כך קטאר משפיעה על דעת הקהל האמריקאית במימון של מיליארדי דולרים | אילו מכוני מחקר מקדמים את התעמולה של קטאר בוושינגטון? המרכז הערבי וושינגטון (ACW) והמרכז הערבי למחקר ומדיניות (ACRPS) בדוחא, קטאר. מכון המחקר ACRPS מנוהל על ידי עזמי בשארה, חבר כנסת לשעבר (1996-2007) וחשוד כמרגל חיזבאללה נגד ישראל, שברח מישראל וכעת מבוסס באקדמיה הקטארית.
הארגונים המסונפים לדוחא ממומנים על ידי קרן קטאר, יוזמה של המשפחה המלכותית בשווי מיליארדי דולרים המקשרת את קטאר עם אוניברסיטאות אמריקאיות, לוביסטים בוושינגטון ותקשורת אמריקאית.
המרכז הערבי בוושינגטון (ACW) מגדיר את עצמו כ"ארגון מחקר עצמאי ולא-מפלגתי" המוקדש לשיפור ההבנה האמריקאית של העולם הערבי ולמתן תובנות לעולם הערבי בנוגע לעיצוב מדיניות בארצות הברית.
ACW הוקם בדוחא, קטאר, בסתיו 2010 עם סניפים בטוניס, וושינגטון ופריז. כיום הוא קשור למרכז הערבי הקטארי למחקר ומדיניות (ACRPS), "מכון עצמאי למדעי החברה והרוח" המעסיק "חוקרים תושבים וצוות אדמיניסטרטיבי, מארח חוקרים אורחים ומציע שבתונים למחקר אקדמי. בנוסף, הוא ממנה חוקרים חיצוניים לביצוע פרויקטי מחקר".
למרות כל הטענות שלהם לעצמאות ואי-מפלגתיות, המרכזים הם אבני יסוד של המפעלים המלכותיים הקטאריים, המובלים וממומנים על ידי קרן קטאר.
השיח'ה מוזה בינת נאצר, אחת הדמויות העשירות והמשפיעות ביותר בקטאר, היא יושבת ראש קרן קטאר. המסר הפוליטי של הקרן בא לידי ביטוי בנאום אנטישמי שנשאה בטורקיה בנובמבר 2023:
"במשך עשרות שנים אנו עדים לכך שישראל מפיצה נרטיבים היסטוריים שקריים, שהופרכו על ידי היסטוריונים רבים, כולל ישראליים. הנרטיבים האלה השתלטו על המוח הקולקטיבי של העולם, ואם מישהו מעז לעורר דיון על נרטיב ישראלי כלשהו, הוא מושלך הצידה, לאחר שהואשם באנטישמיות, שהיא בעצמה נרטיב בעייתי נוסף. ב'שמיות' הם מתכוונים ליהודים, לאחר שלקחו מונופול על הגזע השמי, שהם מייחסים לעצמם, תוך הכחשת [הקשר שלו] לעמים אחרים, הדוברים שפות שמיות, כמו הערבים, האשורים והכלדים…"
ועידת בית המשפט של הקנגורו בוושינגטון ב-11 ביוני
שני מכוני המחקר הקטאריים הללו יקדמו את הטענות הכוזבות על "הרס עזה על ידי ישראל" ו"רצח עם בעזה" במועדון העיתונאים הלאומי בוושינגטון ב-11 ביוני. הקלפים מסודרים מראש, והמערך של דוברים מארגונים לא-ממשלתיים ומאוניברסיטאות הזוכות לנדיבות קטארית ימצא את ישראל אשמה במספר אישומי רצח עם.
על פי הודעת הוועידה:
"המשתתפים יחקרו ממדי הרס מעבר לנפגעים פיזיים: מחיקת מורשת תרבותית, שיבוש מערכת החינוך והתפרקות המרקם החברתי של עזה. כיצד הושמד מערך הבריאות של עזה באופן שיטתי, ומהן ההשפעות ארוכות הטווח על הבריאות הציבורית?"
בישיבה השנייה של הוועידה, שכותרתה "פלסטין אחרי רצח העם", תופנה תשומת הלב לעתיד הפוליטי של הפלסטינים, עם התמקדות ברורה במדיניות ארה"ב.
המושב מספק ניתוח רב-ממדי של עתיד פוטנציאלי לפלסטין, תוך התייחסות לדינמיקה פוליטית פנימית, יחסים בינלאומיים, תצורה מחדש אזורית ותפקידן המתפתח של מעצמות גלובליות. כיצד משתנים המבנים הפוליטיים הפלסטיניים ברגע מכריע זה? איזו דינמיקה מעצבת את תפקידו העתידי של חמאס? כיצד מתפתחות תנועות סולידריות גלובליות? כיצד האירועים מאז ה-7 באוקטובר עיצבו מחדש את הבריתות במזרח התיכון? אילו שינויים צפויים במדיניות ארה"ב כלפי פלסטין, ומהן השלכותיהם?
קרן קטאר ושלוחותיה ACW ו-ACRPS מספקות זרם קבוע של "מומחים" לעורכים אקדמיים, לתקשורת, לפרסומים ולאירועי הרצאות בארצות הברית. רישומי סוכנים זרים של משרד המשפטים האמריקני מספקים דוגמה מאוקטובר 2024. המכתב הבא שמור בקובץ:
לקראת יום השנה הראשון ל-7 באוקטובר, המומחים הבאים של קרן קטאר זמינים כדי לתמוך בסיקור הסכסוך בין ישראל לחמאס, הסכסוך בין ישראל לחיזבאללה וההשלכות האזוריות. כל המומחים ממוקמים בדוחא (GMT+3) וזמינים לראיונות וירטואליים. המוסדות שלהם הם חלק ממערך החינוך של קרן קטאר. המומחים המופיעים במסמכים הקטארים, וכוללים חמישה פרופסורים מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בקטאר וארבעה מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בקטאר, מוכנים ומסוגלים לדון במשפט בינלאומי, בענייני תקשורת וביחסים בינלאומיים.
ACRPS והמרכז הערבי וושינגטון, מגפוני התעמולה
מכיוון שהשם "המרכז הערבי בוושינגטון" אינו נותן רמז למממנים הקטאריים שלו, המרכז הערבי למחקר ומדיניות מפרסם סקר שנתי בשם "מדד דעת הקהל הערבי". המחקר, שמצוטט לעיתים קרובות בתקשורת המערבית, אינו חושף את מוצאו.
כך, לדוגמא, הוושינגטון פוסט פרסם מאמר באוקטובר 2020 מאת דנה אל-כורד עם נתוני סקר של מדד דעת הקהל הערבי המבוסס על "28,300 אנשים ב-13 מדינות". הסקר מרמז שערבים רבים חלוקים עם ממשלותיהם בשאלת ישראל. הרוב הגדול של הערבים כנראה מתנגד לנורמליזציה". ניסוח מוזר – "כנראה" ו"מרמז" – למחקר מדעי.
אם נחפור קצת מתחת לפני השטח, הסקר אינו כה מוזר. מדד דעת הקהל הערבי הוא תוצר של ACRPS המבוסס בקטאר; אל-כורד מלמדת במכון דוחא (קטאר) ללימודי תואר שני. קטאר והאחים המוסלמים שהיא תומכת בהם, שנאו ונלחמו נגד הסכמי אברהם והנורמליזציה שבחריין והאמירויות אימצו.
קשר איראני?
קטאר הצטרפה לאיראן במאבק נגד הסכמי אברהם. כמה אנליסטים הציעו שהשלוחה המשותפת של שתי המדינות, חמאס, פתחה בפלישה ב-7 באוקטובר לישראל כדי לשבש את הסיכוי של ערב הסעודית להיכנס כחלק מהסכמי אברהם.
הקשר קטאר-איראן בא לידי ביטוי בכתביה של אנל רודריגז-שיליין, עמיתה במרכז הערבי וחוקרת עמיתה למזרח התיכון במכון קווינסי למדינאות אחראית. מכון קווינסי נוסד ומנוהל על ידי תומך המשטר האיראני טריטה פרסי.
רודריגז-שיליין ידועה בהתפטרותה הפומבית ממחלקת המדינה במרץ 2024: "בהיותי לא מסוגלת לשרת אדמיניסטרציה המאפשרת זוועות כאלה, החלטתי להתפטר ממעמדי במחלקת המדינה. כל האמינות שהייתה לארצות הברית כתומכת בזכויות אדם כמעט נעלמה לחלוטין מאז שהמלחמה החלה".
שיליין הצטרפה לפרסי במאמר של מכון קווינסי ממרץ 2025, "נורמליזציה בין סעודיה-ישראל: פרמטרים לעסקה מקובלת", שבו כתבו: "נורמליזציה בין סעודיה לישראל לא תהפוך ולא תייצב את המזרח התיכון בפני עצמו". הסכמי אברהם "ביקשו לארגן את האזור נגד איראן". הם קראו לעסקה גדולה יותר שתקל על "נסיגה צבאית אמריקאית מהאזור, הקמת מדינה פלסטינית וסיום הכיבוש הישראלי". זהו בדיוק המרשם האיראני להגמוניה פרסית במזרח התיכון.
מסקנות
ההסתננות הזרה לתקשורת, לאקדמיה ולפוליטיקה של אמריקה מדאיגה וחייבת להיחקר. מיליארדי דולרים מושקעים בכך. במשך חצי מאה, מימי הסנטור ג' וויליאם פולברייט, מתנגדי ישראל פעלו נגד השפעה ישראלית בארצות הברית, אך המחבר יכול להעיד מניסיון ממקור ראשון ועבודה עם משרד המשפטים ועמותת הבחירות הפדרלית שכל ההאשמות שקריות ופעילות הארגונים היהודיים והפעילים הפוליטיים כשרה ב-100 אחוז לפי חוקי ארה"ב.
לא ניתן לומר את אותו הדבר על פעילות מדינות כמו סין, קטאר ואיראן. עבודת משרד רישום הסוכנים הזרים של משרד המשפטים חייבת להתרחב ולנקוט במדיניות קשוחה יותר. האירוניה של האירוניות במקרה זה היא שפולברייט עזב את הסנאט האמריקאי ונאלץ להירשם כסוכן זר עבור ערב הסעודית.
