התקיפה הישראלית במתקני הגרעין של איראן ב-12 ביוני 2025 ממשיכה להעסיק את השיח המדיני והתקשורתי באיראן. לפי דיווחים עדכניים מהבוקר (ב') בעיתונות האיראנית, ובפרט ביומון "ארמאן ראואבט עומומי", האירוע מוגדר כ"הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי ופגיעה עמוקה בריבונותה של איראן". נזקים ואבדות בנפש שנגרמו במהלך התקיפה מתוארים באופן בולט בעיתונות המקומית.
"מלחמת 12 הימים" שפרצה בעקבות התקיפה, הביאה לכך שאיראן הקפיאה את סבב השיחות השישי על תכנית הגרעין, אשר אמור היה להתקיים באיסטנבול. איראן מציבה כעת דרישה חדשה: ערבויות ביטחוניות פומביות מצד ארה"ב והאיחוד האירופי כתנאי לחידוש המשא ומתן. עיתון "סובח אמרוז" אף מדגיש שאם לא יתקבלו ערבויות אלה, איראן מאיימת להגביר משמעותית את העשרת האורניום.
העיתון "שרק" מציין כי התקיפה יצרה גל חסר תקדים של סולידריות לאומית, כאשר אפילו מתנגדי המשטר התגייסו להגנת המולדת. במקביל, בכירי ביטחון איראניים סבורים כי התגובה האיראנית לישראל במהלך האירועים שינתה את "כללי המשחק" וגרמה להנהגה בישראל להימנע מעימות נוסף בתקופה הקרובה. המשטר האיראני, מנצל את ההזדמנות לגיוס תמיכה בינלאומית כנגד פעולות צבאיות נוספות מצד ישראל, תוך ניסיון לנצל את הביקורת העולמית סביב המשבר בעזה.
משבר המים באיראן מתעצם: מחאות ציבוריות והבטחות ממשלתיות
במקביל, איראן מתמודדת עם משבר מים חמור שהולך ומחריף בקיץ 2025. הנשיא האיראני מודה כי "המשבר קשה מכפי שחשבנו ואם לא נפעל עכשיו, אין פתרונות עתידיים". המשבר הוביל להתארגנויות אזרחיות רבות, הפגנות בערים שונות, ובעיקר בערים כמו טהראן ותבריז. דיווחים רבים על מחאות הוסרו במהירות מהרשתות החברתיות, מה שמעיד על צעדי צנזורה ממשלתיים מוגברים.
השלטון בטהראן מבטיח לתושבים "אספקה רציפה של מוצרים חיוניים" עד סוף השנה, בניסיון להרגיע את דעת הקהל. הוא גם מדגיש הישגים בתחום הבריאות, כגון הכרזה על חיסול מלא של החצבת והאדמת עד סוף שנת 2023, כהוכחה לעמידות המדינה בפני לחצים כלכליים וסנקציות בינלאומיות.
אי-יציבות כלכלית ומשבר בענף הבנייה
במקביל למשבר המים, איראן מתמודדת עם אי-יציבות כלכלית חריפה ומשבר מתמשך בענף הבנייה. התאחדות הקבלנים באספהאן דורשת מהממשלה להסיר חסמים רגולטוריים וטוענת כי ללא שינויים משמעותיים לא ניתן יהיה להמשיך בפרויקטים קיימים. משבר הנדל"ן הפך לזירה נוספת למאבקים פוליטיים פנימיים.
אבטחת מידע וצנזורה מוגברת ברשת
חששות נוספים באיראן עוסקים בתחום אבטחת המידע והגברת הצנזורה על הרשתות החברתיות. העיתון "אזרבייג'ן" מזהיר כי אפליקציית וואטסאפ מנוצלת על ידי "המשטר הציוני" לאיסוף מודיעין על אזרחים איראניים. נושא זה מחזק את התמיכה בחוק החדש בנושא אבטחת המידע, העלול לצמצם עוד יותר את חופש הביטוי במדינה.
***
שאלות ותשובות (FAQ)
- מדוע איראן דורשת ערבויות ביטחוניות מארה"ב ומהאיחוד האירופי?
בעקבות התקיפה הישראלית ביוני 2025 במתקני הגרעין שלה, איראן מתנה את המשך שיחות הגרעין בקבלת ערבויות בינלאומיות מפני התקפות עתידיות. - כיצד התקיפה הישראלית משפיעה על מדיניות הגרעין של איראן?
התקיפה גרמה להקפאת שיחות הגרעין ואיראן מאיימת להגביר משמעותית את העשרת האורניום ללא ערבויות ביטחוניות מספקות. - מהן הסיבות המרכזיות למשבר המים באיראן?
הסיבות המרכזיות למשבר הן ניהול לקוי של משאבי מים, תשתיות מוזנחות והחרפת הבצורת, המציבות את איראן על סף משבר אזרחי חמור. - כיצד המשטר האיראני מגיב למשבר המים ולמחאות הציבוריות?
המשטר מבטיח לספק מוצרים חיוניים ומנסה להרגיע את הציבור, אך המחאות והביקורת הציבורית ממשיכות להתרחב, בעוד מנגנוני הצנזורה מגבירים את פעילותם.
מקורות מידע
- העיתון ארמאן ראואבט עומומי (Arman Ravabet Omoomi)
- העיתון סובח אמרוז (Sobhe Emrooz)
- העיתון שרק (Shargh), https://www.sharghdaily.com/en
- העיתון "אזרבייג'ן" (Azarbaydgan)
- העיתון רוידאד-אמרוז (Ruydad Emrooz)
- העיתון אספהאן אמרוז (Esfahan Emrooz)
- סוכנויות ידיעות איראניות מובילות (Tasnim, IRNA, Mehr, Fars)
- דיווחים ברשתות חברתיות
