הברית שהמערב עוד יתחרט עליה: איך השמאל והאיסלאם הקיצוני מטפחים שנאה קטלנית

הברית עם השמאל והאיסלאם הקיצוני שהמערב עוד יתחרט עליה | ב-21 במאי 2025 נרצחו שני צעירים עובדי שגרירות ישראל בוושינגטון הבירה, ירון לישינסקי ושרה מילגרים, בפיגוע טרור בסגנון התנקשות על ידי אליאס רודריגז, פעיל רדיקלי בן שלושים ואחת.¹ רודריגז תועד בסרטון כשהוא קורא "שחררו את פלסטין" כהצדקה לפיגוע הקטלני שלו. קצת יותר משבוע לאחר מכן, ב-2 ביוני 2025, בבולדר, קולורדו, מוחמד סברי סולימאן, אמריקאי מצרי, שהביע דעות אסלאמיסטיות ברשת ובסרטון שיצר, ביצע פיגוע טרור קטלני, והשליך מטעני תבערה לעבר צעדת סולידריות יהודית התומכת בחטופים הישראלים בשבי בעזה, שנחטפו מבתיהם ב-7 באוקטובר 2023.

שני האירועים הללו ממחישים את שני הצדדים של הברית האדומה-ירוקה – השותפות הנוחה בין הרדיקלים המרקסיסטים ("האדומים") והאסלאמיסטים ("הירוקים") – שהניעה הן מעשים פליליים אלימים והן מאמצי חתרנות רחבים יותר נגד ארצות הברית, הציוויליזציה המערבית וישראל באמצעות אינדוקטרינציה אנטי-אמריקאית ואנטי-ציונית ופעולות אלימות.² מאז ה-7 באוקטובר, השפעותיה של הברית האדומה-ירוקה נוכחות יותר ויותר עם הפגנות בעד חמאס בקמפוסים וברחובות, קריאות גוברות לחרם נגד ישראל, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל, רטוריקה אנטישמית ברשת והעלייה המטאורית בשנאת יהודים אלימה.

הברית האדומה-ירוקה מתארת שיתוף פעולה טקטי בין שתי קבוצות, שלמרות ההבדלים ביניהן, חולקות מטרה משותפת: פירוק הדמוקרטיה הליברלית המערבית והשמדת המדינה היהודית. האדומים, החדורים באידיאולוגיות מרקסיסטיות וקומוניסטיות, חוזים מהפכה גלובלית שתהפוך על פיה את המערכות הקפיטליסטיות, ולעתים קרובות רואים ביהודים ובישראל סמלים של דיכוי מערבי. הירוקים, המונעים על ידי אידיאולוגיות אסלאמיסטיות כמו אלה של האחים המוסלמים והמהפכה האסלאמית האיראנית, שואפים לח'ליפות אסלאמית גלובלית או ל"מהדיזם" משיחי, ורואים במערב ובישראל מכשולים עיקריים למימוש חזונם.

הברית פועלת בשתי חזיתות: השראה למעשי אלימות אינדיבידואליים, כפי שניתן לראות במעשיהם של רודריגז וסולימאן, ועיסוק במאמצים חתרניים באמצעות אינדוקטרינציה בבתי ספר, במיינסטרים וברשתות חברתיות, ומחאות, המפיצות נרטיבים אנטי-אמריקאים ואנטי-ציוניים. קטאר ואיראן הובילו את "גלובליזציה של האינתיפאדה".³ השפעתה של קטאר הקשורה לאחים המוסלמים באה לידי ביטוי במתן חסות לתוכניות אקדמיות המקדמות את הנרטיב הפוסט-קולוניאלי, אבן יסוד באג'נדה הפרוגרסיבית, שנמצא גם כמגביר את האנטישמיות בקמפוסים.⁴ ערוץ החדשות הענק של אל-ג'זירה הקטארית, AJ+, וכלי תקשורת אחרים כמו Middle East Eye, פועלים באותה מידה כדי לקדם את האחים המוסלמים ואת התעמולה הפרוגרסיבית, הן נגד ארה"ב והן נגד ישראל, הן בערבית והן באנגלית, וכך גם מכוני מחקר אמריקאים בעלי השפעה הממומנים על ידי קטאר.⁵ סין ואיראן – הדוגמאות האולטימטיביות ל"אדומים" ו"ירוקים", בהתאמה – קידמו גם הן רטוריקה אנטישמית ותכנים ברשתות החברתיות, כולל באמצעות חוות בוטים, כדי לקדם את האג'נדה האנטי-מערבית הכללית שלהן, במיוחד לאחר ה-7 באוקטובר.⁶

מעשי הרצח בדם קר של רודריגז מדגימים את האידיאולוגיה הרדיקלית של "כל האמצעים הדרושים" של האדומים, המזכירה את זו של ארגון הטרור המרקסיסטי-לניניסטי של ג'ורג' חבש, החזית העממית לשחרור פלסטין.⁷ הפוסטים של רודריגז ברשתות החברתיות, שעברו אינדוקטרינציה דרך האקדמיה האמריקאית, חושפים את עומק השתייכותו הסוציאליסטית המוצהרת והרדיקליזציה שלו: "אל תאשימו אותי, הצבעתי לחמאס", "אלימות לא חייבת להתרחש, אבל אם כן, אז היא צריכה", ו-"מוות 2 (ל)אמריקה". דחיות אלה של המערב עולות בקנה אחד עם "מלחמת העם" של מאו, שבה מהפכה עולמית צומחת מהפריפריה: מרקסיסטים פלסטינים אימצו גישה זו כדי למסגר את מאבקם נגד הציונות, באמצעות טרור.⁸

המתקפה של סולימאן בבולדר, בינתיים, מדגישה את תפקידם של הירוקים בברית. סולימאן, שהיה ספוג באידיאולוגיה של האחים המוסלמים, ראה בפיגוע שלו מעשה ג'יהאד נגד האימפריאליזם המערבי וההשפעה היהודית. האחים המוסלמים, שנוסדו על ידי חסן אל-בנא ב-1928 במצרים, דוגלים בשיטה בת שלושה שלבים – דעוה (מיסיון), סיאסה (אקטיביזם פוליטי) ואינקילב (פעולה צבאית באמצעות ג'יהאד) – כדי להפיץ את הדומיננטיות האסלאמית. פעילותו של סולימאן ברשתות החברתיות הייתה רוויה בתמיכה בתכנים של האחים המוסלמים ובסיסמה "האסלאם הוא הפתרון".⁹ טרם הפיגוע הוא הקליט סרטון בו אמר כי הג'יהאד אהוב עליו יותר מ"אמו, אשתו וילדיו" וכי "אללה גדול מהציונים ומאמריקה".¹⁰

ניתן למסגר את מעשי האלימות האישיים הללו של רודריגז וסולימאן בראייה רחבה יותר, בהתחשב באיום התרבותי הערמומי יותר של הברית האדומה-ירוקה כמאמץ סינרגטי וחתרני לערער את הציוויליזציה המערבית, כשישראל היא המכשול הראשון. מטרתם של מאו והמרקסיסט אנטוניו גראמשי הייתה לשנות את התרבות באמצעות חינוך מחדש. מאו חולל מהפכה במוסדות החינוך של סין למטרה זו. נראה שהתנועה הפרו-חמאסית שאבה השראה מכך. באוניברסיטאות אמריקאיות, קבוצות המזוהות עם טרור, כמו סטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP)¹¹, פועלות לקדם רטוריקה אנטי-ציונית ואנטי-מערבית. טארק בזרוק, "מפגין" מאוניברסיטת קולומביה שהואשם בשלושה פשעי שנאה פדרליים נגד יהודים, היה חלק מקבוצה שקיבלה עדכונים שוטפים ישירות מחמאס.¹² אינדוקטרינציה אקדמית והקצנה אקטיביסטית הובילו ליצירת "אזורי סחר חופשי ציוניים" בקמפוסים, ולמעשה מנעו מסטודנטים יהודים גישה לספריות, כיתות לימוד ודיור – אקט של הדרה המשקף את המטרה הרחבה יותר של הברית "לבטל" את הנוכחות היהודית.

המיינסטרים והמדיה החברתית מעצימים את הנרטיבים הללו, עם פלטפורמות כמו X, TikTok ואינסטגרם המפרסמות פוסטים המפארים אלימות נגד יהודים והמערב, כפי שניתן לראות בהצהרותיו של רודריגז. הפגנות עם נוכחות שמאלנית ואיסלאמיסטית חזקה, שזוכות לשבחים ועידוד לא רק על ידי פרוגרסיבים,¹³ אלא על ידי מנהיג חמאס, חאלד משעל¹⁴ והמנהיג העליון של המשטר האיראני, עלי ח'אמנהאי,¹⁵ ממחישות עוד יותר כיצד הברית האדומה-ירוקה פועלת במכוון בסימטריה כדי לערער הן את ישראל והן את המערב, בהפגנות שבהן קריאות "שחררו את פלסטין" ו"מוות לאמריקה" נפוצות מאוד.¹⁶

המהפכה של האדומים דורשת מומנטום מהפכני, שהאסלאמיסטים מספקים באמצעות כפייה דתית של ג'יהאד, בעוד שהפרוגרסיבים מהשמאל הקיצוני משמשים כ"אידיוטים שימושיים" על ידי איסלאמיסטים שמטרתם היא טוטליטריות דתית. בדיוק כמו במהפכה האסלאמית האיראנית ב-1979, כאשר מרקסיסטים איראנים תמכו באיסלאמיסטים אך הוצאו להורג וגורשו מאוחר יותר על ידי חבריהם, כך גם המערב רואה כיום אידיאליזציה ופטישיזציה מוזרה לכאורה של התרבות האסלאמית בחוגים פרוגרסיביים. דוגמאות לכך יש בשפע, החל מטרנסג'נדרית ברשתות החברתיות שמתפרצת על הקוראן וטוענת ש"אללה א-בינארי",¹⁷ או האקטיביסט הרדיקלי האקדמי מארק למונט היל שהצהיר כי קרא את הקוראן "אלפי פעמים בערבית",¹⁸ או קבוצות כמו קווירים למען פלסטין, ואפילו קביעתה של התיאורטיקנית הביקורתית הקווירית פרופסור ג'ודית באטלר כי חיזבאללה וחמאס הם חלק מ"השמאל העולמי".¹⁹ הצהרות אלה משקפות מערך אידיאולוגי עמוק יותר שבו האדומים עושים רומנטיזציה לאסלאם ככוח מהפכני בר-קיימא ובעל מומנטום, מה שמעצים את כוחה החתרני של הברית נגד המערב.

ב-1992 פרסם מדען המדינה פרנסיס פוקויאמה את "קץ ההיסטוריה והאדם האחרון", וטען כי נפילת ברית המועצות תביא לסדר עולמי חדש שבו הדמוקרטיה הליברלית המערבית תהיה צורת הממשל הסופית. הוא רמז על קץ האידיאולוגיה הלא-דמוקרטית, אבל הוא טעה: מגמות אידיאולוגיות הן מחזוריות, ומספקות זהות רוחנית ואינטלקטואלית ומטרה לחסידים שמוכנים להקריב, לעתים קרובות את חייהם של אחרים, למען מטרתם. לצערו של המערב, אימוץ הרטוריקה האדומה-ירוקה של אג'נדת ה"התעוררות" שחק את הערכים הדמוקרטיים וטיפח אנטישמיות.²⁰ הראיות לכך במעשי הרצח בוושינגטון ובפיגוע בבולדר. לפיכך, עלינו להתעמת ישירות עם אידיאולוגיות אלה בחינוך, בתקשורת ובשיח הציבורי כדי להגן על הדמוקרטיה, הסובלנות והדו-קיום שהן מבקשות להרוס.

הערות שוליים