הבוקר (ה') גוברים הקולות הסותרים באיראן: מחד, ההנהגה בטהראן ממשיכה לשווק את מלחמת 12 הימים כ"הישג לאומי" שהדגים את עוצמתה הטכנולוגית והמוסרית של הרפובליקה האסלאמית; מנגד, נשמעים קולות מחאה עזים נגד הרפובליקה מצד פרופסורים, עיתונאים, כלכלנים ואנשי ציבור, המצביעים על משבר חברתי הולך ומחריף, כלכלה מתדרדרת, מחסור גובר באנרגיה ובמים, ופער הולך ומעמיק בין הציבור לבין מוסדות השלטון. המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מביא את תמונת המצב המדויקת משיח התקשורת והרחוב באיראן – מהעיתונות הרפורמיסטית ועד המדיה הממסדית, מהקריאות לרפורמה כלכלית ועד לחשש הגובר ממנגנון הסנקציות הבינלאומי.
עצומת הכלכלנים: קריאה לשינוי מערכתי באיראן
180 כלכלנים ואנשי אקדמיה איראניים פרסמו עצומה מסעירה הקוראת לשחרור אסירים פוליטיים, לתיקון מדיניות החוץ, ולהגבלת מעורבות הצבא בכלכלה. עצומה זו, שפורסמה בעיתון "שרק", מעוררת ביקורת חריפה מצד תומכי המשטר, וזאת על רקע ביקורת גוברת מצד עיתונאים רפורמיסטים על תפקוד הממשלה באירועי המלחמה והשלכותיה. ברקע הדברים עומדים חששות מהחמרה במצב הכלכלי והחברתי עם חידוש אפשרי של הסנקציות ומימוש האיומים במנגנון ההפעלה מחדש (Snap Back).
הדרישות המפורטות בעצומה כוללות משא ומתן ישיר עם ארה"ב ואירופה, חיזוק שיתוף הציבור בהחלטות, רפורמה בשידור הציבורי, צמצום השפעת גורמים צבאיים על המשק, ומאבק בשחיתות וברנטה. תומכי המשטר הגיבו בחריפות, בטענה שמדובר בקריאה ל"כניעה" לאמריקאים ול"השפלה מול הציונים". ד"ר מהדי עבאסי, כלכלן ששימש בעבר סגן שר התכנון וחתם על העצומה, הסביר כי "מי שהיה שותף לשלטון בעבר, מבין שהמצב אינו בר קיימא" וכי המשבר הנוכחי דורש שינוי יסודי.
חשש לזכויות אדם: ביקורת על החקיקה הביטחונית
מאמרי פרשנות שפורסמו בעיתונים "שרק" ו"אעתמאד" על ידי שופטים ופעילי זכויות אדם טוענים כי החקיקה הביטחונית המחמירה שאושרה לאחרונה נגד "מרגלים" משרתת מטרות פוליטיות ולא ביטחוניות, ועלולה לפגוע בזכויות אזרח בסיסיות גם בזמן חירום. סאלח נקרא-כאר, עורך דין לזכויות אדם, צייץ בטוויטר כי "חוק שנולד מתוך כעס הורג את החוק. אם נהפוך ביקורת לריגול – מחר כל אזרח יהיה חשוד". ציוץ זה זכה לחשיפה בינלאומית ושימש דוגמה לחשש משפטנים מתיקוני הביטחון החדשים. מאמר מערכת חריף ב"שרק" הזהיר כי "להפוך את ביטחון המדינה לכלי ענישה – זה המתכון להרס כל אמון ציבורי".
דיאלוג מדומה וקריאה להשבת מוחות
איש התקשורת מוחמד עלי וכילי, עיתונאי רפורמיסטי, טוען כי הממשלה מקיימת פגישות "מזויפות ותעמולתיות" עם פעילים פוליטיים, אך בפועל אינה מקיימת דיאלוג אמיתי ואינה מקבלת ביקורת. במקביל, עיתון "אעתמאד" דיווח כי חבר פרלמנט לשעבר מתח ביקורת חריפה על מדיניות הפנים שאינה מאפשרת את חזרתם של אינטלקטואלים ופעילים איראניים מחו"ל, וקרא להסרת האיומים והחסמים נגדם. הנשיא מסעוד פז'שכיאן אף התייחס לסוגיה ואמר: "במלחמה, גם מתנגדינו לשעבר עמדו לצידנו. האם לא ראוי לתת להם לשוב ולהיות חלק ממהלך השיקום?".
תגובת המשטר: אחדות לאומית מול "נאיביות"
מנגד, המשטר מגיב לטענות. בעיתון "ריסאלת" פורסם מאמר תגובה בו נאמר כי ההצעות המופיעות בעצומה הן "נאיביות" ומתעלמות מהניסיון המר של הפרת הסכמי הגרעין על ידי ארה"ב והתקיפות הצבאיות האחרונות של ישראל וארה"ב. נשיא איראן, מסעוד פז'שכיאן, קרא להמשיך בהתנהלות "מכובדת ומאחדת מול הציבור, גם כלפי מתנגדים לשעבר", תוך הדגשה שהעם נשא בעול המרכזי במלחמה. הדגשת "האחדות הלאומית" המשיכה גם בעיתונים ממסדיים כגון "קיהאן" ו"גודס", המדגישים את תמיכת כלל הזרמים באיראן, כולל גולים ומתנגדי משטר, במהלך המלחמה עם ישראל – כעדות ללכידות הלאומית ולצדקת המשטר.
משבר המהגרים האפגנים וחשש ממנגנון ה-Snap Back
סוגיית המהגרים האפגנים ממשיכה לתפוס את תשומת הלב. מספר עיתונים (Shargh, Etemaad, AsreTosee) העלו ביקורת חריפה נגד מדיניות הגירוש של פליטים אפגנים בשבוע האחרון. ברשתות החברתיות נפוצה מחאה נגד גירוש משפחות מעורבות (אישה איראנית וגבר אפגני), תוך ציון הפגיעה ההומניטרית הקשה.
במקביל, באיראן ממשיכים לחשוש מהפעלת מנגנון ה-Snap Back נגד המדינה בסוף אוגוסט, בהמשך לדד ליין שהציבו הנשיא טראמפ ואירופה. עשרות פוסטים בטוויטר מזהירים כי צרפת, גרמניה ובריטניה יפעילו מחדש את הסנקציות של מועצת הביטחון בשל העשרת האורניום המואצת. אחרים מזהירים כי ארה"ב עלולה לנצל זאת כדי לכפות משא ומתן כוחני. ההשוואה לקריסת הסכם הגרעין ב-2018 חוזרת שוב ושוב.
שינוי פרדיגמה: בין לכידות לרפורמה
מלחמת 12 הימים מול ישראל תופסת מקום מרכזי בשיח. ברשתות החברתיות ובערוצי טלגרם מופצים סרטונים של מתקפת ה"תגובה המיידית" האיראנית על בסיסים אמריקאיים וישראלים באזור, לצד מסרים תעמולתיים לפיהם זו עדות ש"איראן אינה חוששת עוד מאיש". ההאשטג "שינוי פרדיגמה" (تغییر پارادایم) תופס תאוצה ברשתות החברתיות תחת הקריאה המשותפת של אנשי משטר ורפורמיסטים המשתמשים בתיוג כדי לתאר את הצורך האסטרטגי בהגדרת יחסים חדשים מול הציבור, הכלכלה והמערב, כתוצאה מהמלחמה. בקרב השלטון מדובר בניסיון להרחיב את הלכידות; אצל הרפורמיסטים מדובר בקריאה לרפורמה שלטונית.
מספר עיתונאים מזהירים כי ההתלהבות הציבורית מתמוססת לאחר הפסקת האש, והקולות המבקשים דמוקרטיזציה חוזרים לתפוס מקום. בעיתונות הכלכלית והחברתית מתחילים לעסוק בנזקי התשתיות ובמשבר האנרגיה – כולל מחסור במים, תקלות חשמל, בעיות תקציביות ותעסוקה, ואזהרות מפני השבתה של אזורי תעשייה.
מקורות מידע
- עיתונות איראנית (רפורמיסטית / עצמאית): Shargh, Etemaad, Arman-e Melli, Asr-e Tosee.
- עיתונות איראנית ממסדית / שמרנית: Qods, Resalat, Tasnim News Agency, IRNA.
- מדיה בינלאומית: Reuters, Iran International.
- כלכלה ונתונים: EcoIran, Center for Human Rights in Iran.
- רשתות חברתיות: Twitter/X, Telegram.
- יוזמות אזרחיות מקוונות: Karzar.net.
