התראות

איראן במשבר קיומי: פזשכיאן נלחם על הישרדות המשטר

איראן בראשות הנשיא פזשכיאן מתמודדת עם משברים פנימיים וכלכליים קשים, תוך הדגשת אחדות לאומית, קידום רפורמות מתונות וניהול מדיניות חוץ זהירה
שיתוף

תוכן העניינים

תקציר

איראן מתמודדת כיום עם שילוב של משברים פנימיים וחיצוניים: הכלכלה קורסת תחת סנקציות, אינפלציה ושחיתות; החברה מפוצלת סביב סוגיות כמו החיג'אב, זכויות נשים ומיעוטים; ותעשיות מרכזיות נפגעות ממחסור בחשמל, גז והשקעות. הנשיא מסעוד פזשכיאן, שמכהן כשנה, מציג קו מתון שמדגיש אחדות לאומית ורפורמות חברתיות – מהתנגדות לאכיפה כפויה של החיג'אב ועד שילוב נשים ומיעוטים בתפקידי הנהגה. הוא מקדם טיפול הומני במכורים לסמים ומדבר על פתיחת האינטרנט, אך מתקשה לממש את הבטחותיו בשל מגבלות משאבים ולחץ מצד גורמים שמרנים. בזירה הבינלאומית איראן ממשיכה להתנגד למנגנון הסנאפ-בק ולחץ מערבי, במקביל לחיזוק קשרים עם סין וניסיון להפוך לצומת מרכזי בדרך המשי.

איראן עומדת כיום בפני מגוון רחב של אתגרים פנימיים וחיצוניים, המשפיעים על כל תחומי החיים – מהכלכלה ועד לחברה. הנשיא מסעוד פזשכיאן, המכהן כשנה, מנסה לנווט את הספינה הזו דרך סערה מתמדת, כשהוא מדגיש שוב ושוב את חשיבות האחדות הלאומית ככלי העיקרי להתמודדות עם המשברים. דסק איראן של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מציג סקירה עדכנית של המצב במדינה, תוך התמקדות בנושאים מרכזיים המשפיעים על מדיניות הפנים והחוץ שלה.

פוליטיקה פנימית: בין רפורמות לאיחוי קרעים

מאז כניסתו לתפקיד, הנשיא פזשכיאן הבטיח להגביר את מעורבות הציבור בממשל, וטען כי "הכוח האמיתי של המדינה טמון בעם". הוא הזהיר מפני פילוג פנימי שעלול להיחשב חולשה מול אויבים חיצוניים, והדגיש את הצורך בפתרונות "תוצרת בית". עם זאת, גם הוא מודה שרבות מההבטחות עדיין לא מומשו, בין היתר בגלל מחסור במשאבים והצורך בהדפסת כסף שמזין את האינפלציה. הוא קורא לשיתוף פעולה הדוק יותר עם מומחים ואוניברסיטאות כדי למצוא דרכי פעולה יצירתיות.

הביקורת שלו על המבנה הממשלתי הנוכחי ברורה: הוא טוען שהמערכת מעכבת אנשים מוכשרים ומעודדת שחיתות. שאיפתו היא לשנות את השיטה כך שתאפשר קבלת החלטות יעילה יותר, תוך שיח מתמיד עם כלל הגורמים. בתחום החברתי, נרשמה התקדמות מסוימת עם מינויים של נשים לתפקידי סגני שרים ושל בני מיעוטים (סונים ובלוצ'ים) לתפקידי מושלים, במטרה לחזק את האמון הפנימי. נוסף על כך, הציבור עצמו נרתם לסייע, ובחצי השנה האחרונה הוקמו כ-2,200 בתי ספר חדשים במימון ציבורי – דוגמה לכוחה של יוזמה אזרחית.

בנושא שנוי במחלוקת כמו חוק החיג'אב, הנשיא נקט עמדה מתונה, והביע התנגדות נחרצת לאכיפה כוחנית. הוא הזהיר כי צעד כזה עלול להוביל ל"מלחמת אחים" והדגיש את ההבדל בין עקרון הצניעות לבין אכיפת חיג'אב בכוח. באשר לסינון האינטרנט, הוא הגדיר זאת כ"אתגר" וקרא לפתוח פלטפורמות חסומות, למרות התנגדות חזקה מצד גורמים שמרנים. פזשכיאן מקווה לשכנע את מתנגדיו כי סינון מסיבי רק דוחף את הציבור להשתמש ב-VPN ובכך מחמיר את הבעיה, והוא מתכנן תוכנית מסודרת להסרת הסינון בהדרגה.

גם הגישה הטיפולית להתמכרות לסמים משתנה. הממשלה מקדמת יוזמה שתבטל את ההפללה של המכורים, ותתמקד במתן סיוע הומני, בהפחתת נזקים ובהקמת מרכזים נגישים בכל רחבי המדינה. זאת בניגוד לגישה הקודמת, שכללה מרכזי גמילה כפויים שהוכיחו שיעורי הצלחה נמוכים ביותר (12%), ורק הגדילו את מספר המכורים חסרי הבית. במקביל, הוגשה הצעת חוק המבקשת לאפשר לנשים לקבל רישיון לאופנוע, כדי לקדם שוויון הזדמנויות בתעסוקה, תוך כדי דיון בהשלכות הדתיות והחברתיות של הנושא.

מאבק בלתי פוסק בסנקציות ובאינפלציה

הכלכלה האיראנית ממשיכה להתמודד עם הנטל הכבד של הסנקציות הבין-לאומיות, שפוגעות קשות בתעשייה וגורמות לחוסר אמון בשוק. הדבר ניכר במיוחד בהעברת הון למקלטי השקעות בטוחים יותר כמו זהב ונדל"ן, ובהתגברות תופעות של שחיתות והלבנת הון. מנגנון "הסנאפ-בק", המאפשר השבת סנקציות מהירה, נתפס באיראן כאיום, גם אם הוא בעיקר סמלי, והמדינה רואה בו צעד בלתי חוקי של אירופה. לכן, מתנהלים דיונים דיפלומטיים על פתרונות אפשריים, כמו דחיית המנגנון בחצי שנה.

שוק המטבע סובל מתנודתיות קיצונית, בעיקר כתוצאה מחדשות פוליטיות. האינפלציה ממשיכה להכביד על כלל האזרחים. הבנק המרכזי מנסה לתקן את חוסר האיזון במערכת הבנקאות על ידי דרישות להגדלת הון הבנקים ולמכירת נכסים שאינם רלוונטיים, תוך כדי ניסיון לרסן את יצירת הכסף הבלתי מרוסנת. ניתנו אף אזהרות כי בנקים שלא יצליחו לעמוד בתקנות עלולים להיסגר או להתמזג עם גופים אחרים.

בתעשייה, מחסור בחשמל וגז פוגע במפעלי פלדה, כרייה ומלט, שחלקם נאלצים לעבור לשימוש במזוט מזהם. הדבר מוביל לפיטורים וקיצוצי שכר. תעשיית הרכב תלויה בייבוא מטבע חוץ, ומדיניות הממשלה שמעדיפה ייבוא על פני ייצור מקומי סופגת ביקורת. מגזר הכרייה מתמודד עם ריבית גבוהה ומחסור בהשקעות, למרות פוטנציאל גדול במשאבי זהב וברזל. מצד שני, מפעלים כמו "בארט בלוצ'" הצליחו להתאושש בזכות השקעה בטכנולוגיה חדשה, וסיפקו מקומות עבודה חדשים. בתחום התרופות, איראן מתגאה בעצמאות של 97% בייצור, אך עדיין תלויה בחומרי גלם מיובאים.

בתחום החקלאות, הממשלה שמה לעצמה למטרה להגיע לעצמאות תזונתית, עם התמקדות בחיסכון במים ופיתוח זנים עמידים. ישנה התקדמות גם בפיתוח טכנולוגיות גרעיניות לשיפור התפוקה החקלאית. בענף המסחר, הבירוקרטיה והאגרות הגבוהות פוגעות במגזר, ואזורים חופשיים כמו ארוונד סובלים מבריחת הון וסחר לא חוקי.

מדיניות הרווחה כוללת הלוואות לנישואין ולידה, אולם יש תלונות על ביטול סובסידיות למשפחות עניות. לעומת זאת, מערכת "מיסוי חכם" הביאה לעלייה של 26% בהכנסות ממסים. תעשיית הסטארט-אפים פורחת, במיוחד בזכות נשים, שמובילות 12% מ-11,000 החברות המבוססות על ידע. איראן ממשיכה להתמקד ב"כלכלת ההתנגדות", שנועדה לצמצם את תלותה בנפט.

תשתיות ואנרגיה: בין הישגים לפערים

ייצור החשמל והגז סובל מחוסר איזון, על אף שיאי ייצור חדשים. פרויקטים של אנרגיה סולארית במערב המדינה נועדו לייצב את הרשת, עם יעד של 3,000 מגה-ואט חדשים. בתחום התחבורה, בניית קו הרכבת בושהר-שיראז מתעכבת בשל בעיות מימון. בטהראן, ישנו צורך דחוף בתחבורה ציבורית יעילה ונקייה. בעיר איספהאן, יש תוכנית להפעלת 300 מוניות חשמליות, והממשלה מעניקה הנחות באגרות כבישים כדי לעודד מעבר לתחבורה ציבורית.

בתחום התקשורת, סינון האינטרנט נותר אתגר משמעותי. הלוויין "כוסר" שודרג למשימות חישה מרחוק וחקלאות, ומערכת תקשורת אלחוטית מהירה פותחה.

מדיניות חוץ: איזון בין דיפלומטיה להרתעה

תוכנית הגרעין נותרת מוקד מתיחות מרכזי. איראן ממשיכה להתנגד נחרצות למנגנון הסנאפ-בק, אך מבהירה שהיא פתוחה לערוצים דיפלומטיים ולא תיכנע ללחץ. היחסים עם ארמניה מלווים במתיחות, במיוחד סביב גבולות האזור ודיונים על סחר.

ההשתתפות בפסגת שנחאי מבטאת את השינוי במאזן הכוחות האזורי, עם עליית מעמדה של סין. איראן רואה בדרך המשי הזדמנות להפוך לצומת מסחרי אזורי מרכזי, ומשקיעה בתשתיות מתאימות. במקביל, ייצור הנפט במדינה הגיע לשיא, כאשר סין היא הקונה העיקרית.

סוגיות חברתיות: חינוך, סביבה וביטחון

בחינות "קונקור" הארציות מצביעות על השתתפות גבוהה מחוץ לטהראן, עם המלצה לבחור תחום לימודים מתוך העדפה אישית ולא מתוך כורח. דווח גם על חשיפת רשת של הונאות בחינות. בתחום הסביבה, איראן מתמודדת עם התפשטות סופות אבק וזיהום ממזוט, אולם פרויקטים של ייעור במאזנדראן מסייעים לשמור על היערות. בתחום הביטחון, דווח על תאונות דרכים רבות, מקרי רצח וגניבות.

שאלות נפוצות
מהן הבעיות המרכזיות איתן מתמודדת הכלכלה האיראנית כיום?הכלכלה באיראן סובלת בעיקר מהסנקציות הבינלאומיות, אינפלציה גבוהה, שחיתות מערכתית ותלות במקורות אנרגיה מזהמים. יש גם מחסור בהשקעות זרות וריבית גבוהה שמכבידה על התעשייה.
כיצד הנשיא פזשכיאן מתמודד עם סוגיית החיג'אב?פזשכיאן נוקט עמדה מתונה יחסית. הוא מתנגד לאכיפה כוחנית של החיג'אב ומזהיר שזה עלול להוביל ל"מלחמת אחים". הוא מדגיש את עקרון הצניעות אך מציע פתרונות רכים יותר ולא כפייה
אילו רפורמות חברתיות מקדם פזשכיאן?הממשל שלו מינה נשים כסגניות שרים ובני מיעוטים כושלים מחוזות, קידם טיפול הומני במקום הפללה בהתמכרות לסמים, והציע לאפשר לנשים רישיון נהיגה לאופנוע. צעדים אלו נועדו לחזק אמון פנימי ולצמצם פערים חברתיים.
מהי עמדת איראן כלפי מנגנון "סנאפ-בק"?איראן מתנגדת נחרצות למנגנון, ורואה בו צעד בלתי חוקי מצד אירופה. מבחינתה מדובר באיום סמלי יותר מאשר מעשי, אך היא דורשת דחייה או ביטולו במסגרת דיונים דיפלומטיים.
האם איראן משקיעה באנרגיות מתחדשות?כן. לצד תלות גבוהה עדיין בגז ובמזוט מזהם, הממשלה מקדמת פרויקטים של אנרגיה סולארית במערב המדינה עם יעד לייצור 3,000 מגה־ואט חדשים כדי לייצב את הרשת ולצמצם את המחסור בחשמל.
הערות שוליים

آسیا. (2025, اوت 30). تصویری مستند از وضعیت کسب‌وکارها. شماره 6373. تهران: روزنامه آسیا.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am

Close