התראות

חמאס מוותר על השלטון ברצועה? זו האסטרטגיה שלהם לעתיד

חמאס מוותר על השלטון ברצועת עזה כחלק מאסטרטגיה זמנית שנועדה להשיג הפסקת אש ולהסיר לחצים בינלאומיים, תוך שמירה על היכולת לחזור לשליטה עקיפה
שיתוף
חמאס מוותר על השלטון ברצועה? זו האסטרטגיה הנסתרת לעתיד (תמונה מתוך הראיון עם ח'אלד משעל על התועלת מהשלטון בעזה, YouTube/ammartaqi)
חמאס מוותר על השלטון ברצועה? זו האסטרטגיה הנסתרת לעתיד (תמונה מתוך הראיון עם ח'אלד משעל על התועלת מהשלטון בעזה, YouTube/ammartaqi)

תוכן העניינים

האם חמאס באמת מוותר על השלטון ברצועת עזה, או שמא מדובר באסטרטגיה מחושבת היטב? | מאז הבחירות האחרונות לפרלמנט הפלסטיני ב-2006, שולט חמאס ברצועת עזה. בתחילה, זה נעשה באמצעות הממשלה הנבחרת, ולאחר מכן בממשלה עצמאית שנשענה על ההפיכה הצבאית שביצע הארגון ב-2007. גם כאשר הסכים חמאס לוותר על השליטה בממשלה במסגרת שיחות הפיוס עם הרשות הפלסטינית, נמשכה שליטתו במשרדי הממשלה הפלסטינית ברצועת עזה באמצעות גוף בקרה ופיקוח שהקים אשר מינה את פקידי הממשלה מטעמו. ח’אלד משעל, מנהיג חמאס בזירה שמחוץ לפלסטין, הודה בראיון עיתונאי, כי חמאס הפיק תועלת מתפיסת השלטון ברצועת עזה, אשר אפשרה לנצל את המשאבים הלאומיים כדי לבנות ולפתח את התשתית הצבאית של הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי אל-קסאם.

בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, הביע הממשל המקומי ברצועת עזה, הנמצא בשליטת חמאס, תמיכה מלאה במתקפת "מבול אל-אקצה" ושלח את ברכתו ל"התנגדות", קרי לכוח הצבאי בפיקוד גדודי אל-קסאם. שני העשורים האחרונים מלמדים כי חמאס שלט במישרין ובעקיפין בממשל המקומי ברצועת עזה ועשה בו שימוש לקידום יעדיו המדיניים, הכלכליים והצבאיים. ההכרזה של חמאס על וויתור על השלטון ברצועת עזה נראית מהלך טקטי בלבד, מתוך הנחה שחמאס יוכל לחזור לדפוסי השליטה העקיפה בשלטון המקומי כפי שנהג במשך שנים.

במסגרת המו"מ העקיף עם ישראל על הפסקת אש, ארגון חמאס מציג נכונות לוותר על השלטון ברצועת עזה.[1] ב-28 במאי 2025, פרסם חמאס הודעה רשמית בה נאמר כדלהלן:

"תנועת חמאס מדגישה, כי היא משקיעה מאמצים רבים להביא להפסקת המלחמה האכזרית נגד רצועת עזה, ולאחרונה הגיעה להסכם עם השליח האמריקני סטיב ויטקוף על מסגרת כללית, לפיה תושג הפסקת אש קבועה, נסיגה מלאה של כחות הכיבוש מרצועת עזה, הכנסת סיוע וקבלת אחריות של ועדה מקצועית על ניהול ענייני הרצועה [עזה] מיד לאחר ההכרזה על ההסכם. ההסכם כולל שחרור 10 אסירים [חטופים] ישראלים ומספר גופות, בתמורה לשחרור מספר מוסכם של אסירים [ביטחוניים] פלסטינים, וזאת בערבות של המתווכים. התנועה [חמאס] ממתינה לתשובה הסופית למסגרת [הסכם] זה".

גורם בכיר בחמאס אמר בשיחה עם כתב של העיתון "אל-ערבי אל-ג’דיד" (24 במאי 2025), כי "חמאס הדגיש בפני המתווכים במצרים, שהוא אינו דבק בניהול ובשלטון בעזה, אם הדבר מהווה מכשול בפני הוצאה לפועל של [הכנסת] סיוע, שיקום [רצועת עזה] וסיום המלחמה". הוא הוסיף ואמר, כי "התנועה [חמאס] גם הודיעה על עמדתה זו באופן ברור וגלוי".[2]

בנאום ב-29 במרץ 2025, אמר ח’ליל אל-חיה, מנהיג חמאס ברצועת עזה והאחראי על נושא המו"מ העקיף עם ישראל, כי חמאס מקבלת את ההצעה המצרית להקים ועדה מקומית לניהול ענייני רצועת עזה, שתורכב מאישים לאומיים, וזאת כדי לשמוט את הקרקע מתחת לדרישה הישראלית, שחמאס לא ישלוט ברצועת עזה לאחר סיום המלחמה.

להלן קטע מדבריו של ח’ליל אל-חיה בנושא זה:[3]

"נענינו [בחיוב] להצעת האחים המצרים בנוגע להצעה להקים ועדת תמיכה חברתית לניהול רצועת עזה (لجنة اسناد مجتمعي لادارة قطاع غزة) שתישא באחריות על הרצועה [עזה] כולה בכל התחומים, והיא תורכב מאישים לאומיים עצמאיים, אשר יתחילו לעבוד מיד מרגע [חתימת] ההסכם [על הפסקת אש], וזאת כדי לבלום את התעמולה של האויב. הגענו לשלבים מתקדמים בשיחות האלה, והגשנו, יחד עם מספר אחים מהכוחות והארגונים הפלסטיניים, לאחים במצרים קבוצה של שמות, אשר יהיו הגרעין של ועדת התמיכה החברתית הזו, והם אישים עצמאיים, אנשי מקצוע ומומחים, כדי להשלים את פעולת ההקמה [של הוועדה]. אנו מקווים, שהאחים במצרים יוכלו לזרז את הקמתה לאחר שקיבלו הסמכה ותמיכה ערבית ואיסלאמית בעניין זה". 

ב-4 במרץ 2025, אמר חאזם קאסם, דובר מטעם חמאס, לסוכנות הידיעות הטורקית "אנדול", כי "עמדתנו ברורה, [ולפיה] כל הסדר לעתיד עזה לאחר סיום התוקפנות צריך להיות בקונצנזוס לאומי, ואנו נקל על [מימוש] העניין הזה. חמאס לא יהיה בהכרח חלק מההסדר [השלטון ברצועת עזה] והוא אינו מעוניין בכך, וכלל אינו רוצה להיות חלק מההסדר [השלטון ברצועת עזה]".[4]

סוכנות הידיעות הטורקית "אנדול" ציינה, כי כבר "בחודש דצמבר האחרון [2024], הודיע חמאס על הסכמתו להצעה המצרית להקים ועדת תמיכה חברתית לניהול רצועת עזה".[5]

ב-3 בדצמבר 2024, פרסם העיתון "אל-מג’לה" (المجلة) עותק של טיוטת ההסכם בין חמאס ל-פתח על הקמת "ועדת התמיכה החברתית ברצועת עזה, אשר מקור הסמכות שלה יהיה הממשלה הפלסטינית והיא תהיה אחראית על כל התחומים (בריאות, כלכלה, חינוך, חקלאות, שירות [לציבור] ושירותים חיוניים), כולל פעולות הסיוע וטיפול בהשלכות המלחמה ובשיקום, היא תוקם בקונצנזוס לאומי, ונשיא מדינת פלסטין יפרסם צו מינוי לוועדה זו, והיא תמלא את משימותיה בהתאם לתקנות ולחוקים התקפים בשטח המדינה הפלסטינית".[6]

שלטון חמאס ברצועת עזה – רקע היסטורי

תנועת ההתנגדות האיסלאמית חמאס זכתה לרוב בפרלמנט הפלסטיני בבחירות בינואר 2006, שאפשר לה להקים ממשלה בראשות איסמאעיל הניה, שנשענה בעיקר על שרים חברי חמאס, ואחרים הנחשבים עצמאיים וטכנוקרטים.

ב-8 בפברואר 2007 הגיעו נציגי חמאס ותנועת פתח להסכם בעיר מכה שבסעודיה, שסלל את הדרך להקמת ממשלת אחדות חודש לאחר מכן.

ב-14 ביוני 2007, החליט יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), על פרוק ממשלת האחדות הלאומית ופיטורי ראש הממשלה איסמאעיל הנייה. הוא הסמיך את סלאם פיאד להכריז ממשלה חדשה והכריז על מצב חירום לאומי.

הנהגת חמאס סירבה להשלים עם הצו הנשיאותי שפרסם אבו מאזן, והודיעה שממשלת איסמאעיל הניה תמשיך לשמש ממשלת הרשות הפלסטינית.

איסמאעיל הניה עמד בראש ממשלות חמאס ברצועת עזה עד שוויתר מרצון על תפקידו ב-2 ביוני 2014 לראמי אל-חמד אללה "כדי להביא להצלחת האחדות הלאומית וההתנגדות על כל ביטוייה בשלב הבא".

במרץ 2017 הקימה חמאס את הוועדה המנהלת העליונה (اللجنة الإدارية العليا) של ענייני רצועת עזה, בראשותו של עבד אל-סלאם סיאם (عبد السلام صيام).  הוועדה המנהלת העליונה שימשה הלכה למעשה ממשלה מקומית של חמאס, המפעיל את משרדי הממשלה השונים, שנותרו רשמית כפופים לרשות הפלסטינית ברמאללה.[7] תפקידו של עבד אל-סלאם תואר כיו"ר ועדת הפעילות הממשלתית (رئيس لجنة العمل الحكومي)[8] ויו”ר ועדת המעקב על הפעילות הממשלתית (رئيس لجنة متابعة العمل الحكومي).[9] בספטמבר 2017, הודיעה חמאס על פרוקה על רקע לחצים של מצרים, שניסתה לקדם פיוס בין חמאס לרשות הפלסטינית.[10]

ב-18 באפריל 2019, דיווחה סוכנות הידיעות הפלסטינית מען (معا), כי חמאס ביצע חילופי גברי במשרדי הממשלה (כלכלה, שלטון מקומי, שיכון, בריאות, חקלאות, עניינים חברתיים, נציבות הפקידים ועוד] ובמנגנוני הביטחון ברצועת עזה הכפופים לארגון. במסגרת זו מונה מוחמד עווד (محمد عوض) ליו"ר ועדת המעקב אחר הפעילות הממשלתית ברצועת עזה במקומו של עבד אל-סלאם סיאם.[11] מהלך זה התפרש על ידי פרשנים כמבטא את החייאתה של הוועדה המנהלת העליונה, כלומר ממשלת חמאס.[12]

ב-14 ביוני 2021, מונה עיסאם אל-דעאליס (عصام الدعاليس) ליו"ר ועדת המעקב אחר הפעילות הממשלתית ברצועת עזה במקומו של מוחמד עווד. בדומה לקודמיו, דעאליס נמנה על שדרת המנהיגות של חמאס, ובין היתר שימש ראש מחלקת התקשורת של חמאס והיה חבר בלשכה המדינית של הארגון.[13]

הממשלה המקומית בעזה בשירות הזרוע הצבאית של חמאס

להלן תוכן ראיון, שערך עמאר תקי (عمار تقي) עם ח’אלד משעל (خالد مشعل) בסוף שנת 2023, והועלה ליוטיוב ב-19 בינואר 2024:[14]

ח’אלד משעל:

בעבר שאלה אותי אישיות פלסטינית: הו אבו אל-וליד [ח'אלד משעל], איזה תועלת הפקתם מהשלטון לאחר 2007?

עמאר תקי:

איזה תועלת הפקתם מהשלטון, חמאס, כאשר השתלטתם על עזה?

ח’אלד משעל:

כפי שאתה יודע, אנו נבחרנו ב-2006, ב-25 בינואר 2006, זכינו ברוב [הפרלמנט], הרכבנו ממשלה. הציבור קרא לנו שנקים ממשלת אחדות לאומית. זו ההיסטוריה. רבים, או ניתן לומר, השאר [שאר המפלגות], דחו [את הרעיון להקים ממשלת אחדות] ונוצרו בעיות. לאחר מכן ב-2007, לאחר הסכם מכה [הסכם בין חמאס לתנועת פתח שנחתם בעיר מכה ב-8 בפברואר 2007 על פיו הוסכם על הקמתה של ממשלת אחדות לאומית ברשות הפלסטינית] הייתה ההכרעה [השתלטות חמאס על רצועת עזה בהפיכה צבאית] בגלל גורמים ידועים, שאיני מעוניין לחזור עליהם, וכתוצאה מכך, נראה היה שחמאס היה הסמכות הבלעדית בעזה. אשר על כן, הציבור [שאל] את חמאס, מה הרווחתם? האם אין אתם התנגדות? אפילו חלק מהתומכים שלנו חששו שהשלטון ישנה אותנו, והם לא ידעו שהשלטון היה הכרח וניהול [ענייני רצועת עזה] כדי להעניק שירות לציבור ולתמוך בהתנגדות [בזרוע הצבאית של חמאס] ולהעניק את הגיבוי המדיני והמנהלי בכל המוסדות על מנת לתת להתנגדות [הזרוע הצבאית של חמאס] מרחב פתוח לפעולה. הנקודה החשובה היא, שאמרתי לאותו אדם [שתהה על הרווח של חמאס בתפיסת השלטון ברצועת עזה] והוא, כמובן, אמר את הדברים על בסיס גישה שנועדה להביך את חמאס], כלומר, מה הרווחתם? אמרתי: אני נשבע באללה, בשלטון אין בפועל תועלת כלשהי, ואולם קיימת תועלת אחת, והיא נמצאת בעצם הפעילות והנוכחות שלנו בשלטון [אשר אפשרה לנו] לבנות את ההתנגדות [הזרוע הצבאית של חמאס] על כל האמצעים שלה, כלי הנשק שלה, התעשייה [הצבאית] שלה, התכנון [הצבאי], האימונים [הצבאיים], המנהרות [לצרכים צבאיים], וזאת כאשר הגב שלנו מוגן [על ידי השלטון]. כלומר, אין תיאום ביטחוני [בין השלטון לבין ישראל כדי לפגוע בזרוע הצבאית של חמאס], אין רשות [פלסטינית] הרודפת אותנו. חמאס לא שאף לתפוס את השלטון [ברצועת עזה]. חמאס רצה, שיהיה שלטון המבוסס על ההתנגדות [המאבק המזוין נגד ישראל], שכן ביסוד הדברים קיומה של רשות [פלסטינית] המצויה תחת הכיבוש הוא שגיאה, וזו השגיאה הבסיסית של [הסכמי] אוסלו [הסכמי ההכרה ההדדית בין ישראל לאש"ף ב-1993 על בסיסם הוקמה הרשות הפלסטינית]. ואולם, הרשות [הפלסטינית] הייתה מאז שנת 1994 עובדה קיימת על בסיס [הסכמי] אוסלו, והגישה של חמאס, כאשר השתתפה בבחירות בשנת 2006, באה לידי ביטוי ברצון שלנו לביית את הרשות [הפלסטינית], שהייתה לעובדה קיימת, באופן שתשרת את העם [הפלסטיני] ותשרת את ההתנגדות [הזרוע הצבאית של חמאס והמאבק המזוין בישראל].

על הזיקה האידאולוגית ושיתוף הפעולה ההדוק בין הממשלה המקומית ברצועת עזה לחמאס מעידה התמיכה של הממשלה המקומית ברצועת עזה בהכרזת המלחמה של חמאס נגד ישראל. מוסדות השלטון ברצועת עזה, הנשלטים בפועל על ידי חמאס, כפופים מנהלית לרשות הפלסטינית (מדינת פלסטין), אשר מעבירה להם מתקציבה השנתי בסך של 5 מיליארד שקל בשנה. בשנת 2024 גדל סכום זה ב-100 מיליון שקל.[15] להלן הודעת לשכת התקשורת הממשלתית ברצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 07:41 בבוקר, כשעה לאחר תחילת מתקפת "מבול אל-אקצה":[16]

הנחיות הסברה לאמצעי התקשורת ולפעילים:

לאור ההתגברות בתכיפות התקפות הכיבוש ומתנחליו נגד מסגד אל-אקצה ו[המוסלמים] הנאחזים בו, ולאור כישלון כל המאמצים הדיפלומטיים לעצור את ההתקפות האלה; ההתנגדות [הכוח הצבאי בפיקוד גדודי אל-קסאם של חמאס] מילאה את תפקידה בתגובה להתקפות הללו ובהגנה על עמנו ועל המקומות הקדושים לו. אשר על כך אנו מדגישים [כדלהלן]:

  1. פעולות ההתנגדות כעת [מתקפת השבעה באוקטובר – מבול אל-אקצה] מתבצעות במסגרת התגובה הטבעית על התקפות הכיבוש ומתנחליו נגד מסגד אל-אקצה ו[המוסלמים] הנאחזים בו.
  2. תגובת ההתנגדות הגיעה לאחר שמיצתה את כל המאמצים עם המתווכים לעצור את התקפות הכיבוש ולבלום את פשעיו נגד המקומות הקדושים שלנו ונגד עמנו, אשר נתקלו בעלייה בתכיפות ההסתערות על מסגד אל-אקצא ובהתקפות על המתפללים ועל [המוסלמים] הנאחזים בו.
  3. [קיימת חשיבות] לשמור על איתנות החזית הפנימית שלנו, לעמוד מאחורי דרך ההתנגדות [בהקשר הזה – המאבק המזוין הבא לידי ביטוי ב"מבול אל-אקצה"] ולא לאפשר את ערעור היציבות של החזית הפנימית שלנו.
  4. נדרשת זהירות בציטוט [דיווחים] מאמצעי התקשורת של הכיבוש, ולנהוג בזהירות מירבית ביחס כלפי הנרטיב אשר הוא רוצה לשווק.
  5. מחויבות [לפעול בהתאם] לקווי היסוד שיפורסמו באופן רציף בגישה של נשיאה באחריות.

אנו מאחלים ביטחון אישי לכולם, ושאללה ישמור על עמנו ויברך את ההתנגדות שלנו [הכוח הצבאי בפיקוד גדודי אל-קסאם של חמאס]

משרד ההסברה הממשלתי

יום שבת, 7 באוקטובר 2023

הערות שוליים

[1] ערוץ הטלגרם "סראג'", הודעה מס' 333911, 28 במאי 2025.
https://t.me/SerajSat/333911

[2] אל-ערבי אל-ג'דיד, "בלעדי: מנהיג בחמאס – לא דיברנו עם סעודיה בנושא פירוק הנשק", 24 במאי 2025.
https://www.alaraby.co.uk/politics/خاص-قيادي-في-حماس-لم-نتحدث-مع-السعودية-بخصوص-نزع-السلاح

[3] יוטיוב, נאום ח'ליל אל-חיה על הקמת ועדה לניהול עזה, 29 במרץ 2025.
https://www.youtube.com/watch?v=HqXOGLm7tbs

[4] סוכנות הידיעות הטורקית "אנדול", "חמאס: לא נהיה חלק מניהול עזה, אלא בהסכמה לאומית", 4 במרץ 2025.
https://www.aa.com.tr/ar/الدول-العربية/حماس-لن-نكون-جزءا-من-إدارة-غزة-لكن-بتوافق-وطني-/3499338

[5] שם.

[6] אל-מג'לה, "אל-מג'לה מפרסמת את נוסח הסכם חמאס-פתח לניהול עזה", 3 בדצמבר 2024.
https://www.majalla.com/node/323324/وثائق-ومذكرات/المجلة-تنشر-نص-اتفاق-حماس-وفتح-لإدارة-غزة

[7] אל-ג'זירה, אנציקלופדיה, "הוועדה המנהלת בעזה – אחד הכותרות", 18 בספטמבר 2017.
https://www.aljazeera.net/encyclopedia/2017/9/18/اللجنة-الإدارية-بغزة-أحد-عناوين

[8] פאל-אינפו, דיווח על מינוי יו"ר ועדת הפעילות הממשלתית, 29 בנובמבר 2021.
palinfo-com.webpkgcache.com/doc/-/s/palinfo.com/news/2021/11/29/402606/

[9] קודס נט, "מות הנשיא הקודם למעקב אחר העבודה הממשלתית ברצועת עזה עבד אל-סלאם סיאם".
https://qudsnet.com/post/525206/وفاة-الرئيس-السابق-لمتابعة-العمل-الحكومي-بقطاع-غزة-عبد-السلام-صيام

[10] אל-ג'זירה, דעות, "פירוק הוועדה המנהלת של חמאס בעזה – הסיבות", 18 בספטמבר 2017.
https://www.aljazeera.net/opinions/2017/9/18/حل-لجنة-حماس-الإدارية-بغزة-الأسباب

[11] עמוד הפייסבוק "אל-נאפיזה", פוסט על מינויים במשרדי הממשלה בעזה, 18 באפריל 2019.
https://www.facebook.com/ALNAFIZA/posts/2311289335589978/

[12] סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען", דיווח על חילופי גברים במשרדי הממשלה בעזה, 18 באפריל 2019.
https://www.maannews.net/news/981925.html

[13] סוכנות הידיעות הטורקית "אנדול", "רשמית: אל-דעאליס נוטל על עצמו את ראשות מעקב העבודה הממשלתית בעזה", 14 ביוני 2021.
https://www.aa.com.tr/ar/الدول-العربية/رسميا-الدعليس-يتولى-رئاسة-متابعة-العمل-الحكومي-في-غزة/2272729

[14] יוטיוב, ראיון עם ח'אלד משעל על התועלת מהשלטון בעזה, 19 בינואר 2024.
https://www.youtube.com/watch?v=d09_lSyPfvk

[15] סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית "וואפא", פרטים על התקציב השנתי לעזה.
https://wafa.ps/pages/details/100005

[16] ערוץ הטלגרם של לשכת התקשורת הממשלתית ברצועת עזה, הודעה מס' 1334, 7 באוקטובר 2023, 07:41.
https://t.me/mediagovps/1334

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am

Close