ב-30 באוגוסט התנקשה ישראל בחייו של חד'יפה סמיר עבדאללה אל-כחלות, דובר הזרוע הצבאית של חמאס, הידוע בכינוי "אבו עוביידה", באמצעות תקיפה אווירית על דירה שבה הסתתר בשכונת רימאל בעיר עזה. בתוך שעות אישרה ישראל את מותו על סמך מקורות מודיעין מהימנים ואף פרסמה הודעה רשמית.
עם זאת, עד היום חמאס שומר על שתיקה ומסרב לאשר או להכחיש את מותו של אבו עוביידה, מה שמעלה שאלות לגבי השיקולים והמניעים שעמדו מאחורי עמדת הארגון. חד'יפה אל-כחלות אימץ את שם הקוד "אבו עוביידה" על שם אבו עוביידה אבן אל-ג'ראח, אחד מעשרת חבריו של הנביא מוחמד, המכונה גם "מגן האומה".
במהלך השנים השתמשו גם בכירי אלקאעדה בשם זה, ביניהם אבו עבידה אלבנשירי ואבו עוביידה אלמצרי.
דובר חמאס היה במקור מהעיירה נאליא שברצועת עזה, בעוד שבית משפחתו היה במחנה הפליטים ג'באליא. הוא בעל תואר שני מהאוניברסיטה האסלאמית בעזה, שם כתב תזה שכותרתה "ארץ הקודש בין היהדות, הנצרות והאסלאם".
הוא הציג את עצמו לראשונה לתקשורת הפלסטינית ב-2002 כמפקד שטח בזרוע הצבאית של חמאס. הוא ערך מסיבות עיתונאים כשהוא רעול פנים, מחקה את עימאד עקל, שחוסל על ידי ישראל ב-1993 ונודע כמי שהופיע בתקשורת כשראשו עטוף בכאפייה אדומה.
לאחר נסיגת ישראל מעזה ב-2005, מונה כחלות רשמית לדובר הזרוע הצבאית של חמאס.
"אבו עוביידה", שהופיע באופן קבוע בהודעות וידאו שהוקלטו מראש כשפניו מכוסות, הצליח לכפות את נוכחותו לא רק בתקשורת הערבית והזרה, אלא גם בכלי תקשורת ישראליים. הוא היה מתחיל את דבריו בפסוקי קוראן ומסיים בהבטחות לניצחון. הוא הפך לאייקון של הזרוע הצבאית של חמאס, הן בקרב הפלסטינים והן בקרב תומכי חמאס ברחבי העולם. שמו הושמע לעתים קרובות במהלך עצרות בירושלים ובגדה המערבית, לצד שמו של מוחמד דף.
הוא היה מקורב מאוד למנהיגי חמאס יחיא ומוחמד סינוואר, שהעריכו את כישוריו. צה"ל ניסה להתנקש בחייו מספר פעמים, וביתו הופצץ ב-2008, 2012, 2014 ושוב במהלך המלחמה הנוכחית. אבו עוביידה זכה לפופולריות רבה ולבולטות תקשורתית בעזה במהלך מבצע צוק איתן, כאשר הכריז על חטיפתו של החייל אורון שאול.
בתחילה הוא השתמש בטוויטר ובפייסבוק, אך לאחר סגירת חשבונותיו עבר לטלגרם ולערוץ אלאקצא של חמאס. אבו עוביידה הקדים לעתים קרובות את דובר צה"ל בהכרזותיו וסיפק מידע חשוב לתקשורת על קרבות ובני ערובה ישראלים. עם זאת, מאז תחילת המבצע הקרקעי של צה"ל בעזה, המסרים שלו התמלאו יותר ויותר בשקרים ובספינים מניפולטיביים שנועדו להציג את חמאס כמי שמסב אבידות כבדות לצה"ל.
למרות שאבו עוביידה ניסה להסתיר את זהותו, ישראל חשפה את שמו המלא לפני זמן רב. במהלך המלחמה הנוכחית נמשכה ההסלמה: דובר צה"ל בשפה הערבית, אביחי אדרעי, פרסם הודעה עם תמונתו הגלויה של אבו עוביידה, שבה חשף את זהותו האמיתית כחודייפה כחלות, וכינה אותו "שקרן ופחדן". הזרוע הצבאית של חמאס התעלמה לחלוטין מההצהרה.
החשיפה הרשמית של שמו ופניו של אבו עוביידה על ידי צה"ל והשב"כ הייתה חלק מהלוחמה הפסיכולוגית של ישראל, שנועדה להעביר מסר מרתיע להנהגה הצבאית של חמאס בעזה: סופם קרב, והם יחוסלו על ידי צה"ל.
תועמלן מבריק ואמן בלוחמה פסיכולוגית
בכירים במערכת הביטחון מתארים את חיסולו של אבו עוביידה כהצלחה מבצעית ומודיעינית גדולה, שגרמה לבלבול ולמבוכה בהנהגת חמאס. הוא לא היה רק דובר – הוא היה ראש מנגנון ההסברה והלוחמה הפסיכולוגית של חמאס במשך שנים רבות.
לכן חיסולו משמעותי ביותר במאבק של ישראל במכונת הדיסאינפורמציה של חמאס. לדבריהם פיקח אבו עבידה על מערך תעמולה מסיבי של כ-1,500 פעילים, שנבנה בהדרגה לאורך השנים.
נציגיו שובצו בגדודים ובגדודים של חמאס, והפעילו צלמי שטח, עורכי וידאו ודוברים דוברי עברית שעקבו אחר התקשורת הישראלית. לוחמי חמאס שביצעו פיגועים נגד חיילי צה"ל בעזה צוידו במצלמות GoPro, ששידרו בזמן אמת לחדר ההסברה של חמאס, שם הפכו לסרטוני תעמולה.
אבו עוביידה פיקח באופן אישי על הרשת הזו והיה אחראי גם על הפקת סרטוני בני ערובה ועריכת "טקסי שחרור" לשבויים ישראלים – עד שישראל וארה"ב לחצו על חמאס להפסיק את הנוהג. לדברי גורמי ביטחון, צה"ל הרג עד כה כ-200 אנשי מערך התעמולה של חמאס. עם זאת, רוב המערכת עדיין פעילה.
חמאס עדיין לא מינה יורש לאבו עוביידה, ובמערכת הביטחון מעריכים כי מנגנון ההסברה של חמאס ספג מכה קשה, מה שמקשה עליו למצוא מחליף שיוכל למלא את תפקידו.
מדוע חמאס שותק?
לעת עתה, חמאס לא אישר או הכחיש את ההתנקשות באבו עוביידה. הציבור הפלסטיני מאמין ברובו לגרסה הישראלית ותוהה האם השתיקה משקפת טקטיקה תקשורתית או דילמה פנימית בהנהגת חמאס.
בכירים במערכת הביטחון הישראלית מציינים כי שתיקה כזו אינה חדשה – חמאס נוהג לעכב את הצהרותיו בעקבות חיסולים ישראליים ממוקדים, מה שמעלה תהיות האם הדבר נובע מניסיונות לאמת את המידע או מאסטרטגיה מכוונת של עמימות.
ב-31 באוגוסט אמר הפרשן אבראהים אל-מדהון, המזוהה עם חמאס, בראיון לרשת סקיי ניוז ערביה: "ראשית, עלינו להשיג מידע אמיתי ולאמת אותו. זו לא מלחמה רגילה, ומערכת התקשורת שונה. אני מאמין שחמאס דוחה את ההודעה על מותו לשלב מאוחר יותר. העדיפות כעת היא לנהל את המאבק, לא התקשורת".
גורמי ביטחון אומרים כי חמאס בהלם ומבקש לייצר אשליה שניסיון ההתנקשות הישראלי נכשל, וכי אבו עוביידה שרד – ובכך לשמר את המיתוס של גיבור בלתי מנוצח שנמלט שוב ושוב מניסיונות ההתנקשות הישראליים.
בכך מבקש חמאס לחזק את הנרטיב שלו לפיו המודיעין הישראלי אינו כשיר וכי למרות עליונותה הטכנולוגית של ישראל, גם לאחר שנתיים של לחימה אינטנסיבית בעזה, הוא לא הצליח לחסל את אבו עבידה או להביס את חמאס.
עיתוי חיסולו של אבו עוביידה הוא משמעותי – רגע לפני הכיבוש המתוכנן של העיר עזה, המעוז החשוב ביותר של חמאס ברצועה. חיסולו מהווה מכה מוראלית ומבצעית לחמאס וצפוי להשפיע עמוקות על פעילות ההסברה שלה.
