במשך קרוב לשני עשורים, ישראל ניצבת בפני סתירה אסטרטגית חסרת תקדים: התשתית הפיננסית שלה אפשרה את אותו ארגון שהיא מבקשת להילחם בו. חמאס מפעיל כלכלה של מיליארדי דולרים המתקיימת בעיקר בזכות השתתפותה הישירה של ישראל במערכת המוניטרית של עזה, מה שיוצר את מה שמומחים בקהילות המודיעין והמדיניות מתארים כהסדר שמביס את עצמו והופך את ישראל מיריב לנותנת חסות שלא במתכוון.
התלות הכלכלית ההדדית הזו מייצגת יותר מסתם אירוניה – היא חושפת פגמים בסיסיים בגישתה של ישראל להכלת חמאס תוך שמירה על השליטה בשטחים הפלסטיניים. שורשי מעורבותה של ישראל במערכת המוניטרית הפלסטינית נעוצים בהצהרת העקרונות בדבר הסדרי ביניים של ממשל עצמי מיום 13.9.1993, סעיף 7(4), אשר קבע כי "על מנת לאפשר למועצה לקדם צמיחה כלכלית, עם הקמתה, תקים המועצה, בין היתר, רשות חשמל פלסטינית, רשות נמל ימי של עזה, בנק פלסטיני לפיתוח, מועצה פלסטינית לקידום היצוא, רשות סביבתית פלסטינית, רשות קרקעות פלסטינית ורשות מינהל המים הפלסטיני, וכל רשות אחרת שיוסכם עליה, בהתאם להסכם הביניים שתפרט את סמכויותיהן ואחריותן". הנספחים של הסכם הביניים הישראלי-פלסטיני – במיוחד נספח IV (פרוטוקול בדבר שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני בדבר תוכניות פיתוח אזוריות), נספח V (פרוטוקול בדבר יחסים כלכליים) ונספח VI (פרוטוקול בדבר תוכניות לשיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני, סעיף V בדבר מגזרי שיתוף פעולה כלכלי) – קבעו את המסגרת לשיתוף פעולה תעשייתי ולהסדרים מוניטריים שיצרו את המצב הפרדוקסלי של ימינו.³
הממצאים העיקריים מניתוח מומחים כוללים:
- חמאס מפעיל כלכלה של מיליארד דולר בשנה התלויה כמעט לחלוטין בתשתיות פיננסיות ישראליות, מה שהופך אותו לאחד השחקנים הלא-מדינתיים הממומנים ביותר בעולם⁴
- הבנק המרכזי של ישראל סייע ישירות לפעולות חמאס על ידי החלפת שטרות ישראליים בלויים במטבע חדש עד אוקטובר 2023, מה שאפשר את מודל ההכנסות מבוסס המיסוי של חמאס⁵
- מומחי מודיעין רבים מזהים את הסתירה האסטרטגית, ומאשרים שישראל תורמת להתחזקות חמאס⁶
- חמאס מוציא 620 מיליון דולר בשנה באמצעות מיסוי בשקלים, המהווים 62% מתקציבו, תוך שהוא פועל כולו בתוך המערכת המוניטרית הישראלית.
- הצעות מומחים ללוחמה פיננסית נתקלות בהתנגדות מוסדית, כאשר בנק ישראל דוחה אסטרטגיות לביטול תוקף מטבע למרות היתכנותו הטכנית⁸
- ההסדר הנוכחי משרת את חמאס טוב יותר מהאינטרסים הישראליים, ויוצר מה שמומחים מתארים כמדיניות של תבוסה עצמית שהופכת את ישראל מיריב לנותנת חסות שלא במתכוון.
עם זאת, העושר הזה זורם כמעט כולו בערוצים פיננסיים בשליטת ישראל, הנקובים במטבע ישראלי, ומתאפשרים על ידי תשתית בנקאית ישראלית. התוצאה היא צורה ייחודית ואירונית של לוחמה כלכלית שבה מדינת היעד מספקת את הנשק המשמש נגדה.
הארכיטקטורה של התלות
הצלחתו הכלכלית של חמאס נובעת מהשתלבותו המלאה במרחב המוניטרי של ישראל באמצעות השקל הישראלי החדש. בעזה אין מטבע ריבוני והיא פועלת ככלכלת מזומנים שבה 90-95% מכלל העסקאות מתבצעות בשקלים ישראליים.⁹ תלות זו צמחה בהסכמי פריז מ-1994 בעקבות הסכמי אוסלו, שקבעו את השקל כמטבע הרשמי בשטחים הפלסטיניים.¹⁰ מה שהתחיל כהסדר כלכלי שנועד לאפשר שיתוף פעולה הפך לנכס האסטרטגי הגדול ביותר של חמאס.
היקף התלות הזו הוא מדהים. כ-10 מיליארד ש"ח מסתובבים בתוך הרצועה, בעיקר בשטרות בעריכים גבוהים של 200 ש"ח.¹¹ שטרות אלה נכנסו לרצועה באמצעות העברות ישירות מישראל לסניפי בנקים מקומיים במשך שנים רבות, ויצרו את מה שהחוקר הכלכלי הפלסטיני אייל עופר מתאר כנתיב נייר מקיף שהרשויות הישראליות יכלו לנצל באופן תיאורטי.¹² במקום זאת, מטבע זה הפך לבסיס למודל ההכנסות המבוסס על מיסוי של חמאס. מה שמאפשר לארגון להוציא כ-620 מיליון דולר בשנה מאוכלוסיית הרצועה – המהווים 62% מתקציבו הכולל של חמאס.¹³
מערכת המיסוי שבנה חמאס פועלת ביעילות שיטתית שממשלות לגיטימיות רבות היו מקנאות בה. לדברי דניאל רוט, מנהל מחקר בארגון "מאוחדים נגד איראן גרעינית", חמאס מקבל עד 450 מיליון דולר בשנה באמצעות מנגנוני מיסוי וסחיטה שונים.¹⁴ הארגון גובה עשרות מיסים שונים, החל מאגרות מעבר גבול (500 מיליון דולר בשנה) ועד להכנסות ממכס (14 מיליון דולר בחודש דרך שער אחד), רישוי עסקים, המרת מטבע, היתרי בנייה, ואפילו שהייה בבתי מלון.¹⁵ על פי מכוני מחקר בינלאומיים, מסים אלה מהווים כמחצית מהכנסות התושבים והעסקים.¹⁶ הפקה זו מתבצעת כולה במטבע ישראלי, שאותו ממיר חמאס לדולרים לרכישת נשק ומבצעים בינלאומיים.
המנחה המוכן
תפקידה של ישראל חורג הרבה מעבר לקבלה פסיבית של הסדר זה. עד ל-7 באוקטובר 2023 החליף בנק ישראל באופן פעיל שטרות ישראליים בלויים בשטרות חדשים עבור בנקים הפועלים בעזה.¹⁷ שירות זה אפשר לחמאס לשמור על נזילות המטבע הדרושה לפעילותו. כפי שתועד בתחקירים, בנקים, לרבות בנק פלסטין, בנק קהיר-עמאן והבנק האסלאמי של פלסטין, החליפו באופן קבוע שקלים מדוללים בבנק ישראל, והבטיחו זרימת מטבע חדשה לכלכלת עזה.
המכניקה של המערכת הזו חושפת את מעורבותה העמוקה של ישראל בשימור יכולותיו הכלכליות של חמאס. תושבי עזה קיבלו משכורות באמצעות העברות בנקאיות ומשכו אותן בכספומטים מקומיים עמוסים במטבע ישראלי. מקבלי סיוע בינלאומי החליפו מטבע זר בשקלים באמצעות חלפני כספים שעבדו ישירות עם הבנקים הללו.¹⁹ לאחר מכן חמאס גבה את השקלים הללו באמצעות מיסוי והשתמש בהם לרכישת דולרים מקטאר ואונר"א, ובכך המיר למעשה את המטבע הישראלי למטבע חוץ עבור נשק ופעולות בינלאומיות.²⁰
גורם בבנק ישראל אישר כי חילופי הדברים בוצעו "בהתאם להנחיות הדרג המדיני ובתיאום עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים". ²¹ הודאה זו ממחישה כי תמיכה במערכת המטבע של עזה מייצגת מדיניות מכוונת ולא פיקוח ביורוקרטי. פקידים ישראלים העריכו כי שמירה על התפקוד הכלכלי של עזה באמצעות תמיכה במטבע תעניק שליטה רבה יותר ותמנע ערעור היציבות האזורית.
תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן ועמית בכיר במרכז הירושלמי לביטחון וחוץ וכיום ראש מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, הסביר את הרציונל האסטרטגי מאחורי גישה זו. ב-2015 הצהיר קופרווסר בנוגע לתמיכה הקטארית המתאפשרת דרך שטח ישראל: "אנו מאמינים שתנאים טובים יותר בעזה יפחיתו את התמריץ של חמאס והאוכלוסייה לצאת שוב למלחמה. אז במובן מסוים, זה עוזר להרתעה". ²²
הנימוק הרשמי של בנק ישראל משקף חשיבה אסטרטגית זו: "בנק ישראל פועל בהתאם למדיניות הממשלה, המתגבשת מעת לעת בהתאם לנסיבות הביטחוניות, הפוליטיות והכלכליות הקיימות". מדיניות זו יצרה סתירה בסיסית בתפיסה הישראלית – הגדרת חמאס כארגון טרור ובמקביל סיפקה את התשתית הכספית שאפשרה את פעילותו הממשלתית והמיליטנטית.
הכרת מומחה בפרדוקס המדיניות
מומחי מודיעין ומדיניות מכירים יותר ויותר בבעייתיות של תמיכתה הבלתי מכוונת של ישראל בחמאס, וטוענים כי ההנהגה הישראלית תורמת להתחזקותו של חמאס.²⁴
פרופסור אבנר כהן, בכיר לשעבר במשרד לענייני דת, הודה בפומבי כי "חמאס, לצערי הרב, הוא יצירה ישראלית" וכי ישראל "עודדה אותם כמשקל נגד לאש"ף". דוד חכם, שעבד בעזה כמומחה לענייני ערבים בצבא הישראלי בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, אמר: "כשאני מסתכל אחורה על השתלשלות האירועים, אני חושב שעשינו טעות. אבל באותו זמן, אף אחד לא חשב על התוצאות האפשריות". ²⁶
הערכות אלה קיבלו דחיפות מחודשת בעקבות פיגועי ה-7 באוקטובר 2023. ג'ונתן שנצר, סגן נשיא בכיר למחקר בקרן להגנה על דמוקרטיות ולשעבר אנליסט מימון טרור במשרד האוצר האמריקאי, התבטא בקול רם במיוחד לגבי הצורך בתיקון מדיניות. "יהיה צורך בבחינה מחדש של המדיניות", אמר שנצר, בהתייחסו לצורך של ארצות הברית ובעלות בריתה האירופיות "להתייחס ברצינות לתחומי השיפוט הללו שהתייחסו אליהם כאל בעלי ברית", אך לא פעלו נגד מממני חמאס.
צוות חקירה כלכלית ישראלי בשם "Task Force Harpoon" גילה ב-2015 רשת של עסקים והשקעות בבעלות ובשליטת חמאס. כוח המשימה למימון טרור תדרך את הממשלה, אך לא ננקטו פעולות בישראל או בוושינגטון עד שבע שנים לאחר מכן.²⁸ עיכוב זה מדגים את האינרציה המוסדית שאפיינה את התגובות לרשתות הפיננסיות של חמאס למרות מודיעין ברור על היקפן ופעילותן.
מודל ההכנסות המגוון
חמאס מינף את התשתית הפיננסית של ישראל כדי לבנות תיק הכנסות מתוחכם המשתרע הרבה מעבר למיסוי. על פי הערכות מומחים, מקורות המימון של הארגון מפגינים גיוון יוצא דופן ועמידות בפני לחצים בינלאומיים.
התמיכה הכספית הקטארית מהווה את מקור המימון השני בגודלו העומד על 180 מיליון דולר בשנה (18% מסך ההכנסות).²⁹ החל משנת 2018 יזמה קטאר תשלומים חודשיים במזומן המועברים בערוצים שאושרו על ידי ישראל, לכאורה למטרות הומניטריות, אך למעשה מסבסדים את הפעולות הממשלתיות של חמאס.³⁰ כפי שציין קופרווסר, גורמים ישראליים רשמיים ראו בהסדר זה פוטנציאל להרתעה באמצעות שיפור תנאי החיים.³¹
התמיכה האיראנית מספקת עוד 100 מיליון דולר בשנה (10% מסך ההכנסות), המועברים באמצעות כוח קודס של משמרות המהפכה, בעיקר לזרוע הצבאית של חמאס.³² על פי הערכות מחלקת המדינה, איראן היא פטרונית פיננסית וצבאית עקבית של חמאס מאז שנות התשעים, והמימון גדל בהדרגה לרמות הנוכחיות.³³ מנהיגי חמאס הכירו בפומבי בתמיכה זו. בכיר חמאס, עלי ברכה, אמר כי "בראש ובראשונה, איראן היא זו שנותנת לנו כסף ונשק". ³⁴
ההעברות של הרשות הפלסטינית מתווספות כ-85 מיליון דולר בשנה באמצעות חלקים מצומצמים מ-1.7 מיליארד הדולר שהקצתה הרשות הפלסטינית לרצועת עזה בשנת 2021 לבדה.³⁵ פעולות ההברחה מניבות 15-12 מיליון דולר בחודש באמצעות מיסוי סחורות מוברחות הנכנסות דרך רשתות מנהרות לאורך גבול עזה-מצרים.³⁶ על-פי ניתוחו של רות', חמאס מוציא כ-1.6 מיליארד דולר על פעולות ממשלתיות ברצועה. מציין את היקף המשאבים שהארגון שולט בהם.³⁷
שימוש במטבע ותלות אסטרטגית
כלכלת חמאס מפגינה תלות מוחלטת בשקל הישראלי החדש, המהווה כ-90-95 אחוזים מכלל השימוש במטבע בעזה. השקל הישראלי משמש כמטבע המסחר העיקרי ברצועת עזה ומשמש כמעט לכל עסקאות המסחר.³⁸ תלות זו נובעת מהיעדר מטבע ריבוני בעזה – מכיוון שאין מדינת פלסטין, עזה נאלצת להשתמש במטבעות אחרים למסחר, ובראשם השקל הישראלי.³⁹
בתוך הכלכלה הנשלטת על ידי ה-NIS, השימוש במטבע עוקב אחר דפוסים ספציפיים שמומחים זיהו כיוצרים נקודות תורפה אסטרטגיות. ערכים קטנים (20 ו-50 ₪) משמשים לעסקאות קמעונאיות יומיומיות בשווקים ורוכלים ברחוב, בעוד שערכים גדולים (100 ו-200 ₪) מהווים את יתרות המזומנים המשמעותיות המוערכות בכ-10 מיליארד ₪ המוחזקות בעיקר בשטרות בערכים גבוהים.⁴⁰
עזה פועלת ככלכלת מזומנים, כאשר המטבע הפיזי שולט בתשלומים דיגיטליים לעסקאות מקומיות.⁴¹ מבנה תלוי מזומן זה משקף תשתית בנקאית מוגבלת וחששות ביטחוניים, אך גם יוצר נקודות תורפה ספציפיות שקובעי המדיניות הישראלים דנים בהן יותר ויותר כנקודות לחץ פוטנציאליות.
שימוש משני במטבע כולל מטבעות קריפטוגרפיים (3-5%), שחמאס משתמש בהם יותר ויותר לגיוס כספים. על פי ניתוח של משרד האוצר, חמאס קיבל 41 מיליון דולר בין אוגוסט 2021 ליוני 2023 באמצעות תרומות קטנות.⁴² בשילוב עם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, הארגונים גייסו בתקופה זו למעלה מ-130 מיליון דולר במטבעות קריפטוגרפיים.⁴³ נכון לתחילת 2024, ייתכן שחמאס קיבל עד 10 מיליון דולר בחודש באמצעות תרומות במטבעות דיגיטליים.⁴⁴
הצעות אסטרטגיות לשיבוש פיננסי
ההכרה בתלות של חמאס במטבע הולידה הצעות אסטרטגיות שונות ממומחים מקהילת המדיניות. בעוד שהחוקר הכלכלי הפלסטיני אייל עופר הפך לתומך הקולני ביותר באסטרטגיות ביטול מטבע, מומחים אחרים הציעו גישות חלופיות לניצול נקודות התורפה הפיננסיות של חמאס.
תיאוריית מעקב המטבע של עופר מייצגת את ההצעה הטכנית הספציפית ביותר. לטענתו, "בנק ישראל יודע בדיוק אילו סדרות של שטרות הועברו לעזה. מכיוון שהרצועה מתפקדת כ'כלכלה סגורה', רוב השטרות הללו נשארו בפנים ונמצאים כעת ברובם בידי חמאס, סוחרים גדולים וחלפני כספים". ⁴⁵ עופר מעריך כי חמאס צבר כ-4 מיליארד ש"ח במזומנים ומציע לבטל באופן סלקטיבי את סדרות המטבעות המועברות לעזה.⁴⁶
הצעתו כוללת "ביטול המחזור החוקי של שטרות אלה בישראל – או לפחות בשלב הראשון והמיידי, ביטול סדרת שטרות של 200 שקל שהועברו לעזה בשנים קודמות – כדי לפגוע באופן דרמטי ביכולתו הכלכלית של חמאס". ⁴⁷ האסטרטגיה תתחיל בתוכניות פיילוט המכוונות למספר קטן של סדרות מספרים סידוריים, ולהתרחב בהדרגה כדי למוטט את העושר המצטבר של חמאס.⁴⁸
עם זאת, מומחים אחרים הציעו גישות רחבות יותר לשיבוש פיננסי. שנצר קרא להטלת סנקציות מקיפות על הרשתות הפיננסיות הבינלאומיות של חמאס, בטענה ששיבוש יכולות גיוס הכספים הגלובליות של הארגון יתברר כיעיל יותר ממניפולציה במטבע.⁴⁹ הניתוח שלו מדגיש את הצורך ללחוץ על ממשלות בעלות ברית שלא פעלו נגד מממני חמאס הפועלים בגבולותיהן.⁵⁰
קופרווסר ניגש לנושא מנקודת מבט של הרתעה אסטרטגית, וניתח כיצד לחץ כלכלי עשוי להשלים את הפעולה הצבאית. עבודתו במרכז הירושלמי לביטחון ויחסי חוץ חקרה כיצד רשת המימון של חמאס, "המורכבת מארגונים המגייסים ומעבירים כספים, לעתים קרובות כארגוני צדקה", עלולה להיות משובשת באופן שיטתי באמצעות פעולה בינלאומית מתואמת.⁵¹
התנגדות מוסדית ואתגרי יישום
למרות התמיכה המקצועית בצורות שונות של לוחמה פיננסית נגד חמאס, ההתנגדות הממסדית הגבילה את יישום האסטרטגיות המוצעות. בנק ישראל דחה בתוקף את ההצעות לפסילת מטבע ואמר: "ביטול הצעת החוק אינו עומד על הפרק. הסמכות לבטל שטרות על פי דין נתונה לנגיד בנק ישראל. למרות העלאת הנושא, לא הוצגה בפני המושל הצדקה מקצועית מבוססת מספיק לביטול הצעת חוק זו או אחרת". ⁵²
התנגדות מוסדית זו משקפת שיקולים מורכבים מעבר להיתכנות טכנית. פסילת מטבע מחייבת תיאום בין גופים ממשלתיים רבים, בהם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, מתאם פעולות הממשלה בשטחים וצה"ל. כשנשאלו על סמכות קבלת ההחלטות בנוגע למדיניות המטבע של עזה, סירבו הסוכנויות הרלוונטיות לציין מי נושא באחריות להחלטות העבר.⁵³
המורכבות גוברת כאשר בוחנים התחייבויות בינלאומיות. ההתייחסות של בנק ישראל ל"התחייבויות בינלאומיות" מצביעה על כך שמדיניות המטבע חייבת להתחשב בדרישות הסכמי אוסלו, במשפט ההומניטרי הבינלאומי, בהסכמי שיתוף פעולה כלכליים ובתיאום עם קטאר, מצרים וארגונים בינלאומיים.⁵⁴ מגבלות אלה עלולות להגביל את החופש של ישראל ליישם מדיניות מטבע דרמטית ללא קשר ליכולת הטכנית.
אתגרים משפטיים ומעשיים מגבירים את ההתנגדות המוסדית. ההבחנה בין מטבע בשליטת חמאס לבין מטבע בבעלות אזרחית מציבה קשיים משמעותיים בכלכלה מבוססת מזומן, שבה שטרות מסתובבים בחופשיות. פסילת מטבע עלולה להפר הסכמים כלכליים בינלאומיים וליצור משברים הומניטריים אם תיושם באופן נרחב. הסיכון להשלכות לא מכוונות עשוי להסביר זהירות מוסדית למרות המשיכה האסטרטגית של לוחמה פיננסית.
שנצר מתח ביקורת על האינרציה הממסדית הזו, וטען כי המתקפות ב-7 באוקטובר צריכות לשמש "קריאת השכמה לארה"ב להתחיל להתייחס ברצינות לתחומי השיפוט הללו שהתייחסו אליהם כאל בעלי ברית". ⁵⁵ הניתוח שלו מצביע על כך שרצון פוליטי, ולא יכולת טכנית, מהווה את המכשול העיקרי לפעולה כלכלית יעילה נגד חמאס.
אמצעי הבקרה הנוכחיים ומגבלותיהם
ההגבלות הכלכליות שהטילה ישראל לאחר ה-7 באוקטובר ממחישות הן את הפוטנציאל והן את המגבלות של לוחמה כלכלית נגד חמאס. מאז ההתקפות חסמה ישראל את כניסת המטבע החדש לרצועה, ויצרה מחסור חמור במזומנים ששיבש הן את החיים האזרחיים והן את פעילות חמאס.⁵⁶ הפעילות הבנקאית הופסקה, והתושבים מתמודדים עם שערי חליפין מופקעים מצד חלפני כספים המנצלים את המחסור המלאכותי.⁵⁷
צעדים אלה חושפים את המנוף המשמעותי של ישראל על כלכלת הרצועה באמצעות פיקוח על המטבע תוך הדגשת אתגרי מיקוד מדויקים. מחסור במזומנים פוגע ביכולתם של תושבי עזה לרכוש אספקה זמינה, ויוצר סיבוכים הומניטריים עבור ארגוני סיוע בינלאומיים.⁵⁸ צמחה תעשייה לא רשמית של ניקוי ותיקון שטרות בלויים, המדגימה הסתגלות כלכלית לאילוצים מלאכותיים.⁵⁹
חמאס הפגין עמידות יוצאת דופן למרות ההגבלות הללו. על פי ניתוח מומחים, הארגון צבר עושר נוסף במהלך המלחמה באמצעות גביית תשלומי חסות מסוחרים וסוכנויות או"ם, וגבה עשרות אלפי שקלים לכל משאית סיוע מאובטחת.⁶⁰ חמאס המשיך לשלוט בשוקי הדלק ומכר מיליוני ליטרים במחירים שנעו בין 16 ל-64 ש"ח לליטר.⁶¹ רשתות חלפני כספים הרחיבו את השפעת חמאס. כאשר לפחות מחצית מהחלפנים הפעילים פועלים באמצעות מזומנים שבשליטת חמאס.⁶²
התפתחויות אלה מצדיקות את אזהרות המומחים לגבי יכולת ההסתגלות של חמאס. כפי שציין רות', תקציב הפעילות הממשלתית של הארגון, בסך מיליארד דולר, מספק משאבים משמעותיים להתמודדות עם לחצים כלכליים.⁶³ אפילו סנקציות מקיפות המכוונות נגד הרשתות הבינלאומיות של חמאס עשויות שלא לחסל את מקורות ההכנסה המרכזיים של הארגון הנובעים ממיסוי ושליטה כלכלית מקומית.
משמעויות אסטרטגיות וחלופות מדיניות
כלכלת חמאס מציגה מקרה בוחן במורכבות של תלות הדדית כלכלית במהלך סכסוך א-סימטרי. תקציב מיליארד הדולר של חמאס תלוי באופן מהותי בתשתית הפיננסית הישראלית, אך תלות זו לא תורגמה לשליטה ישראלית אפקטיבית. מומחים רבים אפיינו את מערכת היחסים הזו כלא מועילה מבחינה אסטרטגית ליעדי הביטחון של ישראל.
המשך מעמדה הכלכלי המיוחד של עזה משקף מומנטום מוסדי והנחות אסטרטגיות שמומחים מטילים בהן ספק יותר ויותר. כפי שמציין עופר, ישראל לא התייחסה לעזה הנשלטת על ידי חמאס כאל מדינת אויב עצמאית, אלא סיפקה שירותים חיוניים "מתוך אשליה שזה יוביל לשליטה שתמנע פיגועים". גישה זו עומדת בניגוד חריף למדיניות הישראלית כלפי יריבים אחרים כמו חיזבאללה בלבנון, ומציעה מסגרות חלופיות לניהול יחסים עוינים.⁶⁵
ניתוח מומחים זיהה מספר גישות חלופיות הראויות להתייחסות. הפרדה כלכלית מוחלטת תבטל את התלות הישראלית בתשתיות על ידי הקמת מערכות מטבע עצמאיות לעזה, אם כי הדבר ידרוש שיתוף פעולה בינלאומי ועלול ליצור מרחב כלכלי בלתי מבוקר לחלוטין. מערכות ניטור משופרות יכולות לעקוב אחר תזרימי כספים תוך שמירה על פונקציונליות כלכלית בסיסית, אם כי הדבר ידרוש יכולות מעקב מתוחכמות ותיאום בינלאומי.
לוחמה פיננסית ממוקדת מייצגת אפשרות נוספת – שיבוש מדויק של הרשתות הפיננסיות של חמאס תוך שמירה על גישה כלכלית אזרחית. גישה זו תדרוש מעקב מטבע מפורט מהסוג שעופר דוגל בו, בשילוב עם תשתית טכנולוגית ליישום מהיר. שנצר הדגיש את הצורך בתיאום בינלאומי כדי ליצור מערכות בנקאיות חלופיות השוללות את שליטת חמאס תוך מתן שירות לצרכים אזרחיים לגיטימיים.⁶⁶
כל חלופה כרוכה בפשרות משמעותיות בין יעילות, השפעה הומניטרית והתחייבויות בינלאומיות. מורכבות הבחירות הללו עשויה להסביר מדוע קובעי המדיניות בישראל שמרו על הסטטוס קוו למרות הסתירות האסטרטגיות שבו. עם זאת, קונצנזוס מומחים מצביע על כך שהמדיניות הנוכחית משרתת את יריביה של ישראל טוב יותר מאשר את האינטרסים הישראליים.
מסקנה
כלכלת חמאס חושפת את מגבלות הפתרונות החלקיים לאתגרים אסטרטגיים מורכבים. ניתוח מומחים בקהילות המודיעין והמדיניות מראה כי ניסיונה של ישראל לשמר את שליטתה בשטחים הפלסטיניים באמצעות אינטגרציה כלכלית יצר השלכות לא מכוונות שעשויות לעלות על התועלת הרצויה. חמאס ניצל בהצלחה את התשתית הפיננסית הישראלית כדי לבנות יכולות משמעותיות תוך שימור הנרטיב הפוליטי של ההתנגדות לכיבוש.
ההצעות שמקדמים מומחים כמו עופר, שנצר וקופרווסר מייצגות הכרה בכך שהמדיניות הנוכחית דורשת תיקון יסודי. הניתוח המפורט של עופר את נקודות התורפה הפיננסיות של חמאס מציע דרכים פוטנציאליות לניצול התלות הכלכלית שישראל יצרה שלא במתכוון. הדגש של שנצר על תיאום בינלאומי מספק מסגרת ללחץ פיננסי מקיף. הניתוח האסטרטגי של קופרווסר מאיר את שיקולי ההרתעה שהנחו את המדיניות הישראלית.
עם זאת, יישום המלצות מומחים דורש התגברות על התנגדות מוסדית, אילוצים בינלאומיים וחששות הומניטריים שמנעו פעולה עד כה. המקרה של כוח המשימה הרפון מדגים כי זיהוי מודיעיני של רשתות פיננסיות של חמאס אינו מתורגם אוטומטית לפעולות מדיניות. שבע שנים חלפו בין גילוי ויישום של צעדים ממוקדים, מה שמרמז על כך שרצון פוליטי ולא יכולת טכנית מייצגים את המכשול העיקרי.
השאלה האסטרטגית הרחבה יותר חורגת מההיתכנות הטכנית להחלטות מדיניות מהותיות לגבי יחסיה של ישראל עם השטחים הפלסטיניים. שימור ההסדר הכלכלי הנוכחי מנציח את האחריות הישראלית לעזה ומאפשר לחמאס להוציא משאבים למימון פעולות עוינות. הסדרים חלופיים עשויים להיות כרוכים בסיכונים גדולים יותר, אך עשויים לבטל את הפרדוקס של ישראל המקיימת את כלכלת יריבה.
המקרה של חמאס מדגים כיצד שחקנים לא-מדינתיים יכולים לנצל מערכות כלכליות מבוססות כדי לבנות יכולות משמעותיות המאתגרות את הגישות המסורתיות לניהול סכסוכים. הצלחתו של חמאס לייצר תקציבים של מיליארדי דולרים באמצעות מיסוי, תמיכה בינלאומית ואינטגרציה כלכלית מצביעה על כך ששיטות מימון קונבנציונליות ללוחמה בטרור עשויות לדרוש בחינה מחודשת כאשר הן מיושמות על ארגונים ממשלתיים למחצה הפועלים במסגרות כלכליות מבוססות.
קונצנזוס המומחים מצביע על כך שפתרון פרדוקס זה מחייב את קובעי המדיניות בישראל לבחור בין שימור השליטה באמצעות אינטגרציה כלכלית לבין קבלת סיכוני ההיפרדות הכלכלית. ההסדרה הנוכחית אינה מספקת שליטה אפקטיבית או יתרון אסטרטגי, אלא יוצרת נקודות תורפה שיריבים מתוחכמים כמו חמאס למדו לנצל. השאלה אם לישראל יש את הרצון הפוליטי ליישם את הלוחמה הפיננסית המקיפה שמומחים רבים תומכים בה נותרה פתוחה – אך ההיגיון האסטרטגי לפעולה כזו הופך משכנע יותר עם ניתוח מומחים המדגים את המשך הצלחתו הכלכלית של חמאס על חשבונה.
