בעוד העולם עוקב אחרי דיוני הגרעין ומנגנון ה"סנאפ-בק", סדר היום של האזרחים באיראן נראה אחר לגמרי. בעיתונות המקומית ובחיי היומיום, שלושה נושאים בולטים יותר מכל: מצוקת המים המתמשכת שמגיעה לשיא חדש, המשבר הכלכלי ההולך ומחריף, והמאבק סביב חוק החיג'אב שמפלג את החברה. אלה הם הנושאים שמעצבים את השיח הציבורי באיראן – הרבה יותר מכל ויכוח דיפלומטי בז׳נבה או בניו יורק. המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מביא סרקית עיתונות הבוקר באיראן.
הגרעין – סוגיה בינלאומית, דיון פנימי
בפרלמנט האיראני נשמעים קולות סותרים סביב המשך שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. חברי סיעה שמרניים הזהירו כי "שיתוף פעולה עם סבא״א הוא טעות אסטרטגית", בעוד דובר משרד החוץ הדגיש כי "איראן נותרת חברה ב-NPT וכי היא מחויבת להסכם הפיקוח".
עיתון "אעתמאד" ציין כי חלק מהציבור רואה את הוויכוח כבלתי רלוונטי: "הגרעין לא מציל אותנו מהאינפלציה ולא מהבצורת". רוסיה מצידה דוחפת לדחיית צעדי הענישה האירופיים בחצי שנה, אך הוויכוח בטהראן מתמקד בשאלה האם בכלל יש טעם בהמשך שיתוף הפעולה, בזמן שהבעיות הפנימיות גוברות.
מים: מצוקת קיום שהופכת למחאה
משבר המים באיראן הפך בשנים האחרונות לאחת הסוגיות הרגישות ביותר. לפי “אעתמאד”, גורמי מים מזהירים בקיץ 1404 על מצוקת אספקה חמורה, בהמשך לדיווחים עקביים על למעלה מ־300 ערים שסובלות מלחץ מים בשנים האחרונות.
בח'וזסתאן ובסיסתאן־בלוצ'יסטאן התקיימו הפגנות מקומיות בעקבות הפסקות ממושכות. תושב מאזור כרמאנשה אמר לעיתון ”גודס”: "במשך חמישה ימים לא קיבלנו מים זורמים. נאמר לנו שהסכרים מנותבים לתעשייה הצבאית ולמפעלי נפט, אבל הילדים שלנו שותים מים בבקבוקים".
מומחים באוניברסיטת טהראן התריעו מפני "שאיבת יתר מתמשכת של מי התהום וקריסת מאגרי מים תת-קרקעיים". לדבריהם, בחלק מהאזורים כבר נרשמה שקיעת קרקע כתוצאה מהמצב.
גם בסיסתאן־בלוצ'יסטאן, אחת המחוזות העניים במדינה, דוּוח על עימותים עם המשטרה לאחר שתושבים טענו כי מים שיועדו להשקיה הוסטו לעבר מחוזות אחרים. המחסור במים הפך מנושא טכני לטריגר למחאה אזרחית ולמתיחות ביטחונית.
הכלכלה: אינפלציה וסובסידיות נעלמות
החיים הכלכליים באיראן נמצאים תחת לחץ מתמשך. הדולר בשוק החופשי התקרב בשבועות האחרונים לרף ה־100 אלף טומאן, ונע בעיקר בטווח 90–95 אלף. “דוניה־יה אקטסאד” הזהיר כי "הפעלת מנגנון ההדק תעלה את מחיר המט"ח ותעמיק את הפער החברתי", והוסיף כי משפחות רבות "נאלצות לצמצם בצריכת מזון בסיסי".
הפגיעה הקשה ביותר היא במערך הסובסידיות. באוגוסט השנה, הוסרו שלושה מיליון אזרחים מרשימות התמיכה הממשלתית, בהם גם משפחות מהמעמד הבינוני. אתר ייעודי מאפשר הגשת ערעורים, אך התורים הארוכים והביורוקרטיה גורמים לתחושת ייאוש בציבור.
מערכת הבריאות נמצאת במשבר חמור. לפי “אעתמאד”, חברות הביטוח חייבות לבתי המרקחת הפרטיים כ־30 טריליון טומאן. זמני ההחזר נמדדים במאות ימים, ובחלק מהדיווחים אף עד 400 ימים.
במקביל, יו"ר ארגון הסיעוד ציין כי החוב הכולל במערכת הבריאות – שכר, תרופות וציוד – עבר את 100 טריליון טומאן. גורם באיגוד הרוקחים אמר: "חברות התרופות אינן יכולות לייבא חומרי גלם, ולכן תרופות חיוניות פשוט נעלמות מהמדפים".
גם תעשיית הרכב נמצאת במשבר מתמשך. לפי “ג'אהאן סאנעת”, החוב המצטבר של שתי יצרניות הרכב הגדולות הגיע לסביבות 600 טריליון טומאן. יצרני חלקי החילוף דורשים למעלה מ־50 טריליון טומאן חובות שלא שולמו.
הייצור ירד בעשרות אחוזים – נתון רשמי מצביע על ירידה של יותר מ־20% במחצית הראשונה של השנה. "הביקוש קיים, אך ללא אשראי וללא ייבוא רכיבים – המפעלים עומדים", אמר בכיר בתעשייה.
האינטרנט: עורק חיים פגוע
האינטרנט הפך לעורק חיים קריטי עבור עסקים ואזרחים. גופי מסחר וכלי תקשורת כלכליים דיווחו על ירידה בהכנסות ובביקוש עקב תקלות מתמשכות וסינון רחב.
לפי נתוני מחקר פנים־איראניים, יותר מ־70% מהמשתמשים נאלצים להשתמש ב־VPN כדי לעקוף את הצנזורה. "האינטרנט כיום הוא עורק חיים חיוני, והפסקתו יוצרת שרשרת של נזקים – מהבנקים ועד למסחר האלקטרוני", נכתב באחד העיתונים הכלכליים.
החברה האזרחית: חוק החיג'אב והסטודנטים
נושא החיג'אב ממשיך לפלג את החברה. החוק החדש שאושר בפרלמנט מחמיר את חובת הלבוש לנשים, מאפשר להטיל קנסות ואף לשלול זכויות אזרחיות. “אעתמאד און־ליין” כתב כי "החוק הופך את החיג'אב לחובה מחמירה יותר מאי פעם", בעוד “IRNA” דיווחה על ניסיונות לעכב את יישומו כדי למנוע זעזועים נוספים.
ברחובות, נשים צעירות וסטודנטיות ממשיכות למחות, לעיתים בגלוי ולעיתים בסתר. סרטונים ברשתות מציגים נשים נוסעות בתחבורה ציבורית ללא כיסוי ראש מלא, למרות הסיכון לקנסות. פעילים טוענים: "קנסות אינם משתיקים מחאה".
באוניברסיטאות נרשמו שינויים: חלק מהסטודנטים שהורחקו בעקבות מחאות מהסא אמיני ב־2022 שבו ללימודים. גורמים במשרד המדע אמרו כי "מתנהל תהליך להשבת הסטודנטים", אך כלי תקשורת עצמאיים מדגישים כי רבים עדיין נתונים למעקב ולזימונים לחקירה.
מרצים שהודחו בתקופת ממשלת ראיסי חזרו חלקית למשרותיהם, אך חלקם היגרו או ממשיכים להתמודד עם מגבלות. “אעתמאד” כתב כי "הטראומה של מסע הטיהור באוניברסיטאות עדיין חיה וקיימת".
ביטחון פנים ושגרת פשיעה
בדרום־מזרח איראן, מחוז סיסתאן־בלוצ'יסטאן, נמשך גל טרור ואלימות. בסוף אוגוסט נהרגו חמישה שוטרים במארב בעיר איראנשהר. במקביל דוּוח על מבצעי תגמול של משמרות המהפכה שבהם נהרגו מספר מחבלים. מפקד בסיס אל־קודס, הגנרל מורטזאווי, הצהיר: "כל קבוצת טרור שתקיף את גבולותינו תקבל תגובה כואבת."
המשטרה דיווחה במקביל על סדרת מעצרים: בין היתר הוסגר רוצח שנמלט לחו"ל, נעצרו חשודים ברצח על רקע סכסוכים משפחתיים, ונתפסו רשתות הונאה שפעלו באינסטגרם וגרפו מיליארדי ריאל.
בנושא המהגרים הבלתי חוקיים, משטרת טהראן הודיעה כי כ־70 אלף זרים ללא מסמכים גורשו מאז תחילת השנה. רבים מהם הגיעו מאפגניסטן ופקיסטן, וחלקם נקשרו לפשיעה מאורגנת. “גודס” סיכם: "החברה האיראנית סובלת לא רק מהסנקציות ומהאינפלציה, אלא גם מפשיעה יומיומית שמכרסמת בתחושת הביטחון".
