עבור לתוכן העמוד
Menu

היום שאחרי המלחמה: רוב הישראלים רוצים לראות ממשל צבאי בעזה

סקר חדש של JCFA מעלה: 52% מהישראלים תומכים בסיום המלחמה בעזה בהשתלטות ישראלית ובממשל צבאי זמני. רק 4% מוכנים להשאיר את חמאס בשלטון

על רקע המשך הלחימה בדרום, סקר חדש בקרב הציבור הישראלי, שנערך בהובלת המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA), מגלה כי רוב הציבור הישראלי (52%) תומך באופציה של השתלטות ישראלית על רצועת עזה והחלת ממשל צבאי זמני בסיום המלחמה – וזאת בהנחה שכלל החטופים שוחררו. רק מיעוט קטן (4%) סבור שיש לאפשר לחמאס להישאר בשלטון בעזה – הן ברמה האזרחית והן הצבאית. זאת ועוד, נמצא כי 12% מהציבור תומך באופציה של ממשלת טכנוקרטים פלסטינית שתשלוט באוכלוסייה בעזה, כאשר חמאס ימשיך לפעול מאחורי הקלעים.

הסקר, שבוצע בשיתוף ד"ר מנחם לזר מחברת "לזר מחקרים" בתחילת החודש, בחן מגוון רחב של עמדות בציבור בישראל בנוגע לתרחישי הסיום האפשריים, סוגיית הקמת מדינה פלסטינית בעתיד, היתכנות לשיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית, וכן סוגיות ביטחוניות ואזוריות נוספות – בהן תכנית טראמפ לעזה והמדיניות כלפי איראן. הסקר התבסס על מדגם מייצג של למעלה מ-700 משתתפים – יהודים וערבים – בגילאי 18 ומעלה.

רוב הציבור: לא למדינה פלסטינית, כן לממשל צבאי

בקרב כלל הנשאלים, רק 4% סבורים כי חמאס צריך להישאר בשלטון בעזה לאחר סיום הלחימה, ואילו מרבית הציבור היהודי (64%) מעדיף את אופציית הממשל הצבאי הזמני. בקרב הציבור הערבי בולטת חוסר ההכרעה (41%) לצד נטייה מסוימת לתמיכה במודל טכנוקרטי (20%). החלופה של מעורבות אזורית מצד כוח ערבי זוכה אף היא לתמיכה מועטה (10%), כאשר למעלה מחמישית מהמשיבים לא הביעו עמדה ברורה.

מהו מצב הסיום שאתה הכי מסכים שיהיה בסיום המלחמה מול החמאס ברצועת עזה ובהנחה שהחטופים שוחררו?
מהו מצב הסיום שאתה הכי מסכים שיהיה בסיום המלחמה מול החמאס ברצועת עזה ובהנחה שהחטופים שוחררו?

חומת התנגדות להקמת מדינה פלסטינית

בדומה לסקרים קודמים שנערכו על ידי JCFA, גם הסקר הנוכחי מצביע על רוב ישראלי מובהק (64%) המתנגד להקמת מדינה פלסטינית בקווי 1967, גם לאחר אירועי השבעה באוקטובר. רק 8% מהמשיבים תומכים בהקמת המדינה הפלסטינית ללא תנאים, ו-17% תומכים בה בתנאי שתכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית ותהיה מפורזת. ההתנגדות החריפה ביותר נרשמה בקרב יהודים (77%) ואנשי ימין (88%). מנגד, בציבור הערבי – 34% תומכים במדינה פלסטינית ללא תנאים, ו-26% נוספים, בתנאים מסוימים.

האם לאחר אירועי השבעה באוקטובר אתה תומך בהקמת מדינה פלסטינית בקווי 67`?
האם לאחר אירועי השבעה באוקטובר אתה תומך בהקמת מדינה פלסטינית בקווי 67`?
האם לאחר אירועי 7 באוקטובר אתה תומך בהצהרה ישראלית כי תתמוך בעתיד בהקמה של מדינה פלסטינית לאחר שזו תבצע רפורמות?
האם לאחר אירועי 7 באוקטובר אתה תומך בהצהרה ישראלית כי תתמוך בעתיד בהקמה של מדינה פלסטינית לאחר שזו תבצע רפורמות?

גם לא תמורת נורמליזציה עם סעודיה

58% מהישראלים מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית גם בתמורה להשגת נורמליזציה עם ערב הסעודית. 24% תומכים בתרחיש כזה בתנאי של הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית ופירוז, ו-8% בלבד תומכים בהקמת מדינה פלסטינית ללא תנאים. בקרב הציבור היהודי נרשמה התנגדות חריפה עוד יותר – 68% מהמשתתפים.

האם תתמוך בהקמה של מדינה פלסטינית בתמורה 
לנורמליזציה עם ערב הסעודית?
האם תתמוך בהקמה של מדינה פלסטינית בתמורה
לנורמליזציה עם ערב הסעודית?

הישראלים לא סומכים על הרשות הפלסטינית

53% מהישראלים מתנגדים לשיתוף הרשות הפלסטינית בהסדר עתידי בעזה, לעומת 26% בלבד שתומכים בכך. בקרב הציבור היהודי, ההתנגדות לרעיון גבוהה במיוחד ועומדת על 59%, לעומת 30% בקרב הערבים.

האם מסכים שיש לשתף את הרשות הפלסטינית כחלק מההסדר בעזה?
האם מסכים שיש לשתף את הרשות הפלסטינית כחלק מההסדר בעזה?

עם זאת, תכנית הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לרצועת עזה זוכה לתמיכה נרחבת בציבור, כאשר 69% מהנשאלים תומכים בה, בהם 82% מהמשיבים היהודים. מנגד, בקרב המשיבים הערבים נרשמה עליה חדה בהתנגדות – מ-50% בסקר שנערך בחודש מאי האחרון ל-56% ביולי 2025.

האם תומך או מתנגד לתכנית טראמפ לרצועת עזה?
האם תומך או מתנגד לתכנית טראמפ לרצועת עזה?

רוב הציבור לא חוזר לבארי אם חמאס נשאר בעזה

למרות תרחיש היפותטי של סיום הלחימה ושחרור החטופים, רוב ברור מהישראלים (56%) מצהירים כי לא היו חוזרים לגור בבארי אם חמאס היה ממשיך לשלוט בעזה – הן צבאית והן אזרחית. רק 16% היו מסכימים לחזרה בתנאים הללו, ועוד 12% מציינים כי אין להם עמדה ברורה. פילוח לפי נטייה פוליטית מעלה כי ההתנגדות הגבוהה ביותר נרשמה בקרב אנשי ימין (65%), בעוד שבשמאל נמצא שיעור גבוה יחסית (26%) של מי שהיו מוכנים לשוב.

תמיכה בפעולה נוספת מול איראן, גם ללא תיאום עם ארה"ב

76% הישראלים תומכים בכך שישראל תפעל שוב נגד איראן אם זו תנסה לשקם את היכולות הגרעיניות או הבליסטיות שלה – בין אם תוך תיאום עם ארצות הברית (37%) ובין אם גם בלעדיו (39%). רק 13% מתנגדים לכל פעולה עתידית, ו-11% אינם יודעים. הנתונים מצביעים על קונצנזוס ביטחוני חוצה מגזרים, כאשר בציבור היהודי במיוחד ניכרת נכונות לפעול גם חד-צדדית (46%).

האם לדעתך על ישראל לפעול פעם נוספת מול איראן במידה והיא תנסה לשקם את היכולות הבליסטיות או הגרעיניות שלה?
האם לדעתך על ישראל לפעול פעם נוספת מול איראן במידה והיא תנסה לשקם את היכולות הבליסטיות או הגרעיניות שלה?

חשש בקרב הציבור הישראלי מטבח נוסף בסגנון 7.10

רוב הציבור (66%) עדיין חושש מאירוע דומה ל־7 באוקטובר, הפעם מצד ערביי יהודה ושומרון. בקרב היהודים, שיעור החוששים אף גבוה יותר (77%), בעוד שבקרב המשיבים הערבים שיעור החוששים נמוך באופן משמעותי (22%). פילוח לפי נטייה פוליטית מגלה כי החשש בולט במיוחד בקרב אנשי ימין (80%), לעומת תחושת ביטחון יחסית בציבור השמאלני (43% אינם חוששים).

האם חושש מ-7 באוקטובר מצד ערביי יהודה ושומרון?
האם חושש מ-7 באוקטובר מצד ערביי יהודה ושומרון?

הציבור בעד נורמליזציה עם סוריה, אך יש תנאים

בהמשך לדיווחים על התקרבות ושיחות ישירות בין ישראל לסוריה, משתתפי הסקר נשאלו על עמדותיהם בנוגע לאפשרות של נורמליזציה עם השכנה מצפון. רק מיעוט (7%) מהציבור תומך בחתימה על הסכם נורמליזציה עם סוריה ללא כל תנאי. לעומתו, רוב ברור של 72% תומכים במהלך כזה רק אם יובטח שישראל תשמור על חופש פעולה ביטחוני (42%) או אם סוריה תוותר על דרישת החזרת הגולן כתנאי להסכם (23%). 10% מהמשיבים מתנגדים לכל הסכם, ו-18% השיבו שאינם יודעים. התמיכה הרבה ביותר בתנאים הקשורים לביטחון מגיעה מהציבור היהודי (47%) וממשיבים בעלי הכנסה גבוהה (50%).

האם אתה תומך בחתימה על הסכם נורמליזציה עם סוריה?
האם אתה תומך בחתימה על הסכם נורמליזציה עם סוריה?

ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מדגיש: "הציבור הישראלי שולח מסר חד וברור – אין מקום לחמאס בעזה ביום שאחרי המלחמה, ואין שום נכונות לשלם את מחיר הדמים של המלחמה כדי להחזיר את המצב למה שהיה ב-6 באוקטובר 2023. החשיבות העליונה להשתלטות צבאית זמנית על כל רצועת עזה על ידי צה"ל וההתנגדות הגורפת להקמת מדינת טרור פלסטינית, גם בתמורה לנורמליזציה אפשרית עם ערב הסעודית, משקפות תובנה עמוקה שהתבססה מאז הטבח הנורא ב-7 באוקטובר: הביטחון הישראלי קודם לכל מהלך דיפלומטי".