התראות

טהראן על סף פינוי: איראן מתייבשת, והממשלה מאבדת שליטה

ברשתות באיראן נשמעות קריאות לשינוי חברתי ורוחני בעידן הבינה המלאכותית. השיח הציבורי באיראן ניצב בין אזהרות מפינוי הבירה למשבר מים חסר תקדים
שיתוף
שער העיתון Shargh הבוקר (9 בנובמבר 2025): "עיניים אל השמים. כאשר האקלים הופך לקורבן של הפוליטיקה".
שער העיתון Shargh הבוקר (9 בנובמבר 2025): "עיניים אל השמים. כאשר האקלים הופך לקורבן של הפוליטיקה".

תוכן העניינים

תקציר

השיח הציבורי באיראן משקף מציאות רב חזיתית: משבר אקולוגי המאיים על הבירה טהראן, סערה פוליטית וכלכלית פנימית, מתקפה תקשורתית על ישראל והמערב, ולצידן עיסוק תרבותי-פילוסופי בשאלת הזהות בעידן הדיגיטלי. ניתוח התקשורת האיראנית מלמד על עומק המשבר הממשלתי, החרדה מהשפעות הגלובליזציה, ועל קריאות לשינוי חברתי, רוחני וטכנולוגי מהותי.

בעוד העולם עוקב אחר עימותיה הבינלאומיים של איראן, בתוך גבולות המדינה מתחולל משבר מסוג אחר. בצורת מתמשכת, ניהול כושל של משאבי טבע והתחממות אזורית חסרת תקדים דוחקים את איראן אל סף משבר סביבתי-קיומי. מה שהחל כבעיה אקלימית מתגלה עתה כאתגר פוליטי וחברתי מאיים: מחסור במים, תשתיות קורסות ואובדן אמון ציבורי הולכים ומשלבים כוחות לכדי סדק עמוק בלגיטימיות השלטון.

דסק איראן של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מסכם את היממה האחרונה, כפי שמדווחים ברשתות החברתיות ובעיתונות האיראנית.

משבר המים והשלכותיו הפוליטיות

במוקד השיח הפנימי באיראן עומד משבר המים. הדיווחים מתארים "בצורת חסרת תקדים", כאשר מאגרי הסכרים המספקים מים לטהראן ולאלבורז הגיעו ל-"פחות מ-11% מכושרם". הנשיא מסעוד פזשכיאן הזהיר כי "אם עד חודש אזאר (נובמבר-דצמבר) בטהראן לא ירד גשם, נהיה חייבים לקצוב את המים, ואם גם אז לא ירד, עלינו לפנות את טהראן". הצהרה זו, שתפסה כותרות, עוררה ביקורת בקרב מומחים שטענו כי "פינוי הבירה אינה הצהרה מקצועית".

בפועל, הקיצוב כבר החל, ושר האנרגיה, עבאס עלי אבאדי, הזהיר מפני הורדת לחץ המים "עד כדי אפס בכמה לילות". במחוז ח’וראסטאן הדרומית דווח כי רק "13% ממקורות המים הכוללים ניתנים לשימוש".

למשבר זה נוספו ויכוחים דתיים־פוליטיים חריפים. חבר המפלגה השמרנית-קיצונית "פיידארי", כאמראן ע'צ׳נפרי, האשים את הממשלה כי "השורש לכמויות המשקעים הנמוכות טמון בחטאים שלכם!", בעוד שמומחים מצביעים על ניהול לקוי של מקורות המים לאורך עשורים. כך נוצר שילוב בין פחד חברתי לבין ניצול פוליטי של אסון סביבתי.

שינוי עולמי, ישראל והמערב בעיני טהראן

התקשורת האיראנית מציגה את המתרחש במערב כסימן ל"רנסנס חברתי פוליטי" המעיד על דעיכת ההשפעה הציונית בארצות הברית. בחירתו של זאהרן ממדאני, מוסלמי שיעי, לראשות עיריית ניו יורק, המתוארת כ"מעוז ההשפעה של הציונים והנאו-שמרנים", נתפסת בטהראן כ"כישלון גדול עבור הרפובליקנים". ממדאני הצהיר כי יתמוך ב"מעצרו של נתניהו אם יגיע לניו יורק", וסקרים באיראן מצוטטים כעדות לשינוי דעת הקהל בארה"ב: "59% מהאמריקאים מחזיקים כיום בדעה שלילית על ממשלת ישראל".

במקביל, התקשורת האיראנית מפרסמת דיווחים נרחבים על "עינויים והכאה של אסירים פלסטינים" במתקן סודי  ליד רמלה, המתואר כ"סמל לחוסר החוקיות המאורגן והאכזריות הממוקדת". לטענת מקורות איראניים, מדובר בכלא תת-קרקעי שנפתח מחדש בהוראת השר איתמר בן גביר, ובו אסירים מוחזקים "למשך חודשים מתחת לאדמה, ללא אור יום".

בזירה הצפונית, דיווחים מציינים כי ישראל מגבירה את התקפותיה בדרום לבנון כדי "להגביר את הלחץ על ממשלת לבנון לצורך פירוק הנשק של חזבאללה". בתגובה, הארגון הודיע כי "אם ישראל תפתח מלחמה חדשה, 7,500 הטילים המדויקים של חזבאללה לא יישארו במחסן".

איראן עצמה דחתה בתוקף האשמות על "ניסיון התנקשות במקסיקו", אותן הגדירה כ"עלילה ישנה וחלודה" שנועדה "לתדלק את הטרור האיראנופובי". סגן שר החוץ לשעבר אמיר סעיד אירוואני האשים את ארה"ב ובעלות בריתה ב"פשעי תוקפנות", וטען כי "אם אמריקה, אנגליה, צרפת וגרמניה לא היו נכנסות לפעולה, ענייני ישראל היו גמורים".

אתגרי הממשל והכלכלה

בזירה הפנימית, הנשיא פזשכיאן מנסה לקדם תוכנית ל"צמצום גודל הממשלה", אך נתקל בביקורת ציבורית על התנהלות כלכלית רופפת. סוגיית הסובסידיות, ובעיקר סבסוד הבנזין, הפכה לנושא בוער: הממשלה "קונה בנזין במחיר דולר חופשי ומוכרת אותו מסובסד לציבור", מה שנטען כ"בגידה ברורה". עם זאת, דובר הממשלה הכחיש כוונה לבטל את "הסבסוד במטבע חוץ" למוצרי יסוד.

סגן הנשיא הראשון, מוחמד רזא ערף, התייחס למבנה הממשלתי וציין כי "הישיבה הממשלתית אינה מקום לדיון מקצועי אלא לרעיונות כלליים". לדבריו, הממשלה "אין לה זכות לעשות משהו בניגוד לרצון העם".

הכרייה הדיגיטלית ומשבר האנרגיה

על רקע המחסור במים, איראן מתמודדת גם עם עומס חשמלי חריג בשל כרייה בלתי חוקית של מטבעות דיגיטליים. לפי הדיווחים, "13 מיליון איראנים כורים מטבעות דיגיטליים באופן לא חוקי", וכל כורה צורך חשמל בכמות חודשית "שווה ערך לכ-10 יחידות דיור". הצריכה הרציפה "פוגעת ברשת העברת החשמל" ומגבירה את הקריסה התשתיתית. תופעה זו נתפסת כהיבט נוסף של כלכלה מקבילה, החומקת ממדיניות ממשלתית רשמית ומחלישה את יציבות המשאבים של המדינה.

אלה רוזנברג, מומחית לכלכלת איראן במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה: ״כלכלה מקבילה זו אינה תחת המערכת הרגולטורית האיראנית, אבל כריית מטבעות דיגיטליים נופלת נקודתית תחת רגולציה מחמירה הכוללת רשיון ספציפי ואגרות חשמל גבוהות. יתרה מזאת, ייבוא חלקים עבור חוות הכרייה נופל בחלקו תחת חומרים דו שימושיים ומצב זה מייקר משמעותית את עלות הכרייה ומעיד על מדוע ישנה פעילות רבה ללא רשיון״.

מהפכת הידע וצנזורה

נושא בשיח התרבותי הוא הקריאה להסרת הצנזורה מ-YouTube, המתואר כ"האוניברסיטה הגלובלית הגדולה ביותר". אנליסטים מזהירים כי הסינון יוצר "אנאלפביתיות קוגניטיבית, שטחיות ופער דיגיטלי", ומונע מהצעירים האיראנים להתחרות "בעידן הבינה המלאכותית". הסינון גם מאלץ משתמשים להתקין תוכנות לא מאובטחות, ובכך פוגע ב"יצירתיות של הצעירים האיראנים בעידן הבינה המלאכותית".

כך מתגלה איראן של סוף 2025, חברה המתמודדת בו-זמנית עם בצורת פיזית, בצורת רעיונית ולחצים בינלאומיים, המחפשת כיוון חדש בין מסורת, זהות וטכנולוגיה.

שאלות נפוצות
למה משבר המים באיראן הפך לנושא בוער כל כך?מאגרי המים בטהראן ירדו מתחת ל־11% מהקיבולת, והנשיא הזהיר מפני פינוי אפשרי של הבירה – מה שעורר בהלה ציבורית וביקורת חריפה על תפקוד הממשלה.
איך איראן מתייחסת למערב ולישראל בשיח הנוכחי?התקשורת האיראנית רואה במתרחש בארה"ב וברחבי העולם סימנים לשקיעת ההשפעה הישראלית, ומנפחת דיווחים על "פשעי ישראל" כדי לגבש תודעה אנטי־מערבית.
מה מצבו של הממשל האיראני בזירה הפנימית?הממשלה מתמודדת עם ביקורת על מדיניות כלכלית כושלת, במיוחד סביב סבסוד הדלק, כשבכירים מודים שהישיבות אינן מקצועיות ושאין לממשלה מנדט לפעול "נגד רצון העם".
למה נושא הכרייה הדיגיטלית הפך למשבר אנרגיה?משום שכ־13 מיליון איראנים כורים מטבעות דיגיטליים באופן לא חוקי, צורכים חשמל בהיקפים עצומים, ופוגעים ברשת החשמל הארצית – ביטוי לכלכלה מקבילה שמחלישה את המדינה.
איך השיח על חופש מידע ובינה מלאכותית מעצב את החברה האיראנית?צעירים ואינטלקטואלים באיראן רואים בצנזורה ובחסימת יוטיוב מחסום מפחיד בפני התפתחות אינטלקטואלית ודיגיטלית, ודורשים פתיחות שתאפשר השתלבות בעידן ה-AI.
שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חמאס מנסה לחזור לשלטון – וישראל חייבת לגבש מפת דרכים חדשה לעזה

עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח"ע במוסד וכיום חוקר ב-JCFA, מזהיר כי חמאס מנצל את הפסקת האש כדי להשיב לעצמו שליטה בעזה, ולחזור להיות "שחקן מרכזי ביום שאחרי". לדבריו, "חמאס מינה שלושה מושלים חדשים בעזה, מגייס לוחמים ומחזיר את כוחותיו לרחובות. הם בונים מחדש את מנגנוני השליטה והאכיפה שלהם תוך כדי ההפוגה".

עילם מתאר מציאות שבה ישראל חייבת להוביל מהלך אסטרטגי חדש מול וושינגטון כדי למנוע את קריסת היציבות: "אנחנו צריכים לשבת במיוחד עם האמריקנים וליצור תוכנית קוהרנטית וחזקה ומפת דרכים למה שיקרה עם עזה בהקדם האפשרי". לדבריו, האשליה שחמאס יסכים להתפרק מנשקו ללא מסגרת ביטחונית ברורה היא מסוכנת: "זהו ארגון טרור עם מבנה צבאי ופוליטי שמנסה לשמר את עצמו מאחורי מסכה אזרחית. חמאס לא יוותר על נשקו אלא אם יקבל מדינה – וזה בדיוק הקו האדום של ישראל".

עילם מזהיר כי בהיעדר מדיניות עקבית וברורה, עזה עלולה להידרדר שוב למלחמה ממושכת: "אם לא תהיה הכרעה ברורה או מפת דרכים, חמאס יחזור לשלוט, והסטטוס קוו פשוט ימשיך להתפוצץ מחדש כל כמה חודשים".

2:02pm
המרכז הירושלמי
ד״ר דן דייקר: "ביקורי הבכירים בישראל זו לא תמיכה אמריקאית, זו שליטה"

ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי מה שהתחיל כתמיכה אמריקאית הופך כעת להשתלטות ושליטה אמריקאית באדמה של מדינת ישראל. "אנחנו רואים היום מפקדה אזרחית-צבאית אמריקאית בדרום ישראל, שמנהלת את השטח הלכה למעשה. זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה שבה הדוקטרינה הבסיסית – שישראל תגן על עצמה בכוחות עצמה – נמצאת בסכנה".

לדבריו, הלחץ של וושינגטון מתואם עם השותפים הערבים במטרה להניע את תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, שמטרתה האמיתית, לדבריו, היא "לכפות על ישראל תהליך שיוביל בסופו להקמת מדינה פלסטינית, החל מעזה".

"אנחנו לא מדינת חסות של ארצות הברית ולא המדינה ה-51," הבהיר. "צריך לדעת לחבק את בעלת הברית שלנו, אבל לא לאפשר לה להחזיק אותנו. רק צה״ל יכול לפרק את חמאס – לא שום כוח בינלאומי, ערבי או אמריקאי".

2:01pm
המרכז הירושלמי
מצרים נגד ישראל – כדי לרצות את קטאר וחמאס?

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהירה מהטון האגרסיבי של קהיר כלפי ישראל. לדבריה, "ההצהרות הריקות והברברנות שיוצאות ממצרים בשבועות האחרונים מטרידות לא רק את הישראלים אלא גם מצרים כמוני, שלא רוצים לראות את מדינתנו מדרדרת למלחמה עם ישראל – לא בגלל עימות ישיר, אלא כדי לרצות את קטאר או את חמאס ותומכיו. זה לא הגיוני".

לדבריה, נקודת השיא הייתה בפסגת דוחה, כשנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כינה את ישראל "אויב". זיאדה מדגישה כי "אפילו אמיר קטאר, שעמד על הבמה באותה פסגה, לא השתמש במילה הזאת. זה היה הלם אדיר לשמוע את זה דווקא מקהיר". עם זאת, היא מציינת כי בעקבות התגובות הקשות נראה שמצרים מנסה כעת לסגת לאחור ולהבהיר כי היא רק מגינה על גבולותיה. אך זיאדה מוסיפה אזהרה ברורה: "אל תקחו את זה ברצינות. מה שאנחנו רואים בתקשורת המצרית ובדברי בכירים עדיין מטריד מאוד".

זיאדה מסכמת כי שלום ישראל-מצרים עומד בפני אתגר חמור: "שמענו את א-סיסי מאשים את ישראל ברצח עם ובטיהור אתני, ואת המודיעין המצרי מאיים במלחמה אם פליטים מעזה ינהרו לסיני. כל זה מנוגד לאינטרס המצרי בראש ובראשונה. השלום בין ישראל למצרים נראה היום שברירי יותר מאי פעם".

11:16am
המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm

Close