מלחמה נוספת בין ישראל לחיזבאללה עלולה להתרחש בכל רגע. על פי מקורות ערביים שונים, בתקשורת הערבית התפרסמו דיווחים לפיהם חזבאללה נוקט בצעדים יזומים לקראת עימות צבאי רחב היקף עם ישראל. מנהיגי חיזבאללה משמיעים גם הם הצהרות לוחמניות לקראת חידוש העימותים. צעדים אלה כוללים חלוקת סיוע ואספקה, כאשר התקשורת הלבנונית מעריכה כי העימות עלול לפרוץ כבר באוגוסט.
התפתחות זו עולה בקנה אחד עם תסכול גובר הן בארה"ב והן בישראל מתגובתה הפושרת של לבנון להצעתו של השליח האמריקני טום ברק. היא מגיעה גם על רקע חוסר הוודאות סביב חידוש המנדט של כוח האו"ם הזמני בלבנון (יוניפי"ל), שאמור לפוג באוגוסט. הן ישראל והן ארה"ב מתנגדות לחידוש אוטומטי אלא אם יוניפי"ל יקבל את הסמכות ליישם באופן מלא את החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701, המחייבת את פירוק חיזבאללה מנשק והחזקת סמכות המדינה הלבנונית על דרום לבנון.
מלחמת המילים המתמשכת בין ישראל לחיזבאללה, שהועצמה בשל סירובו הגלוי של חיזבאללה להתפרק מנשקו, בטענה שהדבר יביא למעשה למסירת ארסנל הנשק שלו לישראל, מעוררת חששות מפני עקירה נרחבת של אזרחים. חששות אלה חריפים במיוחד בדרום לבנון, שצפוי להיות שדה הקרב העיקרי בכל עימות עתידי.
על פי דיווחים בתקשורת הלבנונית והערבית (שטרם אומתו באופן עצמאי), חזבאללה מקים ארבעה מחסנים לוגיסטיים במינייה, בטרון, עכאר וג'ביל, כששניים מהם ממוקמים באזורים נוצריים ברובם (בטרון וג'ביל). כדי להקל על חלוקת הסיוע, חיזבאללה מעביר מזרנים, שמיכות ואספקה רפואית לכפרים בעלי רוב שיעי באזורים הצפון-מזרחיים של לבנון, במיוחד בעכו (חבשית, קרחה) ובמחוז קורה (בחבוש, בנהראן, זע'רתא אל-מטאוולה). שורות של טנדרים נצפו מעבירים אספקה זו למחסנים המיועדים לכך, כחלק מהכנות נרחבות יותר למלחמה.
עם זאת, התמיכה במאמצי חיזבאללה נראית מעורבת. על פי דיווחים, עיריות בעלות רוב סוני מהססות לשתף פעולה, ואילו עיריות בעלות רוב עלווי מתמודדות עם קשיים בשל הנטל המתמשך הכרוך באירוח פליטים סורים.
בעוד המתיחות גוברת, אזור דרום לבנון השיעי רווי שמועות על תקיפה צבאית ישראלית קרובה על מטרות חיזבאללה בדרום לבנון, ביירות ואזורים צפוניים. גם אזור בעלבק-הרמל בבקעת הלבנון חווה חרדה, פחד ואי שקט. האזור, שנחשב בעיני רבים למעוז אסטרטגי של חיזבאללה, מאכלס על פי ההערכות חלק ניכר מארסנל הטילים של הארגון, מה שהופך אותו למוקד סביר לפעולה צבאית ישראלית.
כפי שקרה בעימותים קודמים, ההכנות של חיזבאללה נותרו ברובן לא מתואמות עם סוכנויות ממשלת לבנון הרשמיות, מה שמדגיש את תפקידה המוגבל של המדינה וממחיש עוד יותר את מעמדו של חיזבאללה ככוח דומיננטי ומשתק במדינה. בניגוד למהלכים האחרונים של הבנק המרכזי הלבנוני לפרק את התשתית הפיננסית של חזבאללה – ובמיוחד את הגוף הבנקאי המקביל שלו, "אל-קרצ' אל-חסן" – הודיע הארגון על פתיחת ארבעה סניפים נוספים, והגדיל את מספר הסניפים מ-36 ל-40, למרות קשיים בעסקאות במזומן.
בתגובה ללחץ הגובר מצד ארה"ב וסעודיה, ממשלת לבנון צפויה להתכנס מחר (ג') במטרה להגיע להחלטה פה אחד על פירוק חזבאללה מנשקו. על פי החוק הלבנוני, קונצנזוס כזה נדרש כדי לאפשר לממשלה לנקוט פעולה רשמית. חיזבאללה ובעלת בריתו הפוליטית אמל צפויים להתנגד נחרצות למהלך, מה שמעלה את החשש מחזרה אפשרית למלחמת אזרחים. כישלון להגיע להכרעה נחרצת יערער את אמינותה של לבנון בעיני ארה"ב ובעלות בריתה, יאריך את משטר הסנקציות ואולי יספק הצדקה לפעולות צבאיות ישראליות נגד חזבאללה.
