הבוקר (ה') משקפת העיתונות האיראנית תמונה מורכבת של אתגרים פנימיים וחיצוניים. על רקע אזהרות שמרניות מפני "רגע גורבצ'וב", קריסה דומה לזו שהתחוללה בברית המועצות (בריה"מ), הגברה של מאמצי דיפלומטיה עם שותפות מדינות לא מערביות, לצד מחלוקות פוליטיות עמוקות ומשבר המים ההולך ומחריף. המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מביא את סקירת החדשות מעיתוני ואתרי החדשות באיראן.
מבט למזרח: חיזוק בריתות מול סנקציות מערביות והזהרות גלובליות
איראן ממשיכה לבנות גשרים דיפלומטיים עם מדינות מחוץ למעגל המערבי, כחלק ממאמץ להתמודד עם הסנקציות ולשמור על השפעה אזורית. ביקורו של הנשיא מסעוד פזשכיאן בבלארוס תואר כ"נקודת מפנה אסטרטגית" בשיתוף הפעולה, עם הסכמות על הקמת קו תעופה ישיר, הקלות ויזה והרחבת קשרים כלכליים ותרבותיים. במקביל, חוזקו הקשרים עם ארמניה באמצעות ביטול מכסים על 87% מהסחורות, במסגרת ההסכם האירו-אסייתי. אלה צעדים שמטרתם להפחית תלות במערב ולהגביר חוסן כלכלי.
עם זאת, המתיחות עם המערב נמשכת. אזהרות איראניות כלפי ארצות הברית בנוגע ל"הרפתקאות מסוכנות" באגן הקריבי, משקפות ניסיון למצב את טהראן כשחקן גלובלי, תוך רמזים לסולידריות עם בעלות ברית לטיניות כמו ונצואלה.
בנושא הגרעין, עולה חשש מפני הפעלת מנגנון ה"סנאפבק" (החזרת סנקציות של האו"ם) כאשר איראן, סין ורוסיה מתכננות תגובות משותפות. דיפלומטים איראניים טוענים כי אסטרטגיית "אפס העשרה" של ארצות הברית הרסה את הסיכוי לחידוש המשא ומתן, בעוד ישראל פועלת להאצת התהליך. הצהרות רפורמיסטיות להשעיה זמנית של העשרת אורניום עוררו ביקורת חריפה מצד שמרנים, שרואים בכך "כניעה לאויב".
בזירה הצבאית, איראן דיווחה על פיתוח טילים מתקדמים מוכנים לפריסה, לצד תרגילים ימיים מוגברים בעקבות הסכסוך האחרון עם ישראל. משמרות המהפכה (IRGC) שיבחו את ההישגים, אך דוחות בינלאומיים מצביעים על היחלשותו לאחר המלחמה, אם כי מרכזיותו בשלטון גוברת.
פוליטיקה פנימית: רפורמות מול אזהרות שמרניות ומאבק על חופש הביטוי
הדיונים הפנימיים באיראן חושפים פילוג עמוק. חזית הרפורמיסטים קוראת למשא ומתן ישיר עם ארצות הברית, שחרור אסירים פוליטיים והשעיה זמנית של העשרת אורניום, מה שמעורר אזהרות שמרניות מפני "רגע גורבצ'וב" – קריסה כמו זו של ברית המועצות. פרויקט "ההסכמה הלאומית" של הנשיא פזשכיאן נתקל במכשולים, עם המשכה של "מלחמת הנרטיבים" סביב המלחמה עם ישראל והגרעין.
נושא בולט הוא הלחץ על חופש העיתונות. סגירת בניין איגוד העיתונאים בטהראן על ידי העירייה תוארה כ"פוליטית לחלוטין" על ידי יו"ר האיגוד, אכבר מונתג'בי, שטען כי זו ניסיון להחליש עיתונות עצמאית ולקדם "עיתונאים מנוהלים". עיתונאים באיראן סובלים מקשיים כלכליים, חוסר ביטוח ודיור, עם כ-30,000 עיתונאים בטהראן ללא כיסוי ביטוחי. זאת לצד דיווחים על הוצאה להורג פומבית, הפיכת קברי מתנגדים לחניון והמשך מעצרים.
משבר המים: איום קיומי על טהראן – שחיתות, יובש ומחאות גוברות
משבר המים באיראן הגיע לשיא חדש, עם אזהרות חמורות מהנשיא פזשכיאן כי "לא יהיה מים במאגרים עד ספטמבר או אוקטובר" ללא צמצום צריכה. טהראן ניצבת על סף "יום אפס" – יום שבו הברזים יתייבשו, מה שיוביל לקריסה תשתיתית ואנושית. נתונים עדכניים מצביעים על ירידה של 45% במשקעים לעומת הממוצע הרב-שנתי, כאשר מאגרי טהראן עומדים על 13% קיבולת בלבד; סכר לאר, למשל, מלא ב-1% בלבד. האקוויפרים מידלדלים בקצב של 5 מיליארד מטרים מעוקבים בשנה, מה שגורם לשקיעת קרקע של עד 25 ס"מ בשנה בטהראן.
הגורמים כוללים שינויי אקלים, שימוש יתר ושחיתות – "מאפיית המים" של קבלנים וגורמי IRGC שמסיטים פרויקטים כמו סכרים ותעלות למטרות פוליטיות ומסחריות, תוך התעלמות מאיזון סביבתי. התייבשות אגם אורמיה מסמלת כישלון ניהולי, עם שחיתות מוסדית שהופכת את הטבע לסחורה פוליטית.
המצוקה מעוררת מחאות: בערים כמו מרבדשט וקהילות שוליים, תושבים חוסמים דרכים ודורשים פתרונות. השלטון מנסה להעביר אחריות לציבור דרך "שיתוף פעולה תרבותי", אך מבקרים רואים בכך הסטת ביקורת מכשלי ניהול. הנשיא לעג להצעת סיוע מראש ממשלת ישראל נתניהו, בטענה שהיא מסווה פגיעה בפלסטינים. מאמר ביקורתי של ניק קוסר קורא לפתרונות בר-קיימא במקום "הנדסה כבדה" שגורמת נזק אקולוגי.
כלכלה במאבק: עליות בנפט לצד משברי דיור, אנרגיה ומחסור בעובדים
הכלכלה האיראנית מראה סימנים מעורבים. ייצור הנפט עלה ב-200,000 חביות ליום ביולי, ל-3.27 מיליון חביות, על פי ה-IEA. עם זאת, משברי הדיור (חוב של 680 מיליון דולר בבנק הדיור), אנרגיה (הפסקת ייבוא סולר) ותעסוקה (מחסור בפועלים בעקבות גירוש 1.8 מיליון אפגנים) מעיקים.
צעדים כמו איחוד שער חליפין (מותנה ביציבות מט"ח), ביטול חסמים ברכישת רכב והסבת רכבים לגז טבעי חינם נועדו להקל על הציבור. ביטול סובסידיות לעשירונים עליונים צפוי להשפיע על 18 מיליון איש עד סוף השנה.
אתגרים חברתיים ותרבותיים: גירושים, הלם תרבותי ופריצות דרך אמנותיות
אתגרים חברתיים כוללים עלייה בגירושים בקרב מבוגרים, "גירושים פיקטיביים" לקבלת קצבאות, והלם תרבותי של נשים אפגניות שחוזרות מטהראן. בתרבות, מותו של האמן מחמוד פרשצ'יאן זכה לקינת המנהיג העליון, בעוד תרגומים כמו מכתבי קפקא וגילויים ארכיאולוגיים (כפר דייגים בן 6,000 שנה) מדגישים את המורשת.
