  4. אונר"א, תורמים 2011: סך כל התרומות (עמאן: משרד ההסברה של אונר"א, n.d.)

  5. אונר״א, דירוג התורמים הכללי, 2019-2010 (סדרה של קובצי PDF שנתיים: "20 התורמים המובילים לאונר״א ב־2010", "תורמים 2011: סך התרומות", "דירוג התורמים הכולל לשנת 2014", "דירוג התורמים לשנת 2015 בקרב סוכנויות האו״ם", "דירוג התורמים הכולל לשנת 2019" ושנים קשורות), הזמין במדור "תורמים ושותפים" באתר אונר״א, https://www.unrwa.org/resources/donors

  6. הוועדה האמריקאית לפליטים ולמהגרים (USCRI), דו"ח מדינה 2016: פליטים פלסטינים (וושינגטון הבירה: USCRI, 2016), https://www.refworld.org/reference/countryrep/uscrs/2016/en/114875; ג'ים זנוטי, סיוע החוץ של ארה"ב לפלסטינים, דו"ח CRS RS22967 (וושינגטון הבירה: שירות המחקר של הקונגרס, עודכן ב-12 בדצמבר 2018)

  7. נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), פליטים רשומים של אונר"א לפי שנים, 1950 – 2024 (מערך נתונים ב-Refugee Data Finder), https://www.unhcr.org/refugee-statistics/; דפי עובדות של אונר"א, אונר"א (סדרה שנתית, 2024-2010), https://www.unrwa.org/resources/about-unrwa

  8. העצרת הכללית של האו"ם, סיוע לפליטים פלסטינים, A/RES/302 (IV), 8 בדצמבר 1949.

  9. אונר״א, דוח מבצעי שנתי 2024, אפריל 2025. https://www.unrwa.org/sites/default/files/content/resources/aor_2024-_v9_compressed.pdf ︎

  10. https://palwatch.org/page/31568 ︎

  11. https://palwatch.org/page/4510 ︎

  12. https://www.unrwa.org/eUNRWA ︎

  13. https://open.unrwa.org/

  14. https://open.unrwa.org/projects/XM-DAC-41130-2016Projs-PQ16063 ︎

  15. https://open.unrwa.org/projects/XM-DAC-41130-2019Projs-PQ19081 ︎

  16. https://open.unrwa.org/projects/XM-DAC-41130-2018Projs-PQ18009 ︎

  17. https://open.unrwa.org/projects/XM-DAC-41130-2018Projs-PQ18078 ︎

  18. 1950-1999

  19. https://sgp.fas.org/crs/mideast/IN12316.pdf ︎

  20. https://geneva.usmission.gov/2018/08/31/state-department-press-statement-on-u-s-assistance-to-unrwa/ 

  21. חוק ההקצבות המאוחדות, 2023, Pub. L. No. 117-328, 136 Stat. 4459 (29 בדצמבר 2022), https://www.congress.gov/117/plaws/publ328/PLAW-117publ328.pdf; חוק ההקצבות המאוחדות, 2021, Pub. L. No. 116-260, 134 Stat. 1182 (27 בדצמבר 2020), https://www.congress.gov/116/statute/STATUTE-134/STATUTE-134-Pg1182.pdf

  22. סעיף 7048(ד)

  23. Foreign Assistance Act of 1961, Pub. L. No. 87-195, 75 Stat. 424 (4 בספטמבר 1961) (כפי שתוקן באמצעות Pub. L. 119-4, 15 במרץ 2025), https://www.govinfo.gov/content/pkg/COMPS-1071/pdf/COMPS-1071.pdf

  24. https://palwatch.org/page/29296 ︎

  25. חוק ההקצבות המאוחדות, 2024, H.R. 4366, הקונגרס ה-118 (כפי שפורסם ב-22 במרץ 2024), https://www.congress.gov/bill/118th-congress/house-bill/4366/text

  26. שירות המחקר של הקונגרס, אונר"א: סקירה כללית והשהיית המימון של ארה"ב (Insight, IN12316, עודכן ב-9 בפברואר 2024), https://www.congress.gov/crs_external_products/IN/PDF/IN12316/IN12316.5.pdf

  27. הקונגרס האמריקני, בית הנבחרים, הפסיקו את התמיכה בחוק אונר"א משנת 2024, הקונגרס ה-118, הישיבה השנייה, H.R. 7122, הוצג ב-30 בינואר 2024. https://www.congress.gov/bill/118th-congress/house-bill/7122/text

  28. חוק ההקצבות המשלימות לביטחון ישראל, התשפ"ד-2024, H.R. 8034, הקונגרס ה-118 (הוצג ב-17 באפריל 2024), https://www.congress.gov/118/bills/hr8034/BILLS-118hr8034ih.pdf

  29. https://www.presidency.ucsb.edu/documents/executive-order-14199-withdrawing-the-united-states-from-and-ending-funding-certain-united

  30. הקונגרס האמריקני, הסנאט, חוק שיקום החירום של מימון אונר"א לשנת 2025, הקונגרס ה-119, הישיבה הראשונה, S. 898, הוצג ב-6 במרץ 2025. https://www.congress.gov/bill/119th-congress/senate-bill/898

  31. סקירה עצמאית של דבקותה של אונר"א בעקרונות הניטרליות (Colonna Review), קבוצת סקירה עצמאית בראשות קתרין קולונה, אפריל 2024 https://www.un.org/unispal/wp-content/uploads/2024/04/unrwa_independent_review_on_neutrality.pdf

  32. https://palwatch.org/page/29296

  33. מדינת ישראל, מערך ההסברה הלאומי, הקשר בין אונר"א לחמאס (דו"ח, 28 באפריל 2025), https://govextra.gov.il/media/d21mw2f3/the-connection-between-unrwa-and-hamas-280425.pdf

  34. https://jcpa.org/did-unrwa-deceive-the-secretary-of-state-to-receive-u-s-funding/

  35. נציבות האו"ם לפליטים, פורטל נתוני יישוב מחדש (מערך נתונים ב-Refugee Data Finder, 1950–2024)

  36. נציבות האו"ם לפליטים, משאבי אנוש, כולל רווחת העובדים, EC/75/SC/CRP.20 (הוועדה המבצעת של תוכנית הנציב העליון, הוועדה המתמדת, פגישה 91), 22 באוגוסט 2024. https://www.unhcr.org/sites/default/files/2024-08/crp-20-human-resources-91-sc-english.pdf ︎

  37. UNRIC, ראיון עם מרתה לורנצו, אונר"א: "העם הפלסטיני לא צריך להרגיש שננטש על ידי הקהילה הבינלאומית", 28 בינואר 2025. https://unric.org/en/unrwa-palestinian-people-should-not-feel-abandoned-by-the-international-community/

  38. https://jcpa.org/unrwas-palestine-refugee-hoax/

  39. https://jcpa.org/the-unrwa-funding-anomaly/

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close