התראות

פעילים רדיקליים בקהילה הבינלאומית קובעים את סדר היום האנטי-ישראלי

פעילים רדיקליים במערכת הבינלאומית קובעים את סדר היום האנטי-ישראלי. האקדמאים הללו המפיצים נרטיבים מוטים נגד ישראל הפכו לנורמה מקובלת
שיתוף
נאבי פילאי, לשעבר הנציבה העליונה של האו"ם לזכויות אדם. (צילום האו"ם / ז'אן-מארק פרה)
נאבי פילאי, לשעבר הנציבה העליונה של האו"ם לזכויות אדם. (צילום האו"ם / ז'אן-מארק פרה)

תוכן העניינים

תקציר

‏נאבי פילאי התפטרה מתפקידה כיו"ר ועדת החקירה של האו"ם לשטח הפלסטיני הכבוש, ובכך הייתה הנציבה השלישית והאחרונה שמתפטרת. הוועדה – ומנגנוני זכויות האדם של האו"ם הרחבים יותר – מוטים מבחינה מבנית נגד ישראל. הטיה זו מושרשת בעשרות שנים של פוליטיקה של האו"ם (משנות ה-70 ואילך), כולל סעיף ייחודי וקבוע על סדר היום על ישראל וחלק לא פרופורציונלי של החלטות ספציפיות למדינה. קו דרך מרכזי הוא השפעתן של תנועות אקדמיות כמו גישות העולם השלישי למשפט בינלאומי (TWAIL) ותיאוריות משפטיות ביקורתיות קשורות, הממסגרות את ישראל כקולוניאלית מתנחלית ואפרטהייד. ישנם כמה פקידי או"ם ואקדמאים הקשורים לזרמים אלה, והצהרותיהם והשתייכותם נתפסות כאקטיביסטיות ולא כחסרות פניות. גישות אידיאולוגיות כאלה שוחקות את המשפט הבינלאומי המבוסס על כללים, פוגעות בריבונות הדמוקרטית ומעוותות את משימת האו"ם לפתרון סכסוכים.‏

ב-8 ביולי 2025 התפטרה נאבי פילאי מתפקידה כיו"ר "ועדת החקירה של האו"ם לשטח הפלסטיני הכבוש", שהחלה את עבודתה ב-2021, והאשימה את ישראל בפשעי מלחמה לכאורה, תוך שהיא טוענת לאלימות מגדרית ו"כיבוש בלתי חוקי".1 דו"ח הוועדה מיוני 2024 האשים את ישראל בתקיפת אתרים אזרחיים כמו בתי ספר ומסגדים ללא הצדקה, תוך פגיעה מכוונת בתרבות ובזהות הפלסטינית, תוך התעלמות מכך שחמאס משתמש באתרים אלה ככיסוי לפעילותו הצבאית ולאחסון אמצעי הלחימה שלו, מבלי להכיר בהגדרתו כארגון טרור ומבלי לגנות בשום צורה את חמאס ב-7 באוקטובר. 2023, טבח של למעלה מ-1,200 אזרחים ישראלים וזרים, ולקיחת מאות בני ערובה.2

כל שלושת חברי הוועדה התפטרו כעת, ככל הנראה בשל לחץ גובר, כולל זה של הסנקציות האמריקאיות על פרנצ'סקה אלבנזה, השליחה המיוחדת של האו"ם למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז 1967, שהשתמשה במעמדה כבוחנת חסרת פניות כפלטפורמה לפעילות אנטי-ישראלית והצהרות אנטי-ציוניות.

גם ההצהרות הפומביות של חברי הוועדה פגעו באופן ניכר באובייקטיביות שלהם: פילאי קראה "להטיל סנקציות על ישראל בתקופת האפרטהייד"; מילון קותארי שאל מדוע ישראל "בכלל חברה באו"ם" ובראיון ב-2022 טען כי המדיה החברתית "נשלטת במידה רבה על ידי … הלובי היהודי"; כריס סידוטי אמר כי יהודים "זורקים האשמות [באנטישמיות] כמו אורז בחתונה" וקרא לנקוט צעדים משפטיים נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ). הוועדה התעלמה מראיות של ארגוני שמירה כמו ממר"י ומכון "מבט לתקשורת פלסטינית" המתעדים את ההסתה הפלסטינית, והעדיפה להסתמך אך ורק על מקורות התומכים בהטיה האידיאולוגית שלה, המעדיפה נרטיב פוליטי על פני ניתוח עובדתי אמיתי ואמין.3

רטוריקה אנטי-ציונית ואנטי-יהודית באו"ם ובגופים הקשורים אליה אינה חדשה. האו"ם מציג את האנטי-ציונות באופן רשמי מאז שמנהיג אש"ף יאסר ערפאת נאם מעל בימת האו"ם ב-1974; ב-1975 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את החלטה 3379 הידועה לשמצה "ציונות היא גזענות", המקרה היחיד בהיסטוריה של האו"ם שבו תנועה לאומנית מואשמת בגזענות, שהאמנה שלה מתחייבת לקיים הגדרה עצמית של מדינות כמו גם שוויון ריבוני. הצבעה זו יוחסה בעיקר לגושי ההצבעה של המלחמה הקרה, כאשר ברית המועצות, סין ומדינות ערב שכנעו את המדינות המתפתחות "הבלתי מזדהות" או "העולם השלישי" שישראל היא ישות קולוניאליסטית, התואמת את האג'נדה האנטי-מערבית הכללית שלהן.

מאז אותו מבשר רעות, גישת "העולם השלישי" התמסדה לנרטיב כוזב דומיננטי ומתפשט שחלחל לרוב גופי האו"ם ובתי המשפט הבינלאומיים בהחלטות וניירות עמדה שנחקרו תחת המנדטים המוטים של מדינות אלה. בנוסף, נשיא מועצת זכויות האדם של האו"ם (UNHRC) וקבוצה מייעצת של חמישה שגרירים מכל קבוצה אזורית של האו"ם מחזיקים בהשפעה הגדולה ביותר בבחירת הדווחים המיוחדים של האו"ם, על ידי רשימת המועמדים. מועצת זכויות האדם של האו"ם מתמקדת בישראל באופן לא פרופורציונלי, כאשר 47% מההחלטות הספציפיות למדינות בשנים 2012-2022 מכוונות נגד ישראל, הרבה יותר מאלו נגד מדינות אחרות כמו סוריה או איראן, למרות הפרות זכויות האדם שלהן.4 סעיף 7 בסדר היום, סעיף קבוע המוקדש אך ורק להפרות ישראליות לכאורה, מתייחס לישראל באופן ייחודי, בעוד שמדינות אחרות מטופלות תחת סעיף כללי.5

רבים מחברי הסגל המקצועי של האו"ם משקפים הטיה זו ומאמצים את האינדוקטרינציה הפוסט-קולוניאלית שסחפה את האקדמיה, התקשורת והשיח החברתי הכללי. חלק מהממונים על ידי האו"ם הם אקדמאים אקטיביסטים העוסקים בתחומי מחקר רדיקליים הרואים בישראל ישות קולוניאליסטית, אימפריאליסטית, גזענית וקולוניאליסטית זרה.

תחום אחד כזה הוא תת-תחום לימודי משפט ביקורתיים, "TWAIL", גישות עולם שלישי למשפט בינלאומי, מסגרת אקדמית ואקטיביסטית רדיקלית. TWAIL הוקם רשמית כתחום בשנת 1996 בבית הספר למשפטים של הרווארד, ונוהל על ידי פרופסורים למשפטים מהדרום הגלובלי כמו ג'יימס ת'ואו גאתי ואנטוני אנגהי.6 שורשיה העמוקים נעוצים בעבודתם של שגריר אלג'יריה באו"ם (1979-1982) והמשפטן מוחמד בדג'אווי, היועץ המשפטי של החזית לשחרור לאומי (FLN) ושופט בית הדין הבינלאומי לצדק (1982-2001) המכהן כיום במועצת המנהלים של כתב העת המשפטי של TWAIL.7

תיאוריית המשפט הבינלאומי הביקורתי (CILT) ו-TWAIL הן אסכולות מחשבה המבקשות לשנות או להפוך באופן קיצוני את מסורות המשפט הבינלאומי המערבי שלאחר מלחמת העולם השנייה שהנחו את הקמת האומות המאוחדות. רבים מעובדי האו"ם המופקדים על תפקידי "כלב שמירה" המסקרים את ישראל מקבלים מידע מאסכולות מחשבה של העולם השלישי, שאף זכו לביקורת בחוגים פרוגרסיביים על כישלונם לספק כלים לרומם את העולם המתפתח.

מושג "העולם השלישי" הוא שריד מיושן ושנוי במחלוקת מתקופת המלחמה הקרה שהרדיקלים השתמשו בו ככלי נשק כדי לחתור תחת מערכת החוק והקהילה הבינלאומית. התוצאה הייתה שפעילים רדיקליים בעמדות מפתח באו"ם השתמשו במוסדות הקהילה הבינלאומית כדי לקדם ולקדם ישויות טרור, במקום לתמוך בדמוקרטיות ולעודד פתרון סכסוכים, הכוונה המקורית של הפורומים הבינלאומיים.

אידיאולוגיות רדיקליות של עובדי האו"ם, חלקם אקדמאים, מערערות את יסודות המשפט המבוסס על כללים, דמוקרטיות ליברליות והגדרה עצמית וריבונות של מדינות.

בחינת ההסמכות, האסוציאציות והאקטיביזם הרדיקליים של האו"ם

חברי הוועדה שהתפטרו לאחרונה הם פעילים משפטיים ואקדמיים. פילאי, משפטנית דרום אפריקאית בעלת דוקטורט מהרווארד, הייתה עורכת דין נגד האפרטהייד וכיהנה כנציבת זכויות האדם של האו"ם (2008-2014). הצגתה של פילאי את ישראל כמדינת "אפרטהייד" היא מגמה שהתעצמה במדינתה בוועידה העולמית נגד גזענות ושנאת זרים בדרבן ב-2001, וקראה לחרם ולסנקציות נגד ישראל. קותארי, פעיל זכויות אדם הודי (דווח הדיור של האו"ם 2000-2008) שהיה חוקר אורח ב-MIT (2013-14), ידוע בביקורתו על מדיניות "ניאו-ליברלית" ו"מיליטריזם מערבי". סידוטי היא עורכת דין אוסטרלית לזכויות אדם שלימדה משפטים כפרופסור מן החוץ בכמה אוניברסיטאות.

עמדת האו"ם ב"דו"ח המיוחד למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז 1967" היא כבר זמן רב פלטפורמה לשנאה אנטי-ישראלית. פרנצ'סקה אלבנזה, שמונתה לדווח מיוחד ב-2022, נשאה אינספור הצהרות פומביות ונאומים נגד ישראל. ב-16 ביולי, בציוץ בטוויטר ב-X, היא מתחה ביקורת על האיחוד האירופי על כך שלא השהה את הסכם ההתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל – המסגרת המסחרית והפוליטית העיקרית המחייבת את האיחוד האירופי וישראל מאז שנת 2000, ואמרה כי האיחוד האירופי "תומך במודע ברצח העם הישראלי של הפלסטינים" וביקשה מהם "להפעיל את CJEU (בית הדין לצדק של האיחוד האירופי)… החל ממסחר, כולל נשק. עשה את הדבר הנכון. ההיסטוריה האירופית שלנו מצווה על כך". בחודש מאי נטען כי אלבנזה קיבלה מימון נסיעות עבודה מארגונים הקשורים לחמאס.8

כמו כן, אלבנזה חיברה ספר שכותרתו "רצח עם כמחיקה קולוניאלית"9 ומסגרה את המלחמה בעזה לאחר ה-7 באוקטובר כמלחמה של קולוניאליזם מתנחלי. דו"ח רצח העם של אלבנזה על ישראל, "רצח עם (קולוניאלי מתנחלי) בעזה: דו"ח הדווח המיוחד של האו"ם", שפורסם ב-25 במרץ 2024, הוצג ב-TWAIL Review והתייחס למצב הזה.10,11 היא עבדה גם עבור נציבות זכויות האדם של האו"ם וסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א), הידועה כיום לשמצה בכוח האדם שלה ובתמיכתה בתשתיות בלוחמי חמאס. היא גם הייתה חוקרת שותפה באוניברסיטת ג'ורג'טאון, ויועצת להגירה ועקירה כפויה עבור מוסד המחקר הירדני הפרוגרסיבי הרנסנס הערבי לדמוקרטיה ופיתוח (ARDD), הממומן גם הוא בחלקו על ידי האו"ם.

הפרופסור למשפטים הקנדי, מייקל לינק, מהאוניברסיטה המערבית של אונטריו12 הקדים את אלבנזה בתפקידה, וכיהן בין השנים 2016 ל-2022. בינואר 2024, לינק והפרופסור למשפט רדיקלי והפעילה החברתית, נורה עריקאת, דיברו בכנס "דה-קולוניזציה של פלסטין" בחסות TWAIL על התביעה של בית הדין הבינלאומי לצדק בדרום אפריקה נגד ישראל. קודמו של לינק היה פרופסור אמריטוס למשפט בינלאומי באוניברסיטת פרינסטון, ריצ'רד פאלק. פאלק דיבר בשולחן עגול ב-2023 עם עריקאת, ג'ון ריינולדס ופרופסור ובכיר באו"ם ארדי אימסיס.13 שמונה שנות כהונתו של פאלק הגיעו לשיא בגינויו בסופו של דבר על ידי מזכ"ל האו"ם דאז, באן קי-מון, על הצהרות מסיתות, כולל "הטלת האשמה בארה"ב וישראל בפיגועי מרתון בוסטון, תמיכה בתיאוריות קונספירציה של ה-11 בספטמבר, תמיכה בספר אנטישמי, וקריאה לחקירה של ארגון לא ממשלתי – UN Watch – ולמעשה סגירתו".14

קודמו של פאלק היה הפרופסור הדרום אפריקאי למשפט בינלאומי ג'ון דוגארד, שטען ב-2008 בניו יורק טיימס כי ההתקפה הישראלית על מפקדת חמאס הייתה בלתי חוקית מכיוון שהמטרה הייתה ליד אולם חתונות, שבו נהרג אזרח אחד. דוגארד גם טען, ללא כל בסיס חוקי, כי סגירת גבולות הרצועה על ידי ישראל היא "ענישה קולקטיבית" בלתי חוקית.15

יחד עם הפרופסור למשפטים האירי ג'ון ריינולדס (פעיל גם הוא ב-TWAIL), דוגארד תיאר את ישראל כמשטר אפרטהייד, "סמל למאבק של העולם השלישי הדה-קולוניזציה. כאשר פעולת החוק הבינלאומי כמעט ולא מעדיפה את העמים והאומות של הדרום הגלובלי…"16 ריינולדס כתב כי "שאלת פלסטין" היא "מבחן קפדני לאינטלקטואלים בצפון הגלובלי כיום… הוא בוחן את התערבויותיהם של עורכי דין בינלאומיים בדיונים אלה בנוגע לאינטלקטואלים ה'חובבים' וה'מקצועיים' של אדוארד סעיד, ובוחן דרכים שבהן עורכי דין בינלאומיים אנטי-קולוניאליים (כאינטלקטואלים חובבים) יכולים להתעלות מעל האורתודוקסיות המקצועיות הרווחות כדי להשתמש בשפה, טיעונים או טקטיקות שקורעים תהליכים משפטיים ונרטיבים ליברליים פלסטין".17 ריינולדס מהדהד את תיאורו של סעיד את ישראל כישות הקולוניאליסטית האחרונה.

פקידי או"ם אחרים חולקים גם הם את ההטיות הדוגמטיות הללו. בלקרישנאן ראג'גופל הוא המדווח המיוחד על הזכות לדיור נאות, והוא גם אקדמאי משפטי ואיש ה-"TWAIL". ב-1 בנובמבר 2024, רג'גופל צייץ (ואלבנזה צייצה מחדש) תמונה של גברים בלבוש מצומצם במחנה ג'באליה בעזה, שככל הנראה נאמר להם על ידי צה"ל להתפשט כחלק ממדיניות הלוחמה בטרור שלו, עם הטקסט הנלווה: "התמונות הללו נצרבות בתודעה הקולקטיבית שלנו כסמל לחייתיות, אכזריות ובושה נצחית. מאות גברים פלסטינים עירומים באמצע ההריסות בג'באליה. מתי ואיך זה ייגמר? איפה האנושות?"18

כמו המדווחים האחרים, ההסמכה האקדמית של ראג'גופל איתנה, הכיתה שלו היא גם מעגל השפעה: הוא פרופסור חבר למשפטים ב-MIT, שם ייסד שתי עמותות, פעיל באגודה האמריקאית למשפט בינלאומי, הוא עמית סגל בבית הספר למשפטים של הרווארד, לימד באוניברסיטאות אחרות, והיה עמית במרכז וילסון לחוקרים בינלאומיים בוושינגטון. וושינגטון19 ראג'גופל הוא מנהיג ב"רשת החוקרים של TWAIL והוא אחד ממייסדיה, ומוכר כפרשן עולמי מוביל בנושאים הנוגעים לדרום הגלובלי".20

ארדי אימסיס, שעבד באו"ם במשך 12 שנה, הוא גם פרופסור למשפטים בקווינס קולג' בקנדה21 וקשור לאקדמיה ללימודי משפט ביקורתיים. הוא שימש כקצין משפטי באונר"א, וייעץ לבית הדין הבינלאומי לצדק בתיק "חומת האפרטהייד" נגד גדר הביטחון הישראלית ב-2004. בספרו "האומות המאוחדות ושאלת פלסטין: שלטון החוק ומבנה המשנה המשפטית הבינלאומית", הוא מציין כי הוא מתבסס על TWAIL, וספרו "טוען לקיומה של 'כפיפות משפטית בינלאומית' – מצב המאפיין את מערכת היחסים של הדרום הגלובלי עם המשפט הבינלאומי ממקורותיו האירופיים המודרניים ועד ימינו".22 

אקדמאים פעילים פוליטית המפיצים נרטיבים מוטים במוסדות בינלאומיים הפכו לנורמה. האקטיביזם הדוקטרינרי חלחל לכל סדק במוסדות הקהילה הבינלאומית. הנזק לישראל ברור, אך האידיאולוגיה הרדיקלית האופפת כעת את האו"ם מאיימת לערער גם את המערכת המשפטית והדיפלומטית הבינלאומית כולה, בנוסף לבסיסי האקדמיה המשפטית.

הפרק הבא של סדרה זו יחקור כיצד עקרונות הדיסציפלינה האקדמית של המשפט הביקורתי ויישומיו הבינלאומיים חותרים תחת הכוונה והמטרה המקורית של מערכת הקהילה הבינלאומית.

שאלות נפוצות
מה השתנה באמצע 2025 בנוגע לוועדת החקירה של האו"ם לענייני ישראל?כל שלושת הנציבים, כולל היו"ר נאבי פילאי, התפטרו, וזה הוצג כשיא של לחץ גובר ומחלוקת על חוסר משוא פנים.
מדוע הוועדה מואשמת בהטיה נגד ישראל?המבקרים מצטטים הצהרות פומביות של חברי הוועדה, מקורות סלקטיביים ודו"ח מ-2024 שהוצג כממזער את הטקטיקות של חמאס תוך גינוי ישראל, מה שמרמז על כך שהתוצאה נקבעה מראש מבחינה אידיאולוגית.
איזה תפקיד ממלאים מוסדות האו"ם בהטיה לכאורה?סעיף קבוע על סדר היום המתמקד אך ורק בישראל וחלק ניכר מההחלטות הספציפיות בנוגע למדינה מצביע על מאפיינים מוסדיים המייחדים את ישראל מעבר לנורמות החלות על מדינות אחרות.
מהו TWAIL ומדוע הוא מוזכר?גישות העולם השלישי למשפט הבינלאומי מתוארות כתנועה משפטית רדיקלית ודה-קולוניאלית המשפיעה על כמה פקידי או"ם ומומחים. הביקורת טוענת שהיא ממסגרת מחדש את ישראל דרך עדשה קולוניאליסטית-מתנחלת ומערערת את הנורמות המשפטיות שלאחר מלחמת העולם השנייה.
מיהן דמויות המפתח שעומדות במרכז המחלוקת?השמות כוללים את נאבי פילאי, מילון קותארי, כריס סידוטי, ונציגים מיוחדים כמו פרנצ'סקה אלבנזה. הצהרותיהם הפומביות והשתייכותם מצוטטות כראיה לאקטיביזם שאינו עולה בקנה אחד עם בירור עובדות ניטרלי.
הערות שוליים

  1. ועדת פילאי, הידועה רשמית בשם "ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית של האו"ם בנושא השטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים, וישראל", הוקמה על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם במאי 2021 כדי לחקור הפרות לכאורה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי ושל משפט זכויות האדם הבינלאומי בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים, תוך התמקדות באירועים מאפריל 2021 ואילך.
  2. Jerusalem Center for Security and Foreign Affairs (JCFA). "How the UN Uses Propaganda to Support Terrorism Against Israel." Accessed August 12, 2025. https://jcpa.org/how-the-un-uses-propaganda-to-support-terrorism-against-israel.
  3. Jerusalem Center for Security and Foreign Affairs (JCFA). "Pillay’s UN Propaganda Crusade Continues: The Latest UN Human Rights Council’s Commission of Inquiry Report." Accessed August 12, 2025. https://jcpa.org/article/pillays-un-propaganda-crusade-continues-the-latest-un-human-rights-councils-commission-of-inquiry-report/.
  4. UN Watch. "2022–2023 UNGA Resolutions on Israel vs. Rest of the World." Accessed August 12, 2025. https://unwatch.org/2022-2023-unga-resolutions-on-israel-vs-rest-of-the-world/.
  5. Jerusalem Center for Security and Foreign Affairs (JCFA). "The Struggle Against Anti-Israel Bias at the UN Commission on Human Rights." Accessed August 12, 2025. https://jcpa.org/article/the-struggle-against-anti-israel-bias-at-the-un-commission-on-human-rights/.
  6. "TWAIL: היסטוריה קצרה של מקורותיה, הרשת המבוזרת שלה וביבליוגרפיה טנטטיבית", 3 (1) כתב העת למשפט ופיתוח סחר (האוניברסיטה הלאומית למשפטים, הודו), 26 (2011) ספרו של גתי:
    Cambridge University Press. "Agenda of Third World Approaches to International Law (TWAIL)." In International Legal Theory. Accessed August 12, 2025. https://www.cambridge.org/core/books/abs/international-legal-theory/agenda-of-third-world-approaches-to-international-law-twail/CC3F2098FE433AAE7E91B06BBFDA2F28.
  7. Oxford Academic. "Chapter in Book." Accessed August 12, 2025. https://academic.oup.com/book/35127/chapter/299279932.
  8. TWAILR. "Advisory Board." Accessed August 12, 2025. https://twailr.com/about/advisory-board.
  9. UN Watch; The Jerusalem Post. "UN Launches Probe into Anti-Israel Rapporteur Allegedly Accepting Trip Funded by Pro-Hamas Organizations." May 28, 2024. https://www.jpost.com/international/article-853955.
  10. The Algemeiner. "UN Launches Probe into Anti-Israel Rapporteur Allegedly Accepting Trip Funded by Pro-Hamas Organizations." July 2, 2024. https://www.algemeiner.com/2024/07/02/un-launches-probe-anti-israel-rapporteur-allegedly-accepting-trip-funded-pro-hamas-organizations/.
  11. X (Twitter). Francesca Albanese (@FranceskAlbs). "Status update, October 28, 2024." https://x.com/FranceskAlbs/status/1850406973801459894.
  12. TWAILR. "Settler-Colonial Genocide in Gaza: The Report of the UN Special Rapporteur." Accessed August 12, 2025. https://twailr.com/settler-colonial-genocide-in-gaza-the-report-of-the-un-special-rapporteur/.
  13. Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights (OHCHR). "A/HRC/55/73 Advance Version." March 2024. https://www.ohchr.org/sites/default/files/documents/hrbodies/hrcouncil/sessions-regular/session55/advance-versions/a-hrc-55-73-auv.pdf.
  14. University of Western Ontario. Faculty Profile: Michael Lynk. Accessed August 12, 2025. https://law.uwo.ca/about_us/faculty/michael_lynk.html.
  15. ריצ'רד פאלק הוא פרופסור אמריטוס למשפט בינלאומי באוניברסיטת פרינסטון, ניו ג'רזי, ויו"ר המשפט הגלובלי ומנהל שותף של המרכז לפשעי אקלים וצדק אקלימי באוניברסיטת קווין מרי בלונדון.
  16. Taylor & Francis. "Third World Approaches to International Law." Accessed August 12, 2025. https://www.tandfonline.com/doi/pdf/10.1080/01436597.2016.1205443.
  17. IDEAS/RePEc. "Book Review: Third World Approaches to International Law (TWAIL)." Accessed August 12, 2025. https://ideas.repec.org/a/taf/ctwqxx/v37y2016i11p1943-1945.html.
  18. Taylor & Francis. "Foreword: Third World Approaches to International Law (TWAIL)." Accessed August 12, 2025. https://www.taylorfrancis.com/chapters/edit/10.4324/9781315174846-1/foreword-third-world-approaches-international-law-twail-richard-falk.
  19. Institute for Palestine Studies. "Richard Falk Interview." Accessed August 12, 2025. https://www.palestine-studies.org/en/node/1655153.
  20. Cambridge University Press. "Richard Falk and the Grotian Quest Towards a Transdisciplinary Jurisprudence." Accessed August 12, 2025. https://www.cambridge.org/core/books/abs/international-law-and-world-order/richard-falk-and-the-grotian-quest-towards-a-transdisciplinary-jurisprudence/499D73F1C83BDE22C00D9F3C8C41A7B6.
  21. Jerusalem Center for Security and Foreign Affairs (JCFA). "Demonization of Israel at the United Nations." Accessed August 12, 2025. https://jcpa.org/overview_palestinian_manipulation/demonization_of_israel_at_the_united_nations/.
  22. Jerusalem Center for Security and Foreign Affairs (JCFA). "International Law and Gaza: The Assault on Israel’s Right to Self-Defense." Accessed August 12, 2025. https://jcpa.org/article/international-law-and-gaza-the-assault-on-israel%E2%80%99s-right-to-self-defense/.
  23. Dugard, John, and John Reynolds. "Apartheid, International Law, and the Occupied Palestinian Territory." European Journal of International Law 24, no. 3 (August 2013): 867–913. https://doi.org/10.1093/ejil/cht045.
  24. SSRN. "Palestinian Self-Determination and the International Legal Order." Accessed August 12, 2025. https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=2853681.
  25. X (Twitter). @adequatehousing. "Status update, November 2024." https://x.com/adequatehousing/status/1852201925971755136.
  26. X (Twitter). Francesca Albanese (@FranceskAlbs). "Status update, November 2024." https://x.com/FranceskAlbs/status/1852316409369444738.
  27. Massachusetts Institute of Technology (MIT). "Balakrishnan Rajagopal – Faculty Profile." Accessed August 12, 2025. https://dusp.mit.edu/people/balakrishnan-rajagopal.
  28. University of Texas School of Law. "Balakrishnan Rajagopal – Events." Accessed August 12, 2025. https://law.utexas.edu/humanrights/events/balakrishan-rajagopal/.
  29. Queen’s University Faculty of Law. "Ardi Imseis – Faculty Profile." Accessed August 12, 2025. https://law.queensu.ca/directory/ardi-imseis.
  30. אימזיס מצטט את סעיד, פאנון ופוקו.
  31. Cambridge University Press. "Introduction." In United Nations and the Question of Palestine. Accessed August 12, 2025. https://www.cambridge.org/core/books/abs/united-nations-and-the-question-of-palestine/introduction/EA0549528E001690D267C380AFD7FDBF.
 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am

Close