התראות

איראן מעדכנת את חוקי הנישואין: פחות זכויות והגנה לנשים במדינה

איראן מתמודדת עם שחיקת הון חברתי, עליית התאבדויות, חוקים פטריארכליים ומשבר מים, בעוד היא מציגה נרטיב אזורי של עוצמה ומאבק תודעתי מול ארה"ב וישראל, מה שיוצר פער הולך וגדל בין תדמית ההרתעה הרשמית לבין התפוררות הלכידות מבפנים
שיתוף
מחמד ג׳ואד זריף: ״איראן לא נכנעת לאיומים״ (שער העיתון Armane Meli הבוקר)
מחמד ג׳ואד זריף: ״איראן לא נכנעת לאיומים״ (שער העיתון Armane Meli הבוקר)

תוכן העניינים

תקציר

השיח הציבורי באיראן נע בין החצנת ניצחונות תודעתיים בזירה האזורית לבין כשלי משילות מבית: שחיקת ההון החברתי ועליית מספר ההתאבדויות, חקיקה מגדרית מצמצמת סביב המוהר, ומשבר מים שהוגדר "אסון לאומי". במקביל, התקשורת האיראנית מציגה את ארה"ב וישראל כמקדמות לחץ מקסימלי ושינוי משטר, לרבות פרויקט חלוקת עזה ל"אזור ירוק" ו"אזור אדום" ושיח נורמליזציה עם סעודיה. מנגד, מחאות גולה לזכר קורבנות אבאן וקריאות לצאת לרחובות חושפות פער תודעתי חריף בין חזית ההסברה למשבר הלכידות הפנימי.

איראן ממשיכה לנווט בין מצוקות פנימיות הולכות ומעמיקות לבין הצגת חזית אזורית תקיפה והישגית: משבר הון חברתי חמור, עלייה בהתאבדויות, חיכוך גובר סביב זכויות נשים ומחסור מים שמוגדר "אסון לאומי" לצד נרטיבים תודעתיים על עוצמה אזורית, לחץ אמריקאי וניהול העימות בעזה. בתוך הפער הזה בין המציאות החברתית לבין דימוי ההרתעה שמנסה המשטר לבנות, מתעצבת תמונת יממה מורכבת ורבת־שכבות. דסק איראן של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון סוקר את הדיווחים הבוקר (א') כפי שהם משתקפים בעיתונות האיראנית וברשתות החברתיות.

ההון החברתי וההתפוררות המוסדית

התקשורת באיראן מכירה בשפל חסר תקדים בהון החברתי. לפי דוברת הממשלה, פאטמה מהאג'ראני, כאשר "ההון החברתי נחלש, היחסים החברתיים הופכים שבריריים, והיכולת הקולקטיבית להתגבר על אתגרים יורדת". ההון מוגדר "רשת של אמון, אמפתיה, השתתפות ותחושת שייכות" שנשחקת עקב "שינויים כלכליים, חברתיים, לחצי מחיה והמורכבות הגלובלית".

הסימפטום החריף הוא העלייה ב"מעשי הרס עצמי", מומחים מבהירים כי מדובר ב"מסר ברור: מבני התמיכה אינם פועלים כראוי, וחלק מתפקידי הממשל בתחום הרווחה, הביטחון הפסיכולוגי והצדק החברתי לא מומשו". הקריאה לממשלה היא לחדול מ"הכחשה והסתרה" ולטפל ב"שורשים המבניים" של ייאוש, אבטלה ועוני.

הפוליטיקה הפטריארכלית וחוק המוהר

הבוקר, איראן מתעוררת לסערה ציבורית עקב קידום השינויים ב"חוק המוהר" במוסד הנישואין. "הכוונה היא למנהג המקובל במסורות שונות, בעיקר באסלאם ובחברות מסורתיות אחרות", מסבירים בדסק איראן של JCFA, ומוסיפים: "מוהר הוא למעשה תשלום כסף שהבעל מעניק לאישה בעת הנישואין, כחלק מהסכם הנישואין, המהווה זכות קניינית שלה". הבוקר, הדיווחים מדברים על כך שהפרלמנט השמרני מקדם "אישור כללי של הצעת החוק לתיקון חוק המוהר" בטענה להסדרת הרשעות פיננסיות.

עם זאת, המבקרים מזהים התמקדות סלקטיבית דווקא ב"מוהר" המשמש לנשים רבות באיראן מעין "גיבוי" בעת גירושין. בין המבקרים החריפים של החוק נמצאת גם סכינה סאדאת פּאד, היועצת המיוחדת לשעבר לענייני זכויות וחירויות חברתיות של נשיא איראן לשעבר, אבראהים ראיסי, אשר לקחה חלק בוועדת החקירה של פרשת מותה של מהסא אמיני והאירועים שלאחר מכן.

לדבריהם, הורדת סף האחריות הפלילית מ-110 ל-14 מטבעות זהב והחלפת מאסר באיזוק אלקטרוני מעוררות "תחושת כעס רבה" בקהילה האיראנית. המבקרים מסבירים כי המבט הגברי פטריארכלי המניע את החקיקה בוחר להתעלם מזכויות אחרות שהנשים דורשות זה שנים, כמו חוק משמורת, ציות והזכות לצאת מן המדינה, ולהתמקד בנושאים שוליים שרק מדכאים את הנשים במדינה.

לצד זאת, אייתוללה מחסין ע'רויאן, איש דת בכיר הידוע בעמדתו הנחרצת כי הדת והפוליטיקה בעלות קשר ישיר זו לזו, מותח ביקורת על ייחוס "הבצורת" למדיניות רפויה בעניין חיג'אב, ומגדיר: "המשפט הזה הוא בלתי מדעי בעליל". כך מעמיקה הפגיעה ב"ביטחון הפסיכולוגי של הנשים".

משבר המים והכשל המשילותי

גם הבוקר, משבר המים ממשיך להעסיק את התקשורת האיראנית ואף מוגדר כעת כ"אסון לאומי". הדיווחים מדברים על כך שהבעיה איננה בצורת כשלעצמה, אלא "היעדר משילות אפקטיבית בתחום המים וחוסר איזון במבנה המשילות בתחום המים". מומחים המתראיינים הבוקר לתקשורת מדגישים כי הפתרונות הנחוצים במישור הממשלתי הם "שקיפות, אחריות ציבורית ושילוב אזרחים בתהליכי קבלת ההחלטות". זאת ועוד, ניהול המים השגוי מוסגר בתקשורת כהפיכת האומה ל"הירושימה ביולוגית".

עזה-ישראל-ארה"ב: פרויקט החלוקה והמשבר ההומניטרי

לפי ציטוטים בתקשורת האיראנית, ארה"ב, בהובלת סנטקום, מקדם תכנית קבועה לחלוקת רצועת עזה תחת הכותרת "שיקום". על פי הדיווחים, "האזור הירוק" אמור להתנהל תחת שליטה צבאית ישראלית משותפת עם כוחות בינלאומיים אירופיים, ובנייה מוגבלת שתנסה "לפתות" את הפלסטינים בתמורה לקבלת סיוע.

עם זאת, "האזור האדום", כך לדבריהם, מיועד לריכוז "יותר משני מיליון פלסטינים" ללא תכניות שיקום, פיתוח או אספקת צרכים בסיסיים. בתקשורת האיראנית אף מתוארת התכנית כ"פרויקט ביטחוני-צבאי" לביסוס הכיבוש, בהמשגה של "האזור הירוק בבגדד", תוך גלגול העלויות על מדינות אחרות והימנעות אמריקאית מהתחייבויות ישירות להמשך.

במקביל, מצטיירת תמונה של החמרה הומניטרית ברצועה. באיראן מדווחים על כך שגשמים עזים מציפים "מאות אוהלים ומקלטים ארעיים", והאו"ם מזהיר מ"אסון הומניטרי". לפי הדיווחים, ישראל "דחתה 23 בקשות לאספקה חיונית", ודובר חמאס, חאזם קאסם, טוען כי "מניעת סיוע הומניטרי ממשיכה את מלחמת רצח העם". כמו כן, הדיווחים מספרים על פשיטות בגדה המערבית והגברת אש ארטילרית במזרח הרצועה.

נורמליזציה מותנית והפער מול הקו הישראלי

השיח על נורמליזציה בין סעודיה לישראל ממוסגר באיראן כיעד אמריקאי. נטען כי נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לוחץ על יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, "לעשות צעד פומבי". ריאד מתנה זאת בשני תנאים: ערבות ביטחונית (כולל F-35 וגרעין אזרחי) ו"מסלול אמין, בלתי הפיך ומתוזמן להקמת מדינה פלסטינית עצמאית".

מנגד, בכירים ישראלים קיצונים דוחים את התנאי. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מצוטט בעיתונות האיראנית: "אנחנו מודים לכם, לא נקבל את זה. המשיכו ברכיבה שלכם על גמל במדבר, ואנחנו נמשיך לבנות כוח טכנולוגי אדיר". כך מתחדד הפער בין דרישת ריאד לבין התנגדות ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושותפיו ל"פתרון שתי המדינות", כשבצילו תלוי גם פרויקט IMEC, היוזמה הכלכלית שנועדה לחבר בין הודו, המזרח התיכון ואירופה באמצעות מסדרון יבשתי וימי

וושינגטון, טראמפ ולחימת התודעה

התקשורת באיראן עוקבת אחר "משבר פנימי" סביב פרסום מסמכי איש העסקים האמריקני, ג'פרי אפשטיין, והשלכותיו על הנשיא טראמפ והמפלגה הרפובליקנית, עד כדי "מרד פנימי". הודעות הדואר האלקטרוני שבהן "שמו של טראמפ מוזכר שוב ושוב מעלים שאלות חמורות בדבר ידיעתו".

במקביל, מוחמד ג'וואד זריף, הפוליטיקאי והדיפלומט האיראני שכיהן כשר החוץ של איראן, מתאר את מדיניות טראמפ כ"לחץ מקסימלי עם ניהול סיכונים" ואת הזירה כ"משחק של נרטיבים". לדבריו, "האיום היחיד והגדול ביותר על חיי המשטר הציוני הוא שלום ורוגע". על רקע זה, נטען כי "לאחר תוכנית עזה משתנה האסטרטגיה הישראלית-אמריקאית לטרור והסתה אזרחית", מתוך תפיסה כי "טראמפ ישרת את ישראל יותר מכל אחד אחר".

הגרעין, הסנקציות וה"ידוע הלא־ידוע"

המאמץ האירופי-אמריקאי להחזרת סנקציות דרך מועצת הנגידים מתואר כ"דברי הבל" וכ"תחבולה פוליטית", ניסיון "ליצור כפייה פוליטית" ולהחזיר את מגבלות JCPOA, הסכם הגרעין הבינלאומי שנחתם ב-2015 בין איראן לבין שש המעצמות והאיחוד האירופי.

הסוגיה הקשה על סדר היום היא "המצב הלא ידוע" של מלאי האורניום המועשר לאחר מתקפות על מתקנים. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית דורשת "שקיפות לגבי המלאי והגישה לאתרים שנפגעו, לרבות מתקן IFEP באספהאן". איראן, כך לפי הדיווחים, מציבה תנאי ביטחוני לשיתוף פעולה מחודש, בטענה כי "מתקפות על אתרים אזרחיים מהוות פשע מלחמה".

מחאות גולים ופער תודעתי

מחוץ לאיראן נערכו בסוף השבוע האחרון צעדות מחאה לרגל יום הזיכרון לקורבנות אבאן (מחאות הדלק 2019) במוקדים שונים בעולם, כשהגדולות שבהן התרחשו בהמבורג שבגרמניה ובלונדון ברית הממלכה המאוחדת. במהלך הצעדות נשמעו קריאות תמיכה ביורש העצר האיראני, רזא כורש עלי פהלווי, והונפו גם דגלי ישראל.

במרחב הדיגיטלי האיראני החלו להופיע קריאות ליציאה לרחובות ב-16 בנובמבר (היום). נושא זה, המושתק במידה רבה בעיתונות הפנים-איראנית, מחדד את הפער בין התודעה הרשמית, המדגישה את חשיבות ההרתעה והנרטיב האזורי, לבין המציאות בשטח, המתבטאת בשחיקה אזרחית גוברת ולכידות ההולכת ומתפוררת.

שאלות נפוצות
למה שיעור ההתאבדויות באיראן נמצא בעלייה?

העלייה בהתאבדויות מוסברת ע"י מומחים איראניים כשילוב של עוני, אבטלה, ירידה חדה באמון הציבור במוסדות, מחסור ברשתות תמיכה, ואובדן תקווה לשיפור עתידי. אלה נתפסים כסימנים למשבר עומק בהון החברתי ולכישלון מערכתי במתן רווחה, צדק חברתי וביטחון פסיכולוגי.

כיצד חוק ה"מוהר" החדש ישפיע על מעמד הנשים באיראן?

התיקון לחוק מקל על גברים שאינם משלמים מוהר — הורדת סף העבירה מ־110 ל־14 מטבעות זהב והחלפת מאסר באיזוק אלקטרוני, ופעילות נשים טוענות שהוא יפגע בכלי ההגנה היחיד שנותר לנשים רבות בנישואין. עבורן, המוהר הוא "רשת ביטחון" בעולם משפט פטריארכלי, וההחלשה שלו מעמיקה את חוסר האיזון.

מה הגורמים המרכזיים למשבר המים באיראן?

למרות הבצורת, התקשורת המקומית מציינת שהגורם העיקרי הוא ניהול שגוי לאורך עשורים: שאיבת יתר, מחסור בתכנון, זיהום מקורות, ניהול פוליטי של מאגרים והעדר פיקוח. אלו יוצרים "אסון לאומי" המוביל להידלדלות מי תהום, קריסת חקלאות וחשש מהגירה המונית.

האם יש תכנית אמריקאית לחלוקת עזה ומה מטרתה לפי איראן?

בתקשורת האיראנית נטען כי ארה"ב מקדמת חלוקת קבע של הרצועה לאזור "ירוק" מבוקר ול"אזור אדום" צפוף המוני, במטרה להבטיח שליטה ביטחונית ישראלית. מבחינת איראן, הפרויקט מציג את ארה"ב כמי שמתחזקת את "הכיבוש" ומשתמשת בשיקום ככלי תודעתי ולא הומניטרי.

למה נושא הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה מצטייר מורכב כל כך?

סעודיה מציבה תנאים קשיחים: הגנה אמריקאית, טכנולוגיות מתקדמות ונתיב אמין למדינה פלסטינית. מנגד, חלק מהדרג הישראלי דוחה עקרונית את רעיון המדינה הפלסטינית. הפער בין העמדות, לצד לחץ אמריקאי, יוצר מערכת מתוחה שבה כל צד משתמש בתיק עזה לצרכיו הפנימיים.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חמאס מנסה לחזור לשלטון – וישראל חייבת לגבש מפת דרכים חדשה לעזה

עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח"ע במוסד וכיום חוקר ב-JCFA, מזהיר כי חמאס מנצל את הפסקת האש כדי להשיב לעצמו שליטה בעזה, ולחזור להיות "שחקן מרכזי ביום שאחרי". לדבריו, "חמאס מינה שלושה מושלים חדשים בעזה, מגייס לוחמים ומחזיר את כוחותיו לרחובות. הם בונים מחדש את מנגנוני השליטה והאכיפה שלהם תוך כדי ההפוגה".

עילם מתאר מציאות שבה ישראל חייבת להוביל מהלך אסטרטגי חדש מול וושינגטון כדי למנוע את קריסת היציבות: "אנחנו צריכים לשבת במיוחד עם האמריקנים וליצור תוכנית קוהרנטית וחזקה ומפת דרכים למה שיקרה עם עזה בהקדם האפשרי". לדבריו, האשליה שחמאס יסכים להתפרק מנשקו ללא מסגרת ביטחונית ברורה היא מסוכנת: "זהו ארגון טרור עם מבנה צבאי ופוליטי שמנסה לשמר את עצמו מאחורי מסכה אזרחית. חמאס לא יוותר על נשקו אלא אם יקבל מדינה – וזה בדיוק הקו האדום של ישראל".

עילם מזהיר כי בהיעדר מדיניות עקבית וברורה, עזה עלולה להידרדר שוב למלחמה ממושכת: "אם לא תהיה הכרעה ברורה או מפת דרכים, חמאס יחזור לשלוט, והסטטוס קוו פשוט ימשיך להתפוצץ מחדש כל כמה חודשים".

2:02pm
המרכז הירושלמי
ד״ר דן דייקר: "ביקורי הבכירים בישראל זו לא תמיכה אמריקאית, זו שליטה"

ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי מה שהתחיל כתמיכה אמריקאית הופך כעת להשתלטות ושליטה אמריקאית באדמה של מדינת ישראל. "אנחנו רואים היום מפקדה אזרחית-צבאית אמריקאית בדרום ישראל, שמנהלת את השטח הלכה למעשה. זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה שבה הדוקטרינה הבסיסית – שישראל תגן על עצמה בכוחות עצמה – נמצאת בסכנה".

לדבריו, הלחץ של וושינגטון מתואם עם השותפים הערבים במטרה להניע את תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, שמטרתה האמיתית, לדבריו, היא "לכפות על ישראל תהליך שיוביל בסופו להקמת מדינה פלסטינית, החל מעזה".

"אנחנו לא מדינת חסות של ארצות הברית ולא המדינה ה-51," הבהיר. "צריך לדעת לחבק את בעלת הברית שלנו, אבל לא לאפשר לה להחזיק אותנו. רק צה״ל יכול לפרק את חמאס – לא שום כוח בינלאומי, ערבי או אמריקאי".

2:01pm
המרכז הירושלמי
מצרים נגד ישראל – כדי לרצות את קטאר וחמאס?

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהירה מהטון האגרסיבי של קהיר כלפי ישראל. לדבריה, "ההצהרות הריקות והברברנות שיוצאות ממצרים בשבועות האחרונים מטרידות לא רק את הישראלים אלא גם מצרים כמוני, שלא רוצים לראות את מדינתנו מדרדרת למלחמה עם ישראל – לא בגלל עימות ישיר, אלא כדי לרצות את קטאר או את חמאס ותומכיו. זה לא הגיוני".

לדבריה, נקודת השיא הייתה בפסגת דוחה, כשנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כינה את ישראל "אויב". זיאדה מדגישה כי "אפילו אמיר קטאר, שעמד על הבמה באותה פסגה, לא השתמש במילה הזאת. זה היה הלם אדיר לשמוע את זה דווקא מקהיר". עם זאת, היא מציינת כי בעקבות התגובות הקשות נראה שמצרים מנסה כעת לסגת לאחור ולהבהיר כי היא רק מגינה על גבולותיה. אך זיאדה מוסיפה אזהרה ברורה: "אל תקחו את זה ברצינות. מה שאנחנו רואים בתקשורת המצרית ובדברי בכירים עדיין מטריד מאוד".

זיאדה מסכמת כי שלום ישראל-מצרים עומד בפני אתגר חמור: "שמענו את א-סיסי מאשים את ישראל ברצח עם ובטיהור אתני, ואת המודיעין המצרי מאיים במלחמה אם פליטים מעזה ינהרו לסיני. כל זה מנוגד לאינטרס המצרי בראש ובראשונה. השלום בין ישראל למצרים נראה היום שברירי יותר מאי פעם".

11:16am
המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm

Close