דו"ח המודיעין הצבאי של גדודי אל-קסאם חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר ראה במשבר הפוליטי בישראל שזלג לצבא גורם מכריע בפגיעה בכשירות הצבא הישראלי, המשנה את משוואת הכוחות ומהווה הזדמנות עבור חמאס, והמליץ למנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר, להמתין עד להעמקתו באופן שישרת את האינטרס של חמאס בהכנות לקראת המערכה הצבאית העתידית.
מסמכי שלל שנתפסו בידי צה"ל במהלך מבצע "חרבות ברזל" מלמדים, כי הנהגת חמאס וגדודי אל-קסאם סברה כי המשבר הפוליטי בישראל, ובמוקדו המחאה נגד הרפורמה המשפטית, החלישה משמעותית את החוסן הלאומי של ישראל וסללה את הדרך לאפשרות של פריצת מלחמת אזרחים.
הנהגת חמאס ראתה בזליגת המשבר הפוליטי לצבא, שבאה לידי ביטוי בגל הודעות על הפסקת התנדבות לשירות מילואים, גורם מרכזי הפוגע בלכידות ובכשירות של צה"ל לאורך זמן, והעשוי להקל על הוצאה לפועל של תכנית המתקפה הכוללת של חמאס.
המודיעין הצבאי של גדודי אל-קסאם עקב מקרוב אחר השפעת המשבר הפוליטי והשפעתו על כשירות צה"ל, וב-25 ביולי 2023, המליץ למנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר, להימנע מכניסה לעימות צבאי בשלב הנוכחי כדי לאפשר למשבר להעמיק עוד יותר.
סינוואר הורה למחלקה המדינית של חמאס לעקוב אחר ההתפתחויות בישראל כדי לאתר את הרגע המתאים ליזום מתקפה שתסייע למיטוטה של ישראל.
ביטויי אי-ההתייצבות המסלימים בצה"ל בחודשים אוגוסט – ספטמבר 2023, שהצטיירו כמרד צבאי הפוגע באופן מוחשי ומיידי בכשירות המבצעית של חיל האוויר ויחידות המודיעין, נקלטו היטב בערוצי התקשורת הרשמיים של חמאס, ומצטייר בסבירות גבוהה שהם נכללו בהערכת המצב של צמרת חמאס, והיוו גורם מסייע מהותי בקביעת עיתוי מתקפת השבעה באוקטובר, שתוכננה מלכתחילה להתבצע באחד מחגי ישראל המשמעותיים.
הנושא ומטרת המחקר
ב-12 ביוני 2025, מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית פרסם מחקר הנושא את הכותרת "המחאה בישראל נגד החקיקה המשפטית בעיני חמאס, כפי שעולה ממסמכי שלל".
המחקר, שנכתב בידי ד”ר יגאל שירי וד”ר חיים איסרוביץ, כולל 6 מסמכי שלל המתעדים את עמדת חמאס וגדודי אל-קסאם בנוגע לביטויי המחאה בצה"ל, ובראשם תופעת סירוב אנשי המילואים להתנדב לשירות צבאי, על הערכת המצב וניצול המצב לפעולה צבאית התקפית נגד ישראל.[1]
סקירה זו נועדה לבחון את השפעת המחאה בישראל, ובעיקר בצה"ל, על קבלת ההחלטות בצמרת חמאס בתקופה שקדמה למתקפת השבעה באוקטובר 2023, בהתבסס על מסמכי השלל, התבטאויות מנהיגי חמאס והדיווחים ומאמרי הפרשנות בנושא זה באמצעי התקשורת הרשמיים של חמאס וגדודי אל-קסאם.
הערכת המצב של מנהיג חמאס, איסמאעיל הניה, בנוגע למשבר הפוליטי בישראל
כשבועיים לאחר הקמת ממשלת הימין בראשות בנימין נתניהו הציג מנהיג חמאס, איסמאעיל הניה (إسماعيل هنية), את הערכת המצב בנוגע לישראל וההשלכות על חמאס והזירה הפלסטינית.
פרוטוקול ישיבת הוועדה המבצעת של חמאס ב-14 בינואר 2023 פרט את דבריו של הניה, אשר הדגיש את הנקודות הבאות:
- ממשלת הימין מסוכנת ומהווה איום על העם הפלסטיני
- הסכסוך הפלסטיני – ישראלי צועד לקראת עימות צבאי כולל שיהיה רחב יותר בהיקפו מבעבר
- המשבר הפוליטי בישראל חמור ביותר והוא פוגע בעמודי היסוד של המדינה
- ישראל הולכת ונחלשת בזירה הבינלאומית
- הפלסטינים צריכים לנצל לטובתם את השינוי בתמונת המצב ולהיערך לעימות צבאי כולל
להלן דברי הניה כפי שצוטטו בפרוטוקול הישיבה:[2]
"קיימים עדכונים והתפתחויות רבות אשר הנהגת התנועה חייבת לעצור ולדון בהן בפגישה זו. בראש ההתפתחויות הללו עומדת הקמת הממשלה הציונית, הנחשבת לגרועה ביותר שקמה מהתנועה הציונית הדתית. ברור כי הקריאה הפוליטית, הניתוח הפוליטי וההערכות של כל הפוליטיקאים, הפרשנים וקובעי המדיניות מצביעים על כך שממשלה זו מסוכנת, ומדיניותה כוללת איומים על כלל הסוגיה הפלסטינית – על [אל-קודס] ירושלים, על מסגד אל-אקצא, על ההתנחלויות, על אדמות 48, ועל המצור על עזה והחנק המוטל עליה.
"המציאות המדינית מחייבת אותנו להיות מודעים לאיומים והסכנות הטמונים בממשלה זו ובכוונות שריה הרוצחים. העבריין [איתמר] בן גביר ביקר בבתי הכלא ואישר צעדים נוספים שמטרתם להמשיך ולהתעמר באסירים ובעצורים. עניין זה מחייב אותנו לעצור, להיות מודעים לו ולהתכונן אליו [כראוי].
"הממשלה הזו חושפת בבירור את מהות הסכסוך עם האויב הציוני, אך עלינו לבחון זאת לעומק מנקודת מבט נוספת ובזווית שונה, בהתבסס על הנתונים הבאים:
"ראשית: מסלול הסכסוך עם האויב מוביל לעימות רחב היקף, שכן הנושאים שבהם עוסקים הציונים הם לב והציר [המרכזי] של הסכסוך, ובמיוחד אל-קודס [ירושלים]. אנו מתקדמים לעבר נקודת פיצוץ רחבה, אשר עשויה להיות שונה מהשלבים הקודמים [של הסכסוך].
"שנית: הממשלה, ככל שהיא מהווה איום על העם הפלסטיני, נושאת בחובה את זרעי הפיצוץ הפנימי של הישות. ההצהרות הסותרות והמנוגדות, וההפגנות, שאנו רואים ושומעים מצביעות על כך שהישות נמצאת במצב פנימי חסר תקדים. אתמול, הייתה ל[אהוד] ברק אמירה משמעותית,, לפיה אנו נלחמים בכל מקום כדי להפיל את הממשלה הזו. ישנן דרישות למעצר מנהיגי האופוזיציה.
"גורמי הפיצוץ הפנימי בישות הפכו ברורים, כפי שמתואר בפסוק הקוראני: "ולבבותיהם מפולגים". [קוראן, פרק: 59 פסוק: 14]
"השיח בתוך הישות הישראלית אינו עוסק במחלוקת פוליטית בלבד, אלא בהאשמות הדדיות של הרס היסודות והמרכיבים הבסיסיים של הישות. מבנה הישות עצמה הפך למקור לעימות בין המרכיבים הבסיסיים בתוכה.
"שלישית: מורת הרוח של הקהילה הבינלאומית והעמדה הערבית באופן כללי כלפי הממשלה. עקבנו אחר עמדות בולטות שבאו לידי ביטוי בהתנגדות הנרחבת במישור של מועצת הביטחון של האו"ם, האומות המאוחדות ומדינות ערב, לפלישה שביצע [איתמר] בן גביר למסגד אל-אקצא.
"קיים שינוי ברור מאוד בדעת הקהל העולמית כלפי הישות, שכבר אינה הילד המפונק, אפילו לא בעיני ארצות הברית עצמה.
"משתנה זה בקהילה הבינלאומית חייב להילקח בחשבון, ועלינו לבנות עליו במסגרת פעילותנו המדינית בזירה הדיפלומטית.
"נתונים אלה דורשים מהנהגת התנועה להצטייד ביתר אמונה וביטחון בהבטחת אללה לניצחון, להוביל את ההתנגדות ולהפיח רוח מהפכנית בעם הפלסטיני, לקראת עימות כולל ורב פנים".
הערכת המצב של הניה בישיבה הסגורה של חמאס קיבלה ביטוי גם בדברים שאמר מנהיג חמאס בפומבי. העיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" ציטט ב-3 באפריל 2023 את דבריו של הניה, שהציג את הכאוס הפוליטי בישראל כהזדמנות היסטורית לתרגם לשפת המעשה את חזון שחרור פלסטין. להלן ציטוט דברי הניה:[3]
"אנחנו ניצבים בפני רגע היסטורי הנושא בחובו אופקים רחבים, אשר יסייעו לעמנו להתקדם בתכנית השחרור ולהיאבק בתכניות של הממשלה הציונית… הגענו לנקודת אל-חזור בסכסוך עם הכיבוש… ההתפוררות מבית והמחאות ברחובות של הישות [הישראלית] באופן כמעט יומיומי נגד הממשלה החדשה, הם אחד הביטויים של תבוסת הישות הזו וכישלון המפעל [הציוני] שלו באזור".
ב-14 באפריל 2023 צוטט הניה בעיתון "פלסטין" כאומר, כי "מדינת הכיבוש חווה ביטויים של סדקים, סכסוך ופילוג והיא נמצאת בדרך להתפוררות ופרימה של התשתית הפוליטית בואכה להסתלקותה המוחלט מארצנו".[4]
הערכת המצב של מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר, בנוגע למשבר הפוליטי בישראל
מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא אל-סינוואר, ביטא הערכת מצב דומה לזו של הניה. ניצחון מפלגות הימין בבחירות בישראל, והשלכותיו על הזירה הפנימית והבינלאומית, נתפש על ידי צמרת חמאס כהזדמנות פז להוצאה לפועל של תכנית "הבטחת אחרית הימים", שמשמעותה מערכה כוללת לשחרור פלסטין.
בנאום באירוע המרכזי לציון יום השנה להקמת חמאס (14 בדצמבר 2022), חודש וחצי לאחר ניצחון מפלגות הימין בבחירות, אמר סינוואר כי שלטון הימין בישראל יגרום להחלשת ישראל בזירה הפנימית עד כדי הפעלת מנגנון להשמדה עצמית, ולמשבר חמור ביחסיה עם בנות בריתה, אשר יסייע לחמאס להאיץ את ההכנות לקראת המערכה הצבאית נגדה במסגרת זירות העימות המאוחדות.
האירוע לציון יום השנה להקמת חמאס התקיים תחת הכותרת "אנו באים [לשחרר את פלסטין] במבול רועש" [טופאן האדר – طوفان هادر], וסינוואר בנאומו חזר מספר פעמים על אמירה זו. המילה "מבול” היה השם שחמאס בחר לכנות את מתקפת השבעה באוקטובר "מבול אל-אקצה" (טופאן אל-אקצה طوفان الاقصى). להלן קטעים מנאומו של סינוואר:[5] [6]
"בניכם בגדודי אל-קסאם בפרט, ובזרועות ההתנגדות באופן כללי, אינם מבזבזים דקה ללא עבודה לבנייה של כוח השחרור, צבא השיבה וההגדרה העצמית. הם עובדים לילה ויום, ואתם ראיתם חלק מהפירות של פועלם במערכת חרב אל-קודס, וכיצד העמידה ההתנגדות שלכם את תל אביב על רגל אחת [במתקפת הרקטות], הטילה עליה עוצר, זעזעה את ישות הכיבוש, פרקה את מוסדותיו הפוליטיים, הביטחוניים והצבאיים, והכניסה אותם למצב של מאבק פנימי וכישלון והרס עצמי. ואתם צפויים בקרוב לחוות את ניצחון אללה, ועימו בשורה לבעלי אורך הרוח, ואתם תראו ברצונו של אללה את הדבר שיעודד אתכם והדבר שייסר באמצעותכם את אויבכם, ישפיל אותם, יעניק לכם ניצחון עליהם וירחיב את לב המאמינים [משביעות רצון]… אנחנו ואתם בעימות פתוח עם האויב הזה, אשר מתעקש על הפיכת המערכה למלחמת דת. ולכן, חובה עלינו כולנו להיות במוכנות הגבוהה ביותר, וברמת ההתכוננות המלאה ביותר, כיוון שאדם אחד הקם להגן על [מסגדנו] אל-אקצה ועל מקומותינו הקדושים ואומתנו [האיסלאמית], וכל כוחות ההתנגדות וכל הכוחות הפעילים של אומתנו [האיסלאמית], מוכנים להתקדם במבול רועש כדי לעקור את הכיבוש הזה מארצנו וממקומותינו הקדושים… המסר שלנו למנהיגי הכיבוש הפשיסטים: איננו מפחדים מכם, ואיננו חוששים מפני איומיכם ולא מפני מדיניותכם. העם שלנו וההתנגדות שלנו כבר חוו דברים אכזריים יותר, מתנשאים יותר, נפשעים יותר, עמוקים יותר וחכמים יותר ממנהיגיכם בעבר. הפלנו את הממשלות שלכם, ואנו מסוגלים להפיל כל ממשלה שלכם, וכבר קברנו את מנהיגיכם הקשוחים, הפוליטיים והצבאיים, ואינכם יכולים לגבור על העם שלנו ועל ההתנגדות שלנו ברצונו של אללה. לא. אנו מאמינים שאתם בקיצוניותכם, במעשי האיוולת שלכם, ובכניעה של נתניהו לתנאיכם, הפעלתם את מנגנון ההשמדה העצמית של הישות שלכם. ולכן, אתם יוצרים הזדמנות לאחד את עמנו ואומתנו [הערבית והאיסלאמית] וכוחותיהם הפעילים נגדכם. ואתם מספקים הזדמנות בכל יום ובכל ציון דרך לעמנו ולהתנגדות שלו כדי להשית עליכם את הייסורים הקשים ביותר. אתם תדחפו את האנשים החופשיים של העולם להתנער מהתמיכה בכם. אתם תביכו את אלה אשר מסייעים לכם או תומכים בכם או מנרמלים את היחסים אתכם או מתאמים אתכם [במישור הביטחוני]. אנו סמוכים ובטוחים, שדבר זה לא ידרבן אתכם לבחון מחדש את שיקוליכם, להפחית את הטרוף שלכם, ולהפסיק את מעשי האיוולת, כיוון שזו גזירת אללה. [מצטט להלן קטע מפסוק 21 בפרשה 12 בקוראן] לאללה הכוח המלא ליישם את תכניתו, על אף שרוב האנשים אינם יודעים זאת. אנו נבוא אליכם ברשות אללה במבול רועם, נבוא אליכם בטילים שמספרם לא ייספר, נבוא אליכם במבול של חיילים ללא גבולות, נבוא אליכם עם מיליונים מבני האומה [האיסלאמית] שלנו גל אחר גל".
המוטיב המרכזי בנאומו של יחיא אל-סינוואר לרגל יום אל-קודס הבינלאומי ב-14 באפריל 2023, היה מלחמת הדת שתיפתח באזור נגד ישראל והיהודים. הוא דיבר על הפלסטינים הנלחמים ביהודים בפלסטין במונחים הלקוחים מהמסורת הדתית באיסלאם הקשורה למערכה הצפויה נגד הכופרים בדרך המובילה לחזון אחרית הימים, שהוא גם השם של תכנית חמאס לשחרור פלסטין. סינוואר חזר וציין, כי הפלסטינים יבואו ב"מבול רועש" [טופאן האדר – طوفان هادر] לשחרר את פלסטין, שעל בסיסו נקבע שם מתקפת השבעה באוקטובר "מבול אל-אקצה" (טופאן אל-אקצה طوفان الاقصى). סינוואר הפליג בשבחים לאיראן ולחיזבאללה ולמנהיגיה על היותם מרכיב מהותי של ציר ההתנגדות ובסיוע לחמאס, ובאירוע הוקרן נאומו של נשיא איראן איבראהים ראיסי לרגל יום אל-קודס.
להלן קטעים מנאומו של סינוואר:[7] "…הדרך האסטרטגית שלנו [של ציר ההתנגדות באה לידי ביטוי] בהכנות למערכה הגדולה, מערכת אחרית הימים… ואנחנו בונים את כוח ההתנגדות בעזה כדי שתגיע למה שהגיעה אליו בחסדו של אללה, ואחר כך בתמיכת איראן ובסיועה לה כספית, לוגיסטית ומקצועית… אנחנו ואחינו בציר אל-קודס, ולאחר שרוב המשטרים והממשלות הערביות והאיסלאמיות התנערו מחובתן להגן על ירושלים ו[מסגד] אל-אקצה, עברנו כברת דרך רבה בדרך למוכנות ציר אל-קודס להבטחת אחרית הימים [שחרור פלסטין] הקרובה, ברצונו של אללה, והם {אומרים: מתי יהיה הדבר? [אחרית הימים]. אמור: ייתכן בקרוב}.[קוראן 17:51] אמור: ייתכן בקרוב. ובעת ההיא [מערכת אחרית הימים] יהיה מבול רועש [טופאן האדר – طوفان هادر], טילים רבים מספור, וחיילים שאין גבול למספרם, ומיליונים מקרב אומתנו [האיסלאמית] גל אחר גל".
ב-6 במרץ 2023, שלח יחיא סינוואר מכתב לאיסמאעיל הניה, שבו הוא כתב בין היתר את הדברים הבאים:[8] "המצב הפנימי של האויב, הפילוגים, הסכסוכים והמשברים שלו, חייבים לתפוס מקום, ולו קטן וממוקד, בתשומת הלב שלנו".
ב-4 באפריל 2023, התקיימה שיחה בין יחיא סינוואר לבין מוחמד נסר, חבר הלשכה המדינית השוהה בלבנון, אשר עסקה בין היתר בהערכת המצב בנוגע לישראל. שני האישים היו תמימי דעים באשר לחומרת המשבר הפוליטי בישראל המאיים על עצם קיומה של המדינה, ובאשר להזדמנות הנקרית בפני הפלסטינים על רקע שינוי מאזן הכוחות לטובת הפלסטינים. להלן קטעים מפרוטוקול השיחה:[9]
מחמד נסר:
"קיימת הזדמנות אמיתית העומדת בפני הסוגיה והתנועה, וכאן טמונה הסכנה של פילוג בעמדה הפוליטית או בקו הפוליטי. הפילוג הפנימי בישראל הוא הגרזן הגדול ביותר שהורס את ישראל, וכל פילוג פנימי בתוכנו מעכב את השגת היעדים. זו תחנה שבה אנו עשויים לקצור הישגים, ומאזני הכוחות נטו כעת לטובתנו. עלינו לנצל הזדמנות זו, והמכשול העומד בפנינו הוא הפילוג הפנימי בקו הפוליטי".
יחיא אל-סנוואר:
"הקו הכללי נכון ב-100%, והאבחון מדויק ותקף, בין אם לגבי מצב האויב, האזור או ההזדמנויות העומדות בפנינו. צינון המצב אצל האויב זמני, בלבד, רגיעה מלאכותית סמלית, שכן המשבר גדול ועמוק יותר. השיחות המתקיימות אצל הנשיא הציוני [יצחק הרצוג] מוגבלות, והשפעתן מועטה. המשבר פוגע בעומק הישות. מהראיונות העיתונאיים של מנהיגי האויב באמצעי התקשורת שלהם, התמונה ברורה: המשבר בישות עמוק, לא רק מלחמת אזרחים, אלא התפרקות הדבק המחבר בין מרכיבי הישות והתפרקות המשוואות ששמרו על קיומה והמשכיותה. כל מי שמכיר את ענייני האויב מבחין כי המשך המצב הזה לאורך זמן יוביל אותם למצב מסוכן, מסוכן יותר ממלחמת יום הכיפורים".
הערכת המצב של סגן מנהיג חמאס, סאלח אל-עארורי, בנוגע למשבר הפוליטי בישראל
בראיון לערוץ הטלוויזיה של חמאס "אל-אקצה" ב-14 ביוני 2023, סאלח אל-עארורי (صالح العاروري, להלן עארורי), סגן מנהיג חמאס, הציג את אסטרטגית המאבק הנשענת על פיתוח כוח צבאי המאגד את כל הזרועות הצבאיות של כל הארגונים הפלסטיניים, בהדגישו בהקשר זה את ההזדמנות ההיסטורית שנקרתה בפני חמאס הבאה לידי ביטוי בהיחלשותה האסטרטגית של ישראל ושקיעתה לפילוג ועימות פוליטי חסר תקדים.
תמונת מצב זו, הסביר עארורי, מדרבנת את חמאס לנצל את המשבר שחווה ישראל מבית וביחסיה בזירה האזורית והבינלאומית כדי להפעיל עליה לחץ צבאי, כולל בפתיחה של מערכה צבאית כוללת נגדה. מערכה צבאית כוללת משמעותה בהקשר זה פתיחת מלחמה בכל זירות העימות (איחוד הזירות) לשחרור פלסטין, שהיא תכנית "הבטחת אחרית הימים". להלן קטעים מדבריו של עארורי:[10]
"לאסטרטגיה הלאומית שני היבטים. היבט [אחד] שתהיה פעולה מדינית, בינלאומית ומשפטית אשר אפשר שתהיה באמצעות אש"ף והרשות הפלסטינית ואנו תומכים בהם בכך. והיבט [שני] ההתנגדות בכל צורותיה… חובה עלינו שתהיה הרמוניה פנימית כדי שהצעדים האלה יפעלו זה עם זה למען ענייננו ויהוו מענה לאתגר הקיומי שכופה הממשלה הציונית והכיבוש הזה על עמנו… אין לנו בעיה עם המאמץ המדיני המושקע לעימות עם הכיבוש ולהסתת את העולם נגדו, שכן אנו מאמצים את ההתנגדות בכל צורותיה… אנחנו תומכים בכל קווי המאבק בכיבוש המדיני, המשפטי, הצבאי והעממי… מה שקיים בעזה אינו קיים במקום כלשהו בעולם. בעולם מאפשרים קיום של ארגונים מפלגתיים. אצלנו מתירים ארגונים מפלגתיים וזרועות צבאיות. לכל ארגון זרוע צבאית, ואין זה סוד. אנחנו טיפחנו את בניית המנגנונים הצבאיים… יש לנו עיקרון, כל אחד הרוצה להשתלב בהתנגדות, [יעשה זאת], כל אחד תחת הדגל שהוא מאמין בו. יש ג'יהאד איסלאמי, יש חזית עממית, יש חזית דמוקרטית, יש גדודי חללי אל-אקצה. תנועת פתח אינה פועלת רק מבחינה ארגונית [בהיבט הפוליטי] ועממית ובהפעלת הציבור כפי שהיא חפצה, ויש לה ארגון צבאי. וכל אחד שרוצה להקים זרוע צבאית ללא קשר לססמה [לאידאולוגיה] שלו, והעיקרון שלו הוא ההתנגדות לכיבוש, אנחנו ניתן לו נשק, אנחנו ניתן לו עמדות [צבאיות] ואנחנו נצייד אותו בכל מה שהוא רוצה… הסכסוך הזה [רוסיה – אוקראינה] יצר מציאות נגד ישראל. לפני הסכסוך הזה ישראל נהנתה מיחסים אסטרטגיים עם רוסיה, סין, הודו, אירופה, ארה"ב, ברזיל ועם כל המדינות, והיא פעלה לפרוץ [לעולם הערבי] ולקדם נורמליזציה באזור הערבי והאיסלאמי. היא הייתה בדרך לרמה הגבוהה ביותר בפעילותה, והייתה התעלמות מהבעיה הפלסטינית כאילו אינה קיימת. כיום השתנה המצב. היא [ישראל] אינה יכולה להיות ביחסים אסטרטגיים עם כל הגורמים הנלחמים זה בזה. היא החלה לבנות מערך כאן ושם… נקודה שנייה, הממשלה הקיצונית הבלתי הגיונית באופן מוחלט. אני מכנה אותם, דאעשים. היהודים של דאעש כלומר אלה הנמצאים בשלטון בישראל היום. הם מקלקלים את היחסים אפילו עם המערב… קיימת הזדמנות. קיימת הזדמנות, כיוון שהיחסים של הישות [הישראלית] הזו עם העולם החזק התומך בה, גם הם נתונים במצב של שיבוש קשה. אשר על כן, קיימת הזדמנות ללחוץ עליה בהתנגדות [מאבק, לחימה] בחרם, ובמלחמה הכוללת אשר יתכן שניזום נגדה, אנחנו וההתנגדות באזור גם כן… נקודה שלישית – הישות [הישראלית] חווה פילוג ללא תקדים בתולדותיה. לא ניתן להסתיר זאת. הם חוזרים לעימותים הפנימיים ביניהם ואינם מסוגלים לפתור [להכריע] אותם. קיים פילוג ללא תקדים מבית ויש לה בעיה גדולה. בהיבט האזורי היא נסוגה כיוון שבמישור הבינלאומי מעמדה בשפל. העולם – המערכים שלו, הסכסוכים שלו וסדר העדיפויות שלו פועלים נגד הישות [הישראלית] הזו. אם אנו נוכל לנצל את ההזדמנות הזו, אם לא נוכל לנצל את ההזדמנות, נאבד את הזדמנות הפז שלנו… חובה עלינו לעמוד מאחורי ההתנגדות ונשגר אותה לקצה הגבול שלה".
דברים ברוח דומה אמר עארורי שלושה חודשים קודם לכן, בהוסיפו גורם נוסף המשפיע על ההחלטה ליזום מלחמה נגד ישראל, והוא חטיפת ישראליים כדי שישמשו קלפי מיקוח לשחרור האסירים הביטחוניים הפלסטינים והערבים.
להלן קטע מדבריו:[11]
"חרב אל-קודס לא הונחה בנדנה [כלומר המלחמה במאי 2021 היא מלחמה פתוחה נגד ישראל]… האינתיפאדה העממית והעימות עם הכיבוש ומתנחליו יביאו ללחץ עליו, להתשתו ולשיבוש מערכת השיקולים שלו, שכן האויב אינו יכול עוד לנהל עימות רחב בכל החזיתות ובכל המישורים, ואנחנו מכירים היטב את נקודות התורפה שלו… מה שיבוא אחר כך יהיה קשה יותר לכיבוש ולמתנחליו, ואנשינו המאמינים, בעלי המודעות, המשכילים והיצירתיים יראו לכיבוש סוגים של יצירתיות לוחמת שיפתיעו אותו… שחרור האסירים נמצא בראש סדר העדיפויות של הנהגת תנועת חמאס והפיקוד של גדודי השהיד עיז א-דין אל-קסאם, ואנו לעולם לא נאפשר לכיבוש לנקוט צעדים באופן בלעדי נגד האסירים".
שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר אמר עארורי, כי "ישות הכיבוש חיה במצב של כאוס פנימי ללא תקדים, בנוסף לסכסוכים בזירה הבינלאומית, ואני נסמך כראייה על מערכת ג'נין [הלחימה של הארגונים הפלסטיניים בכוחות צה”ל שפעלו בעיר] כדוגמה לניצחונות האפשריים… שר המלחמה הציוני יואב גלנט מאיים לחזור על מה שעשו בעזה בגדה המערבית, ואנחנו אומרים, כי התוצאה בעזה הייתה עקירה של הכיבוש וסילוקו, והפיכתה לבסיס להתנגדות אשר מגן על העם כולו… הנשיא המנוח יאסר ערפאת הבין באופן מלא כי מסלול ההסדרים והמו"מ לא יביא להקמת מדינה פלסטינית, ולכן חזר לפעילות החמושה ולהתנגדות".[12]
הערכת המצב של ראש המחלקה המדינית וליחסי החוץ בתנועת חמאס, ד"ר באסם נעים, בנוגע למשבר הפוליטי בישראל
דוח של המחלקה המדינית ויחסי החוץ של חמאס מה-6 בספטמבר 2023 הצביע על הסכנות הטמונות בזליגת המשבר הפוליטי בישראל לצבא, ובעניין זה נכתב כדלהלן:[13]
"חומרת הנושא טמונה בציפיות הגוברות שבית המשפט יבטל את החוק. כתוצאה מכך, נתניהו וממשלתו צפויים לדחות את החלטת בית המשפט ולטעון כי זה לא בתחום התמחותו. זה יוביל למשבר חוקתי במדינה, ההשפעה המסוכנת ביותר תהיה על הצבא וכוחות הביטחון כתוצאה מהציות שלהם לבית המשפט וסירובם לציית לממשלה".
העיתונאי אחמד מנסור (أحمد_منصور) ערך ראיון מקיף עם ד"ר באסם נעים, ראש המחלקה המדינית וליחסי החוץ בתנועת חמאס, על אישיותו של יחיא אל-סינוואר מנהיג חמאס ברצועת עזה (2017 -2024), והתקופה שקדמה למתקפת השבעה באוקטובר 2023 ("מבול אל-אקצה").
באסם נעים העיד, כי יחיא סינוואר עקב מקרוב אחר המשבר הפנימי בישראל, כולל השסע בצה"ל, במערכת הביטחון, ברחוב הישראלי ובערים השונות, והנחה לאתר את הרגע המתאים ליזום מתקפה שתסייע למיטוטה של ישראל.
להלן תרגום קטע מהראיון שהועלה ליוטיוב ב-12 במרץ 2025:[14]
אחמד מנסור:
בעת שבה ישראל הייתה שסועה מבפנים בסכסוכים פנימיים במשך חמש שנים לפני "מבול אל-אקצה" [מתקפת השבעה באוקטובר], יחיא סינוואר הוציא לפועל מהלך של הונאה אסטרטגית, ייתכן ללא תקדים ייתכן בהיסטוריה, המזכיר את הסוס הטרויאני, ודברים שאירעו בקרבות המכריעים הגדולים בהיסטוריה. כיצד הוא [סינוואר] עקב אחר ההתרחשויות בישראל במהלך חמש השנים שקדמו למבול אל-אקצה?
באסם נעים:
לאור זאת שהוא [סינוואר] ריצה 22 שנות מאסר, ולמד [בתקופת המאסר] את הספרות העברית [פרסומים בשפה העברית], ולאור זאת, כך שמעתי ממנו, שהוא תמיד היה מתעדכן בפרטי ההתרחשויות בחברה הציונית, ולאחר מכן, כאשר השתחרר מהכלא, הוא המשיך לעקוב אחר המצב [בישראל], כלומר הוא האזין לערוצי [החדשות] הישראליים, הוא קרא את הדוחות ואת המחקרים, מעבר למה [הדוחות] שהגיעו ממומחים במחלקות השונות [של חמאס], המחלקה המדינית, או [מחלקת] המודיעין, מחלקת הביטחון הכללי ועוד. הוא [סינוואר] עקב מקרוב, ועקב אחר הפרטים הקטנים. לדוגמה, אני זוכר שבאחת הפעמים הוא כינס אותנו ואמר שעכשיו מתקיימת [מערכת] בחירות בישות [ישראל].
אחמד מנסור:
אחת מתוך חמש [מערכות הבחירות] שנערכו [בישראל].
באסם נעים:
כן, אני סבור, שאין מדובר ב[מערכת הבחירות האחרונה], אלא בזו שקדמה לה.
אחמד מנסור:
כן.
באסם נעים:
הוא ביקש להעריך את המצב. מה התרחישים הצפויים לגביהם? ומה נדרש מאיתנו? האם אנו נדרשים לכוון [את מהלכינו] לכיוון מסוים? לעודד את הערבים [אזרחי ישראל] שלא ליטול חלק [בבחירות]? לעודד את הערבים [אזרחי ישראל] להשתתף בבחירות?
אחמד מנסור:
ערביי פלסטין.
באסם נעים:
ערביי פלסטין. כמובן, קיימת עמדה הלכתית איסלאמית [בעניין זה], וקיימת עמדה מדינית וכולי. אבל, הוא פתח את האופק עבורנו לחשוב באופן מעמיק [בשאלה] כיצד אנו יכולים להשפיע. ייתכן שנדרשת פעילות בשטח [ביצוע פעילות צבאית/ טרור נגד ישראל]. אתה זוכר שב-96 [1996].
אחמד מנסור:
כן.
באסם נעים:
[ראש ממשלת ישראל] שמעון פרס הפסיד בבחירות בגלל פעולות ההקרבה העצמית בדרכו של אללה [פיגועי ההתאבדות].
אחמד מנסור:
אמת.
באסם נעים:
ו[בנימין] נתניהו [מנהיג הליכוד] ניצח בפעם הראשונה [וזכה להיבחר] לראש הממשלה. וייתכן, שנדרשת פעולה בשטח [ביצוע פעילות צבאית/ טרור נגד ישראל] כדי להשפיע על המצב ב[אזור] הפנים [של פלסטין, שהוא בראייה הפלסטינית שטח מדינת ישראל]. ואולם, כפי שציינתי, היה ברור לנו, כך הבינו כולם, שקללת העשור השמיני [מאז הקמת מדינת ישראל] החלה לבוא לידי ביטוי, כיוון שהישראלים מאמינים שהבית הראשון, והבית השני, שהם המדינה [היהודית] הראשונה וה[המדינה היהודית] השנייה קרסו בראש ובראשונה מבפנים, ואז הגיע הגורם החיצוני והשלים את חיסולן.
אחמד מנסור:
כן.
באסם נעים:
אנו הולכים לקראת קרע או לקראת פילוגים [בישראל] לאורך ולרוחב במישורים האידיאולוגי, החברתי, הדתי, הזהות, בכל התחומים, בצבא ובביטחון, ועוד, עד לנקודה בה אנו מתחילים לשמוע מונחים, שהראשון בהם: קללת העשור השמיני, מדינת אל-קודס [ירושלים, מדינת יהודה] ומדינת תל אביב. את מדינת אל-קודס [ירושלים, מדינת יהודה] מוביל הימין הקיצוני.
אחמד מנסור:
זה מוזר מאוד, שכעת ישראל הגיעה זמן קצר לפני "מבול אל-אקצה" לפילוג חברתי פנימי, שבו הקיצונים דרשו [להקים] את מדינת אל-קודס [ירושלים, מדינת יהודה] והחילונים במדינת תל אביב.
באסם נעים:
הם לא דרשו מדינה. נוצרה מדינה בתל אביב שמנהיגים אותה יהודים ליברלים הנחשבים למערביים, אלה שבאו במסגרת המפעל [הציוני] הראשון.
אחמד מנסור:
כן.
באסם נעים:
אחת הסיבות להישרדותו [של המפעל הציוני] נשענת על שני יסודות: היסוד של הזהות הדתית היהודית, והיסוד השני – שהם מייצגים את ערכי המערב. אנו בני המערב, אנו מייצגים את ערכי המערב, ואנו ראש החרב בהתנגשות הציביליזציות בין המזרח למערב. ללא הדימוי הזה, הדימוי שהם מייצגים את המערב, ישראל מאבדת את אחת ההצדקות החשובות לקיומה. ולכן, [היהודים הישראלים] הליברלים יודעים שאם אנו נהיה קיצונים בכיוון זה [כלומר אם ישראל תיטה לכיוון הימני הקיצוני], אנו נאבד את התמיכה והגיבוי של המערב. לכן, הם נאבקים נואשות כדי להגביל את הכיוון הקיצוני הזה [הימין הקיצוני] בפינה מוגדרת.
אחמד מנסור:
בהחלט.
באסם נעים:
אבל כיום, החברה הישראלית הפכה לנוטה לימין, וכעת הם [המזוהים עם הימין] נמצאים בצבא, מהווים אחוז גבוה מהחברה. לכן, הפילוג הזה היה ברור, פילוג בצבא, פילוג בביטחון, פילוג ברחוב, פילוג בערים. הוא תמיד קרא זאת כך, כלומר שעלינו לעקוב אחר ההתפתחויות מקרוב עד אשר נאתר את הרגע המתאים כדי לכוון את המכה [הצבאית] אשר תסייע לפרק את החברה הזו. לכן, אני תמיד אומר שמה שאירע ב-7 באוקטובר עשוי לא להוביל לשחרור [של פלסטין] בסבב [העימות הצבאי] הזה, אבל הנזק שנגרם [לישראל] הוא בלתי הפיך.
הערכת המצב של המודיעין הצבאי של גדודי אל-קסאם בנוגע להשפעת המשבר הפוליטי בישראל על הכשירות המבצעית של צה"ל
המודיעין הצבאי של גדודי אל-קסאם עקב מקרוב אחר ביטויי המחאה בשורות צה"ל והשפעתם על הכשירות המבצעית. במסמך שנשלח ליחיא סינוואר ב-25 ביולי 2023, הוצגה תמונת המודיעין, ולאחריה פרקי הניתוח וההמלצות.
מסמך המודיעין מצביע על הפגיעה ההדרגתית בכשירות צה"ל כתוצאה מגל ההודעות על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים, וממליץ לסינוואר להימנע מכניסה לעימות צבאי בשלב הנוכחי כדי לאפשר למשבר להעמיק עוד יותר. להלן תרגום תוכן המסמך במלואו:[15]
בשם אללה הרחמן והרחום
גדודי השהיד עז א-דין אל-קסאם
המודיעין הצבאי
סודי
[דואר] נכנס
[סימוכין] 995
תאריך: 26/07/2023
מספר: ק.אס 23/35308
יום שלישי, 25 ביולי 2023
האח היקר / אבו איבראהים [מוחמד] א-סינוואר, ישמור אללה ויגן עליך
השלום עליך ורחמי אלוהים וברכותיו
נושא: הערכת מצב
בראשית דברינו, אנו מבקשים מאללה האדיר, ריבון כס המלכות, כי מכתב זה יגיע אליכם כשאתם נהנים מבריאות טובה ומחוסן מוחלט ומשמירה [מרע] בידי אללה.
ולעצם העניין, בהתייחס לנושא לעיל, הערכת המצב עוסקת בהשפעת ביטויי המחאה בקרב צבא האויב על הכשירות המבצעית ועל המצב הביטחוני בחזיתות.
המצ"ב לעיון ולידיעה.
יהי אללה מדריככם ומכוון צעדיכם בדרך האמת.
אחיכם / יאסר
הערכת מצב
השפעת ביטויי המחאה בשורות הצבא על הכשירות המבצעית והמצב הביטחוני בחזיתות
מבוא:
1. צבא האויב חווה משבר של ביטויי מחאה חמור ומסלים בקרב חיילים וקצינים במילואים, המהווים עמוד תווך מרכזי בתפעול המבצעי של הצבא, במיוחד בחיל האוויר. הדבר משפיע לרעה על יכולתו המבצעית בתרחיש שבו ביטויי המחאה והסרבנות יחמירו משמעותית. כמו כן, הוא פוגע בגישתו ההתקפית ובמוכנותו להתמודד עם האתגרים הקיימים בחזיתות. עד כה, ביטויי המחאה התמקדו במספר מגזרים, ובראשם חיל האוויר והמודיעין הצבאי.
שירות המילואים בצבא הישראלי הוא שירות חובה במסגרת הצבא החל על כל אזרח או תושב קבע שאינו פטור משירות ואינו משרת בשירות הסדיר. מטרת שירות המילואים היא לחזק את הצבא הסדיר במצבי חירום, במבצעים צבאיים, באסונות טבע, וכן להשתתף בפעילויות שגרה יומיומיות, כגון אימונים ומבצעי ביטחון שוטף.
2. נתונים:
1. ביטויי המחאה החריפו במהלך חודש יולי לאור כוונת ממשלת הימין הציונית, בראשות בנימין נתניהו, להעביר חוקים לשינויים במערכת המשפט, והאישור בפועל של חוק לצמצום עילת הסבירות בקריאה סופית ביום שני, 24 ביולי 2023. עשרות חיילים וקצינים הודיעו על סירובם לשרת [במילואים], ובמקביל מאות אחרים הכריזו על כוונתם לסרב לשירות [מילואים] אם החקיקה תאושר, כמפורט להלן:
א. חיל האוויר:
חיל האוויר מונה כ-89,000 חיילים וקצינים, מתוכם כ-34,000 בשירות סדיר וכ-55,000 במילואים. בחיל האוויר כ-1,600 טייסים האחראים להפעלת מטוסי הקרב (1,516). המידע מצביע על כך שכ-70% מהתקיפות האוויריות של חיל האוויר הישראלי מבוצעות על ידי טייסי מילואים.
ב. 161 טייסים, חיילים וקצינים מחיל האוויר הודיעו על הפסקת שירותם במילואים בחיל האוויר במחאה על המשך קידום החקיקה המשפטית. ההערכות מצביעות על כך שהם כוללים כ-100 טייסים. דרגותיהם מתחלקות כדלקמן:
מספר | דרגה |
2 | תת-אלוף |
5 | אלוף-משנה |
76 | סגן-אלוף |
75 | רב-סרן |
2 | סרן |
1 | סגן-משנה |
161 | סה"כ |
ג. צבא האויב קיבל מכתב חתום על ידי 1,142 חיילים וקצינים במילואים מחיל האוויר, שבו איימו להפסיק את שירותם ההתנדבותי אם יאושר סופית החוק לביטול עילת הסבירות. הנתונים מראים כי מספר זה עלה ל-1,194 קצינים וחיילים. להלן מספרים וחלוקה של חיילים וקצינים בחיל האוויר שמסרבים לשרת:
מספר וחתך החיילים והקצינים בחיל האוויר שמסרבים לשרת | |
מספר | מקצוע צבאי |
98 | טייסי תובלה |
235 | טייסי קרב |
89 | טייסי מסוקים |
173 | מפעילי כטב"מים |
124 | בקרי תעופה |
167 | מטה חיל האוויר |
91 | בית ספר לטיסה של חיל האוויר |
80 | יחידת חילוץ והצלה אווירית (669) |
58 | יחידת שלדג 5101 |
1,142 | סה"כ |
ד. מספר החיילים והקצינים שהכריזו על הפסקת שירותם עולה על 1,200, מתוכם זוהו למעלה מ-400 טייסים פעילים במגוון סוגי מטוסים, כולל כ-235 טייסים קרביים. צבא האויב נמנע מלהגיב על מספר הטייסים שהודיעו כי לא יתייצבו לאימונים, אך ציין כי בשלב זה אין פגיעה בכשירות חיל האוויר.
ה. המודיעין הצבאי:
1. כ-50 חיילים ממטה המודיעין הצבאי הודיעו על הפסקת שירותם הצבאי.
2. מספר החיילים והקצינים שהכריזו על כוונתם לסרב לשרת במטה המודיעין הצבאי עולה על 1,500, מתוכם כ-1,400 מיחידה 8200.
3. ביום שני, 17 ביולי, חשף סגן מפקד יחידה 8200 לשעבר, אלוף-משנה במילואים "כ", במהלך התכנסות מחאה של בוגרי היחידה נגד החקיקה המשפטית, כי הודיע למפקד הנוכחי על הפסקת התנדבותו למילואים עקב החקיקה.
ו. יחידות צבאיות אחרות:
1. ארגון "אחים לנשק", אחד מארגוני המחאה נגד השינויים המשפטיים, הודיע כי כ-10,000 חיילי מילואים הכריזו שלא יתייצבו לשירות אם השינויים המשפטיים יושלמו.
2. למעלה מ-420 לוחמים מ[יחידת] שייטת 13 הודיעו על הפסקת התנדבותם עד להפסקת החקיקה.
3. כ-300 רופאים ופראמדיקים במילואים, המהווים כ-20% ממספר קציני המילואים, הודיעו על הפסקת התנדבותם.
4. מספר חיילים מסיירת המילואים הודיעו על הפסקת התנדבותם החל מהשבוע הנוכחי.
5. כ-160 חיילים מיחידת ההנדסה "יהלום" במילואים הודיעו על השעיית התנדבותם לשירות מילואים עד לביטול מלא של השינויים או להגעה להסכמה רחבה בנושא.
6. 250 לוחמים מחיילי המילואים ביחידת המבצעים המיוחדים "סיירת מטכ"ל" הודיעו למפקדיהם על הפסקת התנדבותם לשירות אם תימשך תוכנית הרפורמה המשפטית.
7. עמדת פיקוד צבא האויב כלפי המשבר:
א. ראש המטה הכללי, הרצי הלוי:
1. הזהיר מפני סירוב לשירות וקרא לקצינים ולחיילים להשאיר את המחלוקות מחוץ לצבא. הוא אמר, כי קריאות לסירוב פוגעות ישירות בכשירות הצבא, ציין כי עוצמת הצבא תלויה באחדות שורותיו נגד "האויב", וכמו כן הצהיר במכתב לחיילי המילואים: "אם לא נהיה צבא חזק ומאוחד, לא נוכל להמשיך להתקיים כמדינה באזור".
2. הודיע לשר הביטחון כי הוא מתכוון לבצע שינויים ותיקונים בתוכנית הרב-שנתית של הצבא כדי לטפל בבעיות הלכידות ולהתמודד עם ההשלכות של ביטויי המחאה בקרב החברה והצבא. שר הביטחון העביר את האחריות לטיפול ישיר במשבר לראש המטה הכללי כדי להימנע ממבוכה פוליטית.
3. התייחס לאיומים הביטחוניים בחזיתות ואמר: "הזירות השונות – המרוחקות והקרובות – דורשות מהצבא להישאר ערני ומוכן". הוא הוסיף כי האתגרים הביטחוניים מחייבים כוננות מלאה, וציין כי המוכנות היא שילוב של כשירות ולכידות. הוא טען כי בשלב זה אין פגיעה בכשירות המבצעית של הצבא, אך אמר כי המצב עלול להשתנות בכל רגע בהתאם להתפתחויות. הוא ציין כי כרגע אינו מתייחס להצהרות החיילים על סירוב לשירות, אלא מטפל בחיילים ובקצינים שזומנו ולא צייתו לפקודות.
4. במפגשים סגורים אמר כי השיח הציבורי מסוכן ומפלג את הצבא, ותיאר את הימים האחרונים כ"קשים ביותר" עבור הפיקוד הבכיר של הצבא. במקום להתמקד במבצעים ובאימונים, המוקד העיקרי, כמעט הבלעדי, היה ההשלכות של תוכנית הרפורמה המשפטית על הצבא.
5. ניסה לקיים פגישה עם נתניהו ב-23 ביולי כדי להציג את הנזק שנגרם לצבא בלכידותו, בכשירותו ובמצב הביטחוני בחזיתות, אך הפגישה נדחתה בשל מצבו הבריאותי של נתניהו. הפגישה התקיימה ב-24 ביולי. כמו כן, הלוי קיים פגישה עם [חה"כ בני] גנץ, באישור נתניהו, ב-23 ביולי, כדי לעדכן אותו על מצב הצבא.
ב. מפקד חיל האוויר, תומר בר:
1. הזהיר מפני השפעת גל ההפגנות והפסקת השירות על לכידות הכוחות בחיל האוויר. הוא ציין כי סירוב של חיילי [מילואים] לציית לפקודות זימון [לשירות צבאי] יגרום לנזק שיידרשו שנים לתקנו, אך התנגד לביקורת חריפה מצד גורמים פוליטיים כלפי חיילים וקצינים שאיימו או הכריזו על סירוב לשירות. הוא הדגיש כי למרות ביטויי המחאה, חיל האוויר ממשיך לבצע את פעולותיו ומשימותיו המבצעיות בכל הזירות.
2. נפגש עם 40 אנשי צוות אוויר במילואים, שנבחרו כנציגים של מאות טייסים, והזהיר מפני סירוב לשירות. עם זאת, הוא אותת על נכונותו להעביר את מסריהם לפיקוד המטה הכללי ולדרג המדיני.
ג. הצבא סבור כי אם החקיקה תימשך, יתגברו ההודעות על סירוב לשירות מילואים. הערכות מסוימות מצביעות על כך שקצינים בשירות קבע ביחידות מסוימות, במיוחד בחיל האוויר, עשויים להכריז על שחרורם מהצבא או על אי-חידוש חוזיהם.
ד. אחדים ממקורות האויב דיווחו כי הצבא משתדל להימנע מנקיטת עמדה פוליטית בנוגע לחקיקה המשפטית. עם זאת, הצבא קבע קו אדום: אם יחצה, הוא יעלה את הנושא בפני הדרג המדיני וידרוש מנתניהו לעצור את תוכנית הרפורמה המשפטית אם זו תפגע בכשירות המבצעית של הצבא. הערכות האויב מצביעות על כך שאם כ-400 טייסים, הכוונה טייסי קרב, לא יתייצבו לשירות, הכשירות המבצעית של הצבא תיפגע.
ה. בכיר בצבא האויב טען כי עד כה לא נרשמו מקרים של אי-התייצבות לשירות, אך מספר מקורות של האויב ציינו כי הצבא הפסיק לזמן חיילי מילואים שצפויים לסרב לשירות, כדי לשמור על נתוני ההתנדבות לשירות הצבאי.
ו. הצבא הכין תוכנית חירום למניעת פגיעה בכשירות המבצעית ולהתמודדות עם תופעת הסירוב לשירות. במסגרת התוכנית, כל מפקד במערך המילואים יקיים שיחות עם הכפופים לו ויבצע הערכת מצב. הקצינים והחיילים יסווגו לשלוש קטגוריות: אלה שהודיעו על אי-התייצבות לשירות מילואים, אלה שאינם מעורבים בנושא, ואלה שאינם מאיימים כלל בסירוב לשירות.
ז. צבא האויב הודיע כי יטפל בחיילי מילואים שמסרבים לשרת עקב הרפורמה המשפטית באמצעות צעדים משמעתיים חמורים, שייחשבו כסירוב לפקודה צבאית. עם זאת, צעדים אלה יינקטו רק לאחר זימון לשירות ולא בעקבות הכרזה על סירוב בלבד. לכן בשלב זה, הצבא מתמקד בשמירה על הכשירות המבצעית ולא באכיפת משמעת.
ח. מקורות של האויב דיווחו כי הדרג המדיני והביטחוני שוקל ברצינות להכשיר חיילי מילואים חדשים לתפקידים מבצעיים בחיל האוויר ובמודיעין הצבאי, כתחליף לחיילים שסירבו או מאיימים לסרב לשירות.
3. עמדות הדרג המדיני כלפי המשבר בצבא:
א. ראש הממשלה מתח ביקורת על הודעת קצינים וחיילים על הפסקת השירות הצבאי. במסיבת עיתונאים ביום חמישי, 19 ביולי, אמר: "ימי החורבן [ציון חורבן בית המקדש בתשעה באב] מרחפים מעלינו. לאחר שבנינו מדינה יהודית דמוקרטית שלה צבא חזק, כעת יש בינינו מחלוקות. אי התייצבות לשירות הצבאי מהווה סכנה לדמוקרטיה ולכל אזרחי ישראל".
ב. תגובת האופוזיציה לנאום של נתניהו הייתה חריפה. [חה"כ] יאיר לפיד, מטעם האופוזיציה, האשים את נתניהו בפירוק המדינה במקום לאחד אותה, ובשקר במקום לומר את האמת לציבור. תגובות חריפות נוספות נרשמו מראשי המוסד והשב"כ לשעבר. ראש השב"כ לשעבר, נדב ארגמן, הזהיר מפני סכנת מלחמת אזרחים קרובה. כמו כן, ראש המוסד לשעבר טען כי יום יבוא ונתניהו יידרש לתת דין וחשבון על מעשיו.
ג. קבוצת בכירים לשעבר במערכת הביטחון של האויב, והחשובים שבהם הרמטכ"לים כמו [אהוד] ברק, [משה בוגי] יעלון ו[דן] חלוץ, וכן בכירים במוסד ובשב"כ כמו נדב ארגמן ויובל דיסקין, תמכו בצעדי קציני המילואים שסירבו לשרת. לעומתם, בכירים אחרים, כגון [גדי] איזנקוט, [בני] גנץ ויוסי כהן, התנגדו למרד [הצבאי] אך דרשו לעצור את הרפורמה [המשפטית] ולהגיע להסדר [מוסכם].
ד. במהלך ישיבת הקבינט ביום ראשון, 9 ביולי, הזהיר שר הצבא [הביטחון] של האויב יואב גלנט כי קריאות לסירוב לשירות גורמות נזק חמור לביטחון של הישות [ישראל]. הוא קרא להשאיר את הצבא מחוץ למחלוקת הפוליטית וציין כי הצבא מתמודד עם אתגרים בחזיתות השונות. גלנט קרא לאחדות השורות מול "האויבים".
ביום ראשון, 16 ביולי, הוא קיים פגישה עם בכירי הצבא לדון בהשפעת ביטויי המחאה על כשירות הצבא. לאחר מכן, פרסם משרדו הודעה שבה נאמר כי גלנט פועל בכל הדרכים להשגת הסכמה רחבה, כדי למנוע פגיעה בביטחון הישות ולהרחיק את הצבא מהוויכוח הפוליטי.
ה. שר האנרגיה, ישראל כץ טען כי הדיווחים על סירוב טייסי מילואים להתנדב לשירות בחיל האוויר הם עניין חמור שמקרב את הסכנה למלחמה. הוא הטיל על טייסי המילואים את האחריות לפריצה אפשרית של מלחמה, ואמר כי הם מעודדים את [מנהיג חיזבאללה] חסן נסראללה להאמין שאם יתקוף את הישות, לא תהיה בידי הישות היכולת לבצע מכה מקדימה או לנטרל את מקורות שיגור הטילים.
ה. ראש מפלגת "ישראל ביתנו", אביגדור ליברמן דרש את התפטרותו של ראש המטה הכללי, הרצי הלוי, לאחר אישור החוק לביטול עילת הסבירות בקריאה שלישית.
4. סקר דעת קהל הראה כי כ-54% מהציבור מתנגד להחלטת חלק מחיילי המילואים להפסיק את התנדבותם אם יאושר החוק לביטול עילת הסבירות על ידי הכנסת, בעוד 36% תומכים בהחלטה זו.
5. סרטון המחשה שהופק על ידי תומכי הימין הראה את רמת הפילוג החברתי, הבא לידי ביטוי כאשר כוח אווירי מסרב לספק סיוע אש לכוח יבשתי אלא אם יאשר כי הוא מתנגד לרפורמה המשפטית. השר [איתמר] בן גביר פרסם את הסרטון וסירב למחוק אותו. הסרטון עורר מחלוקת רחבה וגרר התקפות מצד הצבא ושר הצבא [הביטחון] על סרטון ההמחשה ועל מפיקיו.
ניתוח:
1. המשבר המשפטי הפוקד את ישות האויב מהווה משבר עמוק המשפיע על כלל המגזרים בישות, ובמרכזם צבא האויב, שמתחיל לסבול מהשפעותיו בצורה הולכת ומחריפה, וקשה לתחם את השפעות המשבר בהשלכות הישירות הקשורות למספר החיילים והקצינים המאיימים בסירוב לשירות. גם אם המשבר המשפטי יסתיים, השפעותיו העמוקות ימשיכו להשפיע על הצבא לאורך זמן.
2. סוגיית השפעת המשבר על כשירות הצבא קשורה למספר גורמים עיקריים: מספר החיילים והקצינים המסרבים לשרת, איכותם, יכולת הדרג הפיקודי לשמור על הלכידות בתוך הצבא בין החיילים והקצינים ולהפריד את הצבא מהמשבר החברתי-פוליטי, וכן היכולת להמשיך ולבצע פעילויות צבאיות ואימונים בשטח כמתוכנן.
3. התגברות ביטויי הסרבנות משפיעה ישירות על הכשירות המבצעית של הצבא ועל מוכנותו לעימות, במיוחד לעימות רב-חזיתי. היא גם פוגעת במוטיבציה ללחימה ומגבילה את גישת היוזמה ההתקפית של הצבא, במיוחד ברמה האסטרטגית, שאותה אימץ והתמקד בה בשנים האחרונות, והיא דוחפת את הצבא להתמקד בסוגיות פנימיות על חשבון האיומים הקיימים בחזיתות.
4. הטייסים בחיל האוויר הם הגורם המשפיע ביותר במשבר זה, שכן מספרם מוגבל בהשוואה ל[משרתים ב]מקצועות [צבאיים] אחרים, איכותם קריטית, וחששם מהעמדה לדין בינלאומי מגביר את תקיפות עמדתם. יחידות המודיעין הצבאי והיחידות המיוחדות נמצאות במקום השני בחשיבותן, מאחר שהן יחידות בעלות השפעה מהותית על פעולות הצבא. פגיעה בהן תשפיע משמעותית על ביצועי הצבא וכשירותו.
5. מבחינת היערכות כוחות האויב, הצבא נוהג בדרך כלל להציב גדודי מילואים במצבי חירום או בהיערכות באזורים מסוימים, כדי להקל על העומס של הכוחות הסדירים. יש לציין, כי צבא האויב הגיש בקשה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לגייס עשרות גדודים (66-70) לפעילות מבצעית בגדה המערבית במהלך 2023, בניגוד לחוק הקיים המאפשר זימון גדוד מילואים אחת לשלוש שנים. צפוי כי התרחבות גל הסרבנות תשפיע לרעה על יכולת הצבא לגייס גדודים אלה.
6. גל הסרבנות מחזק את הקיטוב החברתי בתוך ישות האויב. סרטון ההמחשה, שהציג כוח אווירי שמסרב לספק סיוע לכוח יבשתי אלא אם יאשר התנגדות לרפורמה המשפטית, משקף את [השפעת] הקיטוב החברתי על הצבא, שכן חיל האוויר מורכב בעיקר מאשכנזים חילונים תושבי המרכז, בעוד הכוח היבשתי מורכב בעיקר ממזרחים תושבי הפריפריה. המשך המתיחות בתוך הצבא עלול לצבוע מערכים ויחידות צבאיות שלמות בצבע פוליטי מסוים, דבר שישפיע לרעה על אחדות הצבא ולכידותו.
7. המשך האתגר המרכזי העומד בפני צבא האויב במסגרת משבר זה הוא יכולתו להתמודד עם האיומים בכל החזיתות, שכן האתגרים בחזיתות נותרו קיימים, ובהם איומים דחופים ו[איומים] אחרים אסטרטגיים.
8. האויב מזהה עלייה ברוח ההתקפית של כוחות ההתנגדות, במיוחד חמאס, חיזבאללה ואיראן, ורצונם לנצל את המצב הפנימי בישות לטובתם. ראשי קהילת המודיעין הציונית מקדמים [נרטיב] זה כדי לעודד את הכוחות הפוליטיים הישראליים להגיע להסכמות פנימיות, שכן העיסוק של האויב בפילוג הפנימי מחליש את ההרתעה האסטרטגית שלו.
9. הימין השולט סבור כי ההגזמה בהיקף המשבר שצפוי לפגוע בצבא עם העברת החוקים היא חלק ממערך המחאה, שבו משחקים מפקדי הצבא תפקיד. הקואליציה השלטת סבורה כי תוכל להתגבר על משבר הסרבנות לשירות צבאי בחלק מהמגזרים.
הערכה:
1. מספר החיילים והקצינים המסרבים לשרת עדיין אינו משפיע באופן משמעותי על הכשירות המבצעית של הצבא. עם זאת, משבר הסרבנות צפוי להעמיק אם יעברו חוקים נוספים באוקטובר ובנובמבר הקרובים, במיוחד אם הצדדים לא יגיעו להסכמה וישות האויב תיכנס למשבר חוקתי. במקרה זה, הנהגת הצבא תתמודד עם אתגרים רחבים, שכן תהיה השפעה ישירה אך חלקית על הכשירות המבצעית, במיוחד בהקשר של עימות או מלחמה רחבת היקף.
2. האויב עדיין מסוגל לנהל עימות עם עזה ברמת הכשירות הרגילה, ולא תיגרם פגיעה בכשירות זו אלא אם יותר ממחצית טייסי המילואים יסרבו לשרת. עם זאת, סירוב של רבע מטייסי המילואים יגרום נזק מהותי ליכולת ההתמודדות בעימות רב-חזיתי.
3. התפתחות המשבר למשבר חריף, שיוביל לכאוס נרחב, לחולשה ממשית בכוח הצבאי ולירידה מהותית ואסטרטגית בכשירות הצבא, אינה נראית באופק הקרוב.
4. למשבר זה יהיו השפעות עמוקות על הלכידות בתוך הצבא, על התוכנית הרב-שנתית, על המוכנות הצבאית, על הכשירות המבצעית, על גישת היוזמה ההתקפית, על המוטיבציה ללחימה של חיילים וקצינים, וכן על המוטיבציה לגיוס.
5. לא צפוי שהאויב יפנה ליוזמות צבאיות אסטרטגיות כמוצא מהמשבר הפנימי, שכן כל מערכה צבאית לא תפתור את המשבר הפנימי, שכן המחלוקת בין הצדדים עמוקה ביותר. כל פעולה צבאית תהיה קשורה למתיחויות הקיימות בפועל.
6. האויב צפוי להתמקד בטיפול במשבר הפנימי ובאיומים הקיימים בחזיתות באופן שלא יוביל לעימות רחב. כמו כן, הוא יהיה רגיש יותר לכל פעולה יזומה מצד ההתנגדות, דבר שידחוף אותו לבצע תקיפות עוצמתיות נגדה.
7. במקרה של התלקחות בחזית כלשהי נגד האויב, חלק מהחיילים והקצינים עשויים לחזור בהם מסירובם ולהתייצב לשירות צבאי. כמו כן, נתניהו ינסה לנצל את המצב הביטחוני החדש כדי לממש את מטרותיו הפוליטיות.
המלצות:
1. הימנעות מכניסה לעימות צבאי בהתבסס על ההתפתחויות במשבר הפנימי אצל האויב, ומתן אפשרות למשבר להעמיק עוד יותר, שכן ללא התפתחותו למשבר חריף, התועלת המופקת מהמשבר הפנימי בהתערבות צבאית כלשהי לא יהיה משמעותי.
2. תיאום עם הידידים, הפעלת מהלכים פסיכולוגיים [לוחמה פסיכולוגית] והתמקדות בהפצת מידע שיגביר את המתיחות הפנימית [בישראל].
3. ניצול ביטויי המחאה [בישראל] כדי לחדש את העיסוק בסוגיית החיילים האסירים [המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה] ולהציג אותה בפני הציבור של האויב כאחד הנושאים שבהם נתניהו נכשל בניהולם.
4. יצירת קשר באופן מתמשך בין אירועי חורבן הישויות המדיניות של היהודים [חורבן בית ראשון ובית שני] בשל המחלוקת הפנימית, וניצול זאת על ידי האויב לבין המציאות הנוכחית.
5. הנהגת התנועה צריכה להסביר את המצב הפוליטי בתוך ישות האויב לציבור והכוחות הלאומיים, ולראות בו הזדמנות להשגת מטרות העם הפלסטיני.
יברך אללה אותך.
גל אי ההתייצבות לשירות מילואים והשפעתו על כשירות צה"ל עד ל-7 באוקטובר
דוח המודיעין הצבאי של גדודי אל-קסאם ראה במשבר הפוליטי בישראל שזלג לצבא גורם מכריע בפגיעה בכשירות הצבא הישראלי, המשנה את משוואת הכוחות ומהווה הזדמנות עבור חמאס.
עם זאת, דוח המודיעין המליץ ליחיא סינוואר להימנע בטווח הזמן המיידי מליזום מתקפה נגד ישראל כדי לאפשר את העמקת המשבר בשורות הצבא הישראלי באופן שישרת את האינטרס של חמאס בהכנות לקראת המערכה הצבאית העתידית.
הדוח כאמור נכתב ב-25 ביולי 2023, והוא שיקף את תמונת המודיעין כפי שהייתה חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר ("מבול אל-אקצה"). בתקופה זו דווח בישראל על העמקת המשבר הפוליטי לכדי חשש מפני מלחמת אזרחים קרובה, ועל הפגיעה ההולכת וגוברת בכשירות המבצעית של צה"ל נוכח העלייה במספר החיילים והקצינים שהודיעו על סירובם להתנדב לשירות מילואים.
ההתפתחויות בישראל מאז שנכתב דוח המודיעין השפיעו על הערכת המצב של הנהגת חמאס, והדבר בא לידי ביטוי במאמרי הפרשנות באמצעי התקשורת הרשמיים של חמאס וגדודי אל-קסאם.
להלן התפתחויות בולטות כפי שדווחו בערוצים הישראליים:
31 ביולי 2023 – שקמה ברסלר משתפת את הודעת 1300 יוצאי המ״מ (המבצעים המיוחדים), קצינים ולוחמים ואנשי הסייבר ההתקפי: "בתגובה לדברי גלנט היום: היחידים שפוגעים בחוסן הלאומי זה אתה וחברך הרודן,
שדוהרים לדיקטטורה משיחית הזויה, *ושרוקחים כרגע בחוסר-אחריות מזעזע מבצע צבאי פוליטי שיתדרדר למלחמה*. לממשלה שלכם אין שום לגיטימציה לשלוח חיילים אל מותם. ואכן תגנה ותוקיע את ה״סרבנים״ – את כל אותם מאות אלפים שלא משרתים יום אחד בצבא. אתה יודע איפה למצוא אותם".[16]
8 באוגוסט 2023 – שקמה ברסלר משתפת את הודעת 1300 יוצאי המ״מ (המבצעים המיוחדים), קצינים ולוחמים ואנשי הסייבר ההתקפי: "סופרים עצים במקום לדבר על היער. העניין הוא לא מתמטיקה יבשה של ספירת ראשים, קרי כמה אנשי מילואים התייצבו או לא התייצבו בכל שבוע והאם יש כשירות ״ברגע זה״. העניין הוא אובדן אמון מוחלט של אלפי לוחמים בממשלה הזויה, חשוכה ומופקרת. העניין הוא מידע שקיבלנו על *מאסות* של אנשי קבע בסדיר ביחידות רבות שמסיימים כרגע חוזים ופורשים, בלי שהצבא ידווח פומבית. העניין הוא מאסות של מלש״בים שלא ירצו בקרוב להתגייס כלל. חובתם של חברינו, הרמטכ״ל וראשי השירותים, להצביע עכשיו פומבית על הנזק האמיתי והמדויק, לא זה שהבוס רוצה לשמוע, ולומר פומבית עכשיו את מה שהם חושבים – שהאיום הקיומי היחיד על ישראל הינו ההפיכה המשטרית. כשראש ממשלה ושריו מתקיפים את המדינה ומוסדותיה בצורה מופקרת – להרצי, רונן ודדי אין יותר לוקסוס להסתפק במסמכים מסווגים שנשארים בחדרי חדרים”.[17]
11 באוגוסט 2023 – שקמה ברסלר: "ממשלת חורבן הבית קורעת את העם והורסת את הצבא. גלאנט שותף על מלא".[18]
11 באווגוסט 2023 – גל"צ: "מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר בשיחה עם אנשי מילואים: "חיל האוויר כשיר – אבל פחות, עם פגיעה שהולכת ומעמיקה. גם אם מחר הכל יסתדר, יהיה קשה לתקן, חיל האוויר הוא לא אותו דבר".[19]
12 באוגוסט 2023 – שקמה ברסלר משתפת את הודעת 1300 יוצאי המ״מ (המבצעים המיוחדים), לוחמים וקצינים/ות במיל׳: "נתניהו הוא רודן עלוב שנשאר ללא צבא וללא שירותי בטחון".[20]
13 באוגוסט 2023 – ערוץ 13: "נתניהו צעק על הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר: "אתם פוגעים בהרתעה"; הרמטכ"ל השיב: "לא אעמוד מנגד כשהכשירות נפגעת".[21]
14 באוגוסט 2023 – שקמה ברסלר משתפת כרזה: "גלנט מפרק את צבא העם".[22]
14 באוגוסט 2023 – שקמה ברסלר: "נתניהו מוביל את ישראל לחורבן". כרזה: "נתניהו אשם באסון הביטחוני המסוכן ביותר! 50 שנה למחדל יום כיפור. מחדל 1973 חורבן 2023. לוחמי כיפור 73”.[23]
28 באוגוסט 2023 – שקמה ברסלר משתפת את הודעת יוצאי המ״מ (המבצעים המיוחדים) באמ״ן: "ספוילר: בספטמבר נתניהו יישאר בלי צבא, כיאה לדיקטטור שסיים את דרכו הפוליטית".[24]
3 בספטמבר 2023 – ארגון אחים לנשק: "העם נקרע, הצבא מתפרק ואתם באים להרים כוסית לכבוד הדיקטטורה?”[25]
3 בספטמבר 2023 – שקמה ברסלר משתפת את הודעת 1340 יוצאי המ״מ (מערך המבצעים המיוחדים) באמ״ן, לוחמים/ות וקצינים/ות: "נתניהו יודע שאין לו צבא ושירותי בטחון. הוא טעה בענק כשחשב שנהיה סולית המגף שלו. החודש הכל יהיה ברור כשמש".[26]
8 בספטמבר 2023 – ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, פונה לרמטכ"ל, ולראשי השב"כ, המוסד, המשטרה והשב"ס: "בנסיבות הנוכחיות עליכם לחשוד במבצעים צבאיים התקפים, שהממשלה יוזמת ולבדוק היטב את נחיצותם. אם הגעתם למסקנה, שיוזמה כזו נגועה בשיקולים זרים, עליכם להתנגד לכך גם בנפרד וגם יחדיו".[27]
8 בספטמבר 2023 – בן כספית משתף הודעה מטעם 460 אנשי הסייבר ההתקפי במילואים, מיחידות אמ״ן-שב״כ-מוסד: "ראש ממשלת ישראל פועל בהפקרות מוחלטת ומשחק באש: בלי סייבר התקפי מדינת ישראל תימצא בנחיתות ביטחונית קשה. הסיכון הזה כבר מתחיל להתממש. הפסקנו להתנדב למילואים בחודש יולי, ובשום אופן לא נשרת משטר לא דמוקרטי".[28]
11 בספטמבר 2023 – ארגון אחים לנשק: "שר הביטחון עומד ואומר בפה מלא: ההפיכה המשטרית פירקה את העם וגרמה נזקים אדירים לצבא".[29]
14 בספטמבר 2023 – שקמה ברסלר משתפת את הודעת יוצאי מערך המ"מ (המבצעים המיוחדים) באמ"ן: "לקראת עליית המדרגה הצפויה בשבועות הקרובים… שר הביטחון גלנט, הרמטכ"ל וראשי השב"כ והמוסד: א. *אתם יודעים היטב שבלעדינו מדינת ישראל נותרת עיוורת במזרח-התיכון*. ב. חובתכם להודיע פומבית מיד שההפיכה המשטרית היא איום קיומי מיידי על ישראל, ושהפגיעה האמיתית במערכת הביטחון היא פי 100 ממה שדווח, כולל בקבע סדיר ובמלש״בים".[30]
24 בספטמבר 2023 – שקמה ברסלר משתפת את הודעת יוצאי המ״מ (מערך המבצעים המיוחדים), ואנשי הסייבר ההתקפי באמ״ן: "האיום הקיומי על ישראל הוא לא איראן, חזבאללה או חמאס. האיום הקיומי היחיד על ישראל כיום הוא הנסיון לרסק את הדמוקרטיה ולנרמל כהניזם".[31]
24 בספטמבר 2023 – ארגון אחים לנשק: "מתוך הכתבה עלינו ב״60 דקות״ האמריקאית שהטריפה את המדינה".[32]
29 בספטמבר 2023 – ארגון אחים לנשק: "מדינת ישראל בכאוס, וראש הממשלה בתואר נתניהו איבד את רוח המנהיגות והיכולת לרסן את חבורת הקיצוניים בהובלת לוין סמוטריץ׳ ובן גביר שגוררים את מדינת ישראל למלחמת אחים".[33]
30 בספטמבר 2023 – ארגון אחים לנשק: "ביבי, מה עשית? ישראל מרוסקת. הביטחון, הכלכלה, החינוך, הבריאות כולם בשפל. יוקר המחיה משתולל והעם קרוע!”[34] "צבא העם יש רק בדמוקרטיה… במדינות דמוקרטיות, שליטים עם שאיפות דיקטטוריות נתקלים בהתנגדות מתוך הצבא".[35]
3 באוקטובר 2023 – שקמה ברסלר משתפת כרזה: "השבר הגדול בצה"ל – באשמתכם! אתם מטייחים וזה ייגמר באסון. 50 שנה למחדל 1973".[36]
3 באוקטובר 2023 – אור הלר, הכתב הצבאי של ערוץ 13 דיווח, כי מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, "מוטרד מאד בסוגיית אי הכשירות למלחמה כוללת ולתרגילים הקרובים. מדאיגים אותו הטייסים שאינם כשירים כיוון שלא טסו כבר מיולי".[37]
4 באוקטובר 2023 – שקמה ברסלר משתפת את הודעת יוצאי מערך המ"מ (המבצעים המיוחדים) באמ"ן: "לקראת חידוש מושב הכנסת הבא עלינו לרעה: ברור כשמש שהקואליציה הפסיכית הזו תמשיך לדהור עם חוקי ההפיכה. שום דיבורים על הסכמי שלום לא יטשטשו את זה. ואל מול זה – מערך המילואים של ישראל ישבות, וגם אנשי קבע רבים נוספים יעזבו בקרוב. לשכות רה״מ ושר הביטחון פועלות קשה כדי להסתיר את המצב האמיתי מהציבור. המצב האמיתי רע מאוד".[38]
4 באוקטובר 2023 – תא"ל (מיל') אסף אגמון, ממובילי המחאה ומבכירי חיל האוויר לשעבר, אמר כי "מצב הכשירות של חיל האוויר, כמו שהגדיר אותו אחד הבכירים ביותר בחיל שלא מזוהה עם המחאה בכלל, הוא אסוני".[39] הוא הוסיף ואמר, כי "גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין מטה מבצעי. במטה יושבים האנשים הכי מנוסים, זה המוח של חיל האוויר. יהיה גוף בלי מוח, שלא יודע לעשות כלום. זה הפיך – תפנה את זה לדרג הפוליטי".[40]
5 באוקטובר 2023 – ערוץ 12: המחסור באנשי מילואים: כך נפגע קורס הטיס בחיל האוויר.[41]
דיווחים בטלוויזיה הרשמית של חמאס על המשבר הפנימי בישראל
ב-1 במרץ 2023, שידר ערוץ הטלוויזיה של חמאס "אל-אקצה" כתבה על הפגנות המחאה בישראל נגד הרפורמה המשפטית. כתב ערוץ "אל-אקצה" תיאר את הפגנות המחאה כאלימות וציטט את אזהרת ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין, לפיה ישראל צועדת לקראת מלחמת אזרחים. להלן הדיווח:[42]
כתב ערוץ "אל-אקצה" של חמאס:
עימותים קשים ביותר בין מפגינים למשטרת ישראל התרחשו בתל אביב, שם מפגינים חסמו מספר צמתים וכבישים ראשיים, ופרצו מחסומי משטרה בניסיון להגיע לנתיבי איילון, כביש מהיר ומרכזי בישות [הישראלית], ולסגור אותו לתנועה.
משטרת ישראל עצרה עשרות מפגינים, השתמשה בכוחות פרשים ובתותחי מים, ירתה פצצות הלם לעברם, ופצעה אחדים מהם בעת ניסיונה לפזר את ההפגנות.
בתגובה לשימוש בכוח נגדם מצד המשטרה, המפגינים ישבו באמצע הרחוב, ומפגינים, שהם אנשי מילואים בצבא, חסמו לתנועה שתי רכבות בתחנת הרכבת של אוניברסיטת תל אביב. מפגינים חסמו לתנועה גם רכבות בתחנת רכבת נוספת בתל אביב.
בעקבות עימותים אלה, אמר השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, כי הוא תומך בשימוש באמצעי דיכוי מצד המשטרה כדי לפזר, את מה שהוא כינה, אנרכיסטים שהתפרעו וניסו לחסום [לתנועה] את רשת נתיבי איילון.
ראש הממשלה הציונית, בנימין נתניהו, מצידו, העניק את תמיכתו המלאה בשר לביטחון לאומי בן גביר, במפכ"ל המשטרה ובשוטרים הציוניים אשר, לדבריו, פועלים נגד אלו המפרים את החוק. הוא ציין, כי הזכות להפגין אין משמעה זכות לכאוס.
מנגד, מצד האופוזיציה, ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, ציין במהלך נאומו בפני המפגינים, כי המדינה צועדת לקראת מלחמת אזרחים תוך שבועות ספורים.
יובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר:
חברים, אנחנו באיבו של גל טרור לא פשוט. 14 הרוגים רק בחודש האחרון. אך אל דאגה, את ביטחוננו האישי הפקיד נאשם בפלילים בידי שר הטיקטוק הלאומי [השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר]. הממשלה העלובה הזו הצליחה לדרדר את הביטחון הלאומי שלנו בתוך חודשיים לשפל נורא, אולי החמור ביותר בתולדותינו. זו לא ממשלת ימין על מלא מלא. זו ממשלת טרור על מלא מלא. ההפיכה המשטרית הכוחנית נמשכת בימים קשים אלו, פוגעת באחדות ובצדקת הדרך. כך מדינת ישראל מגיעה לסף התפוררות פנימית ולפילוג חמור. זה ביטחון לאומי, דרך אגב. בטווח של שבועות בודדים, אני מצטער לומר לכם, אנו עלולים להגיע לסיפה של מלחמת אזרחים, וזה בגלל הממשלה העלובה שלנו.
כתב ערוץ "אל-אקצה" של חמאס:
במקביל למחאות אלו, אישרה ועדת החקיקה [ועדת החוקה חוק ומשפט] של הכנסת בקריאה טרומית את סעיף ההתגברות, אשר מגביל את סמכות בית המשפט העליון לבטל חוקים, ואת חוק עונש המוות למבצעי פעולות [פיגועי טרור] פלסטינים.
ב-6 במרץ 2023, שידר ערוץ הטלוויזיה של חמאס "אל-אקצה" כתבה על תופעת הסרבנות בחיל האוויר על רקע הרפורמה המשפטית והשפעתה על הכשירות המבצעית של צה"ל. היא כוללת קטעים מכתבה שפורסמה בערוץ 13 וציטוט מאמר פרשנות באתר החדשות "וואלה". להלן תוכן הכתבה:[43]
כתב ערוץ "אל-אקצה" של חמאס:
מאז הקמתו [ב-1948] השקיע הכיבוש [ישראל] משאבים רבים בפיתוח כוחו האווירי, הנחשב לזרועו הארוכה ולחיל [האוויר שייעודו] להשיג התרעה ועליונות באזור, וכעת הסכסוכים הפנימיים חשפו את ערוותו של חיל [האוויר] ואת נקודות התורפה שלו.
[חיל האוויר] הוא אחת היחידות הצבאיות שבהן הייתה ההשפעה [של המחאה] והמרד/ התקוממות [تمرد] הגדולים ביותר בהיקפם בצבא הכיבוש. חייליו וקציניו [של חיל האוויר] לא הסתפקו רק באיום לסרב לבצע פקודות, ויתר על כן, הם לא הסתפקו רק בהשמעת איומים בעל פה, אלא עברו לשלב היישום המעשי של איומים אלה.
37 טייסים במילואים מתוך 40 בטייסת 69 האחראית על הפעלת מטוסי קרב F-15, הודיעו על סירובם למלא אחר פקודת ההתייצבות [לשירות מילואים] שקיבלו לאחרונה כדי להשתתף באימונים אוויריים.
הפיקוד הצבאי רואה בחומרה ובדאגה את הדבר, אשר פוגע במוכנות המבצעית של הצבא, ובפרט כאשר מדובר באחת הטייסות האסטרטגיות, שהשתתפה בעבר בתקיפת הכור הגרעיני בסוריה, ובמשימות מורכבות אחרות.
בנוסף, העיתון "ישראל היום" חשף כוונה של טייסות נוספות לצעוד באותו מסלול, ולא להתייצב על פי צווי הגיוס לאימונים ולמשימות מבצעיות.
א', טייס F-16:
טייסת 69 היא טייסת ייחודית בחיל האוויר. היא היחידה שמפעילה את המטוס הזה שנמצא כאן לצידנו.
אור הלר, הכתב הצבאי של ערוץ 13:
זו לא עוד טייסת. טייסת אסטרטגית של חיל האוויר הישראלי, שבין היתר תקפה ב-2007 את הכור הגרעיני בסוריה, וגם בכל תרחיש תקיפה באיראן יש לטייסי ה-F-15I, מטוסי הרעם, תפקיד מרכזי מאוד.
כתב ערוץ "אל-אקצה" של חמאס:
הרמטכ"ל [רא"ל] הרצי הלוי הביע בשיחות סגורות עם הדרג המדיני את חששו העמוק מהתפשטות תופעת המחאה המזעזעת את הממסד הצבאי, משליכה גם על ההיבטים המבצעיים ומשפיעה לשלילה על כשירות הצבא בתחומים השונים.
מקור צבאי בכיר, הבהיר כי צבא הכיבוש חושש ממחסור אמיתי בטייסים בגלל סירובם לבצע פקודות, וכי יגיע שלב שלא יימצאו טייסים להטיס את המטוסים להמשך המשימות המבצעיות במסגרת מה שמוכר כ"המערכה שבין המלחמות".
אל"מ ג', טייס קרב במילואים:
יש פה אנשים שלא עושים מחאה. הם אנשים שרועדת להם האדמה מתחת לרגליים. זה אנשים שיש להם הרבה מאוד אחריות על הכתפיים. אנשים שמבצעים פעולות מאוד מאוד רגישות באזורים מאוד מאתגרים, וכשהם רואים ושומעים את מה שהם שומעים לגבי כל מיני קריאות מאנשים שהם בסוף נמצאים בקבינט ונותנים להם את הפקודות, הדבר הזה סודק אותם. זה סודק את האמון שלהם.
כתב ערוץ "אל-אקצה" של חמאס:
הפרשן לענייני צבא באתר [החדשות] "וואלה" בשפה העברית, הבהיר כי הסכנה בסירוב של הטייסים לבצע פקודות טמונה בכך שהם מהווים עמוד השדרה של צבא הכיבוש, בהוסיפו כי הטייסים רציניים באיומיהם, וכי כדור השלג החל להתגלגל, ולא נראה שאיש מסוגל לעצור אותו בעת הנוכחית, למעט מצב חירום קיצוני. הוא תיאר זאת כרעידת אדמה שפקדה את חיל האוויר הציוני.
אור הלר, הכתב הצבאי של ערוץ 13:
אבל הסכנה היא שמחאת הטייסים תתפשט כאש בשדה קוצים. היא כבר מתפשטת. בינתיים, היום שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר בני גנץ עם מסר ברור לטייסים המוחים.
חבר הכנסת בני גנץ:
אתם בהתבטאויות כאלה מעודדים סרבנות שנובעת מכעס ומחלישים את צה"ל. אתם מחלישים את המדינה.
שר הביטחון, יואב גלנט:
המצב היום מחייב לדבר ומהר. השאירו את הוויכוח הפוליטי מחוץ לצה"ל. זה בנפשנו.
כתב ערוץ "אל-אקצה" של חמאס:
משבר הטייסים אינו מצטמצם רק לחיל האוויר, אלא מגיע גם למגזר האווירי האזרחי. טייסים של חברת אל על הציונית סירבו להתנדב ליטול חלק בטיסה של נתניהו ורעייתו לרומא ואיטליה בסוף השבוע הזה, וזאת במחאה על הרפורמה המשפטית.
ב-9 ביולי 2023, דיווח ערוץ הטלוויזיה הרשמי של חמאס "אל-אקצה" על הפגנות המחאה נגד הרפורמה המשפטית ועל ביטויי הסרבנות לשירות מילואים. להלן הדיווח:[44]
[כתב ערוץ אל-אקצה]
נמשכים ביטויי המחאה הציוניים, זה השבוע העשרים ושבע ברציפות, והם הולכים ומסלימים בהדרגה, והגיעו לשלב חסר תקדים, כאשר אתמול בערב עשרות אלפי ציונים הפגינו בתל אביב, ובעשרות ישובים וצמתים מרכזיים, במחאה על התוכנית להחלשת מערכת המשפט.
על פי הערכות, כ-150 אלף מפגינים השתתפו בהפגנה המרכזית ברחוב קפלן בתל אביב, והיו עימותים אלימים בין המפגינים לבין המשטרה הציונית.
בנוסף להפגנה המרכזית בתל אביב, היו הפגנות רבות משתתפים בנס ציונה, רמת השרון, חיפה ועפולה. כמו כן, נערכה הפגנה מול מעון בית ראש הממשלה הציונית, בנימין נתניהו, בעיר אל-קודס הכבושה, והמפגינים חסמו את הרחוב המוביל אליו.
מארגני ההפגנות איימו להסלים את צעדיהם במהלך שבוע זה, אם יאושר חוק ביטול עילת הסבירות מחר ביום שני, וביום שלישי תהיינה הפגנות וחסימות רחובות בישות [הישראלית], ותהיה הפגנה גדולה בשדה התעופה בן גוריון בשעות אחר הצהריים, וההפגנות יימשכו בשעות הערב.
והתפתחות [נוספת] המעוררת דאגה בקרב צבא האויב והממסד הביטחוני שלו – התחדשו ביטויי המחאה של חיילים וקציני המילואים. קצינים ביחידת אגוז, הכפופה לחטיבת הקומנדו, שלחו מכתב לשר הביטחון [יואב] גלנט, בו הם מאיימים שלא לשרת בשירות מילואים אם יימשך קידום החקיקה המשפטית.
[קטע מדיווח של אור הלר בערוץ 13 שתורגם בכתוביות לערבית]
כן, את יודעת, תמר [איש שלום], אנחנו אחרי שבוע ביטחוני מאוד מאוד אינטנסיבי בלא פחות מחמש גזרות, אבל הגזרה שצה"ל מאוד מודאג ממנה, להבדיל כמובן, היא הגזרה הפנימית, וההתעוררות של מחאות נרחבות מחדש בצבא המילואים. הרבה הרבה מאוד כאן מילואימניקים הערב ב[רחוב] קפלן, כאשר אנחנו רואים התעוררות בקרב ארגון 555 שמייצג יותר מ-1,000 טייסים במילואים ואנשי צוות אוויר, וגם בקרב אנשי המודיעין. פרסמנו גם מכתב של שיריונאים עם שבעה אלופים, והערב מתפרסם גם מכתב של לוחמים ביחידת הקומנדו אגוז, אותה יחידה שהייתה השבוע בג'נין, גם איבדה לוחם, ואנחנו מדברים על מכתב ששולחים לוחמים לשר הביטחון גלנט, ולרמטכ"ל הרצי הלוי, והם אומרים: אם תמשיכו בצעדי החקיקה [הדיווח נקטע]
[כתב ערוץ אל-אקצה]
מספר גנרלים במערך המילואים עומדים בראש המחאה על רקע התרחבות המחלוקת והעמקת השסע בתוך החברה הציונית, והדבר הזה הפך לעניין שמדליק נורת אזהרה אצל צבא האויב, וזאת כאשר האיומים הביטחוניים הולכים ומחריפים במספר חזיתות, והחשש מפני ההשפעה של דבר זה על המצב הביטחוני ועל מידת היכולת של הצבא להתמודד איתה.
ב-22 ביולי 2023, ערך ארגון "אחים לנשק", שבו חברים אנשי מילואים, מסיבת עיתונאים במסגרת הקמפיין שניהלו נגד הרפורמה המשפטית, ואשר כלל בין היתר הצהרה פומבית על הפסקת ההתנדבות של אנשי מילואים לשירות צבאי.
באותו יום בשעות הערב, שידר ערוץ הטלוויזיה של חמאס "אל-אקצה" כתבה על אנשי המילואים שהודיעו על הפסקת ההתנדבות למילואים, והשפעת מהלך זה על הכשירות המבצעית של צה"ל. להלן תוכן דבריו של ג’לאל רמאנה, מומחה לענייני ישראל, בראיון לערוץ "אל-אקצה":[45]
"היום [ברשימת המודיעים על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים] 1,100 המשרתים בחיל האוויר, וחלקם נימנים על הזרוע הביצועית, כלומר מדובר בטייסים. נראה שכותב הדוח שקראתם בתחילת הכתבה, או בתחילת החלק הזה של הכתבה, היטיב לתאר את הנושא הזה במלואו. אכן, חלקם [של אלה שהודיעו על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים] נחשבים [בעלי תפקיד] מבצעי, כלומר כאשר מתרחש מצב חירום, הם אלה אשר יקבלו את הדיווח המיידי, ואת פקודת החירום לביצוע פעולה [צבאית]. אין זה הדיווח היחיד, אלא יתר על כן, 10,000 אנשי מילואים מכל החילות האחרים כבר חתמו [על הצהרה על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים] והצטרפו ל-1,100 [שחתמו על הצהרה זו]. הדבר הביא את הרמטכ"ל [רא"ל הרצי] הלוי לשלוח מכתב ל[ראש הממשלה בנימין] נתניהו, [ובו כתב] כי אם המצב יימשך כמות שהוא, תוך 48 שעות תחל ההשפעה על כשירות הצבא, ולכן הוא מזהיר מפני אפשרות שיתרחש מצב חירום".
להלן הנקודות העיקריות של דברי רמאנה כפי שפורסמו בערוץ הטלגרם של ערוץ "אל-אקצה":[46]
המומחה בתחום הציוני [לענייני ישראל], ג'לאל רמאנה, [אומר] לטלוויזית "אל-אקצא”:
חיילי המילואים בצבא הכיבוש נחשבים לעמודי תווך חיוניים של הצבא.
ההודעה של מאות חיילי מילואים על סירובם לשירות צבאי במחאה על הרפורמה המשפטית מהווה מכה קשה לממשלה.
ההתנגדות לרפורמה המשפטית הפכה לסוגיה [המעסיקה את] כל מרכיבי העם הכובש, ומהווה איום פנימי משמעותי עבורו.
נתניהו עלול ליזום מהלך בזירה החיצונית [פעולה צבאית] באחת החזיתות כדי להתמודד עם ההידרדרות והאיום הפנימי העומד בפניו.
הכיבוש חווה את אחת התקופות המסוכנות ביותר בתולדותיו.
ב-20 באוגוסט 2023, שידר ערוץ הטלוויזיה הרשמי של חמאס "אל-אקצה" כתבה שכותרתה: "משבר המרד [הצבאי] חודר את חומות השירות הסדיר בקרב חיילי הכיבוש", ובה שיבץ קטע מדבריו של אלון בן דוד, הפרשן הצבאי של ערוץ 13, כמובא להלן:[47]
"כן, תראה, ההתנגשות הגלויה שראינו השבוע בין הממשלה וראש הממשלה לבין צמרת צה"ל ובעקבותיה שורת ההתבטאויות, שאני לא זוכר כמותה, של חברי כנסת, לכאורה מהמיינסטרים מהליכוד, כנגד הקצינים המשרתים בצבא.
"זה מתחיל לחלחל לשורות הקבע. הייתי השבוע בשתיים מהיחידות הכי טובות בצבא. פגשתי מפקדים, שאין להם מה לענות לקצינים שלהם, שאומר להם הקצין: שימעו, אני לא רוצה לשרת בצבא שמשמיצים אותו, ואם עד היום כשהייתי חוזר הביתה לאישתי והייתה אומרת לי: למה אני לא רואה אותך כל השבוע, ואתה בסוף מביא משכורת קטנה, הייתי אומר לה: צדקת הדרך, ועכשיו, אני לא יודע לגבי צדקת הדרך.
"אני חושב שבצמרת צה"ל הבינו השבוע שהממשלה הזו הולכת להם על הראש. כלומר, הממשלה הזו רוצה להחליף את צמרת הצבא.
"באיזה שהוא מקום פגשתי שם איזו שהיא שלווה. ברגע שהוסרו המסכות והכל גלוי, ברור להם שמישהו רוצה להחליף אותם, אז הם קצת יותר רגועים הקצינים. הם יעשו את שלהם.
"הם מתנהגים כאילו הם מדברים כל הזמן על ועדת חקירה. הם דורשים ישיבות, ועושים פרוטוקולים שיהיה ברור שהם התריעו, וכל זה מתכנס לקראת ספטמבר, ששם יהיה מבחן משמעותי, גם הפסיקה של בג"צ, גם הטייסים שלא טסו חודש, ויהיו חייבים לחזור ולטוס אם הם רוצים לשמר כשירות, ורובם לא מתכוונים. החשש הוא שזה רק ילך ויגבר אז ההתנגשות הזאת, למרות הניסיון לכבות את השרפה, להערכתי תלך ותחריף".
המשבר הפוליטי, תופעת אי ההתייצבות והפגיעה בכשירות צה"ל בעיני חמאס
הפרשנים בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" ובאתר הרשמי של גדודי אל-קסאם (מרביתם המכריעה של המאמרים פורסמו במקביל בשני הערוצים), הדהדו את המסר לפיו ישראל נמצאת בנקודת חולשה היסטורית בגלל – וזאת מנקודת מבטם – המאבק הפוליטי על רקע הרפורמה המשפטית, המחאה הציבורית האפקטיבית שאיימה על היציבות השלטונית וההתגייסות של אנשי המילואים למחאה באמצעות איום להפסקת השירות הצבאי באופן הפוגע בכשירות ובמוכנות של הצבא.
וואיל אל-מנאעמה (وائل المناعمة), ראש מחלקת העיתונות והתקשורת באוניברסיטה האיסלאמית בעזה, ראה בהפגנות המחאה ההמוניות נגד הממשלה סימן המעיד על תהליך ההתפרקות המהיר של מדינת ישראל מבית, ובעליית שלטון הימין זרז לחורבנה.
במאמר שהתפרסם באתר הרשמי של גדודי אל-קסאם (6 במרץ 2023) כתב אל-מנאעמה:[48] "רבע מיליון ישראלים הפגינו ביום שבת בתל אביב ובצמתים מרכזיות במספר ישובים אחרים נגד ממשלת נתניהו… ב[הפגנה] המרכזית ברחוב קפלן בתל אביב השתתפו יותר מ-160 אלף מפגינים, וזאת בשבוע התשיעי ברציפות… בולטת השתתפותם של מספר מנהיגים ישראלים בהפגנות הללו, והם הזהירו מפני התנגשויות בין המפגינים לבין כוחות המשטרה… מדינת הכיבוש חיה את ימיה האחרונים, והיא נושאת בתוכה את גורמי היסוד לאובדנה. כמו כן, היא סובלת ממצב של נסיגה וניוון שלא ניראו מאז הקמתה בשנת 1948, ולכן שנות קיומה בעולם נותרו ספורות כתוצאה מהעוול [שהיא גורמת] והיעדר לגיטימציה לקיומה… ועליית הימין הקיצוני בשלב הזה לא הייתה אלא לזירוז הסתלקות הישות ושיבת הזכות לבעליה".
במאמר נוסף בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (27 במרץ 2023) מנאעמה חוזר על הערכתו לפיה עליית הימין לשלטון בישראל והמחאות ההמוניות המסלימות נגדו מאיצות את תהליך קריסתה של ישראל ונפילתה לידי הפלסטינים. להלן קטע מהמאמר:[49]
"כחצי מיליון ישראלים הפגינו שלשום בערב, בתל אביב ובכמה יישובים נוספים בצמתים מרכזיים ובכיכרות ציבוריות, נגד ממשלת נתניהו במחאה על הרמת ידה על מערכת המשפט, וזאת לאחר שבימים האחרונים הייתה הסלמה בקצב ההפגנות… בעניין זה יש להדגיש, כי מדינת הכיבוש הציוני חיה את ימיה האחרונים, נושאת בתוכה את גורמי השמדתה, וכן סובלת ממצב של דעיכה וניוון ללא תקדים מאז הקמתה ב-1948. שנות קיומה בעולם הזה הפכו לספורות… מצד שני, אנו מוצאים את הפלסטיני נאחז בארצו ומציע את הדבר היקר ביותר שברשותו כדי לשחרר אותה מהכיבוש ולהגן עליה… עליית הימין הקיצוני בשלב הזה הייתה רק כדי להאיץ את הסתלקות הישות והחזרת הזכויות לבעליהן".
עיסאם שאוור (عصام شاور), פובליציסט ופרשן פוליטי המזוהה עם חמאס, סבר, כי מאזן הכוחות מאז מערכת חרב אל-קודס (מבצע שומר החומות) השתנה לטובת הפלסטינים, כפועל יוצא מהתחזקות הזרוע הצבאית של חמאס והארגונים הפלסטיניים האחרים, ומנגד ישראל מתמודדת עם התפוררות חברתית ותחילתו של מרד צבאי נגד הממשלה המכהנת.
במאמר באתר הרשמי של גדודי אל-קסאם (15 במרץ 2023), כתב שאוור:[50]
"תנועת ההתנגדות האיסלאמית חמאס שיגרה מסר מאיים ברור לעבר האויב הישראלי בלשונו של מר סאלח אל-עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, באומרו: אם ישראל תנסה לעשות שימוש בחודש רמדאן כדי לכפות את מדיניותה בדבר חלוקה [של השימוש במסגד אל-אקצה] על בסיס של זמן ומקום, ומתן היתר למתנחלים לקיים [בו] טקסים תלמודיים אזי תהיה בוודאות תגובה של עמנו [הפלסטיני]… אל-עארורי הזכיר לכיבוש את תגובת העם הפלסטיני על מה שתכנן לבצע בשכונת אל-שייח’ ג’ראח שהיה הסיבה לפרוץ מערכת חרב אל-קודס, כיוון שציין את תגובת תושבי ירושלים, ולאחר מכן הגדה המערבית, ולאחר מכן תגובת ההתנגדות ברצועת עזה שהחלה מלחמה עם האויב הישראלי, וזה היה צעד חסר תקדים של ההתנגדות בעזה, שהכיבוש הציוני לא הכיר ולא העריך. לו חזרנו לנסיבות בהן פרצה מערכת חרב אל-קודס היינו רואים, כי תגובת תושבי ירושלים לפני המלחמה הייתה מתוחמת למספר הפגנות בשכונת אל-שייח’ ג’ראח, והגדה המערבית הייתה להוטה פחות להפגין, ובמקביל היו איומים תקיפים של גדודי אל-קסאם והלשכה המדינית של תנועת חמאס, ואולם, עם פרוץ המלחמה ונפילת הרקטות של ההתנגדות בתל אביב ובישות הישראלית ובהתנחלויות בגדה המערבית, התפשטה רוח המהפכה בירושלים, בגדה המערבית ובאזורים הכבושים משנת 48, ומאותו זמן הסלים המאבק באזורים האלה והוא נותר במצב של הסלמה, כלומר מסר האיום של תנועת חמאס לאויב הישראלי [כיום] דומה למסר שקדם לו [בתקופת מערכת חרב אל-קודס], ואולם הנסיבות השתנו מאוד לטובת ההתנגדות הפלסטינית אשר התפתחה והתקדמה, ונגד מדינת הכיבוש אשר סובלת מהתפרקות חברתית, תחילת מרד צבאי, והפגנות עממיות המוניות נגד ממשלת הקיצונים הטיפשים".
וואיל אל-זרד (وائل الزرد), איש דת, מרצה באוניברסיטאות בעזה בעניינים איסלאמיים ובכיר בתנועת חמאס,[51] סבר שההפגנות חסרות התקדים והמסלימות נגד הממשלה המכהנת מהוות אחד הגורמים המרכזיים שיובילו לקריסתה של מדינת ישראל בטווח הנראה לעין.
במאמר באתר הרשמי של גדודי אל-קסאם ב-17 במרץ 2023 כתב אל-זרד:[52] "בעוד אנחנו היום נלחמים בכוחות הכיבוש מזה יותר משבעים שנה, התחלנו לראות את ניצחונו של אללה מתקרב אלינו יום אחר יום, והניצחון המיוחל הזה ניגלה לנו בשלושה עניינים, ולהם נוסף רביעי, כדלהלן: הראשון – צבירת הכוח [הצבאי] בעזה… השני – התפתחות ההתנגדות בגדה [המערבית]… השלישי – חשיפת החרפה של התיאום הביטחוני… הרביעי – המשבר החמור במדינת הכיבוש… בני מדינת הכיבוש, יותר מ-200 אלף ישראלים מפגינים זה נגד זה, ובפרט נגד ראש הממשלה נתניהו, באירוע חסר תקדים, שהפוליטיקאים הישראלים עצמם הגדירו כתקדים מסוכן, והמהווה איום חמור להשמדת המדינה העברית, ואכן כך יהיה… המצב החל להסלים ולהקצין, ולא יישאר דבר על כנו, אלא הוא יימשך עד אשר תהיה התפצלות של מדינת הכיבוש למפלגות ומפלגות נוספות, והדבר מהווה אחד מהגורמים רבי העוצמה שיביאו לקריסתה של המדינה הזו בעזרת אללה. ואחרית דבר: הצרוף של שלושת הגורמים האלה מבשר שניצחון אללה קרוב".
מאג’ד אל-זבדה (ماجد الزبدة), עיתונאי ופובליציסט, ששימש דובר המסע העולמי להגנה על אל-קודס[53]ביוזמת חמאס,[54] העריך בשלבים הראשונים של המחאה הציבורית בישראל, כי חמאס יעדיף להימצא בעמדת המתנה, התבוננות ולמידה של ההתפתחויות מתוך הערכה, שהסלמתה של המחאה לכדי משבר פוליטי חריף וכאוס חברתי משרתת את האינטרס של חמאס, בהניעה תהליכים שיביאו לחורבנה של מדינת ישראל.
במאמר באתר הרשמי של גדודי אל-קסאם (21 במרץ 2023) כתב אל-זבדה:[55] "הפלת ממשלת נתניהו, או פרוץ מלחמת אזרחים ישראלית, ידחפו את ההתנגדות הפלסטינית לנקוט גישה זהירה ואיפוק בהמתנה להתפתחות הגורמים שיובילו להתמוטטות הישות הציונית הזו, שכבשה את אדמתנו הפלסטינית מזה שבעים וחמש השנים האחרונות".
מוסטפא אל-סוואף (مصطفى الصواف), עיתונאי, פובליציסט ופעיל חמאס בכיר,[56] ראה במציאות הפוליטית בישראל שהתאפיינה במאבקי כוח הולכים ומתעצמים, נקודת חולשה מהותית המובילה בהכרח להתפוררות היסודות של המדינה, ופותחת חלון הזדמנויות לחמאס, המוסיף להתעצם בדרך למערכה הצבאית לשחרור פלסטין.
אל-סוואף, היה שותף להקמת אתר האינטרנט של גדודי אל-קסאם, לייסוד העיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" והיה עורכו, הקים את מרכז המחקרים אל-מסתקל של חמאס ושימש בתפקיד של ממלא מקום שר בממשלת חמאס. במאמר באתר הרשמי של גדודי אל-קסאם (28 באפריל 2023) כתב אל-סוואף:[57] "בשורת הניצחון ביום ה-75 שנה לציון הנכבה… כיום רוב בני העם [הפלסטיני] תמימי דעים בנוגע לרובה [האופציה הצבאית]… וההתנגדות אינה תוחמת עצמה ברובה או במטען הנפץ, אלא היא התפתחה ונוכחת בכל התחומים, והחשוב שבהם המצע הרעיוני והאמונה שעליהם נסמכים הלוחמים… ומנגד, הישות הציונית אינה כפי שהייתה. היום אין איש שינהיג את הישות [הציונית] למען הישות [הציונית], ומעשי מנהיגיה הם עבור האינטרס האישי הקודם לאינטרס של הישות [הציונית]. המצב הפנימי של הישות [הציונית] מצביע בברור על נטייתה לעבר התפרקות, חולשה וסכסוך [פנימי], וסימנים אלה, לצד מאפייני [החוזק] של הפלסטינים, מדגישים כי הישות [הציונית] צועדת לקראת קיצה אשר יהיה רועש. צפו ל[תרחיש] טוב, שכן אנו חיים בימים אשר [התרחיש] הטוב יגיע, והניצחון יהיה לעם אשר מאמין בזכותו, ולו רצון שנותר איתן לממש את היעד, אשר הוא פועל לממש, והוא השחרור [של פלסטין] והשיבה [של הפליטים], ולו אמונה חזקה שהדבר יתרחש בקרוב… ואנו נסתייע באללה בהכנות ובמוכנות [הצבאית] ואללה יביא [יכתוב] לנו את הניצחון".
מוחמד שאהין (محمد شاهين), פובליציסט ופרשן פוליטי המזוהה עם חמאס, הסיק מקריאת הדיווחים מישראל, שהיא מתמודדת עם אתגרים חמורים במיוחד בגלל התפרקות המערכת הממסדית על רקע העימות הפוליטי וההפגנות ההמוניות נגד הממשלה, והיחלשות הצבא בגין הירידה במורל של החיילים.
במאמר באתר הרשמי של גדודי אל-קסאם כתב שאהין (2 במאי 2023):[58] "חלה ירידה במורל של החיילים הציונים בשטח, קרע גדול בחזית הפנימית בערים הכבושות ומלחמה פסיכולוגית מתמשכת שניהלה ההתנגדות הפלסטינית במקביל למצב של סכסוך פוליטי פנימי והתפרקות המערכת הממסדית ושחיקת יוקרתה, שהחלו בצעדות המחאה לממשלה הציונית. בנקודה זו, ראוי לציין כי המנהיגים הפוליטיים והצבאיים של הכיבוש מודעים לעובדה שהישות עומדת בפני מכשולים גדולים ומסוכנים, ובראשם אובדן אמון הציבור במוסדות המדינה והנהגתה".
במאמר נוסף בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (24 בינואר 2023) ציין שאהין, כי הפגנות ההמונים נגד הממשלה הישראלית מלמדות על אבדן האחדות, וזה לדבריו אחד הסימנים המעידים על חורבנה הקרב של מדינת ישראל ועל התגברות הסבירות למערכה צבאית נגדה שתביא לתבוסתה ותקדם את חיסולה. להלן קטע מהמאמר:[59] "מהלך ההיסטוריה נושא [סימנים] רבים בדרך לקריסת הישות [הישראלית]. ההפגנות הציוניות אשר כללו יותר ממאה אלף ציונים המתנגדים לממשלה הזו המחישו את שבירת האחדות של הישות [הישראלית] מבחינה פוליטית וחברתית… [לעומת זאת] רוח הלחימה של ההתנגדות הפגינה את הרמה הנעלה ביותר של הקרבה, ועדיין ממשיכה לסכל את תוכניות הכיבוש בכל הזירות, ולפעול להביאו לסופו הבלתי נמנע, על ידי המשך הפעילות במסגרת היעדים הבסיסיים של ההתנגדות מבחינה צבאית, ביטחונית, רעיונית ותחום הסייבר, ואנו מבינים שהעימות הגדול הפך לעניין של זמן ותו לא. יתר על כן, כל האינדיקטורים בשטח מצביעים על סימנים של עימות קרוב, שיוביל את הכיבוש לעבר מדרונות התבוסה וההכחדה".
במאמר בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (20 במרץ 2023) כתב שאהין:[60] "עלינו להתבונן במציאות האזורית, בלחצים הקיימים במדינה הכובשת, החל מהדילמה הפנימית שהחברה הציונית חווה – דפוס התנהגות החושף את מידת השבריריות של החזית הפנימית – ומצד שני, בנוכחות ההולכת וגוברת של ציר ההתנגדות ואיראן, לאור עוצמתו ההולכת וגוברת של הציר… כל הסימנים מצביעים על כך שהישות הציונית גוססת, ושכל טעות חדשה שהיא מבצעת מאיצה את השמדתה".
במאמר נוסף בעיתון "פלסטין" ב-1 במאי 2023, שאהין מזהה הזדמנות עבור חמאס ו"ציר ההתנגדות" באובדן אמון הציבור בישראל במוסדות המדינה ובהנהגתה, בהתפוררות הממסד, בהיעדר מורא מפני הרשויות ובירידה במורל של החיילים. על בסיס זה, העריך שאהין, כי בעימות כולל "ציר ההתנגדות" יוכל להביס את ישראל. להלן קטעים מהמאמר:[61]
"ההתנגדות אינה רק אמירות, אלא היא פעולה, מעשה, הקרבה ועימות, והיא אינה רק מערכה בין הכוח לחולשה, אלא היא מערכה בין האמת והשקר, ובין החירות לשעבוד, אין משמעותה רק מלחמה בנשק, אלא משמעותה גם מלחמה באמצעות הרעיון, התרבות והלכידות החברתית. את זה הבינו תנועת חמאס והזרוע הצבאית שלה, והן גיוונו את הכלים, האמצעים, התכניות ודרכי [הפעולה] שלהן. ההתנגדות ברצועת עזה היא אחת הסוגיות החשובות בעולם הערבי והאיסלאמי, שכן לאזור עזה היבטים אסטרטגיים וחשיבות גדולה באזור באופן כללי, וזאת בגלל העימות הקיים בה מזה מספר עשורים עם הישות הציונית. ציר אל-קודס נחשב לציר האיסלאמי של ההתנגדות, אשר מורכב מתנועת חמאס, חיזבאללה בלבנון וכוחות ההתנגדות בתימן, איראן, עיראק וסוריה. הציר נחשב לכוח המרכזי בעימות עם הכיבוש, והציר הזה הוכיח את יכולתו להתעמת עם הכיבוש מספר פעמים… השינויים בזירה הבינלאומית משרתים את עליית ציר ההתקוממות לאור הנסיגה במדיניות הנורמליזציה במולדת הערבית ועליית המניות של ציר ההתנגדות, לאור הפיוס בין הרפובליקה האיסלאמית [של איראן] וסעודיה, ונסיגת הנוכחות של ארה"ב בזירה הבינלאומית, על רקע המשך עליית המניות של הברית הרוסית – סינית – איראנית, ושקיעת הכוכב של החד קוטביות ששירתה את המדיניות הציונית – אמריקנית באזור. משמעות הדברים, נסיגת ההשפעה הציונית וירידת כוחה נוכח השינויים האלה, משרתים את הסוגיה הפלסטינית אם הם ינוצלו באופן מיטבי, שכן הם יגשימו את יעדי ההתנגדות בעימות עם הטרור הציוני. מנגד, חלה ירידה במורל בקרב החיילים הציונים בשטח, שגרמה לקרע גדול בחזית הפנימית בערים הכבושות. ההתנגדות הפלסטינית מנהלת מלחמה פסיכולוגית מתמשכת במקביל לסכסוך הפוליטי הפנימי, התפוררות המערכת הממלכתית ושחיקת היראה מפניה, החל מהצעדות המתנגדות לממשלה הציונית. בנקודה זו ראוי לציין, כי המנהיגים המדיניים והצבאיים של הכיבוש מודעים לעובדה שהישות עומדת בפני מכשולים גדולים ומסוכנים, ובראשם אובדן אמון הציבור במוסדות המדינה ובהנהגתה… הציר האיסלאמי של ההתנגדות ממלא תפקיד בעימות עם ישראל באמצעות סיוע כספי, צבאי, לוגיסטי ומודיעיני לתנועת חמאס, חיזבאללה ולכל מרכיבי ציר אל-קודס. התמודדות של ציר ההתנגדות [עם ישראל] יכולה להתרחש בכל עת, אך חשוב לזכור שציר ההתנגדות האיסלאמית פועל להגנה על זכויות הפלסטינים ולשחרור השטחים הכבושים, ואינו מהווה כל איום על מדינות אחרות. במקרה של עימות ישיר בין ציר ההתנגדות לכיבוש, סביר להניח שהמבצעים הצבאיים יהיו בקנה מידה גדול, כך שניצחון ציר ההתנגדות יהיה עובדה מבוססת, וההפסדים של הכיבוש [יהיו] ברורים כמו השמש".
במאמר בעיתון "פלסטין" ב-30 בספטמבר 2023, כותב שאהין:[62] "העם הפלסטיני מאמץ את דרך ההתנגדות… בדרך למערכת השחרור… ההתנגדות באמצעות הפעולות [פיגועים] המבוצעות על ידי יחידים הגיעה לרמת גמישות שהאויב אינו יכול להחזיק מעמד מולה… בדרך ליעד הסופי של סילוק הכיבוש. אנו רואים היום את מצב האימה האמיתי אשר חיה בו החברה הציונית, והיא [האימה] הגיעה לנפש של החיילים והפכה אותם לחיים במתח ובאימה, תחת מערכת הרתעה חלשה והתפוררות החזית הפנימית הציונית".
החוקר והעיתונאי הפלסטיני והמומחה לענייני ישראל, סאלח אל-נעאמי (صالح النعامي) בחן באריכות את "שחיקת מרכיבי הכוח הבסיסיים של ישראל", ומנה את הגורמים הבאים התורמים למגמה זו על רקע הרפורמה המשפטית, ובהם: "שחיקת הלגיטימיות של הממשלה", "העמקת השסע החברתי", "הרעה במצב הכלכלי", "התעצמות השפעת הפעילות [הפלסטינית] הלוחמת" ו"תגובה ביטחונית רפה [על רקע העימותים בקרב המהגרים מאפריקה]". אל-נעאמי גרס, כי תופעת הסרבנות שפשתה בכוחות המילואים תפגע ביכולת של ישראל להתמודד עם איומים צבאיים, ובפרט אם המערכה תתקיים במספר זירות עימות בעת ובעונה אחת.
במאמר בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (19 בספטמבר 2023) כתב אל-נעאמי בנוגע ל"התעצמות השפעת הפעילות הלוחמת" של הפלסטינים כדלהלן:[63] "הצגת תוכנית הרפורמה המשפטית והשלכותיה השונות נעשתה במקביל להגברת היקף פעולות ההתנגדות הפלסטינית… וצפוי שהשלכות הרפורמה המשפטית יתרמו להתגברות השפעת הפעילות הלוחמת. ולעומת זאת, הנסיגה בכשירות של צבא הכיבוש ובמוכנותו ללחימה שנפגעו בגלל התרחבות תופעת הסרבנות לשירות צבאי, יחלישו בטווח הבינוני והארוך את יכולת ישראל להתמודד עם הפעילות הלוחמת, ובפרט אם יפרוץ עימות במספר חזיתות. מובן מאליו, שהשסעים החברתיים ושחיקת הלגיטימיות הפנימית של ממשלת ישראל מצמצמים את יכולתה של הממשלה לנהל את העימות מול ההתנגדות הפלסטינית… תנועת המחאה הנרחבת נגד תוכנית הרפורמה המשפטית האירה את תופעת שחיקת מרכיבי הכוח הצבאי, הכלכלי והחברתי הישראלי. כל הסימנים מצביעים על כך שהמשך ההיאחזות בתוכנית זו יוביל להופעת איומים שעלולים להשפיע על עצם קיומה של ישראל”.
העיתונאי והפרשן המדיני הירדני חאזם עיאד (حازم عياد) טען, כי המחלוקת הפוליטית הבלתי ניתנת לגישור בישראל יוצרת סדקים בחברה הישראלית, והזדמנות עבור הפלסטינים לשיפור ההיערכות וההתעצמות הצבאית. במאמר בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (24 בינואר 2023) כתב עיאד:[64] "מלחמות העדות בחברת ההתנחלות… הניגודים בין הגוש הדמוגרפי ההטרוגני של המפעל הציוני הגיעו לנקודה חדשה שלא צפויה להסתיים בהפלת ממשלתו של נתניהו, בין אם באמצעות רציחתו ובין אם באמצעות הפלת ממשלתו, שכן יכולתם של המרכיבים הציוניים להסתדר בינם לבין עצמם הינה כמעט בלתי אפשרית, והם נשלטים על ידי הרצון לנקמה ולהדרה, ומשמעות הדברים קרעים וסדקים רבים יותר בתוך מתחם ההתנחלויות שנמצא על אדמת פלסטין הכבושה. הפלסטינים יכולים לנצל את הניגודים האלה [בחברה הישראלית] לחיזוק ההתנגדות, לביצור הנוכחות הפלסטינית, ולהעמקת הפילוג בישות הכובשת".
במאמר אחר בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (14 במרץ 2023) מפנה עיאד זרקור להשלכות של המשבר הפוליטי הכרוני בישראל על הלכידות החברתית ועל ההגירה מהמדינה, אשר לדבריו עשויה להתחזק בתרחיש של סבב עימות חדש עם הפלסטינים, ובמשתמע רמז על האינטרס הפלסטיני באופציה הצבאית על רקע החולשה הישראלית האינהרנטית.
בעניין זה כתב עיאד:[65] "המשבר בישות הישראלית וההגירה השלילית. סקר דעת קהל הראה, כי יותר מרבע מהיהודים הבוגרים בישות הישראלית בוחנים אפשרות להגירה… מרבית המעוניינים להגר הם ממפלגות השמאל והמרכז… הפילוג יוצא משליטה כאשר האליטות הפוליטיות נאבקות זו בזו… המשבר החברתי בין האליטות בישות [הישראלית] הפך למשבר פוליטי כרוני, שלו עלויות כלכליות גדולות… המספרים אינם משקרים. השסע החברתי, הפוליטי, התרבותי והכלכלי מדרבן אנשים הנימנים על רמת ההכנסה הבינונית והגבוהה ובעלי הכישורים הגבוהים לבחון ברצינות הגירה, וזאת לצד קבוצות ליברליות הנמצאות בקצה השמאלי של החברה הציונית… המספרים עשויים לעלות במצב של התרחבות העימותים בין הישות הישראלית להתנגדות הפלסטינית, והעימותים הצפויים בשבועות ובחודשים הבאים יהפכו את הכוונות למעשים אצל חלק מהנשאלים היהודים במצב של התפרצות עימותים רחבים עם הפלסטינים [המתרחשים] בעת ובעונה אחת עם הפילוג החברתי והפוליטי בתוך הישות".
במאמר בעיתון "פלסטין" ב-11 באפריל 2023 טען עיאד, כי הכאוס הפוליטי בישראל מקשה עליה להתמודד ביעילות בפעולות המאבק הפלסטיני. לדבריו, "הכאוס מתפשט לכל עבר בתוך הישות הישראלית ומוסדותיה. ביטויי העוצמה והלכידות עומדים בסתירה להתנגשויות בין עמודי השלטון בישות הכובשת, אשר קשה להסתירן. לעימותים אלו תפקיד מרכזי בבלימת הכיבוש וביעילותו בהתמודדות עם ההתנגדות הפלסטינית".[66]
עדנאן אבו עאמר (عدنان أبو عامر), פובליציסט, מומחה לענייני ישראל ולשעבר ראש המחלקה למדע המדינה ותקשורת באוניברסיטת אל-אומה בעזה, מדווח על מחאת האופוזיציה בישראל נגד מדיניות הממשלה, אשר בצרוף לגורמים נוספים ובראשם סרבנות של טייסים וקצינים ביחידות העילית, היו הרקע לאזהרות לפיהן ישראל צועדת לקראת אסון וודאי.
במאמר בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (19 במרץ 2023) כתב אבו עאמר:[67] "התרחבות המשבר הפנימי הישראלי ללא סיכוי לפתור אותו. המדינה הכובשת עדיין עוברת את הימים הדרמטיים ביותר בתולדותיה. המונים חוסמים כבישים מהירים. הנשיא שלה מזהיר מפני קטסטרופה מתקרבת. מתקפת גרילה חסרת תקדים בלב מגידו [פיגוע מטען של חיזבאללה ב-13 במרץ 2023]. המדינה חשה בידוד גובר בזירה הבינלאומית ומתקשה למנוע מהמשבר להתדרדר עוד לתהום, לאור ההפגנות והפגנות הנגד, ומאות המכוניות החוסמות את הכניסות למשרדי הממשלה ולבתים של שרים במחאה על ההפיכה המשפטית. כבכל מוצאי שבת, ובשבת העשירית ברציפות, רואים עשרות, או אפילו מאות אלפים, מפגינים ישראלים צורחים ומתריעים מפני חורבן הממשמש ובא של המדינה, ובעיצומם של האירועים הפנימיים המסוכנים ביותר, המשבר מתרחב עוד יותר כשהוא מגיע למה שהישראלים מכנים הקו האדום המגולם בצבא הכובש. עשרות טייסים, קצינים ואנשי [יחידות] העילית הודיעו שהם לא יבצעו משימות צבאיות, ובנוסף אזהרות בכירים בקרב אנשי הביטחון, הכלכלנים ואנשי העסקים, לפיהן המדינה הולכת לקראת אסון וודאי בלתי נמנע”.
במאמר אחר בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (13 במרץ 2023) מתאר אבו עאמר את הסכנה לביטחונה של מדינת ישראל ולהרס עצמי כתוצאה מהרפורמה המשפטית שהקימה נגדה אופוזיציה רחבת היקף של האליטות, ואשר כוללת גם קציני מילואים וטייסים. להלן קטע ממאמרו:[68] "התעמולה הישראלית מדשדשת עקב ההפיכה המשפטית… המציאות של ההלם שעימו מתמודדים תומכי הכיבוש ברחבי העולם היא לא בגלל שהתעמולה שלו נכשלה או אינה מוצלחת, אלא בגלל שהם רואים איך המדינה שעליה הגנו בחירוף נפש בקונגרס, בתקשורת, ברשתות החברתיות ומול ממשלות זרות בדרך לשנות את פניה, ובמצב זה העולם לא יבוא לעזרתה, כיוון שהיא רוצה להרוס את עצמה מבפנים, וכך העולם עומד מנגד ומתבונן, מושך בכתפיו במצב של אדישות וחוסר איכפתיות… יהודי העולם… אינם מאמינים למה שהם רואים במו עיניהם – הפיכה [הרפורמה המשפטית] שתהווה בראש ובראשונה סכנה לביטחון הכיבוש עצמו, ולא לגורם אחר זולתו. הדילמה של התעמולה הישראלית מתגברת לאחר הצטרפות של מתנגדי הפיכה נוספים מאליטות שונות, כמו יושבי ראש הכנסת, מנגנוני הביטחון, שופטים ועורכי דין, מומחי טכנולוגיה, מנהלי בנקים, קציני מילואים וטייסים ומאות אלפי ישראלים!"
במאמר בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (29 במרץ 2023) אבו עאמר מציין, כי המחאה ההמונית נגד הרפורמה המשפטית גרמה ל"התפוררות החברה והצבא". להלן קטע מהמאמר:[69] "למרות היהירות והגאוותנות שלו, נתניהו הודיע על נסיגתו מיישום ההפיכה המשפטית… הישות [הישראלית] הייתה עדה למספר שבועות של הידרדרות חברתית ברחובות, אובדן הסולידריות החברתית וצעדים שפגעו בכלכלה, התפוררות החברה והצבא, פיטוריו המיותרים של שר המלחמה, סגירת מחצית המשק והפסקת הטיסות, ואפילו הצעד המסוכן של הפסקת שירותי הבריאות, והתקרבות הדי הסערה לעצב של המדינה, שהיא תמיד חתרה להתרחק ממנו".
במאמר בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" ב-4 באפריל 2023 כתב אבו עאמר, כי מזווית הראייה הישראלית, מצבה של מדינת ישראל הולך ונעשה גרוע יותר בכל המישורים, כולל הצבאי, באופן המאיים על עצם קיומה. להלן קטע מהמאמר:[70] "מאזן החטאים במלאת מאה ימים לממשלת נתניהו… מצבה של מדינת הכיבוש הולך ומורע בתחומים השונים המדיני, הביטחוני והחברתי באופן שלא הכירה מזה שנים רבות, כיוון שהיא חלשה יותר מאי פעם בעבר, והאיומים הפנימיים החוברים לאיומים החיצוניים מאיימים על יסודות קיומה, לפחות על פי התיאור הישראלי [של המצב]. כל זה אירע במהלך מאה ימים בלבד".
ב-13 באפריל 2023, זיהה אבו עאמר במאמר בעיתון "פלסטין" את המשבר הפוליטי בישראל כהזדמנות לפעולה צבאית נגדה. "העמקת השסע בישראל הוא המשימה הדחופה… השסע הזה [בחברה הישראלית] מהווה הזדמנות פז לתקוף את הישות הגזלנית הזו [של אדמות פלסטיניות] לצד המאמצים המבצעיים בשטח", כתב אבו עאמר.[71]
ב-1 במאי 2023 כתב אבו עאמר בעיתון "פלסטין":[72] "בעת בה הכיבוש מציין את יום השנה ה-75 להקמתו על חורבות פלסטין ההיסטורית… [נשמעים] ביטויים רבים של הודאה מפי בכירי מנהיגי המדינה בנוגע לספקות שלהם באשר לאפשרות הישארות ילדיהם ונכדיהם בארץ הזו, כיוון שהם מאבדים באופן מעשי את המשמעות של המדינה, המשטר הפוליטי והלכידות החברתית".
במאמר נוסף בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (18 ביולי 2023), פחות משלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר, עדנאן אבו עאמר הצביע על התרחבות תופעת הסרבנות לשירות צבאי שהתפשטה בקרב טייסי חיל האוויר, ואנשי המילואים ביחידות המודיעין והסייבר, והשפעתה השלילית על יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הצבאיים האזוריים. להלן קטע מהמאמר:[73]
"הטייסים הסרבנים שופכים שמן על אש הקיטוב הישראלי. זה השבוע העשרים ושמונה ברציפות שבו עשרות אלפי ישראלים מפגינים ברחובות ובכבישים נגד ההפיכה המשפטית… לצד התרחבות תופעת הסרבנות של הטייסים וחיילי יחידות המודיעין להתגייס לשירות הצבאי במילואים… אזהרות חוזרות ונשנות בימים האחרונים מתריעות מפני פגיעה בכשירות המבצעית בגלל הסרבנות המתמשכת של הטייסים… מתיחות נוספת בימים הקרובים בין הממשלה לאופוזיציה תגביר את קצב ההצטרפות של טייסים ואנשי הסייבר לסכסוך הזה, באופן שישפיע על ביטחון הכיבוש, ויגביר את החששות בנוגע ליכולתו להתמודד עם האיומים המתהווים".
כחודש לאחר מכן, אבו עאמר היה נחרץ בקביעה, לפיה המשבר הפוליטי והסרבנות מובילים את ישראל לנסיגה בהיבטים אסטרטגיים שונים, ובכלל זה לפגיעה בלכידות הפנימית, ולהתפוררות של הצבא גם על רקע תופעת הסרבנות בקרב קציני וחיילי המילואים, והוא מציין, כי ישראל תשלם מחיר בעימות הבא עם חמאס, אשר מנגד מוסיף להתעצם מבחינה צבאית. להלן קטעים מהמאמר בעיתון "פלסטין" (15 באוגוסט 2023):[74]
"המחיר שמשלמת ישראל בגין ההליכה בדרך של הפיכה חוקתית. עשרות אלפי ישראלים יצאו לרחובות זה השבוע השלושים ושניים במחאה על ההפיכה המשפטית שמבצעת ממשלת הימין, ובהיותה נתפסת איום קיומי על מדינת הכיבוש, ניתנת הצדקה לפעולות הנראות בלתי שגרתיות, החל מפעילות פרלמנטרית תחת כיפת הכנסת ועבור דרך המשך הפסקת ההתנדבות לשירות המילואים, ובפרט לאחר הצלחת הקואליציה הממשלתית בהצבעה האחרונה על סעיף עילת הסבירות, מהלך הנחשב לניצחון. בעת בה הכנסת נמצאת בפגרת הקיץ ובהכנה למושב החורף באוקטובר, הישראלים נערכים לנקוט צעדי מחאה נוספים, ואמונתם מתחזקת ככל שעובר הזמן, שהצעדים שתנקוט הקואליציה בשבועות הבאים יהוו איום קיומי לא רק על אופי המדינה ומהותה, אלא על הישרדותה וקיומה מזווית ראייה ביטחונית, צבאית, כלכלית, חברתית ומדינית. בעיצומן של המחאות ההמוניות, גובר החשש בישראל ממצב של התפוררות הצבא, סדיקת הלכידות הפנימית שלו והידרדרות רוח הלחימה שלו, בנוסף לדעיכה של כלכלת הכיבוש [ישראל], והאובדן ההדרגתי של הסיוע והתמיכה האסטרטגית האמריקנית והמערבית. כל אלה יעניקו לכיבוש [ישראל] מעמד של מדינה קיצונית ומצורעת, שמתקרבת יותר ויותר למדינות המבודדות, כלומר, היא בדרך להתמודדות עם עתיד אפל, כפי שהישראלים עצמם מודים… הפגנות המחאה ישפיעו על חיילי מילואים נוספים, למרות הסיכונים הביטחוניים שלהן לכיבוש [ישראל]… המחיר המדיני והביטחוני שהמדינה תשלם יבוא לידי ביטוי בהתמודדות עם ההתנגדות הפלסטינית המתפתחת, ההתקדמות של איראן הגרעינית, כישלון מאמצי הנורמליזציה עם ערב הסעודית, וחיזבאללה שצבר ביטחון ותעוזה גדולים יותר. בקיצור, ההפיכה המשפטית הזו תפגע בהכרח בביטחון המדינה הכובשת".
במאמר בעיתון "פלסטין" ב-17 באוגוסט 2023, אבו עאמר מתאר את המחאה נגד הממשלה על רקע הרפורמה המשפטית כ"סוג חדש של הפיכה צבאית" שבה גנרלים בדימוס המתנגדים לממשלה שולטים למעשה בטייסים, בקצינים ובחיילים, ואלה ממתינים להחלטותיהם בנוגע לעצם השירות שלהם בצבא. להלן קטעים מהמאמר:[75]
"מיום ליום גובר החשש מתרחישי האימה והבהלה הממתינים לישראלים, ככל שהמשבר הפנימי מחריף… החשש הישראלי נוגע להיווצרותו של ניגוד אינטרסים ברור, בזירה הפנימית והחיצונית כאחת, אשר יגרום לכך שמקבלי החלטות במישור הפוליטי והצבאי לא יהיו מסוגלים לקבל החלטה ראויה כלשהי עבור המדינה הכובשת… להווה ידוע, ניכר שהמדינה [ישראל], על פי כל ההערכות, נמצאת ערב סוג חדש של הפיכה צבאית, אך מסוג לא אופייני שאינו מוכר במדינות העולם ה"חופשי", ובוודאי לא בעולם השלישי, עם הופעתם של גנרלים בדימוס ומפקדים בכירים במילואים, השולטים כעת באלפי חיילים יותר ממפקדיהם הנוכחיים, והדבר בא לידי ביטוי בכך שהם ממתינים לדעתם ועמדתם בנוגע לחזרה לבסיסים הצבאיים שלהם, ובמיוחד הטייסים וחיילי יחידות העילית. המטרה היא לסכל כל החלטה, לעצור את החקיקה או לנטרל כל מהלך החושף את ההגמוניה שלהם לסכנה".
מוחמד סלאמה (محمد سلامة), עיתונאי ירדני ועורך לשעבר של העיתון אל-דיאר, העריך כי ישראל מצויה בשעה הקשה ביותר בתולדותיה בגין המשבר הפוליטי וההפגנות נגד הממשלה, וסבר שמדובר בתהליך העשוי להוביל למלחמת אזרחים ולחורבן הבית השלישי.
במאמר בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (18 במרץ 2023) כתב סלאמה:[76] "נקודת האל-חזור… ההפגנות בתל אביב ובפרבריה נמשכות… הבית השלישי [במקור ישראל השלישית] הגיע לנקודת האל-חזור בהכשרת הקרקע למלחמת אזרחים פנימית, והדרישה לרכישת נשק, הקמת מיליציות ובריחה של אשכנזים מערביים [משחקת] לטובת החרדים, כל אלה מצביעים על כך שהגרוע מכל מגיע בוודאות, וכי נבואת הדורות לגבי הלחימה של אלה באלה ועם הגויים תהווה [אחד] הסימנים לחורבן של הבית השלישי פעם נוספת, אחת ולתמיד".
במאמר נוסף בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (29 במרץ 2023) מוחמד סלאמה טוען, כי גם השעיית המשך הרפורמה המשפטית על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא תשים קץ למשבר הפוליטי החריף בישראל, אשר לדבריו הולכת ושוקעת במלחמת אזרחים המאיימת להביא את חורבן הבית השלישי.
להלן קטע ממאמרו של סלאמה:[77]
"אובדן השליטה, מצב הכוננות בשורות הצבא ושירותי הביטחון הישראליים, ההפגנות, האיום באי ציות, האפשרויות לבטל את הרפורמה המשפטית או המשך קידומה, והפיצול בשורות [מפלגת] הליכוד וכו’ – האם הבית השלישי צועד לשרפה מבית או האם מה שאירע ומה שמתרחש הוא בבחינת מבחן לעוצמת המערכת הפוליטית שלה? הבית השלישי נמצא בצומת דרכים מסוכן, ראש ממשלת הכיבוש בנימין נתניהו הכריז על השעיית הרפורמה המשפטית ובכך סלל את הדרך לחזרת הרגיעה – האם די בכך והבעיה הסתיימה? התשובה היא פשוט לא, כי השסע החברתי הוא עמוק, עמוק מאוד… הבית השלישי צועד לקראת בעירה פנימית, כלומר מלחמת אזרחים שלא תותיר דבר, וההיסטוריה היהודית מלאה בסיפורים ונרטיבים על מלחמות אזרחים בין יהודים. בבית השלישי ניטעו בתוכו זרעי הסכסוך התנ"כי, וגם אם הוא יצא מהמשבר הזה או ישקע בבוץ שלו. נבואת הדורות מצביעה על כך שהיהודים אינם יכולים לחיות ביחד. אהוד ברק אמר זאת בתחילת משבר הרפורמה המשפטית, שאלמלא קיומו של אויב בשם הפלסטינים, היינו נכנסים מזה שנים למלחמת אזרחים עקובה מדם שלא הייתה נפסקת אלא אם כן פעימות הלב של ישראל ייעצרו או יתפצלו לשתיים או שלוש מדינות… הבית השלישי צועד לקראת בעירה פנימית, ומשלים את עצמם אלה שמהמרים על עוצמת מוסדותיו הדמוקרטיים, המשטר הפוליטי שלו, עוצמת צבאו ושירותי הביטחון שלו, וקיומו של אויב בשם פלסטיני. האיבה ביניהם חזקה יותר מהאיבה שלהם לפלסטינים הלא-יהודים ולערבים. הפיצוץ מבפנים מתקרב בוודאות וסופו קרוב מתמיד… נותרה השאלה. האם אנחנו חיים את סוף ישראל עכשיו, או שהבעירה תתעכב בעוד מספר שנים? הימים הבאים ישיבו לנו על כך".
הילאל נסאר (هلال نصّار), עיתונאי וחוקר פלסטיני, כתב בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (17 במרץ 2023): "הכיבוש עומד בפני מצב של התפוררות פנימית ופילוג עדתי".[78]
דברים ברוח דומה כתב נסאר במאמר נוסף בעיתון "פלסטין" (25 באפריל 2023):[79] "ההפגנות מבית והמחאה של האופוזיציה נגד החלטות הממשלה מהוות משבר פוליטי מסוכן. האויב אינו מסוגל להשתלט על החברה שלו ובמקביל נתניהו לא יאפשר להפיל את ממשלתו הנוכחית, אשר בעיניי היא הממשלה הציונית האחרונה וארון הקבורה הסופי של הכיבוש של אדמותינו, בעת בה הכיבוש חושש מהתגובה [הפלסטינית] אם יבצע החלטה אשר תביא למלחמה".
פאיז אבו שמאלה (فايز أبو شمالة), עיתונאי פלסטיני ותיק שתואר כמקורב ליחיא אל-סינוואר, העריך כי יסודות המשבר הפוליטי בישראל עמוקים מדי מכדי לאחות את הקרעים, והתוצאה עשויה להיות מלחמת אזרחים שתפורר את מדינת ישראל מבפנים.
במאמר בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (28 במרץ 2023) כתב שמאלה:[80]
"ישראל לעולם לא תחזור לקדמותה… הסכסוך בתוך החברה הישראלית הוא סכסוך עמוק מאוד, סכסוך מסוכן, וקשה להתגבר עליו, או לעקוף אותו… ההפגנות ברחובות ישראל יהיו עדות להסלמה נוספת בימים הקרובים, ואם הציונים החילונים יצליחו להשיג את תמיכת המפלגה הדמוקרטית האמריקאית, ויצליחו לשתק את מוסדות המדינה, אז לציונים הדתיים יש תומכים, והם מוכנים לצאת לרחוב, ולהתנגח עם החילונים, בקרב שובר עצמות, קרב שבו הטרור החילוני יתנגש בטרור הדתי. זו מערכה אשר גישור והתערבויות חיצוניות ופנימיות עשויים להצליח לדחות [אותה], אבל לזמן מה, שכן המערכה הזו, שבה גורמים מנוגדים זה לזה, קיימת בכל רגע נתון, והימים הקרובים נושאים בחובם את הנפץ למלחמת אזרחים שתשסע את המדינה, אשר היסוד שלה הוא טרור ושקרים".
איאד אל-קרא (إياد القرا), עיתונאי, פרשן פוליטי, מרצה לתקשורת באוניברסיטת אל-מנסורה במצרים והמנכ"ל של העיתון הרשמי של חמאס "פלסטין",[81] סבר כי בישראל מתחולל מרד ממסדי וצבאי נגד הממשלה המכהנת הפוגע בחוסנה של המדינה, והנחלת המסר בקרב הציבור הפלסטיני, הערבי והמוסלמי בדבר חולשתה ושבריריותה של ישראל, כולל בהיבט הצבאי, עשוי לזרז את תבוסתה ומפלתה בעימות הצבאי הבא.
במאמר בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (27 במרץ 2023) כותב אל-קרא:[82]
"שבריריות הישות והפגיעה בתדמיתה. את האירועים הדרמטיים המתרחשים בקצב מהיר בחזית הפנימית בישות הכיבוש אין עוד אפשרות להסתיר או לתהות על מידת השפעתם על הישות [ישראל]… העניין הפך ליותר מרפורמה משפטית, ומדובר במציאות השוררת בישות הכיבוש [ישראל] והמתאפיינת במרד במישורים הדיפלומטי, מפלגתי, ממשלתי, ובצבא שהוא המערכת החזקה והמגובשת ביותר בכיבוש [ישראל] לאורך השנים, ושמר על אחדות הישות מול הסכנות החיצוניות… הדימוי השברירי של הישות [ישראל] חייב להיות נוכח בתודעת הדור הפלסטיני, הערבי והמוסלמי הנוכחי, ולפיו קריסתה ותבוסתה הן עניין אפשרי מאוד, וכי חולשתה הפנימית היא חלק מתבוסתה, קריסתה וחשיפת מצבה, וכל עימות קרוב יחשוף את השקר בהקשר לחולשת הישות על כל מערכותיה הצבאיות, הפוליטיות, הביטחוניות, והכלכליות ושבריריות מצבה הפנימי היא נדבך והקדמה לגורמי התפוררות הישות שתבוא בהמשך הדרך".
במאמר נוסף בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (15 באפריל 2023) איאד אל-קרא מצטט את ההערכות הרווחות בישראל בדבר האפשרות לקריסתה מבפנים, וכי אין מדובר עוד בדימיון אלא בהערכות ראליסטיות לפיהן מדינת ישראל לא תגיע לשנת השמונים להקמתה. לעומת זאת, אל-קרא סבור שהאסטרטגיה של מנהיג חמאס יחיא אל-סינוואר עשויה להביא לתבוסה צבאית של ישראל, שכן היא מבוססת על התעצמות צבאית ופתיחה במערכה במספר חזיתות נגד ישראל. להלן קטעים מהמאמר:[83]
"ישראל ותסביך החורבן. במהלך הימים האחרונים הועלתה שאלה גדולה באופן ברור ובכנות על ידי מומחים, אנשי מקצוע וגנרלים ישראלים רבים לגבי גורל הישות הכובשת ובתשובות של כולם, הדעה הייתה שגורמי ההתמוטטות וההתפוררות גדולים יותר מיציבות והישרדות, והאפשרות של קריסה היא כבר לא דימיון, אלא ניתנת למימוש לאור סביבה המתנגדת לכיבוש והופעתו של ציר התנגדות, אשר על פי הישראלים, מונהג על ידי תנועת חמאס… שאלת הקיום וההשמדה, או מה שמכונה העשור השמיני של הישות, מועלית בתוקף, והיא קריסת מדינת היהודים על פי התפיסה שקידמו מנהיגי הכיבוש במשך שנים רבות. בנקודה זו תרמו גורמים פלסטינים רבות להעלאת שאלה זו לאור היווצרותו של מצב לאומי פלסטיני קולקטיבי המבוסס על רעיון הקישור בין הזירות, בין עזה, הגדה המערבית, ירושלים ובתוך הכיבוש של 1948 [מדינת ישראל], בנוסף לזירות לבנון, סוריה וירדן, שנמצאות בקשר ישיר עם פלסטין ההיסטורית. ומה קרה במהלך הימים האחרונים – תקיפות ופעולות שביצעה ההתנגדות הפלסטינית באמצעות שיגור עשרות רקטות מעזה, לבנון וסוריה, וביצוע פעולות בגדה המערבית, בירושלים, בתל אביב ובבקעת הירדן, אשר אילצו את הכיבוש הישראלי לארגן מחדש ולבחון את המשך התקפותיו את [מסגד] אל-אקצה וירושלים ואת המתפללים [המוסלמים], וגרם ללחץ פנימי ישראלי בנוגע לפעולות שנקטה ממשלת הכיבוש הגוררות תגובה פלסטינית, שהכיבוש אינו יכול לשאת, ובהן שיבוש את מה שנקרא חג הפסח. הכיבוש אינו מסוגל עוד להתמודד עם האתגרים הללו, והגורמים להתמוטטות הכיבוש הולכים וגדלים ככל שהזירות מתאחדות ומתגבשות באמצעות הקשר ביניהן בפעילות ההתנגדות ואף בהתגברותה. נאומו של ראש הלשכה המדינית של תנועת חמאס, יחיא סינוואר, בעזה אתמול, קרא לילד בשמו, וחשף באופן ברור את האסטרטגיה של תנועת חמאס המבוססת על החיבור בין הזירות, פעולה משותפת בעימות עם הכיבוש, והתעמתות עם התקפותיה בירושלים ובאל-אקצה, ו[סינוואר ציין] כי האסטרטגיה של תנועתו מבוססת על איחוד מאמצי האומה [הערבית והאיסלאמית] בכל מקום לעבר הנושא המרכזי, שהוא ירושלים, ובניית כוח המסוגל להביס את הכיבוש, וכי עזה היא חלק מהזירות ואינה לבדה בעימות עם הכיבוש, כפי שקרה לפני מספר ימים, וזו נטילת אחריות ברורה [של חמאס] על הפעולות [פיגועי טרור] שבוצעו בתגובה להתקפותיה [של ישראל]. זו יכולה להיות תחילתה של פעולה משותפת אשר תדריך את הזירות כולן, והיא מצטלבת עם ציר ההתנגדות המתרחב ומתאחד באזור, כדי שיכלול מספר כיוונים וזירות שונות, ופעולה צבאית המאמצת דפוסי פעולה שונים והכוללת את כל הזירות. השיח המהפכני המתחדש של סינוואר, מתאפיין ביכולתו לאחד יכולות ומאמצים לקראת מטרה מוגדרת, ומתאפיין בעוינותו לכיבוש באופן אידאולוגי. הוא מאחד את האנרגיות של הצעירים הפלסטינים והערבים לעבר המאבק נגד הכיבוש, כדי לבנות כוח שחרור המסוגל להביס את ישראל. הוא מאתגר אותה בכך שהוא מופיע בפומבי בכל פעם כדי שתיראה בלתי מסוגלת לתקוף אותו, תוך שהוא מציג שיח לאומי ומאחד שזוכה לאישור ולשביעות הרצון של כל הפלסטינים".
כשבועיים לאחר מכן אל-קרא העריך, כי מדינת ישראל מצויה בשפל חסר תקדים בגלל המשבר הפוליטי שהביא לפגיעה קשה בצה"ל, שאין לו מוטיבציה ללחימה ונעדר יכולת להשיג ניצחון בשדה הקרב. בעיניו, מצב זה מוביל בהכרח לקריסתה של ישראל. במאמר בעיתון "פלסטין" (29 באפריל 2023) כתב אל-קרא:[84]
"הכיבוש חוגג את מה שמכונה יום העצמאות ה-75, ואולם השנה הזו אינה כקודמתה, אלא זו השנה של פילוג ושסע הגדולים ביותר בתולדות הישות… הישות נמצאת במצב החלש ביותר שלה בזירה הפנימית, ובמצב הפילוג שהם חיים בו… הצבא הבלתי מנוצח הפך לצבא מובס, שפוף ונעדר מוטיבציה ללחימה. לצבאם, שהיה עמוד התווך של מפעל ההתיישבות הציונית, אין עוד יכולת להשיג ניצחון כלשהו, ועוצמתו ירדה בהיבטים ספציפיים, בעוד שכוחה של ההתנגדות, והתמיכה העממית שלה והתומכים בה, הולכים וגוברים על ידי האנשים החופשיים של העולם. הסתיו של הכיבוש החל להפוך למציאות מוחשית במלאת 75 שנה להקמתו, וגילויי התפוררותו וההתמוטטותו הואצו, ובפרטים מדהימים ניתן לגלות את היקף הטרנספורמציה שחיה וחווה ישות הכיבוש, ואשר מובילה אותה לנפילתה הבלתי נמנעת".
כחודש וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר, אל-קרא טוען, כי התפישה הביטחונית הישראלית קרסה, הצבא הישראלי נחלש בין היתר בגלל הירידה במוטיבציה, מחאת קציני המילואים נגד הרפורמה המשפטית וסירוב טייסים להגיע לשירות התנדבותי בטייסות. לדבריו, חולשת הצבא והפגיעה במעמדו בחברה הישראלית מקרינות באופן שלילי על החוסן הלאומי של ישראל, וככל שמצטברים גורמי החולשה, האפשרות לקריסתה של ישראל הופכת לאפשרית.
במאמר בעיתון "פלסטין" (19 באוגוסט 2023), כתב אל-קרא:[85]
"בשבועות האחרונים התברר כי הצבא הישראלי סובל מגורמים המסייעים להחלישו ולפגיעה בו במספר מישורים. גורמים אלו אינם תוצאה של הרגע, אלא מתפרשים על פני שנים רבות, והם גורמים פנימיים וחיצוניים. מה שהתגלה, והכיבוש הסתיר מהעין, ואינו נראה לציבור, וראשי הכיבוש ניסו במשך שנים רבות להסתיר את מה שהחל למעשה מתחילת שנת 2000, ופרוץ אינתיפאדת אל-אקצה, ולפני כן הנסיגה הישראלית מלבנון, כמו גם הנסיגה מרצועת עזה ב-2005, והכישלונות והתבוסות שספג הצבא הישראלי במהלך העימותים והמלחמות שניהל נגד ההתנגדות הפלסטינית ברצועת עזה, וההשפעה הנלווית על ההיבטים הפנימיים של הרכב הצבא הישראלי, והיעדר מוטיבציה ללחימה. המציאות העכשווית מעוררת שאלות פנים ישראליות רבות, הנוגעות באופן ישיר ליכולות של הצבא הישראלי, והגורמים המובילים להתפוררות ישות הכיבוש הישראלית. זה עלה בבירור על רקע מה שמכונה הרפורמה המשפטית, ואולם הייתה זו רק חזית אחת של גורמי ההתפוררות וההתמוטטות שפקדו את הצבא הישראלי, וגורמים אלה באים לידי ביטוי בולט בעמדת קציני המילואים הישראלים בנוגע לרפורמה המשפטית בסירוב הטייסים הישראלים לשירות צבאי התנדבותי, והתרחבות מעגל ההתנגדות לרפורמה המשפטית והסירוב לשירות במגזרים אחרים. יתכן שעניין זה לא קשור רק להעלאת השינויים הללו [במערכת המשפט], אלא קשור להיעדר סביבה תומכת בצבא הישראלי בשנים האחרונות, אשר תעודד טייסים אלה לשרת בצבא הישראלי, כתוצאה מהיעדר מודל לחיקוי בצבא הישראלי בשנים האחרונות, ותבוסת הצבא הישראלי בתקופות שונות. כמו כן, בולטת קריסתן של תפיסות ביטחוניות שהצבא הישראלי נשען עליהן במשך שנים ארוכות, ובהן למשל, זו הקשורה לחיילים הישראלים בעזה, אשר הצבא הישראלי ומפקדיו התנערו מהם, ואלה מהם אשר עברו לפעילות פוליטית ונוטלים חלק כיום בתמיכה ברפורמה המשפטית, והיא [אחת התפיסות הביטחוניות שקרסו] הנחיצות להשיב את הבנים הביתה, וכמו כן, היעדר הנהגה ישראלית אמיצה היכולה לאשר עסקת [חילופי] אסירים עם ההתנגדות הפלסטינית בעזה, והשבת החיילים הנעדרים הביתה ולשלם את המחיר על כך, ודבר זה השפיע על המוטיבציה הקרבית של החיילים, ועל החשש שגורלם יהיה זה או זה [מוות או נפילה בשבי]… כל הגורמים הללו תרמו לפגיעה בעוצמתו של צבא הכיבוש, בשל ההתנגדות הפלסטינית [חמאס] והלבנונית [חיזבאללה]. חולשת הצבא והפגיעה במעמדו בתוך הישות [הישראלית] הם מרכיב מהותי בחולשת הישות [הישראלית] ושבריריותה, המובילות לקריסתה, וזה דבר שהפך לאפשרי עם הצטברות גורמי החולשה והדעיכה אצלה".
סארי עראבי (ساري عرابي), עיתונאי פלסטיני, פעיל חמאס שניהל בעבר את משרד ההסברה של חמאס ברמאללה, מצטט את ההערכה בישראל, לפיה היא נמצאת בסכנה קיומית מבית, ולשיטתו האיום הקיומי נובע בראש ובראשונה מהקמתה של ישראל בלב ליבו של המרחב הערבי.
במאמר בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (30 במרץ 2023) כותב עראבי:[86]
"מנהיגי ההתנחלות הזו שנקראת ‘ישראל’ תמיד דיברו על הסכנה הקיומית, כתוצאה מ"חוסר האפשרות המרחבית", כלומר, הסביבה הערבית העוינת והעמידה האיתנה הפלסטינית, אבל עתה הם עברו לדבר על הסכנה הקיומית כתוצאה מסיבות פנימיות. חלק מהסיבות הפנימיות הללו היו המרכיבים של ההתנחלות הזו [מדינת ישראל] וגורמים הנדרשים לקיומה, וחלק מהן היו ערובה לחוזקה ולעליונותה, משום שהחריג המגולם בפעולת הבריאה של יש מאין נושא בהכרח את גורמי ההתפוררות, במיוחד כאשר הוא מוצב מול "המקום הבלתי אפשרי" [כלומר הקמת מדינת ישראל בליבו של המרחב הערבי], ולפיכך אין משמעותו של החריג הישראלי עליונות נצחית, וגורמי ההתפוררות הכרוכים בו אין משמעותם היעלמות מיידית בכל פיצוץ בגלל הניגודים הפנימיים!"
במאמר נוסף בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (13 באפריל 2023) מסיק עראבי מהשיח בישראל, כי קיים קונצנזוס לפיו ההרתעה נשחקה בגלל המשבר הפוליטי וכפועל יוצא אין לישראל אפשרות לצאת לפעולה צבאית ממושכת נגד חמאס ברצועת עזה. להלן קטע מהמאמר:[87]
"השיח על שחיקת ההרתעה הישראלית אינו עוד תעמולה פלסטינית… אלא הוא הפך לנושא שעליו קיים קונצנזוס ישראלי… בחוגים הפוליטיים בישראל, בממשלה ובאופוזיציה, קיימת הסכמה על כך שההרתעה הישראלית נשחקה… השסע הפנימי בישראל לא יאפשר לה לצאת להרפתקה צבאית [ארוכה] שאין לה סוף, שכן הניסיון הישראלי בעימותים הגדולים עם ההתנגדות ברצועת עזה הופך את ההליכה לעימות רחב היקף מסוג זה לחסר משמעות כל עוד אין לה יעדים שניתן להשיגם, והאש הישראלית, גם אם תהיה כבדה וממושכת, בסופו של דבר, לא תשיג כל הישג צבאי, כיוון שהיא אינה יכולה להכריע את ההתנגדות בעזה, והחתירה להכריעה משמעותה, כניסה לתוך יער של כלי נשק בצפיפות אוכלוסין ייחודית, ללא חזון ליום המחרת. מכאן, שההישג האמיתי היה בעצם קיומה של תשתית התנגדות במקום מסוים בפלסטין, תשתית המסוגלת לצבור נשק, לתכנן ולהיאבק בנסיבות הבלתי אפשריות סביבה. הרעיון הוא, אם כן, שלא ניתן לעקור את עצם נוכחותו של כוח צבאי המתנגד לישראל, שאותו האחרונה אינה יכולה לעקור, כי מחיר ניסיון העקירה גדול מכדי לשאת אותו, בנוסף לעובדה שהעקירה הזו גובלת בבלתי אפשרי, ואם אפשרי הדבר, ההשלכות שלאחר מכן יהיו כמו החור השחור שישראל חוותה מקצת ממנו וברחה משם, כמו בלבנון 2000 ובעזה 2005".
רשיד חסן (رشيد حسن), עיתונאי ירדני ועורך בעיתון אל-דוסתור,[88] הביע שביעות רצון רבה מהמשבר הפוליטי בישראל, אשר בראייתו מבשר את קריסתה הקרובה, ומעניק לפלסטינים ולערבים הזדמנות היסטורית לכבוש את כל פלסטין ולהשמיד את היהודים בארץ ישראל.
במאמר בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (1 באפריל 2023) כתב חסן:[89]
"אנו, פלסטינים וערבים, נהנים מהשסע העמוק המאיים להרוס את הבית [השלישי], ולמוטט את הישות [ישראל] הגוזלת אשר קמה על חורבות 537 כפרים פלסטיניים ויותר מ-14 ערים שנהרסו כליל. אנחנו גם מקווים שהמשבר יעמיק, עד שיהפוך להוריקן ורעידת אדמה שיעקרו מהשורש את ישות האויב, כפי שאירע ל[שבטים] עאד ות’מוד [שבטים שהושמדו בידי אללה לאחר שהמרו את דברי הנביאים] ולוט [אשר אנשי עירו הושמדו ע"י אללה בגלל חטאיהם]… ישות האויב הישראלי נמצאת על סף של קריסה קרובה… ישות האויב נכנסה לשלב דעיכתה הסופית, רבע השעה האחרונה, ולא נופתע שיום אחד, ויום זה לא יהיה רחוק, ובו בני עמנו יצעדו אל כפריהם ועריהם כאשר נחילי הארבה הפולש [דימוי ליהודים] יברחו כשהם מחפשים אחר הספינה הקרובה ביותר ושדה התעופה הקרוב ביותר כדי לחזור למקום ממנו הגיעו אבותיהם וסביהם. שעת הישועה הגיעה. התהילה לעם האדיר".
עווד עבד אל-פתאח (عوض عبد الفتّاح), המזכ"ל לשעבר של מפלגת ברית לאומית דמוקטית (בל"ד), סבר שהמשבר הפוליטי בישראל מחליש את הלכידות הפנימית והמפעל הציוני, ומנגד מעניק הזדמנות לחיזוק תנועת המאבק הפלסטיני החותרת לשחרור פלסטין. במאמר בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (5 באוגוסט 2023), כתב עבד אל-פתאח:[90]
"מי ינצח במלחמת האזרחים? הפילוג בתוך קהילת המתנחלים הציונית השתרש, ואין חזרה לעידן הקודם… כמובן, נבון שלא לערב את עצמנו (מבחוץ ומבפנים) בקונפליקט הפנימי שלהם, שעשוי לשרת את האינטרס של החלשת פרויקט ההתנחלות הקולוניאליסטי הזה, שכן הוא מחליש את הלכידות הפנימית בו, וחושף פעם נוספת את האידאולוגיה הציונית המקובעת, ולכן אין זה הגיוני שנמשיך לנהוג באזלת יד בנוגע להתחדשות [רעיונית] ולגיבוש תנועתנו העממית הלוחמת והפועלת לשחרור [פלסטין] כדי להגן על עצמנו מהגרוע יותר, וכדי להפיק תועלת מכך לשם שימת קץ לאפרטהייד והשגת השחרור, הצדק והשוויון".
ג’מאל זחאלקה (جمال زحالقة), לשעבר יושב ראש מפלגת בל"ד וחבר כנסת מטעם הרשימה המשותפת, סבר שתופעת הסרבנות בצה"ל, במחאה על הרפורמה המשפטית, חסרת תקדים בחומרתה. במאמר בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (19 באוגוסט 2023), כתב זחאלקה:[91] "הצבא הישראלי סובל ממשבר קשה, והוא צפוי להחמיר בהתאם להתפתחויות העתידיות. נראה שתופעת הסירוב לשרת רחבה וחמורה יותר ממה שמדווח בתקשורת, וזה מה שאמרו פרשנים צבאיים בימים האחרונים. בנוסף לאלה שמצהירים על עמדתם וחותמים על עצומות, מתפשטת תופעת הסרבנות השקטה באמתלות שונות. מה שקורה בצבא הישראלי בימים אלה הן התפתחויות חסרות תקדים, ויש הרואים בכך את המשבר הקשה ביותר שחווה [הצבא] מאז הקמתו".
סימנים מעידים למלחמה באוגוסט–ספטמבר 2023
במקביל להסלמת המשבר הפוליטי והדיווחים על הפגיעה בכשירות הצבא, התפרסמו באמצעי התקשורת הרשמיים של חמאס וגדודי אל-קסאם מאמרי פרשנות המצביעים על כוונה והיערכות של חמאס למתקפה קרובה נגד ישראל.
אחמד אבו זוהרי (أحمد أبو زهري), פובליציסט ופרשן פוליטי המקורב לחמאס, ציין כי ישראל נמצאת בעמדת חולשה על רקע המשבר הפוליטי עימו היא מתמודדת במקביל לאתגרים הביטחוניים, ומצב זה משרת את האינטרסים של חמאס לכפות את תנאיו על ישראל, כולל באמצעות הפעלת כוח.
ב-(3 בספטמבר 2023, אחמד אבו זוהרי (أحمد أبو زهري), פובליציסט ופרשן פוליטי המקורב לחמאס כתב במאמר בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" כדלהלן:[92]
"הימים והשעות האחרונים היו עדים לשיחות שניהלו המתווכים בין הצדדים, בניסיון להכיל את ההסלמה המתפתחת בעזה, ולמנוע את גלישת המצב לקראת סבב לחימה חדש. המתווכים הקטארים המצריים ומטעם האו"ם נטלו חלק במגעים האחרונים בין הכיבוש לבין ההתנגדות הפלסטינית, שבמהלכם העבירו את דרישות ותנאי ההתנגדות שהיא כפתה תחת לחץ [המאבק הפלסטיני], והביאה להסכמתו של הכיבוש לדבוק בהתחייבותו בפני המתווכים ליישום תנאים אלה.
"התנאים של ההתנגדות כוללים שיפור מציאות החיים ברצועת עזה, והפסקת התוקפנות בגדה המערבית ובירושלים. לאחר שהכיבוש סירב להיענות לאזהרות, הוא נכנע לחלוטין לדרישות ההתנגדות ולתנאיה בעקבות חידוש פעילותם של הצעירים המהפכנים לאורך גדר הביטחון המפרידה בין רצועת עזה [לישראל]. הם הצליחו לשבש [את שגרת] החיילים והמתנחלים, והפעילות [הזו] הייתה מגוונת וכללה: "הבערת צמיגים, חבלה בגדר, כניסה לשטחים הכבושים, שריפת עמדות וביצורים צבאיים, פיצוץ מספר שערים באמצעות מטעני נפץ פשוטים, שיגור בלוני תבערה, ולבסוף ירי באקדחים לעבר החיילים.
"הכיבוש, מצידו, עקב אחר המתרחש והתייחס לנושא ברצינות יתרה, אך הימר על דיכוי הצעירים הללו, והאמין כי ירי במפגינים, שימוש בפצצות גז מדמיע, הפצצת שטחים ריקים, ופגיעה בעמדות התצפית של ההתנגדות יכולים להרתיע את רצועת עזה, לזרוע מבוכה בקרב ההתנגדות, להטיל אימה על הצעירים המהפכנים ולדחוק אותם להפסיק את הפעילות, או אפילו להפחית את עוצמת הפעילויות הללו. ואולם, הוא הופתע מכך שהאירועים מקבלים תפנית מסוכנת, לאחר שפרצו שרפות בעוטף, לאחר שחייליו היו נתונים לאש ישירה לעברם, ולאחר שפוצצו מספר שערים ראשיים בגדר הביטחון עם עזה, והצעירים המהפכנים העלו את רמת האיום ונשבעו להשתמש בכלים ונשק חדשים.
"דבר זה, בתורו, יצר אתגר ביטחוני חדש בחזית הדרום בתקופה מאוד מסוכנת ורגישה ביותר, ובמצב מדיני וביטחוני קשה מאוד בו נתונה הישות [הישראלית]. מצד אחד, היא חווה משברים מדיניים רצופים שהיא לא הצליחה להתגבר עליהם, למרות כל הניסיונות שהטילו צל על תפקוד הממשלה ועל יחסי המפלגות עם הממשלה, כמו גם על מערכת היחסים עם הציבור, שלא פסק לרגע לתקוף את הממשלה, ובראש ובראשונה, את ראש הממשלה. המשבר הפוליטי מגיע בתקופה ביטחונית קשה כפועל יוצא של התפתחות העשייה [המבצעית] של ההתנגדות בגדה המערבית ובירושלים, וכישלון הממסד הביטחוני למצוא פתרון שורשי לגל הפעולות הקשות אשר היכו ומכות את היעדים הישראליים, שהותיר עשרות חיילים ומתנחלים הרוגים ופצועים. לא זו בלבד, האויב חי במצב של אימה, מחשש להתפרצות עימות גדול בחזית הצפונית.
"בנוסף לדרך הנוכחית שבמהלכה מנסה ראש ממשלת האויב [נתניהו] להשיג פריצות דרך חדשות בנושא הנורמליזציה, ובחזיתה ניצבת הנורמליזציה עם סעודיה, הכיבוש רואה בכל התפתחות ביחסים עם סעודיה מהלך חסר תקדים באזור. לכן, חימום המצב סביב רצועת עזה מתרחש בעיתוי מתאים ואסטרטגי בנוגע להתנגדות, אשר בחרה את העיתוי בקפידה, והצליחה להפעיל לחץ או להכות את הפצעים בזמן שהם מדממים, כדי שהאויב יצעק וייכנע, וההיענות שלו [לתנאים] תהיה מהירה יותר. וכך קרה, שכן האויב לא מצא אופציות אחרות, אלא להיענות מיד לדרישות ולתנאים שהועברו באמצעות המתווכים.
"יש שעשויים לשאול: מה מבטיח את מחויבות הכיבוש להבנות אלו? זוהי שאלה הגיונית, שכן ההתנגדות מציבה בראש מערכת השיקולים שלה את האפשרות של בריחה והתחמקות של הכיבוש מביצוע התחייבויותיו, ושיבה להתחמקות וסחבת. לכן, המסר של ההתנגדות היה ברור [בשיחות] עם המתווכים, ולפיו כל הפרה שיבצע הכיבוש של ההתחייבויות הללו שהוא התחייב ליישם בפני המתווכים, משמעה חזרה להסלמה מחדש, והכיבוש יישא בהשלכותיה. המסר הועבר אליו באמצעות המתווכים והכדור נמצא כעת במגרשו: או לעמוד במה שהתחייב, או להתכונן לימים קשים מאוד לאורך גדר הביטחון המפרידה בין [ישראל] לעזה, ואין ערובה לכך שפעילויות אלה יישארו במתכונתן הנוכחית, שכן האירועים עלולים להפוך למציאות שונה ומסוכנת ביותר, שיגרמו לכיבוש לשלם מחירים כפולים ומכופלים".
איאד אל-קרא (إياد القرا), עיתונאי, פרשן פוליטי, מרצה לתקשורת באוניברסיטת אל-מנסורה במצרים והמנכ"ל של העיתון הרשמי של חמאס "פלסטין", ציין שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר, כי חמאס העבירה לישראל מסרים לפיהם העימות הצבאי "בלתי נמנע" אם ישראל תמשיך במדיניותה הנוכחית.
במאמר בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (16 בספטמבר 2023), כתב אל-קרא:[93]
"בשנים האחרונות הגיעה ההתנגדות הפלסטינית לרמה גבוהה של מקצועיות ומיומנות, וליכולת לפתח כלים להתמודדות עם הכיבוש הישראלי, במיוחד ברמת ההתנגדות המזוינת… ההתנגדות מעבירה מסרים ברורים לכיבוש הישראלי, לפיהם העימות הבלתי נמנע יתרחש אם הוא ימשיך בהתקפותיו בערים הפלסטיניות בגדה המערבית, במסגד אל-אקצה או נגד אסירים, וכי המצב המהפכני כיום ברצועת עזה והגדה המערבית הוא מצב הקשור זה בזה, והיא מבקשת להשיג את המטרה של גרימת אבדות בשורות הכיבוש במישור האנושי והחומרי, ולהרתיע אותו כדי שיפסיק את התקפותיו".
עזאת ג’מאל (عزات جمال), חוקר במכון פלסטין למחקרים אסטרטגיים, ציין שבועיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר, כי הסיוע הכספי שמעבירה קטאר למימון שכר עובדי המגזר הציבורי ברצועת עזה אינו משמש מנוף להפעלת לחץ על חמאס, כיוון שנאמנותה הראשונה של חמאס נתונה לעניין הלאומי והדתי בהגנה על מסגד אל-אקצה, ירושלים והאסירים הביטחוניים.
במאמר באתר גדודי אל-קסאם (25 בספטמבר 2023):, כתב ג’מאל:[94]
"זה השבוע השני ברציפות, גבולות עזה עדים לפעילות עממית מתעצמת שיזמו הצעירים המהפכנים בתמיכה באסירינו בני החורין בבתי הכלא של הכיבוש וכדי להדגיש את עמידתה של עזה לימיו הגברים והנשים המוצבים בחצרות מסגד אל-אקצה המבורך, ובהתנגדות מוחלטת של כל הניסיונות ללחוץ על עזה כדי להניא אותה מלתמוך במסגד אל-אקצה. הפעילות העממית חלה במקביל לעריכת התרגיל הרביעי בסדרת אַלְ-רֻכְּן אַל-שָּׁדִיד ע"י ההתנגדות לציון יום ההתנגדות, אשר תואם את סילוק הכיבוש מאדמת עזה, תוך הדגשה ברורה בדבר אי שלילת אפשרות כלשהי לתמוך באסירים ובמקום עליית מוחמד לשמיים [מסגד אל-אקצה]. עזה מוכיחה פעם נוספת שהחזון שלה ברור בכל הנוגע לאחדות החזיתות [של העימות נגד ישראל], וכי אין ביכולתה להתחמק מחובותיה הלאומיות תחת התגברות נטל המצור, ובראשן, החובה לתמוך באסירים ובמסגד אל-אקצה המבורך. התמיכה הכספית שמעניקה מדינת האחות קטאר לעמנו בעזה, אינה יכולה להשפיע על מקבלי ההחלטות או לדחוף אותם לאמץ מדיניות שאינה עולה בקנה אחד עם החזון הלאומי של עמנו… המתרחש בירושלים ובמסגד אל-אקצה הוא מלחמת דת שיטתית השמה לה למטרה את האופי האיסלאמי והזהות של המסגד והעיר הקדושה, וזה עניין רציני וחמור, שכן מדובר במשחק באש שלא ניתן לחזות את השלכותיו".
מוסטפא אל-סוואף (مصطفى الصواف), עיתונאי, פובליציסט וחבר במועצה המייעצת של חמאס (השורא) ציין כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר, כי חמאס נערכת לפתוח במערכה הצבאית המכריעה ההולכת וקרבה נגד ישראל בצפייה ששאר חזיתות העימות יצטרפו למערכה, ואולם הוא מדגיש, כי חמאס לא יהסס לפתוח במהלך הצבאי גם אם יהיה זה מהלך עצמאי ללא סיוע מחזיתות עימות אחרות.
במאמר באתר גדודי אל-קסאם (15 באוגוסט 2023) כתב אל-סוואף:[95]
"היו עם אללה, שכן הניצחון קרב. הפלסטיני כיום סמוך ובטוח שהוא לבדו יכול להתמודד עם הכיבוש הגוזל [את האדמה הפלסטינית], אבל בה בעת הוא מקווה שיימצא גורם אשר ישתתף איתו במערכה לשים קץ לכיבוש. לכן, הוא פועל לגייס את כולם למערכה המכריעה נגד האויב הזה, והשגחת אללה תהיה עלינו ויושג לנו ניצחון בקרוב שלא עלה בדמיוננו. ההתנגדות מתכוננת למערכה הבאה עם הכובש, והיא פועלת בעניין זה בכל כוחה, מרצה ומאמציה, והיא מקווה, כפי שאמרנו, שכל חזיתות [העימות] יצטרפו [במאמץ] להביא לסיום הכיבוש ולסילוקו מפלסטין. כותרת המערכה הבאה תהיה אל-קודס [ירושלים], ומאחורי כותרת זו יסתופפו כל הזירות הערביות והאיסלאמיות. התקווה היא, שכולם ישתתפו במערכה המובטחת, ואולם עד אז, ההתנגדות לא תעמוד בחיבוק ידיים אם מסגד אל-אקצה יהיה נתון לסכנה, שכן הוא נמצא בשלב הזה בפני סכנה חמורה, והיא לא תחכה עד ששאר הזירות יצטרפו, ובשעת אפס היא תאמר את דברה, לא תהסס אפילו אם היא תהיה לבד [במערכה הצבאית נגד ישראל], והיא תילחם ותשיג את אשר תשאף אליו בעזרת אללה, ואיזה מזל יהיה לאלה אשר ישתתפו במערכת הבטחת אחרית הימים [סילוק הנוכחות היהודית בג’יהאד], ו[איזה] עצבות תהיה לאלה אשר יישארו מאחור, למרות שהייתה להם היכולת להשתתף [במערכה הצבאית], ואולם בגלל חישובים צרים [בחרו] שלא להשתתף, והסתפקו [בהשמעת] קול חלול והברות חסרות תוכן. ולכן, אנו וההתנגדות מבינים שהמערכה הולכת וקרבה, וכי לנו יהיה הניצחון, והשגחת אללה תהיה עלינו, ועלינו להכין עצמנו, להיות קרובים לאללה, עלינו לחשוב עליו היטב, והביטחון שלנו בו צריך להיות ללא גבול, כדי שהניצחון יבוא ממנו אל המאמינים".
עשרה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר, אל-סוואף משגר מסר ישיר לאזרחים הישראלים המתגוררים בישובים הגובלים ברצועת עזה, ובמרכזו קריאה להם לעזוב את בתיהם ויישוביהם ולהיערך להסתלק מפלסטין, כיוון ש"הבטחת אחרית הימים", הווה אומר המתקפה עליה שוקד חמאס, הולכת וקרבה.
במאמר באתר גדודי אל-קסאם (27 בספטמבר 2023), כתב אל-סוואף:[96]
"[מסר] לציונים ובפרט למתנחלים בעוטף עזה, היערכו להסתלק מהעוטף, ונראה שזו תהיה ההסתלקות הראשונה מהעוטף, אך הותירו את המזוודות שלכם סגורות ואל תפתחו אותן, והתכוננו להסתלקות הסופית מפלסטין, כדי שלא יעיק עליכם סידורן מחדש. ההסתלקות קרבה, והיא קרובה יותר ממה שאתם מעריכים. נוכחותכם על האדמה הזו, וגם אם תתארך, הרי היא נוכחות של גזלן [אדמות] ותוקף, נוכחות זמנית, כיוון שהאדמה הזו, אשר אתם היום נמצאים בה אינה שייכת לכם, והבתים האלה אשר גזלתם – בעליהם [של בתים אלה], בניהם ונכדיהם ממתינים יותר מ-75 שנה כדי לשוב אליהם, והם ישובו בקרוב בעזרת אללה. אשר לכם, אתם הולכים להסתלק, ולכן, הסתלקו לפני שיהיה מאוחר מדי, וקחו כל שתחפצו [לקחת]. כן, זו הזדמנות עבורכם, שכן יום ההסתלקות יהיה קשה אם לא תשמרו על עצמכם, ובתרחיש הטוב ביותר תוכלו להימלט רק עם בגדיכם. הו המתנחלים, זו קריאה אל כולכם. הסתלקו מרצונכם החופשי, שכן יום הסתלקותכם התקרב, ואל תלכו שולל אחר כוחכם או אחר כסף, עסקים וטכנולוגיה, שכן כל זאת לא יועיל לכם. בין אם תקדים ובין אם תאחר, כאשר תגיע הבטחת אחרית הימים [סילוק הנוכחות היהודית בג’יהאד], אשר אללה הבטיח למאמינים, ואנו חלק מהם ברצונו של אללה, הסתלקותכם תהיה קרובה יותר ממה שאתם מעריכים. זו הזדמנות, נצלו אותה לפני שיהיה מאוחר, ובעת התרחשותה לא יועילו חרטה או שברון לב, וסופכם יהיה בידי בני הארץ פלסטין".
שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר, איימן אל-רפאתי (أيمن الرفاتي), עיתונאי, מומחה לענייני ישראל, חבר מועצת הנהלת מרכז המחקרים האזוריים – פלסטין ומרצה באוניברסיטה האיסלאמית, הצביע על ההכנות הצבאיות של חמאס והארגונים הפלסטיניים לקראת פתיחת מערכה צבאית רב חזיתית נגד ישראל, שמטרתה להביא לשחרור האסירים הפלסטינים, הווה אומר באמצעות מתקפה שתביא לחטיפת ישראלים.
להלן המאמר שכתב אל-רפאתי בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (14 בספטמבר 2023):[97]
"המסרים של ההתנגדות הפלסטינית באַלְ-רֻכְּן אַל-שָּׁדִיד 4. הסוגיה הפלסטינית עוברת בשנים האחרונות ציוני דרך חשובים מאוד, החל מהתמקדות בתמיכה בהתנגדות המתהווה בגדה המערבית הכבושה, דרך חיזוק חזית ההתנגדות הפנימית [ברצועת עזה] באמצעות חדר [המבצעים] המשותף של ארגוני ההתנגדות והאימונים הצבאיים שלהם, ועד ליצירת משוואות חדשות [במאזן הכוח] עם הכיבוש שהופכים את האפשרות לפעולה [של ישראל] הממוקדת [רק] נגד ארגון כלשהו [אחד] לקשה יותר מבעבר.
"האימון הצבאי אַלְ-רֻכְּן אַל-שָּׁדִיד 4, שערכה ההתנגדות הפלסטינית ביום ציון 18 שנים לנסיגה בתבוסה של הכיבוש מרצועת עזה, נושא בחובו מספר מסרים חשובים בראש ובראשונה במישור הפלסטיני הפנימי, ולאחר מכן [הם מופנים] לכיבוש הציוני ולאזור, לאור מספר עובדות ומשתנים שעוברת הסוגיה הפלסטינית, כאשר ממשלת ימין [בישראל] רוצה להכריע את הסכסוך עם הפלסטינים, ולהוציא לפועל את תכניותיה בנוגע למסגד אל-אקצה, לגדה המערבית והאסירים בבתי הכלא של הכיבוש.
"האימון הצבאי, שהפך לנוהג שנתי עבור ההתנגדות, נשא מספר מסרים חשובים לחזית הפנים פלסטינית. הוא הדגיש לפלסטינים, כי בחירתם בדרך המאבק בכיבוש נמצאת בידיים בטוחות, וכי פעולה זו, כפי שהייתה הסיבה להבסת הכיבוש מרצועת עזה ב-2005, תוכל להביא למצב בו מחיר הכיבוש בגדה המערבית יהיה גבוה, והוא ללא ספק ידחף אותה [ישראל] לסגת ממנה.
"התמרון הצבאי כלל מסר ברור להתנגדות בגדה המערבית הכבושה, ולפיו [הכוח] המגן ברצועת עזה צובר את כוחו ומתכונן למערכה גדולה עם הכיבוש ולכן, המשך המערכה בגדה [המערבית] והשתת מחיר כבד על הכיבוש יוביל בסופו של דבר להתשת הכיבוש, לנסיגתו בתבוסה מהגדה [המערבית] ולמות המפעל [הציוני] הקיצוני שלו, החותר לספח את הגדה ולשלוט בה.
"באמצעות הכלים הצבאיים שהפגינה ההתנגדות באימון הצבאי שלה, ניתן להסיק, כי ההתנגדות פועלת יום אחר יום לפיתוח יכולותיה וביצועיה בכל הרמות, הצבאית, הטקטית והיחסים הפנימיים, וכי ההנהגה הנוכחית של הארגונים [הפלסטיניים] מודעת להיקף הסיכונים והאיומים בהם נתונה הסוגיה הפלסטינית, והיא מכינה עצמה להיות יריב חזק לכיבוש, ולהיות מסוגלת בשלב מסוים להתחיל את מערכת השחרור.
"הנהגת ההתנגדות רואה בחיזוק החזית הפנימית הפלסטינית ובאיחוד השורות הצבאיות את אחד היעדים האסטרטגיים הסוללים את הדרך לשלב השחרור [של פלסטין]. שכן, כל הארגונים הפלסטיניים משוכנעים, שלא ניתן להתקדם צעד כלשהו בדרך השחרור לאור מצב המחלוקות הפנימיות. בהתאם לכך, התרגיל האחרון בו השתתפו כל הארגונים הפלסטיניים נשא מסר ברור בדבר האיתנות של היחסים בין הארגונים הפלסטיניים, וכי הניסיונות הישראליים לזרוע מחלוקות ביניהם נכשלו ויכשלו.
"באותו הקשר, התרגיל נשא מסר, לפיו הניסיונות לבודד את כל אחד מהארגונים הפלסטיניים ולזרוע מחלוקת בין הארגונים כפועל יוצא של מדיניות זו, עברו מאחורי גבם [כלומר לא השפיעו] של הארגונים הפלסטיניים, וכי הדיבורים הפעם לא יהיו על תגובה של [כל] הארגונים באמצעות חדר [המבצעים] המשותף של ארגוני ההתנגדות הפלסטינית, אלא שהיא עשויה לחרוג מכך למלחמה מרובת חזיתות [עימות].
"לפיכך, ניתן לנתח את התרגיל הצבאי במספר נקודות חשובות המסבירות את מסריו והשלכותיו:
"תמרון אַלְ-רֻכְּן אַל-שָּׁדִיד שולח למספר גורמים מסרים נחרצים המאשרים את הנכונות להתמודד עם כל תוקפנות ישראלית אפשרית, לאור נתונים המצביעים על כך שהכיבוש משחק עם נפצים שעשויים להתפוצץ בכל רגע, במיוחד נושא ירושלים הכבושה ומסגד אל-אקצה, ונושא האסירים בבתי הכלא של הכיבוש. ובמישור אחר, הכיבוש עשוי לנקוט בצעד של ייצוא המשבר הפנימי שלו או המשבר המסלים שלו בגדה המערבית הכבושה באמצעות מבצע התנקשות בעזה או במדינה זרה.
"התמרון מצביע על התפתחות בעבודה הקולקטיבית של הארגונים הפלסטיניים, בהיבט של התגובה המהירה, יכולת התמרון וההתמודדות עם סכנות בשעת חירום. המשמעות היא, שאנו ניצבים בפני התנגדות שאינה מפסיקה לפתח את יכולותיה, והיא נערכת לכל התרחישים העשויים להתרחש.
"התרגיל נושא מסר של ביטחון לעם הפלסטיני בדבר נכונות ההתנגדות להגן בכל רגע נתון עליו ועל המקומות הקדושים שלו, וכי היא מוכנה להתמודד עם האתגרים שממשלת הכיבוש הקיצונית והפשיסטית עשויה לכפות בתקופה הקרובה, ובפרט ניסיונותיה לייצא את המשבר שלה לזירות חיצוניות.
"באמצעות התמרון עלה מסר ברור לגבי רצינות ההתנגדות ופועלה לשים קץ לנושא האסירים הפלסטינים בבתי הכלא של הכיבוש, שכן תרגיל זה נותן אינדיקציה ברורה לכך שימוקדו מאמצים רבים במהלך התקופה הקרובה לסיום נושא האסירים באמצעות החלפתם [שחרורם] תמורת חיילים מצבא הכיבוש.
"אולי המסר החשוב ביותר של התרגיל הוא המסר שהארגונים הפלסטיניים מסכימים שאיחוד שורותיהם ניצב בראש סדר העדיפויות לאור ההיערכות שלהם למלחמה מרובת חזיתות, ולכל הפחות ההערכה היא שיישנה תרחיש מערכת "חרב אל-קודס" באופן גדול שלו השפעה רבה יותר. עניין זה תואם בפגישות שקיימה לאחרונה הנהגת ההתנגדות עם הנהגת ההתנגדות הלבנונית וציר ההתנגדות".
חוסאם אל-דג’ני (حسام الدجني), פובליציסט, פרשן פוליטי ומרצה למדע המדינה באוניברסיטת אל-אומה, ציין, כי חמאס מלבה את הטרור בשטחי יהודה ושומרון כדי לגרום לישראל לרתק כוחות צבא רבים באזורים אלה, ובמקביל הוא מוסיף להיערך למערכה צבאית נגד ישראל מרצועת עזה, שתכלול פלישה לישובים ישראליים, וישתלבו בה חזיתות עימות נוספות.
במאמר בעיתון הרשמי של חמאס "פלסטין" (24 בספטמבר 2023), כתב אל-דג’ני:[98]
"מדוע חמאס מלבה את האש בגדה המערבית?… הצתת ההתנגדות בגדה המערבית והפיתוח היצירתי של כל צורות ההתנגדות מטרתם להתיש את האויב, שכן הוא יזדקק למאות גדודים וחטיבות כדי להשיג ביטחון בגדה [המערבית] אם יצטרפו כל המחוזות [הפלסטיניים] וכל ההמונים של עמנו [הפלסטינים] ייטלו חלק בהתנגדות על כל צורותיה. [התפתחות] זו תהווה את תחילת הפעילות לאיחוד הזירות המבססת את הרגע האסטרטגי במSערכה מרובת חזיתות, שבו יתהפך [הקנה] של הנשק הכאוס הביטחוני והפשע המאורגן בפנים הכבוש [ישראל] לעבר חזה האויב לצידה של ההתנגדות בעזה, בגדה המערבית, בדרום לבנון ובחזיתות נוספות שיכולות לתרום להשגת היעד הלאומי האסטרטגי של הפרויקט הלאומי והוא השיבה [של הפליטים] והשחרור [של פלסטין]. היכן רצועת עזה? [בהגנה על הפלסטינים בגדה המערבית]…
"להערכתי, חדר המבצעים המשותף, על פי הניתוח שלי את תרגיל אַלְ-רֻכְּן אַל-שָּׁדִיד 4, גישתו כלפי תרחיש של פעולה צבאית רחבה אינה מבוססת על רעיון התגובה, כלומר היא מבוססת על תפיסה מאוחדת כדי שההתנגדות תימנע מפעולה כלשהי שתגרום להתשת ההתנגדות מבלי להשיג תוצאות מדיניות, ועל כן, תרגיל אַלְ-רֻכְּן אַל-שָּׁדִיד 4, המדמה תרחיש של פלישה לערים בתוך הישות [הישראלית] מאשר שההתנגדות הצבאית צוברת כוח לרגע האסטרטגי [בסכסוך עם ישראל] באמצעות מערכה מרובת חזיתות שמבססת את רעיון השחרור והשיבה, וכי העדיפות כעת היא לדרך של התנגדות עממית לאורך גבול עזה, ובעומק הערים [בגדה המערבית] כסוג של סולידריות ותמיכה בפעולת ההתנגדות בגדה המערבית, אך להערכתי, הפעולה הצבאית נותרה על השולחן בתגובה לתוקפנות [ישראלית]".