התראות

האייתוללה האחרון: למה ח'אמנאי פוחד יותר מהעם האיראני מאשר מטראמפ

בעוד ח'אמנאי מאיים על המערב בנשק גרעיני, האיום האמיתי עליו מגיע מבפנים - מנהגי משאיות שובתים ומאזרחים רעבים • כשפרנויה הופכת לכלי שלטון, גם השליט החזק ביותר הופך לאסיר בארמון שלו
שיתוף
האייתוללה האחרון: למה ח'אמנאי פוחד יותר מעמו מאשר מטראמפ (צילום: Wikimedia)
האייתוללה האחרון: למה ח'אמנאי פוחד יותר מעמו מאשר מטראמפ (צילום: Wikimedia)

תוכן העניינים

למה ח'אמנאי פוחד יותר מהעם האיראני מאשר מטראמפ? התשובה נמצאת ברגע אחד מביך שהתרחש ביוני 2020 בטהראן. האולם היה מלא בדגלי "מוות לאמריקה" ותמונות שמעודדות את המהפכה האיסלאמית. אייתוללה עלי ח'אמנאי נכנס בתנועה איטית, המצלמות הבהבו, והוא התיישב מוקף בעוזריו על יד השולחן. על גביו היה מונח מסמך, "חוק הפעולה האסטרטגית", התוכנית האיראנית להעשרת אורניום כנקמה בסנקציות. הרגע ההיסטורי הגיע. הקריין הרשמי בטלוויזיה הממלכתית קרא בטון נבואי: "עם חתימה זו, נאלץ את המערב לכרוע ברך". ח'אמנאי הרים את העט בהדר והחל לחתום, אך הנייר נשאר לבן וריק. הוא לחץ חזק יותר. שום דבר. חלפו חמש שניות של דממה מביכה, ח'אמנאי הסתכל סביבו, שתק לרגע, ואז לחש: "זו מזימה". לבסוף, הגיח אחד מעוזריו עם עט חדש. החתימה הסתיימה בהצלחה. הקהל מחא כפיים בנימוס. זו הייתה תקלה טכנית פשוטה ורגע שחשף את צפונות לבו של האיש: חשדן עד פרנוייה, רואה "יד נעלמה" בכל דבר.

שליט מזדקן בעידן רותח

עלי ח'אמנאי, בן 86, שולט באיראן ביד ברזל מאז 1989. כמי ששרד ניסיון התנקשות קשה ב-1981, כאשר במהלך מסיבת עיתונאים התפוצץ רשמקול ממולכד והוא נפצע קשה ואיבד כמעט לחלוטין את השימוש בידו הימנית, השליט פיתח חשדנות עזה לכל גורם פנימי או חיצוני. עבורו, אין הבדל מהותי בין אויב פוליטי, מתנגד אזרחי, סוכן CIA או מפגין צעיר ברחובות טהראן – כולם עלולים להיות שליחי מזימה עולמית להפלת הרפובליקה האסלאמית. מנקודת מבט זו, ח'אמנאי מעולם לא ראה את עצמו רק כשליט – אלא כשומר הסף האחרון של מהפכת 1979.

מנגנונים של חשדנות הדדית

בהשראת חששותיו, ח'אמנאי הקים באיראן מערכת של פיקוח פנימי מתוחכם המשלבת גופים מפקחים רבים, אשר מרגלים עבורו ואף מסגירים זה את זה: המודיעין של משמרות המהפכה עוקב אחרי הצבא, המשטרה החשאית בודקת את משרד הפנים, ובין כולם פועל משרד המודיעין האזרחי. הדבר מאפשר לו למנוע ריכוז כוח מסוכן מדי אצל איש אחד – אך גם מלבה אווירה של פחד קבוע, השתקה, ודריכות קיומית.

וליאט־פקיה: עיקרון של שלטון טוטאלי

כל זה נשען על עיקרון ההלכה השיעי שנקרא "וליאט־פקיה" – שלטון חכם ההלכה. לפי עיקרון זה, רק פקיה (פוסק הלכה בכיר) רשאי לשלוט במדינה עד בואו של האימאם הנעלם. ח'אמנאי מגלם את הדוקטרינה הזו, אך יודע היטב שגם עיקרון דתי אינו חזק יותר מהתקוממות עממית או תסיסה כלכלית. הוא פוחד, אולי יותר מהכול, שייזכר כ"האייתוללה האחרון" – זה שבימיו קרסה המהפכה האסלאמית.

הפחד האמיתי: העם שבפנים, לא האויב שבחוץ

ח'אמנאי אמנם מדבר על "השטן הגדול", ארצות הברית, אך פחדו האמיתי נמצא בפנים. הוא זוכר היטב את הפגנות הענק של 2009 לאחר הבחירות, ואת גלי ההתקוממות ב-2019 ו-2022. אז, הוא הגיב להם בדיכוי אכזרי: מאות הרוגים, אלפי עצורים, חסימת אינטרנט מוחלטת במדינה. כל שביתה או הפגנה מתקבלת אצלו כקריאת תיגר קיומית, ולכן הוא לא מהסס לשבור שביתות בכוח, לעצור פעילים, ולהפעיל טרור כלכלי פנימי.

שביתת נהגי המשאיות – והציפייה מהמערב

אירוע שטרם זכה לתהודה משמעותית בעולם אך בהחלט מטריד את הרפובליקה האסלאמית הוא שביתת נהגי משאיות, שהחלה ב-22 במאי. הנהגים מאסו בהתייקרות ההוצאות השוטפות, הפחתת מחירי השילוח ומגבלות הדלק, והחלו לשבות. וכעת כבר מדובר על כ־155 ערים ויישובים. המחסור בדלק, עלויות התחזוקה, והפחד הכלכלי משביתה ממושכת גורמים לתסיסה שעלולה להדליק מחדש את כל המדינה. אחד מהנהגים אמר לתקשורת הזרה בציטוט מדויק: "אנחנו שובתים כבר 14 יום. נגמר לנו הכסף. איפה טראמפ שיעזור?"

זוהי קריאת מצוקה. לאו דווקא לנשיא מסוים, אלא ליכולת של המערב להתערב לא רק צבאית, אלא כלכלית וחברתית. הציפייה מהמערב היא להתערב באמצעות הזנה עקיפה של מוקדי המחאה: העברות כספים, לוגיסטיקה, ותקשורת חופשית. ח'אמנאי יודע זאת היטב, ולכן משקיע משאבים אדירים בניטור, מעצרים, וניסיון להפריד בין אוכלוסיות.

הגרעין והמו"מ עם ארה"ב: בין מו"מ לכדור נפץ

מול ארצות הברית, ח'אמנאי מבין שהמערב נסוג שוב ושוב מדרישותיו. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, לאחר נסיגה מהסכם הגרעין, הציב דרישות רבות. אך עם הזמן, הוא נחלש פוליטית, והלחץ שלו דעך. ח'אמנאי מעריך שגם כעת, ותחת כל ממשל עתידי, האמריקאים יעדיפו להימנע מעימות ישיר – במיוחד כשהם שקועים בזירות אחרות.

בהקשר זה, יש להבין את גישתו לשיחות הגרעין. מצד אחד, ח'אמנאי משדר מסר נוקשה של "עמידה איתנה", אך מאחורי הקלעים בוחן כל תזוזה אמריקאית בעניין. הוא יודע שבשיחות הקודמות מול ארה"ב, האחרונה נכנעה לא מעט, הסירה סנקציות, ניתקה דרישות מרכזיות, וחזרה לשולחן הדיונים ללא שיניים. מבחינתו, זו הוכחה לכך שלמערב אין סבלנות לעימות ממושך.

זאת ועוד, לח'אמנאי יש זיכרון ארוך: ב-3 ביולי 1988, ארה"ב הפילה בטעות את טיסה IR655, מטוס נוסעים איראני, וכל 290 נוסעיו נהרגו. שבועות לאחר מכן, אייתוללה סייד רוח-אללה מוסאווי ח'ומייני, מנהיגה הפוליטי של המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979, הודיע בעצמו כי הוא "שותה את כוס התרעלה" ומסכים להפסקת אש של כמעט-כניעה מול סדאם חוסיין. הסיבה לכך הייתה הפחד הקיומי מהתערבות ישירה של ארה"ב. ח'אמנאי היה אז נשיא, ומקורב להחלטה ההיסטורית, שחקוקה בו כתחושת השפלה ולקח.

לפיכך, כיום, למרות הדימוי הקשוח, ח'אמנאי אינו שואף לעימות ישיר עם ארה"ב. הסיוט שלו הוא תקיפה אמריקאית שתערער את המשטר – ותהפוך אותו, כאייתוללה האחרון, למי שהוביל את הרפובליקה להתפוררות. הוא נחוש לא להיות זה שייזכר בהיסטוריה כמי שגרר את איראן לקריסה.

בין כוס התרעלה לאשליית האל-מוות

ח'אמנאי ניצב על קו תפר היסטורי. מצד אחד, הוא רוצה להיזכר כמנהיג ששמר על המהפכה, על תוכנית הגרעין, ועל "ציר ההתנגדות". מצד שני, הוא יודע שהקריסה יכולה לבוא מבפנים, מתוך סדקים כלכליים, מבני כוח עייפים, ומנועים שלא מקבלים דלק.

כפי שאמר פעם הפילוסוף הצרפתי, מישל דה מונטן, "הטוב ביותר שבמלכים הוא זה שיודע מתי לוותר על הכתר – בטרם הכתר ייפול מראשו". אבל ח'אמנאי אינו מהסוג שמוותר. ולכן, אם המערב רוצה למנוע התגרענות, עליו לכוון למטרה האמיתית: לא רק הסכם, אלא שינוי משטר. לא בכוח תקיפה צבאית בלבד, אלא שילוב של עוצמה צבאית, חנק כלכלי, ותמיכה בתסיסה פנימית. שילוב של שלושה רכיבים שיקריסו את המשטר.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חמאס מנסה לחזור לשלטון – וישראל חייבת לגבש מפת דרכים חדשה לעזה

עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח"ע במוסד וכיום חוקר ב-JCFA, מזהיר כי חמאס מנצל את הפסקת האש כדי להשיב לעצמו שליטה בעזה, ולחזור להיות "שחקן מרכזי ביום שאחרי". לדבריו, "חמאס מינה שלושה מושלים חדשים בעזה, מגייס לוחמים ומחזיר את כוחותיו לרחובות. הם בונים מחדש את מנגנוני השליטה והאכיפה שלהם תוך כדי ההפוגה".

עילם מתאר מציאות שבה ישראל חייבת להוביל מהלך אסטרטגי חדש מול וושינגטון כדי למנוע את קריסת היציבות: "אנחנו צריכים לשבת במיוחד עם האמריקנים וליצור תוכנית קוהרנטית וחזקה ומפת דרכים למה שיקרה עם עזה בהקדם האפשרי". לדבריו, האשליה שחמאס יסכים להתפרק מנשקו ללא מסגרת ביטחונית ברורה היא מסוכנת: "זהו ארגון טרור עם מבנה צבאי ופוליטי שמנסה לשמר את עצמו מאחורי מסכה אזרחית. חמאס לא יוותר על נשקו אלא אם יקבל מדינה – וזה בדיוק הקו האדום של ישראל".

עילם מזהיר כי בהיעדר מדיניות עקבית וברורה, עזה עלולה להידרדר שוב למלחמה ממושכת: "אם לא תהיה הכרעה ברורה או מפת דרכים, חמאס יחזור לשלוט, והסטטוס קוו פשוט ימשיך להתפוצץ מחדש כל כמה חודשים".

2:02pm
המרכז הירושלמי
ד״ר דן דייקר: "ביקורי הבכירים בישראל זו לא תמיכה אמריקאית, זו שליטה"

ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי מה שהתחיל כתמיכה אמריקאית הופך כעת להשתלטות ושליטה אמריקאית באדמה של מדינת ישראל. "אנחנו רואים היום מפקדה אזרחית-צבאית אמריקאית בדרום ישראל, שמנהלת את השטח הלכה למעשה. זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה שבה הדוקטרינה הבסיסית – שישראל תגן על עצמה בכוחות עצמה – נמצאת בסכנה".

לדבריו, הלחץ של וושינגטון מתואם עם השותפים הערבים במטרה להניע את תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, שמטרתה האמיתית, לדבריו, היא "לכפות על ישראל תהליך שיוביל בסופו להקמת מדינה פלסטינית, החל מעזה".

"אנחנו לא מדינת חסות של ארצות הברית ולא המדינה ה-51," הבהיר. "צריך לדעת לחבק את בעלת הברית שלנו, אבל לא לאפשר לה להחזיק אותנו. רק צה״ל יכול לפרק את חמאס – לא שום כוח בינלאומי, ערבי או אמריקאי".

2:01pm
המרכז הירושלמי
מצרים נגד ישראל – כדי לרצות את קטאר וחמאס?

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהירה מהטון האגרסיבי של קהיר כלפי ישראל. לדבריה, "ההצהרות הריקות והברברנות שיוצאות ממצרים בשבועות האחרונים מטרידות לא רק את הישראלים אלא גם מצרים כמוני, שלא רוצים לראות את מדינתנו מדרדרת למלחמה עם ישראל – לא בגלל עימות ישיר, אלא כדי לרצות את קטאר או את חמאס ותומכיו. זה לא הגיוני".

לדבריה, נקודת השיא הייתה בפסגת דוחה, כשנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כינה את ישראל "אויב". זיאדה מדגישה כי "אפילו אמיר קטאר, שעמד על הבמה באותה פסגה, לא השתמש במילה הזאת. זה היה הלם אדיר לשמוע את זה דווקא מקהיר". עם זאת, היא מציינת כי בעקבות התגובות הקשות נראה שמצרים מנסה כעת לסגת לאחור ולהבהיר כי היא רק מגינה על גבולותיה. אך זיאדה מוסיפה אזהרה ברורה: "אל תקחו את זה ברצינות. מה שאנחנו רואים בתקשורת המצרית ובדברי בכירים עדיין מטריד מאוד".

זיאדה מסכמת כי שלום ישראל-מצרים עומד בפני אתגר חמור: "שמענו את א-סיסי מאשים את ישראל ברצח עם ובטיהור אתני, ואת המודיעין המצרי מאיים במלחמה אם פליטים מעזה ינהרו לסיני. כל זה מנוגד לאינטרס המצרי בראש ובראשונה. השלום בין ישראל למצרים נראה היום שברירי יותר מאי פעם".

11:16am
המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm

Close