הפסקת האש שהוכרזה בין ישראל לאיראן בסוף חודש יוני לא הביאה לסיומה של המתיחות רבת השנים בין איראן לישראל. למעשה, נראה כי מדובר בהפוגה זמנית בלבד, בעוד שמתחת לפני השטח נמשכת ההיערכות הצבאית של שני הצדדים. התחושה באזור היא של עמידה על סף פיצוץ, כאשר כל התלקחות קטנה עלולה להוביל להסלמה כוללת. בירושלים ובטהראן כבר מדברים בגלוי על "שלב חדש" בעימות – שלב של הרתעה הדדית שברירית, המוכתבת על ידי שיקולים אזוריים ובינלאומיים, כאשר לוח הזמנים אינו ברור ותלוי בנסיבות משתנות.
ישראל מצידה ממשיכה לחזק את מערכות ההגנה ולזרז את ייצור טילי "חץ", בעוד איראן עוסקת בשיקום מהיר של כוחותיה. היא אף שולחת מסר ברור לפיו לא תוותר על תוכנית הגרעין, גם במחיר עימות נוסף. גורמים ביטחוניים ישראליים מעריכים כי איראן נמצאת במגעים מתקדמים עם סין לרכש מואץ של מערכות הגנה אווירית ומטוסי קרב, כהכנה לקראת סבב הלחימה הבא. להערכתם, טהראן מתכננת מהלך נקמה בדמות מתקפת פתע מקדימה על ישראל, כתשובה להתקפת הפתע הישראלית שאירעה ב-13 ביוני.
הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, התייחס ב-20 ביולי לעימות האחרון עם איראן ואמר כי מדובר היה רק בשלב אחד במערכה מתמשכת. לדבריו, ישראל עברה לפרק חדש במערכה, שבו יש לבסס את הישגי המבצע, הכוללים פגיעה בתוכניות הטילים והגרעין של איראן, תוך שמירה על דריכות מתמדת. שר הביטחון, ישראל כ"ץ, חיזק את דבריו כעבור יומיים והתריע כי הסבירות לחידוש הלחימה גבוהה. לדבריו, איראן שואפת לבסס כוח עולמי חדש, וההיערכות לכך צריכה להיות מוקדמת, סדורה ונחושה. בהערכת מצב שקיים השר כ"ץ עם בכירים בצה"ל הוחלט על גיבוש תוכנית אסטרטגית שתמנע מאיראן את היכולת לחדש את תוכנית הגרעין שלה. בכלל זה, הוחלט להאיץ את ייצור טילי "חץ" ולשדרג את מערכות ההגנה האווירית, בהן "כיפת ברזל" ו"קלע דוד".
גם מצד טהראן נשמעו הצהרות חד-משמעיות. נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, הדגיש כי ארצו לא תיסוג מתוכניתה הגרעינית, וכי תגובה על כל תקיפה ישראלית תהיה כואבת וממוקדת בליבה של ישראל. בריאיון לרשת אל-ג'זירה, הדגיש פזשכיאן כי איראן אינה מעוניינת במלחמה, אך לא תהסס להגן על עצמה בכל מחיר, כאשר לדבריו, מטרות התוכנית הגרעינית הן אזרחיות בלבד ועומדות במסגרת החוק הבינלאומי. שר החוץ האיראני, עבאס ערקצ'י, אמר בריאיון לרשת "פוקס ניוז" כי איראן לא תוותר על העשרת אורניום, למרות הפגיעות שספגו מתקניה במהלך התקיפות האמריקניות בחודש יוני.
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שהוביל את מאמצי התיווך להפסקת האש, הזהיר באותו יום ממש כי אם תחודש פעילות גרעינית איראנית, ארה"ב תגיב בתקיפות מחודשות נגד אתרי הגרעין. אזהרה זו, שפורסמה שעות ספורות לאחר דברי ערקצ'י, מחזקת את הקביעה שלפיה חידוש התוכנית הגרעינית הוא קו אדום עבור וושינגטון.
העימות הצבאי האחרון בין ישראל לאיראן נמשך 12 ימים בלבד, בין 13 ל-24 ביוני, אך היה אינטנסיבי וחריג בהיקפו. ישראל תקפה אתרי גרעין בפורדו, נתנז ואספהאן, פגעה במפעלי טילים בליסטיים וחיסלה בכירים במשמרות המהפכה ומדעני גרעין. איראן הגיבה בשיגור טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר אתרים רגישים בישראל, בהם תחנות כוח, מתקני מודיעין ובסיסים צבאיים. הפסקת האש הושגה בתיווך אמריקני, אך לא כללה הסכם מדיני מסודר או מנגנון פיקוח, מה שהופך אותה להפוגה זמנית בלבד ולא להסדרה יציבה.
בקרב מקבלי ההחלטות בישראל שוררת הערכה כי מדובר בעימות ארוך טווח, וכי איראן נמצאת כעת בשלב התאוששות והיערכות מחודשת. טהראן רואה את עצמה כפגועה, מושפלת ובעלת מעמד אזורי שנפגע, והיא שואפת לשקם את תדמיתה באמצעות מהלך נקמה מדוד. לפי גורמים ביטחוניים, איראן רואה בהפסקת האש אילוץ זמני שנכפה על שני הצדדים, בעוד ישראל נחושה למנוע ממנה נשק גרעיני, גם במחיר של חיסולים ממוקדים ותקיפות באתרים אסטרטגיים.
בתוך הפוגת הלחימה, נרשמו סדרת פיצוצים ושריפות מסתוריים באתרים שונים ברחבי איראן. בכירים איראניים טענו ב-23 ביולי לעיתון "ניו יורק טיימס" כי ישראל עומדת מאחורי הפגיעות הללו. כל עוד אין מסגרת מדינית, ערוצים רשמיים או מנגנוני פיקוח, הפסקת האש נותרת שברירית. כל צד מתכונן לסבב הבא, וטעות אחת – בין אם סייבר או חיסול נוסף – עלולה להצית מחדש את הלהבות.
לפי מקורות ביטחוניים בישראל, פעילותו של המוסד באיראן נמשכת, וישראל פועלת לסיכול כל מתקפה איראנית אפשרית. ההערכה במערכת הביטחון היא כי איראן תעדיף לפעול נגד ישראל באמצעות שלוחותיה במזרח התיכון – החות'ים בתימן, חיזבאללה בלבנון, והמליציות השיעיות בעיראק – ותבחר בעימות ישיר רק אם תחוש שהמשטר עצמו בסכנה קיומית. גורמי מודיעין מוסיפים כי איראן עדיין משקמת את יכולותיה הצבאיות שנפגעו, ואינה ממהרת לעימות ישיר. הם מעריכים כי מתקפת פתע איראנית תבוא רק אם תזהה כי ישראל מבודדת מדינית, שקועה בזירות אחרות, והרתעתה נשחקה.
ייתכן כי האיומים האיראניים נועדו בראש ובראשונה לחזק את ההרתעה מול ישראל ולשמר את מורל הציבור בטהראן. עם זאת, על רקע התקדים מאפריל 2024, שבו שיגרה איראן מאות טילים בליסטיים לעבר אתרים רגישים בישראל, האפשרות להתקפה מהירה נותרת ממשית. מתקפת פתע כזו תיתכן במיוחד במצבים של קיפאון במדיניות האמריקאית, למשל בתקופת בחירות; בעת פילוג עמוק בישראל, פוליטי או ביטחוני; או כאשר איראן תעריך כי היא מסוגלת להשיג הישג צבאי ברור ולשקם את הרתעתה.
מהלך כזה הוא מסוכן מבחינת איראן, שכן תגובת ישראל תהיה ככל הנראה הרסנית, ויכולה לכלול תקיפות עומק בשטחה. יתר על כן, פעולה כזו עלולה להוביל לבידוד בינלאומי של טהראן. עם זאת, אין לשלול את האפשרות שאיראן תבחר בדרך זו – ולו מתוך רצון לשקם את כבודה הלאומי שנפגע.
