היממה האחרונה באיראן הייתה עמוסה באירועים משמעותיים, כולל הנחיות המנהיג העליון בנוגע לאחדות לאומית, אתגרים כלכליים מתמשכים, מאמצים דיפלומטיים מול איומים חיצוניים ומשברים סביבתיים. סקירת העיתונות של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מציגה את האירועים המרכזיים הבוקר (ב') כפי שהם מדווחים בתקשורת האיראנית על המתרחש מבפנים.
הנשיא פזשכיאן מול קיצונים: האם האחדות הלאומית תישמר?
המנהיג העליון, האייתוללה עלי ח'אמנאי, קרא לתמיכה בנשיא מסעוד פזשכיאן, אותו תיאר כחרוץ ומסור. בהודעה שפורסמה בתקשורת האיראנית, הדגיש ח'אמנאי את חשיבות ההכרה במשרתי הציבור ואת הצורך בשמירה על אחדות לאומית כמגן מפני איומים חיצוניים. עלי לריג'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, הוסיף כי אחדות זו היא נכס אסטרטגי והזהיר מפני ניסיונות חיצוניים ליצור פילוג פנימי. הוא קרא לכלל האזרחים, הפקידים ואנשי התקשורת לשמור עליה.
פזשכיאן הציג חזון להתקדמות המדינה, עם דגש על תחרות חופשית ומימוש כישרונות. "פיתוח לא יושג בהתמקדות בקבוצות מצומצמות, אלא בפנייה למומחים מכל התחומים", אמר. הוא ציין את התנאים הקשים בתחילת כהונתו, כולל סכסוכים ומלחמות, אך חזר על מחויבותו לשרת את העם.
עם זאת, גורמים קיצוניים – המכונים "תנדרוהא" – מואשמים בניסיונות להחליש את הממשלה באמצעות ביקורת והתקפות. סייד מוסטפא האשמי טבא אמר בראיון ל"ארמאן מלי" כי הם שואפים להפיל את פזשכיאן, בתקווה לאחוז הצבעה נמוך בבחירות עתידיות, שנה לאחר עלייתו לשלטון.
קידום נשים ושוויון מגדרי
הממשלה מקדמת שוויון מגדרי: זהרה בהרוזאדר, סגנית הנשיא לענייני נשים ומשפחה, דיווחה על מינוי יותר מ-900 נשים לתפקידי ניהול מאז תחילת הכהונה, כולל ארבע שרות בממשלה. "נשים, צעירים וקבוצות אתניות הם חלק מרכזי בפיתוח המדינה", אמרה, והדגישה כי הסיסמה "ממשלה לצד העם" מיושמת בפועל.
הים הכספי בנסיגה ומעמיק את משבר המים
הים הכספי, מקור חיים מרכזי לחמש מדינות החוף, הולך ומצטמצם. אמין מחמודי, מומחה למשאבי מים וחקלאות, מזהיר כי "נבנו מעל 14 אלף סכרים באזור מבלי לחשוב על ההשלכות האקולוגיות. כתוצאה מכך, שטחו של הים מתכווץ בקצב מואץ". לדבריו, היעדר שיתוף פעולה בין המדינות – מהחרפת המתח בין איראן לאזרבייג'ן ועד התקרבות קזחסטן לאירופה – מותיר סיכוי קלוש לשיקום.
גם ברוסיה תוקעים יתד אזהרה: סגן ראש המכון לחקר דיג ואוקיינוגרפיה באזור וולגה-כספי צופה ירידה נוספת של 20 עד 30 סנטימטרים במפלס הים עוד השנה. אם מגמה זו תימשך, הוא מעריך כי עד 2030 יירד המפלס במטר שלם – תרחיש שיביא לשינויים אקלימיים דרמטיים ולפגיעה חמורה בבתי הגידול הימיים.
השלכות כבר ניכרות: ענף הקוויאר המפורסם של האזור – שבעבר שלט ב־90% מהשוק העולמי – הולך ונעלם.
משבר מים עמוק: בארות פיראטיות והתייבשות הנהרות
המשבר הסביבתי אינו מסתכם בכספי. באיראן עצמה הולכת ומתעצמת בעיית המים. עלירזא עבאסי, חבר פרלמנט, מצביע על נתון קשה: ממוצע המשקעים בעשור האחרון עומד על כ־230 מ"מ בלבד – פחות ממחצית הממוצע העולמי. מתוך כ־400 מיליארד מ"ק של משקעים שנתיים, רק רבע מנוצל בפועל לשתייה, חקלאות ותעשייה.
"יותר מ־70% מהמים מתאדים או זורמים החוצה", מסביר מחמודי. "בפועל, המשאבים שנשארים בידינו מצומצמים מאוד".
לכך מצטרפת בעיה חמורה נוספת – 400 אלף בארות בלתי חוקיות חופרות כיום באיראן, מתוכן רק חמישית נחסמו. ההתנגדות הציבורית לסגירתן מקשה על רשויות המים לאכוף חוקים, ובפועל – מקורות המים התת־קרקעיים מידלדלים בקצב מסוכן.
דובר תעשיית המים מזהיר: "אנחנו כבר לא מדברים על מתח מים. זה משבר מלא. עלינו להפחית את הצריכה בשליש אם ברצוננו להימנע מקריסה".
בין דמאוונד ליערות: פגיעה בטבע שלא ניתנת לשיקום
המשבר הסביבתי מתבטא גם בהרס הרים ויערות. בהר דמאוונד, ההר הגבוה ביותר באיראן, נכרים מדי יום 20 אלף טון אדמה וחול. מומחים מזהירים כי אם הכרייה לא תיפסק, ההר – סמל לאומי ותרבותי – יאבד מערכו הטבעי וההיסטורי.
לצד זאת, 95% משריפות היערות מקורן בפעילות אנושית רשלנית או פלילית. התוצאה: שטחים ירוקים הולכים ונעלמים, ומאזן החמצן־פחמן באזור נפגע.
במקביל, זיהום האוויר מגיע לשיאים חדשים. דו"ח אקדמי מצביע על 45 אלף כלי רכב מזהמים ו־70% מתוך 4 מיליון אופנועים ישנים הממשיכים לשחרר חלקיקים רעילים. אותם חלקיקים, בגודל פחות מ־2.5 מיקרון, חודרים לריאות ופוגעים בלב, בכליות ובכבד. התוצאה – עלייה ניכרת במחלות נשימה וסרטן ריאות.
הכלכלה נאנקת: אינפלציה, מחירי דיור והפסקות חשמל
מעבר למשבר הסביבתי, הכלכלה האיראנית סובלת מתסמינים ברורים של קיפאון. אינפלציה גבוהה, מטבע לא יציב וחוסר נזילות דוחפים מיליוני אזרחים למצוקה.
הנשיא מסעוד פזשכיאן ניצב בפני דילמה חריפה: להשקיע באזרחים או להמשיך לתמוך בסיוע חוץ ובמוסדות המקורבים למשטר. בינתיים, מערכת הבנקאות מנסה להגדיל את ההון של הבנקים הממשלתיים ב־200 טריליון טומאן, ומציעה מכרזים למטבעות זהב – אך צעדים אלו נתפסים יותר כפלסטר זמני מאשר כפתרון יסודי.
הלוואות הנישואין והלידה שהוענקו ל־389 אלף מבקשים מאז תחילת השנה הן ניסיון להרגיע את הרחוב, אך יוקר המחיה נותר כבד.
דיור מחוץ להישג יד
בתחום הדיור, אף שהממשלה מאשרת הלוואות בריבית 4% לפריסת 20 שנה, החזר חודשי של כ־4.5 מיליון טומאן מהווה יותר ממחצית משכר המינימום – כ־8 מיליון טומאן בלבד. "זה פשוט לא ריאלי", אומרים כלכלנים. "המשפחות לא יכולות לעמוד בהחזר ולחיות בכבוד".
הפסקות החשמל משתקות את התעשייה
הקיץ האחרון חשף את עומק משבר האנרגיה: צריכת השיא הגיעה ל־77,500 מגה־וואט – מתחת לרמה של השנה שעברה – אך הבצורת הקשה יצרה מחסור של 3,000 מגה־וואט בבירה. התוצאה: הפסקות חשמל ממושכות שפוגעות הן במכשירי החשמל הביתיים והן במפעלי הייצור.
סגן שר האנרגיה מודה: "המצב חמור יותר מהעבר". ארגוני התעשייה מדווחים על צניחה של 40% בכושר הייצור, ירידה בהשקעות ואיום ממשי על אלפי מקומות עבודה.
בין טילים לדיפלומטיה: עימות צבאי ומבוי סתום מדיני
על רקע המשברים מבית, איראן מנסה להפגין עוצמה כלפי חוץ. תרגיל הטילים "עוצמה מתמשכת 1404" כלל שיגור טילים בליסטיים, טילי שיוט וכלי טיס מתאבדים – וזכה לסיקור נרחב בעולם. הנשיא פזשכיאן הדגיש כי "הטילים הם גורם ההרתעה המרכזי. בלעדיהם, איראן הייתה מופצצת כמו עזה".
במערב רואים בכך איום ישיר. צרפת, גרמניה ובריטניה הזהירו כי ישקלו להפעיל את "מנגנון ההדק" שיוביל להחזרת הסנקציות של מועצת הביטחון. רוסיה וסין דחו את האיום מכל וכל, וטענו שאין לו בסיס משפטי.
במקביל, איראן מחזקת קשרים עם בלארוס וארמניה – כחלק מניסיון לבלום את בידודה האזורי – בעוד שבקווקז נמשך המתח סביב מסדרון זנגזור, ובאוקראינה מתעצמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה בתמיכת נאט"ו.