התראות

חמינאי קורא לאחדות לאומית – אך המדינה מתפוררת מבפנים

איראן ניצבת בפני שילוב נפיץ של משבר מים חריף, קריסת כלכלה, עימותים צבאיים חיצוניים ולחץ פנימי גובר, כשקריאת ח'אמנאי לאחדות לאומית מנסה למנוע פיצוץ מבפנים
שיתוף

תוכן העניינים

תקציר

המנהיג העליון ח'אמנאי קורא לאחדות סביב הנשיא פזשכיאן, הנאבק בקיצוניים מבית ובמשבר כלכלי חריף המאופיין באינפלציה, מצוקת דיור והפסקות חשמל. במקביל, הממשלה מתהדרת בקידום נשים אך מתמודדת עם משבר סביבתי חמור – ירידת מפלס הים הכספי, מאות אלפי בארות בלתי חוקיות, כרייה הרסנית בהר דמאוונד וזיהום אוויר קטלני. לצד אלה, איראן מציגה עוצמה צבאית באמצעות ניסויי טילים שמעוררים חשש במערב, בעוד רוסיה וסין מגבות אותה דיפלומטית. כך עולה תמונה של מדינה הלכודה בין קריסה פנימית לאיומים חיצוניים, המחפשת להיאחז בסיסמת "אחדות לאומית" כדי להבטיח את המשך שלטונה.

היממה האחרונה באיראן הייתה עמוסה באירועים משמעותיים, כולל הנחיות המנהיג העליון בנוגע לאחדות לאומית, אתגרים כלכליים מתמשכים, מאמצים דיפלומטיים מול איומים חיצוניים ומשברים סביבתיים. סקירת העיתונות של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מציגה את האירועים המרכזיים הבוקר (ב') כפי שהם מדווחים בתקשורת האיראנית על המתרחש מבפנים.

הנשיא פזשכיאן מול קיצונים: האם האחדות הלאומית תישמר?

המנהיג העליון, האייתוללה עלי ח'אמנאי, קרא לתמיכה בנשיא מסעוד פזשכיאן, אותו תיאר כחרוץ ומסור. בהודעה שפורסמה בתקשורת האיראנית, הדגיש ח'אמנאי את חשיבות ההכרה במשרתי הציבור ואת הצורך בשמירה על אחדות לאומית כמגן מפני איומים חיצוניים. עלי לריג'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, הוסיף כי אחדות זו היא נכס אסטרטגי והזהיר מפני ניסיונות חיצוניים ליצור פילוג פנימי. הוא קרא לכלל האזרחים, הפקידים ואנשי התקשורת לשמור עליה.

פזשכיאן הציג חזון להתקדמות המדינה, עם דגש על תחרות חופשית ומימוש כישרונות. "פיתוח לא יושג בהתמקדות בקבוצות מצומצמות, אלא בפנייה למומחים מכל התחומים", אמר. הוא ציין את התנאים הקשים בתחילת כהונתו, כולל סכסוכים ומלחמות, אך חזר על מחויבותו לשרת את העם.

עם זאת, גורמים קיצוניים – המכונים "תנדרוהא" – מואשמים בניסיונות להחליש את הממשלה באמצעות ביקורת והתקפות. סייד מוסטפא האשמי טבא אמר בראיון ל"ארמאן מלי" כי הם שואפים להפיל את פזשכיאן, בתקווה לאחוז הצבעה נמוך בבחירות עתידיות, שנה לאחר עלייתו לשלטון.

קידום נשים ושוויון מגדרי

הממשלה מקדמת שוויון מגדרי: זהרה בהרוזאדר, סגנית הנשיא לענייני נשים ומשפחה, דיווחה על מינוי יותר מ-900 נשים לתפקידי ניהול מאז תחילת הכהונה, כולל ארבע שרות בממשלה. "נשים, צעירים וקבוצות אתניות הם חלק מרכזי בפיתוח המדינה", אמרה, והדגישה כי הסיסמה "ממשלה לצד העם" מיושמת בפועל.

הים הכספי בנסיגה ומעמיק את משבר המים

הים הכספי, מקור חיים מרכזי לחמש מדינות החוף, הולך ומצטמצם. אמין מחמודי, מומחה למשאבי מים וחקלאות, מזהיר כי "נבנו מעל 14 אלף סכרים באזור מבלי לחשוב על ההשלכות האקולוגיות. כתוצאה מכך, שטחו של הים מתכווץ בקצב מואץ". לדבריו, היעדר שיתוף פעולה בין המדינות – מהחרפת המתח בין איראן לאזרבייג'ן ועד התקרבות קזחסטן לאירופה – מותיר סיכוי קלוש לשיקום.

גם ברוסיה תוקעים יתד אזהרה: סגן ראש המכון לחקר דיג ואוקיינוגרפיה באזור וולגה-כספי צופה ירידה נוספת של 20 עד 30 סנטימטרים במפלס הים עוד השנה. אם מגמה זו תימשך, הוא מעריך כי עד 2030 יירד המפלס במטר שלם – תרחיש שיביא לשינויים אקלימיים דרמטיים ולפגיעה חמורה בבתי הגידול הימיים.

השלכות כבר ניכרות: ענף הקוויאר המפורסם של האזור – שבעבר שלט ב־90% מהשוק העולמי – הולך ונעלם.

משבר מים עמוק: בארות פיראטיות והתייבשות הנהרות

המשבר הסביבתי אינו מסתכם בכספי. באיראן עצמה הולכת ומתעצמת בעיית המים. עלירזא עבאסי, חבר פרלמנט, מצביע על נתון קשה: ממוצע המשקעים בעשור האחרון עומד על כ־230 מ"מ בלבד – פחות ממחצית הממוצע העולמי. מתוך כ־400 מיליארד מ"ק של משקעים שנתיים, רק רבע מנוצל בפועל לשתייה, חקלאות ותעשייה.

"יותר מ־70% מהמים מתאדים או זורמים החוצה", מסביר מחמודי. "בפועל, המשאבים שנשארים בידינו מצומצמים מאוד".

לכך מצטרפת בעיה חמורה נוספת – 400 אלף בארות בלתי חוקיות חופרות כיום באיראן, מתוכן רק חמישית נחסמו. ההתנגדות הציבורית לסגירתן מקשה על רשויות המים לאכוף חוקים, ובפועל – מקורות המים התת־קרקעיים מידלדלים בקצב מסוכן.

דובר תעשיית המים מזהיר: "אנחנו כבר לא מדברים על מתח מים. זה משבר מלא. עלינו להפחית את הצריכה בשליש אם ברצוננו להימנע מקריסה".

בין דמאוונד ליערות: פגיעה בטבע שלא ניתנת לשיקום

המשבר הסביבתי מתבטא גם בהרס הרים ויערות. בהר דמאוונד, ההר הגבוה ביותר באיראן, נכרים מדי יום 20 אלף טון אדמה וחול. מומחים מזהירים כי אם הכרייה לא תיפסק, ההר – סמל לאומי ותרבותי – יאבד מערכו הטבעי וההיסטורי.

לצד זאת, 95% משריפות היערות מקורן בפעילות אנושית רשלנית או פלילית. התוצאה: שטחים ירוקים הולכים ונעלמים, ומאזן החמצן־פחמן באזור נפגע.

במקביל, זיהום האוויר מגיע לשיאים חדשים. דו"ח אקדמי מצביע על 45 אלף כלי רכב מזהמים ו־70% מתוך 4 מיליון אופנועים ישנים הממשיכים לשחרר חלקיקים רעילים. אותם חלקיקים, בגודל פחות מ־2.5 מיקרון, חודרים לריאות ופוגעים בלב, בכליות ובכבד. התוצאה – עלייה ניכרת במחלות נשימה וסרטן ריאות.

הכלכלה נאנקת: אינפלציה, מחירי דיור והפסקות חשמל

מעבר למשבר הסביבתי, הכלכלה האיראנית סובלת מתסמינים ברורים של קיפאון. אינפלציה גבוהה, מטבע לא יציב וחוסר נזילות דוחפים מיליוני אזרחים למצוקה.

הנשיא מסעוד פזשכיאן ניצב בפני דילמה חריפה: להשקיע באזרחים או להמשיך לתמוך בסיוע חוץ ובמוסדות המקורבים למשטר. בינתיים, מערכת הבנקאות מנסה להגדיל את ההון של הבנקים הממשלתיים ב־200 טריליון טומאן, ומציעה מכרזים למטבעות זהב – אך צעדים אלו נתפסים יותר כפלסטר זמני מאשר כפתרון יסודי.

הלוואות הנישואין והלידה שהוענקו ל־389 אלף מבקשים מאז תחילת השנה הן ניסיון להרגיע את הרחוב, אך יוקר המחיה נותר כבד.

דיור מחוץ להישג יד

בתחום הדיור, אף שהממשלה מאשרת הלוואות בריבית 4% לפריסת 20 שנה, החזר חודשי של כ־4.5 מיליון טומאן מהווה יותר ממחצית משכר המינימום – כ־8 מיליון טומאן בלבד. "זה פשוט לא ריאלי", אומרים כלכלנים. "המשפחות לא יכולות לעמוד בהחזר ולחיות בכבוד".

הפסקות החשמל משתקות את התעשייה

הקיץ האחרון חשף את עומק משבר האנרגיה: צריכת השיא הגיעה ל־77,500 מגה־וואט – מתחת לרמה של השנה שעברה – אך הבצורת הקשה יצרה מחסור של 3,000 מגה־וואט בבירה. התוצאה: הפסקות חשמל ממושכות שפוגעות הן במכשירי החשמל הביתיים והן במפעלי הייצור.

סגן שר האנרגיה מודה: "המצב חמור יותר מהעבר". ארגוני התעשייה מדווחים על צניחה של 40% בכושר הייצור, ירידה בהשקעות ואיום ממשי על אלפי מקומות עבודה.

בין טילים לדיפלומטיה: עימות צבאי ומבוי סתום מדיני

על רקע המשברים מבית, איראן מנסה להפגין עוצמה כלפי חוץ. תרגיל הטילים "עוצמה מתמשכת 1404" כלל שיגור טילים בליסטיים, טילי שיוט וכלי טיס מתאבדים – וזכה לסיקור נרחב בעולם. הנשיא פזשכיאן הדגיש כי "הטילים הם גורם ההרתעה המרכזי. בלעדיהם, איראן הייתה מופצצת כמו עזה".

במערב רואים בכך איום ישיר. צרפת, גרמניה ובריטניה הזהירו כי ישקלו להפעיל את "מנגנון ההדק" שיוביל להחזרת הסנקציות של מועצת הביטחון. רוסיה וסין דחו את האיום מכל וכל, וטענו שאין לו בסיס משפטי.

במקביל, איראן מחזקת קשרים עם בלארוס וארמניה – כחלק מניסיון לבלום את בידודה האזורי – בעוד שבקווקז נמשך המתח סביב מסדרון זנגזור, ובאוקראינה מתעצמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה בתמיכת נאט"ו.

שאלות נפוצות
מהי הסכנה המרכזית לים הכספי לפי מומחים?

הצטמצמות מהירה במפלס המים עקב בניית אלפי סכרים וחוסר שיתוף פעולה בין המדינות השכנות, שעלולה להביא לאובדן בתי גידול ימיים ולפגיעה אנושה בענף הקוויאר.

כמה בארות בלתי חוקיות פועלות כיום באיראן?

כ־400 אלף בארות, שרק חמישית מהן נסגרו – והן שואבות את עתודות המים התת־קרקעיים בקצב מסוכן.

מהו המחיר של דיור למשפחות ממוצעות באיראן?

הלוואת דיור "מסובסדת" בריבית 4% דורשת החזר חודשי של כ־4.5 מיליון טומאן – יותר ממחצית שכר המינימום.

כיצד מציגה איראן את כוחה הצבאי בזירה הבינלאומית?

באמצעות תרגיל "עוצמה מתמשכת 1404", שכלל שיגור טילים בליסטיים, טילי שיוט וכלי טיס מתאבדים – מה שנתפס במערב כאיום ישיר.

מהו חזון הנשיא פזשכיאן לניהול המדינה?

לקדם תחרות חופשית, לממש את כישרונות כלל המומחים, ולשלב נשים, צעירים וקבוצות אתניות – תוך מאבק בקיצוניים שמנסים לערער את שלטונו.

הערות שוליים

  1. جمهوری اسلامی‏. ‏(1404, 3 شهریور / 2025, 25 באוגוסט). ‏شماره 13165, سال چهل و هفتم, 12 עמ'. تهران: مؤسسه اطلاعات

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am

Close