עבור לתוכן העמוד
Menu

התאבדות אסטרטגית? האייתוללה חמינאי שוב מתכונן למלחמה

אישיותו של עלי חמינאי היא גורם משמעותי שמונע שינוי מדיניות מהותי באיראן • הוא נחוש לנקום בישראל ובארה"ב ולהשיב לאיראן את כבודה הלאומי שנפגע

בעוד ישראל נערכת למנוע מאיראן לשקם את תשתיות פרוייקט הגרעין והטילים שלה ולשמר את הפסקת האש בזירה הלבנונית, בטהראן נשמעים קולות לוחמניים שמצביעים על כוונה להסלים מחדש. המשטר האיראני, בראשות עלי חמינאי, על אף ההלם שספג מהתקיפות הישראליות האחרונות, מפגין עמידות ונחישות אידיאולוגית, ומבהיר: המערכה רחוקה מלהסתיים.

שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, הבהיר ב-26 ביוני: "יש להבהיר לישות הציונית שאיראן איננה לבנון, וכל תקיפה עליה תיענה בתגובה מיידית". ההצהרה הזו נועדה לשדר עוצמה, אך היא גם מסגירה את עומק הפחד האיראני מהחדירה המודיעינית העמוקה של ישראל שהוכיחה יכולות בלתי צפויות בעומק שטח הרפובליקה האסלאמית.

בכירי משמרות המהפכה, שממשיכים לאבד כוח אדם ותשתיות, קוראים להיערכות מחודשת. הגנרל איברהים ג'בארי, לשעבר יועצו של חוסיין סלאמי שחוסל בתחילת המלחמה, הכריז: "הבסנו את השטן הגדול וסוכנו הציוני, אך אין זה הזמן לעצור. עלינו להשאיר את המגף שלנו על צווארו של נתניהו עד שייחנק."

המסר הזה נשען על רוחו הקשוחה של המנהיג העליון עלי ח'מינאי, שממשיך להכתיב את הקו האסטרטגי של איראן. לאורך שנות כהונתו הוא דגל בתגובה תקיפה לכל פגיעה באיראן או בשלוחותיה – גם אם הדבר כרוך במחירים גבוהים. גם לאחר סבב הלחימה האחרון, שבו ספגה איראן נזקים כבדים – לרבות חיסולים ופגיעות בתשתיות קריטיות, ח'מינאי לא נרתע. "המשטר הציוני פתח את ידו המלוכלכת והמדממת לפשע על אדמתנו האהובה", אמר לאחר הפסקת האש, "ועליו לצפות לעונש חמור".

גורמי ביטחון ומודיעין במערב מזהירים: ההתעקשות האיראנית אינה מקרית. ח'מינאי אינו פועל רק מתוך שיקול פוליטי, אלא מתוך אמונה עמוקה בשליחות דתית. הוא רואה את עצמו כ"מגן האומה והדת", ונחוש לשמור על איראן כמעוז השיעה עד בואו של האימאם הנסתר. הוא מקפיד על שמרנות פוליטית פנימית, שימוש באיומים והסלמה ככלי לשליטה, ושולל כל פשרה אידיאולוגית או גמישות מדינית.

לדברי מקורות במערב, ח'מינאי ממשיך לראות במאבק נגד ישראל ושלוחותיה חלק ממהלך גאולי כולל. האיום הגרעיני, מערך הטילים, וההתפשטות האזורית, הם בעיניו כלים לקידום חזון דתי ואסטרטגי ארוך טווח. מבחינתו, הפסקת האש הנוכחית אינה סוף, אלא הזדמנות להתארגנות מחודשת, לאיסוף משאבים, ולהנחתת המכה הבאה.

גם כשהמשטר מדמם, האיש שמאחוריו בשלהי חייו לא נסוג. להפך. הוא ממצב את עצמו כשליח אלוהי שנועד לשרוד, להגיב, ולבסוף, לנצח.