הפתרון לאיום של החות'ים הוא הקמת קואליציה בינלאומית רחבה | הטיל שפגע השבוע בנמל התעופה בן-גוריון לא היה רק עוד כותרת דרמטית – אלא מסר ברור, חד ומחושב מהחות’ים בתימן, וקריאת השקמה מאוחרת לכל מי שעדיין משלה את עצמו שמדובר בעימות מקומי בלבד. כצפוי, ישראל תגיב בתקיפה אווירית – כי זה מה שהיא עושה: מפציצה מטרה, נוקמת לרגע, וממשיכה הלאה. אבל בואו לא נשלה את עצמנו. תגמולים הדדיים, מדויקים ככל שיהיו, לא עוצרים את הטיל הבא. הם אולי מספקים כותרות, אבל לא מביאים ניצחון. מה שנחוץ עכשיו זה לא עוד פיצוץ סמלי – אלא אסטרטגיה אמיתית שתעקור את שלטון החות'ים מהשורש.
מי הם החות'ים ולמה הם כל כך חזקים?
החות'ים, או בשמם הרשמי "אנצאר אללה", התחילו את דרכם בשנות ה-90 כתנועה שיעית זיידית מחודשת מצפון תימן. עשרות שנות הזנחה ושוליות הפכו אותם לתנועה צבאית. ב-2014 הם כבשו את הבירה צנעא והפילו את הממשלה התימנית המוכרת והלגיטימית בזירה הבינלאומית – ומאז הפכו לשליטים בפועל של צפון תימן.
למרות שהם מייצגים כ-35% בלבד מהאוכלוסייה, הם שולטים על חלקים עצומים במדינה בזכות בריתות שבטיות, קנאות דתית, ושליטה טוטליטרית במוסדות. הם מטילים מסים, שולטים במחסומים, מרוויחים מנמלים ושווקים שחורים – ואף מסייעים לעצמם מהסיוע ההומניטרי. והכי חשוב – איראן מחמשת אותם בטילים, רחפנים ומודיעין – מה שהפך אותם לכוח פרוקסי המסוגל לשגר טילים עד סף תל אביב.
עימות מקומי – עם השלכות עולמיות
מה שהתחיל כמלחמת אזרחים הפך לנקודת רתיחה גיאופוליטית. החות'ים תוקפים אוניות בים סוף ובמיצר באב אל-מנדב – מעבר סחר שדרכו עובר כ-15% מהמסחר העולמי. חברות נפט ואוניות סוחר נאלצו לשנות מסלולים, מה שהוביל לעליית מחירי אנרגיה וביטוח ימי. לא מדובר בפעולות מקריות – אלא במהלך אסטרטגי שנועד לשרת את איראן ולהקרין כוח.
המכות האחרונות לישראל, כולל זו על בן-גוריון, הן חלק מהניסיון של החות'ים להציג עצמם כמובילי "ציר ההתנגדות" מול המערב וישראל – ולשחק על לוח השפעה שגדול עליהם בהרבה.
אשליית ההרתעה: למה הפצצות לא מספיקות
מאז מרץ 2025, ארצות הברית הגבירה משמעותית את המערכה הצבאית שלה נגד החות'ים, כשהיא מכוונת לאתרי מכ"ם, מתקני טילים ומחסני רחפנים. אך למרות התקיפות המוגברות הללו, החות'ים נותרו איתנים. הם ממשיכים לשגר טילים, להטיל שליטה ולדחוף את הנרטיב שלהם של התנגדות אלוהית.
תגובת ישראל לתקיפת שדה התעופה הלכה בעקבות אותה תבנית: תקיפה אווירית מהירה, פרסום סרטון דרמטי, אך בסופו של דבר, שום דבר לא משנה את המשוואה. החות'ים הוכיחו שוב ושוב שפעולות תגמול לבדן אינן מרתיעות אותם – אלא מזינות את הנרטיב שלהם.
הדיפלומטיה הזהירה מדי של סעודיה
אחרי כמעט עשור של מלחמה מול החות'ים, סעודיה בחרה במסלול של פיוס ודיפלומטיה – אבל בפועל, זו הייתה מתנה לחות'ים. השיחות וההפסקות נועדו להפחית את סבל האזרחים, אך נתפסו על ידי החות'ים כהזדמנות להתרחבות. האיפוק הסעודי, למרות שהוא מוסרי – הפך אותם לחשופים.
הפתרון האמיתי: קואליציה אמיצה – לא האשטאגים
הגיע הזמן לתוכנית מקיפה שתמוטט את שלטון החות'ים באמת. הדגם הרצוי הוא זה של ההתערבות הטורקית בצפון סוריה – שילוב של מודיעין, מימון והדרכה מחודשת של כוחות מקומיים שהביסו כמעט לחלוטין את אסד.
מרכיבי התוכנית:
-
כוח קרקעי מאוחד: לאגד כוחות תימניים – שבטים, מועצת המעבר הדרומית, וחיילים שערקו – ולאמן אותם כיחידות עילית. התמיכה צריכה להגיע ממרכז פיקוד משותף אמריקאי-סעודי.
-
מודיעין מבצעי מתקדם: ארה"ב וישראל צריכות להעניק מודיעין בזמן אמת (SIGINT ו-HUMINT) לחיסול ממוקד של הנהגה ותשתיות טילים.
-
חסימה ימית וכלכלית: לעצור משלוחים איראניים של נשק ורחפנים, ולנתק את צינור התמיכה המרכזי של החות'ים. בלי איראן – הם רק עוד מיליציה עם רובים.
-
בנייה מחדש של הממשל התימני: תמיכה בממשל מעבר שיכלול את כלל הקבוצות המרכזיות בתימן – וישקף את הרוב הסוני במדינה.
לטפל במקור: איראן חייבת לשלם מחיר
שום פתרון לא יהיה אפקטיבי כל עוד איראן לא נושאת באחריות. היא מפרה כל נורמה בינלאומית כשהיא מממנת, מחמשת ומאמנת את החות'ים. אם הקהילה הבינלאומית רצינית, עליה לעבור מהצהרות כלליות ללחץ אמיתי – כלכלי, דיפלומטי וסייברי.
מסקנה: אסטרטגיה, לא נקמה
הפצצות אולי מספקות הקלה רגעית – אבל לא מביאות שלום. החות'ים שורדים את הכאוס, בונים כוח לטווח ארוך, והופכים את תימן למוקד הפצה של טרור אזורי. העשן בשמי בן-גוריון אולי התפזר – אבל האמת נותרה: תגובה כזו היא אינה אסטרטגיה. רק פעולה מקיפה שתעקור את שלטון החות'ים מהיסוד תוכל להביא יציבות אמיתית. ניצחון לא נמדד בעוצמת המכה, אלא ביכולת לסיים את הקרב.
