בין הצללים של מלחמה גלויה לבין מסכי התעמולה השגרתיים, מתברר שבאיראן מתחילה לעלות ביקורת נגד המשטר באיראן – חרישית, זהירה, אך נוכחת. קולות אלו מצליחים לחדור את מעטה הצנזורה ולהתבטא בעיתונות הרפורמיסטית, ברשתות החברתיות ובטורי דעה שנושאים אופי מרומז. למרות הפיקוח ההדוק, דיווחים על פגיעות בתשתיות אזרחיות, מעצרים של עיתונאים, והבעת תסכול ציבורי – מצביעים על סדקים באחידות המדומה של הממסד התקשורתי.
בעוד מטוסי קרב ישראליים תוקפים בעומק שטח איראן, והתגובה האיראנית כוללת מטחי טילים מתקדמים לעבר מרכזי אוכלוסייה בישראל, זירת הקרב התקשורתית נראית סוערת לא פחות. בין אם מדובר בכותרות הלוחמניות של עיתון "Kayhan" הממסדי, בסיקור מפורט של סוכנות הידיעות "Tasnim" או בהופעתם של קולות ביקורת רפורמיסטיים נדירים – התקשורת באיראן מתפקדת, כבעבר, כמרכיב אסטרטגי בניהול המערכה.
עיתונות המיינסטרים באיראן מקדישה הבוקר את עמודי השער לדיווחים על תקיפות ישראליות, תוך הדגשת אי-הצלחתן והצגתן כפעולה היסטרית נוכח חוזקה של איראן. סוכנות "IRNA" דיווחה הבוקר על תקיפת מתקן המים הכבדים באראק, והבהירה כי לא נגרם נזק רדיואקטיבי. "Tasnim" הוסיפה כי מטרות נוספות הותקפו בטהראן ובקום. לטענתם המטרות לא היו מאוישות כחלק מהבנה מודיענית מוקדמת לביוע של הפעולה.
עוד מדווחים בהבלטה את נתוני "ההצלחה" של הפגיעה בישראל כחלק מההרתעה מול ה"אויב הציוני". "Kayhan" ציטט את המנהיג העליון ח'אמנאי שאמר: "המשטר הציוני שקע באש שהוא עצמו הצית – וזו טעות אסטרטגית שתזכר לדורות".
התערבות אמריקנית והמסר הכפול
התקשורת האיראנית הקדישה מקום מיוחד להתרעות נגד התערבות של ארה"ב. הדובר הצבאי, שצוטט הבוקר ב"Javan Online", איים כי "כל מגע ישיר מצד האמריקנים יתקל בתגובה קטלנית". "PressTV" באנגלית מיקמה את הסכסוך בהקשר גלובלי, תוך הדגשה כי טראמפ שוקל התערבות – ובמקביל, שמדינות המפרץ הביעו גינוי (מעומעם) לישראל.
ביקורת פנימית? כן, אבל חרישית
לצד שטף התעמולה, נרשמו מספר קולות ביקורתיים. אתר "Ensafnews" דיווח על הפסקת שידורי הטלוויזיה הממלכתית (IRIB) בטהראן עקב פגיעת טיל – אך הדגיש כי מצלמים עצמאיים נעצרו כאשר ניסו לתעד את הנזק
אתר החדשות "Hammihan Online" פרסם טור מאת העיתונאי הרפורמיסט סעיד אסתראבהני, שטען כי "איראן מתמודדת עם אויבים מבחוץ אך נכשלה בהכנה אזרחית – האזרחים שוב משלמים את המחיר".
ברשתות החברתיות, ערוצי טלגרם כמו "میدان نبرد رسانهای" זכו למאות תגובות, חלקן נושאות גוון ציני או ביקורתי כלפי הנהגת המשטר. משפטים כמו "הם יורים – אנחנו רוקדים", או "מוות לדיקטטור במקום לציונים" צוטטו בעקיפין ב-NY Post ו-Wired, המעידים על זעם אזרחי – גם אם מוגבל בגודלו ובנגישותו.
הממד הדיפלומטי והפרספקטיבה הגלובלית
איראן מנסה להציג את עצמה כקורבן מגונן. סוכנות "IRNA" הדגישה את הפגיעה בבית חולים באיספהאן כאירוע טרור, בעוד דובר משרד החוץ האיראני טען כי ישראל פועלת בסיוע גורמים בינלאומיים. כלי תקשורת פרסיים נוספים, דוגמת "Amwajmedia", הציעו פרשנות שקולה יותר – עם קריאה להפסקת אש – אך אלו לא זכו להפצה נרחבת בערוצים הממסדיים.
במקביל, סוכנות "Fars" דיווחה כי סבא"א (IAEA) דרשה מאיראן הסבר על נזק אפשרי במתקן Arak, בעוד האיראנים מאשימים את הארגון בשיתוף פעולה עקיף עם ירושלים.
סיכום
התקשורת האיראנית נראית, לפחות כלפי חוץ, מתואמת, מסונכרנת, ועתירת רטוריקה לוחמנית. אך כשמגרדים את פני השטח – מבצבצים סדקים וקולות ביקורת: מבוכה רשמית מול פגיעות בתשתיות, ניסיונות הסתרה של מידע פנימי, ומצוקה אזרחית שקטה. העיתונות ברפובליקה האסלאמית ממשיכה לשרת את מנגנון המשטר – אך גלי רחש הביקורת, גם אם חרישיים, ניכרים יותר משהיו בסבבים קודמים.
