נאומו של עלי ח'אמנאי, המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית, ב-3 ליוני 2024 לרגל יום השנה למותו של ח'ומייני, מחולל המהפכה האסלאמית, היה לסקירה הראשונה הבולטת של המנהיג העליון הנוכחי של המערכה מול ישראל והראייה של השלטון באיראן את המצב הנוכחי במזרח התיכון אל מול הציר הסוני ואל מול המערכה הכוללת נגד המערב.
בנאומו ניסה חמינאי להראות כיצד משנתו של ח'ומייני המנוח, כלפי העם הפלסטיני מתגמשת וכי הוא זה שהדריך את הפלסטינים למאבק מול ישראל: "דברים שח'ומייני חזה אודות פלסטין בימינו מתגשמים בהדרגה… תמצית דרישותיו של ח'ומייני בנושא פלסטין הייתה שאסור לקוות אולי יהיה ניתן לפתור את בעיית פלסטין ולהגיע לצדק בנושא זה על ידי שיחות השלום. הוא טען שעל אזרחי פלסטין להשיג את זכויותיהם בעצמם על ידי פעילות מעשית, וכך יחלישו את האויב הציוני ויכריחו אותו לסגת. על כל האומות בעולם ובפרט האומות המוסלמיות לתמוך בפלסטינים". בדבריו, הוא הדגיש שוב ושוב כי ח'ומייני חזה כי אם הפלסטינים יאזרו אומץ ויפעלו נגד ישראל אז "המשטר הציוני יאלץ לסגת".
החשיבות של "טופאן אל אקצא"
מהדברים של חמינאי עולה כי החשש באיראן מהתחזקות הציר הישראלי–סוני נגד טהרן בדמות הנורמליזציה עם סעודיה, שהייתה מובילה לשרשרת של הסכמים בין ישראל לעולם המוסלמי. זאת בנוסף לתכנית של ארה"ב, איחוד האמירויות וישראל להעברת סחורות מאזור המפרץ הפרסי ברכבת ישירה לנמל חיפה, שהייתה פוגעת כלכלית באיראן ובסין – והיא זו שהובילה לתגובה קשה של הציר השיעי. לדברי המנהיג העליון, מערכת "מבול אל אקצא" שמה את ישראל בקצה, בלי היכולת של ישראל להינצל. "נכון שארה"ב תומכת בציונים, הרבה ממשלות במערב תומכות, אך כולם מודים ומקבלים שהמצב שנוצר למשטר הציוני הוא מצב שאין בו שום גלגל הצלה עבורו", אמר.
לדבריו, ישנן שתי נקודות חשובות שיש לשים אליהן לב: האחת, המבצע של חמאס, שלדבריו היה "צורך אזורי"; ועומק וגודל המכה שקיבל "האויב הציוני" שהייתה לטענתו "מכה מכרעת… מחלה שלא יתרפא ממנה".
הוא המשיך וניתח את הנקודה הראשונה ודיבר על כך שההתקרבות בין ארה"ב-ישראל-מדינות ערב הובילה למעשה ל"השתלטות של ישראל על המדיניות והכלכלה של המזה"ת ושל כל העולם האסלאמי. זה היה עניין של זמן עד שארה"ב הייתה משלימה את יישום התוכנית." לדבריו, מתקפת ה-7 באוקטובר סיכלה את המזימה הזו.
"כעת, במצב שנוצר במהלך שמונת החודשים האחרונים, אין כל כך תקווה שיוכלו להחיות את התוכנית זו. נעשתה כאן פעולה גדולה וחשובה… זאת התגובה ההיסטרית של המשטר לביטולה של התוכנית הזו. העובדה שממשל ארה"ב מסייע לפשעים אלו לנגד עיני העולם נובעת מתגובה היסטרית שלהם לביטול התוכנית שהכינו אותה במאמץ רב. זה הנס שעשה טופאן אל-אקצא שהתרחש בדיוק ברגע המתאים", ניתח חמינאי והוסיף: "אמנם איני יכול לטעון שמתכנני טופאן אל-אקצא היו מודעים לפעולה העצומה שהם הולכים לבצע, איני יודע, אבל עובדה ששום דבר אחר לא היה יכול להיות כתחליף למעשה שהם ביצעו. הם ביטלו מזימה בינלאומית גדולה נגד המזה"ת עם המבצע של טופאן אל-אקצא".
המנהיג העליון: ארבעה מיליון אנשים יעזבו את ישראל
בניתוחו, המנהיג העליון מציב את ה-7 באוקטובר כמכה שישראל לא תוכל להשתקם ממנה. לדבריו, סופה של ישראל הוא "התמוטטות והשמדה".
"כל הפרשנים המערביים, האירופאים, האמריקאים ואפילו אנשי המשטר הציוני מאמינים שבמבצע זה, המשטר הציוני הובס ע"י מספר קטן של אנשי התנגדות, חרף כל התימרונים והחוזק שלו. הם אומרים שאחרי שמונה חודשים ועם כל כך הרבה מאמץ המשטר הציוני לא השיג אף אחת מהמטרות שלו", אמר המנהיג העליון והמשיך וציטט את הפרשנים במערב ובישראל: "את זה אומרים הפרשנים המערביים. יותר מזה, פרשן מערבי אמר שטופאן אל-אקצא הוא מאורע שבכוחו לשנות את המאה ה-21. פרשן מערבי אחר אמר שמבצע זה ישנה את העולם. פרשן ביטחוני מתוך המשטר הציוני תיאר שיש מבוכה בתוך צמרת המשטר הציוני, כאשר כולם מסוחררים ואינם יודעים מה צריך לעשות. אותו פרשן אמר שאם יפרסמו בתקשורת את תוכן הוויכוחים והמחלוקות בצמרת הישראלית, 4 מיליון אנשים יעזבו את ישראל, קרי הגירה הפוכה".
חמינאי תולה את דבריו (בציטוט לא מוכר) של היסטוריון ישראלי שטוען כי "הפרויקט הציוני נושם את הנשימות האחרונות שלו".
מלחמת התודעה – כך הצלחנו בארה"ב
חמינאי המשיך בנאום והדגיש את התמיכה בפלסטינים במערב כחלק מההצלחה שלו בתפיסה אל מול ישראל. לדבריו, ישראל השקיעה מאמצים רבים כי הסוגייה הפלסטינית תרד מסדר היום, אך הם נכשלו. "ברחובות לונדון, בכיכרות פריז ובאוניברסיטאות בארה"ב קוראים סיסמאות לטובת הפלסטינים ונגד המשטר הציוני. מול הקונצנזוס העולמי, גם ארה"ב תהיה מוכרחה לסגת, ובמוקדם או במאוחר תיאלץ להפסיק לתמוך במשטר הציוני".
המסקנה של חמינאי היא שישראל טעתה בחישובים שלה. בעוצמה של חזית ההתנגדות מולה היא עומדת, וביכולות שלה. אברהם מ. אנליסט המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה מציין כי "לראשונה חמינאי השתמש במילה ישראל בניגוד לפעמים הקודמות כאשר כינה אותה רק במונח 'המשטר הציוני'".
