התראות

איראן: אכזבה מההסכם בן 25 השנים עם סין

איראן חווה אכזבה מהותית מההסכם עם סין, שלא יושם בפועל ואינו מספק את ההשקעות המובטחות, בזמן שהמשק המקומי שוקע באינפלציה, יוקר מחיה ומשברי אנרגיה
שיתוף

תוכן העניינים

הכלכלה האיראנית נמצאת בעיצומו של אחד המשברים המורכבים בתולדותיה. בעוד ההנהגה הטילה תקוות גדולות על הסכם שיתוף הפעולה ל-25 שנה עם סין – שנועד להפוך לשובר שוויון אסטרטגי ולהכניס הון והשקעות עצומות למשק – המציאות בשטח אחרת לגמרי. ההסכם נתקע, ההשקעות אינן זורמות, ומנגנוני הבנקאות שהובטחו לא הוקמו.

התוצאה: במקום התחדשות כלכלית, איראן מוצאת את עצמה מתמודדת עם אינפלציה עיקשת, משבר מים וחשמל, יוקר מחיה בלתי נסבל ושחיקת אמון האזרחים במערכת. בזמן שמנהיגי איראן מבקשים לשדר עמידות כלפי חוץ, המציאות הכלכלית מבית מראה אחרת: אזרחים שחיים תחת נטל כבד של מחירים עולים, תשתיות קורסות ועתיד כלכלי מעורפל. המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מסכם את הימים האחרונים, כפי שהם מדווחים ברשתות החברתיות ובעיתונות האיראנית.

אכזבת ההסכם עם סין

ההסכם המקיף לשיתוף פעולה ל-25 שנה בין איראן לסין נחתם בקול תרועה רמה, והוצג כהישג אסטרטגי שיבטיח השקעות עתק בתחומי אנרגיה, תשתיות, פיננסים וטכנולוגיה. ההסכם כלל סעיפים להקמת מנגנוני בנקאות עצמאיים שאינם תלויים בדולר או ביורו, פתיחת סניפי בנקים הדדיים ומתן ערבויות למשקיעים סינים. אלא שבפועל, אף אחד מהסעיפים הללו לא יושם.

המסחר בין שתי המדינות עדיין מתבצע דרך נתיבי תיווך, וחברות סיניות מעדיפות להסתפק באספקת ציוד במקום השקעות ישירות. גם בפרויקטים שהתחילו בעבר – כמו בתחום הנפט והגז – סין לא עמדה בהבטחותיה, ולעיתים אף נטשה פרויקטים באמצע.

למרות שסין נותרה לקוחה מרכזית של הנפט האיראני בזמני הסנקציות הקשים, היא נזהרת מאוד מלבצע השקעות חדשות. מבחינתה, סביבת ההשקעות באיראן אינה יציבה מספיק. התוצאה היא שציפיות ההנהגה האיראנית קרסו, וההסכם הפך בעיני רבים לסמל של אכזבה ותלות.

קשרי סחר בינלאומיים

מלבד סין, איראן מנסה לחזק קשרים כלכליים עם מדינות אחרות. הסחר עם קזחסטן רשם שיא חדש בששת החודשים האחרונים, כשהייצוא עלה על הייבוא. עם אירופה נחתם הסכם מסגרת להעמקת היחסים הכלכליים ולהסרת מכסים על מוצרים תעשייתיים.

אבל לצד זאת, תלות ביבוא מוצרים מסוימים ממשיכה להכביד: ספקיות בשר מברזיל ואוסטרליה מעלות מחירים, מה שמגדיל את נטל יוקר המחיה על הציבור.

אינפלציה ויוקר המחיה

אם היחסים עם סין מסמלים את האכזבה החיצונית, הרי שהאינפלציה ויוקר המחיה הם התזכורת היומיומית לאזרחים למשבר הכלכלי. מחירי התחבורה הציבורית, למשל, עלו באוגוסט האחרון ב־56% – מה שמקשה מאוד על משקי בית חסרי רכב.

הממשלה מנסה לבלום את הכעס הציבורי באמצעות חלוקת תווי קנייה לשבעה עשירונים באוכלוסייה, אך המהלך נתפס כפלסטר על פצע עמוק. מומחים כלכליים טוענים כי התערבות הממשלה וסובסידיות עתק יוצרות "כלכלה מדינתית" שאינה מתפקדת, ומונעות מהמגזר הפרטי לצמוח.

בפועל, המחירים ממשיכים לעלות, והאזרחים נאלצים לצמצם בצריכה בסיסית. תחושת חוסר האמון במדיניות הכלכלית מתעצמת, והפער בין הצהרות ההנהגה למציאות בשוק הולך ומתרחב.

משבר האנרגיה: חשמל וגז תחת לחץ

המשבר האנרגטי הפך לאחת הנקודות הרגישות ביותר. נשיא איראן אף נאלץ להתנצל בפני הציבור על הפסקות החשמל והגז שחוזרות ונשנות. למרות שמלאי הדלק גדל ביותר מ־3 מיליארד מ"ק, הפתרון רחוק מלהספיק.

שר האנרגיה טען כי המחסור נובע מעלייה בצריכה, אולם מומחים כינו את דבריו "שקר מוחלט" ו"עלבון לאינטליגנציה". התחום הזה ממחיש יותר מכל את הפער בין ההצהרות הממשלתיות לבין המצב בשטח: תשתיות ישנות, השקעות חסרות ותחזוקה לקויה.

שוק ההון והבנקאות

שוק ההון האיראני חווה רכבת הרים: המדד הכללי עלה ב־27,806 נקודות ביום אחד, אך במקביל ירד שוויו הכולל של השוק ב־85.5 מיליארד דולר. לשם השוואה, מדובר בסכום השווה לכחמישית מהונו של אילון מאסק.

הבעיה המרכזית, כך טוענים כלכלנים, היא מנגנון שערי הדולר הכפול – אותו הם מכנים "גידול סרטני". המערכת הזו פוגעת באמון המשקיעים וביציבות השוק.

כדי לבלום את המשבר, הבנק המרכזי השיק את השלב הרביעי של מכירה מוקדמת של מטבעות זהב, במחיר נמוך בעשרה מיליון טומן ממחיר השוק החופשי. בנוסף, הונהג מנגנון חדש שמאפשר מכירה חוזרת של מטבעות שנרכשו מראש, במטרה להגן על המשקיעים הקטנים.

דיור, חינוך ותעשייה

תוכנית הממשלה לבניית מיליון יחידות דיור בשנה הפכה לכישלון חרוץ, כשהביצוע עומד על פחות מ־5% מהיעד. גם בתחומי התעשייה, הקשיים ניכרים: עלויות ייבוא גבוהות ומחסור במטבע חוץ פוגעים ביצרני הצמיגים המקומיים.

במקביל, עליית מחירי הנייר משפיעה ישירות על הוצאות ההדפסה והספרות – עם השלכות על מערכת החינוך והתרבות. ההורים מתלוננים על שכר לימוד וציוד לבית הספר שהפכו ליקרים מנשוא, בעוד מוסדות חינוך מתקשים להעניק שוויון הזדמנויות לתלמידים.

שחיתות והלבנת הון

המשבר הכלכלי אינו מסתכם בבעיות מבניות בלבד. דיווחים על הלבנת הון בהיקף של 300 טריליון טומן עוררו סערה ציבורית. בעיני מומחים, זהו עוד סימפטום של כלכלה לא שקופה שבה מנגנוני הפיקוח חלשים.

הקריאות לרפורמה באזורים החופשיים גוברות, מתוך תקווה להפוך אותם ממוקדי שחיתות למנועי צמיחה. אך עד כה, גם בתחום זה נרשמו בעיקר הבטחות ללא ביצוע.

הערות שוליים

  1. Arman-e Melli. (2025, September 8). [Newspaper issue 6380]. Arman-e Melli.
  2. Asia News. (2025, September 8). [Newspaper issue 6380]. Asia News.
  3. Etemaad. (n.d.). Etemaad Newspaper. Retrieved September 8, 2025, from https://www.etemaadonline.ir
  4. Ghods. (n.d.). Ghods Newspaper.
  5. Jahan Sanat. (n.d.). Jahan Sanat Newspaper.
  6. Mardom Salari. (n.d.). Mardom Salari Newspaper.
  7. Kayhan. (n.d.). Kayhan Online. Retrieved September 8, 2025, from https://kayhan.ir
  8. Tasnim News Agency. (n.d.). Tasnim News – آخرین اخبار روز ایران و جهان. Retrieved September 8, 2025, from https://www.tasnimnews.com
  9. Jam-e Jam News. (n.d.). جدیدترین اخبار ایران و جهان | جام جم. Retrieved September 8, 2025, from https://jamejamonline.ir
  10. Kayhan London. (n.d.). Kayhan London – خانه. Retrieved September 8, 2025, from https://kayhan.london
  11. Islamic Republic News Agency (IRNA). (n.d.). خبرگزاری جمهوری اسلامی. Retrieved September 8, 2025, from https://www.irna.ir
  12. Iranian Labour News Agency (ILNA). (n.d.). خبرگزاری کار ایران. Retrieved September 8, 2025, from https://www.ilna.ir
  13. Radio Farda. (n.d.). Radio Farda. Retrieved September 8, 2025, from https://www.radiofarda.com
  14. Voice of America – VOA Farsi. (n.d.). کول آمریکا | VOA فارسی. Retrieved September 8, 2025, from https://www.voanews.com/persian
  15. Iran International. (n.d.). ایران اینترنشنال – صفحه اصلی. Retrieved September 8, 2025, from https://www.iranintl.com
  16. BBC Persian. (n.d.). BBC News. Retrieved September 8, 2025, from https://www.bbc.com/persian
  17. Fars News Agency. (n.d.). خبرگزاری فارس. Retrieved September 8, 2025, from https://www.farsnews.ir

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am

Close