התראות

איראן מגבה את חזבאללה בסירובו להתפרק מנשקו

המסר היה ברור מלכתחילה: תחת גיבוי של המשטר באיראן, חיזבאללה יתנגד בכל מחיר ולא יקבל תכתיבים מהממשלה הלבנונית
שיתוף
מנהיג חיזבאללה נעים קאסם (משמאל) עם עלי אכבר ולאיתי (סוכנות הידיעות של הרפובליקה האסלאמית)
מנהיג חיזבאללה נעים קאסם (משמאל) עם עלי אכבר ולאיתי (סוכנות הידיעות של הרפובליקה האסלאמית)

תוכן העניינים

תקציר

חזבאללה, שנחלש מאוד לאחר העימות עם ישראל ב-2024 והופעל עליו לחץ להתפרק מנשקו במסגרת החלטות האו"ם, ניצב כעת בפני לחץ גובר מצד ממשלות ארה"ב ולבנון. עם זאת, איראן התערבה בגלוי, גיבתה את סירובו של הארגון להתפרק מנשקו והזהירה מפני מדיניות ארה"ב. העימות עלול לדרדר את לבנון לשיתוק פוליטי, למלחמת אזרחים או לחידוש המלחמה עם ישראל, מה שהופך את עתידו של חזבאללה למרכזי במתיחות רחבה יותר בין ארה"ב לאיראן.

 

כמעט תשעה חודשים לאחר שלבנון וישראל הסכימו להפסקת אש שסיימה שנה סוערת של סכסוך – שבמהלכה נחל חיזבאללה תבוסה מוחצת בידי ישראל – המחיר היה הרסני. יותר מ-70 אחוזים מארסנל הטילים והתשתיות הצבאיות של חזבאללה (כולל מחסני נשק, תעשייה צבאית, עמדות מבוצרות ומנהרות) הושמדו. מתוך 29 הכפרים בעלי הרוב השיעי לאורך הגבול עם ישראל ששימשו את חיזבאללה כעמדות חזית מבוצרות, 22 נהרסו וגרמו לעקירתם של יותר מ-100,000 תושבים שנאלצו לברוח ולחפש מקלט הרחק משדה הקרב.

עם זאת, המכה הקשה ביותר של ישראל הגיעה עם הפגיעה בהנהגת חיזבאללה. מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה, יורשו המיועד, רוב המפקדים הבכירים של חזבאללה ואלפי לוחמים נהרגו. יותר מ-5,000 לוחמים נהרגו, ואלפים נוספים נפצעו. בלית ברירה, הסכים חזבאללה לתנאי הפסקת האש כפי שבאו לידי ביטוי בהחלטת מועצת הביטחון 1701, שקבעה את פירוק המיליציה מנשקה והעברת ארסנל הנשק שלה לידי המדינה הלבנונית, כפי שעשו מיליציות אחרות לאחר הסכם טאיף מ-1989 שסיים את מלחמת האזרחים בלבנון.

ואולם, הסכמת חיזבאללה להתפרק מנשקו הייתה רק טקטיקה של עיכוב. מנהיגיה האמינו שהמדינה הלבנונית לעולם לא תוכל לאכוף אותה, לאור הדומיננטיות של חיזבאללה. הם טעו כאשר כנגד כל הסיכויים נבחר הגנרל ג'וזף עאון לנשיא ב-9 בינואר 2025, ולאחר מכן מונה השופט הסוני נוואף סלאם לראש הממשלה. גם בחיזבאללה לא הייתה הבחירה שלו; שניהם נתמכו על ידי ארצות הברית וצרפת.

מאז נובמבר 2024 לוחצת ארצות הברית על לבנון לקבל החלטה על פירוק חיזבאללה מנשקו, ולהתנות את הסרת הסנקציות ומתן סיוע כלכלי בציות לחוק. וושינגטון גם שמה לה למטרה לעודד את מדינות המפרץ ללכת בעקבותיה באמצעות סיוע כספי. ארה"ב ראתה בעון את הדמות הנכונה לבצע רפורמה בלבנון ולפרק את "המיני-מדינה" שאיראן בנתה באמצעות חיזבאללה מאז 1982 – עם רשתות כלכליות, חברתיות, רפואיות, חינוכיות ובנקאות משלה.

לאחר מותם של נסראללה ויורשו האשם ספי א-דין, מינתה איראן את נעים קאסם למנהיג החדש של חזבאללה. הוא קיבל את התואר נציגו היחיד של איתאללה עלי חמינאי. משימתו הייתה ברורה: לפעול בחסות פוליטית של נביה ברי, ראש תנועת אמל השיעית ויו"ר הפרלמנט, תוך התמקדות בארגון מחדש של חיזבאללה והכנתו לעימות הבא.

ראוי לציין כי חיזבאללה, הגורם המרכזי לכאורה באסטרטגיה האיראנית נגד ישראל, לא זכה לתמיכה מטהראן במהלך העימות עם ישראל. גם במלחמת 12 הימים ביוני בין ישראל לאיראן, חיזבאללה לא נקרא להסיט את האש הישראלית. העדיפות של הארגון הייתה להתאושש מהפסדיו ולהמציא את עצמו מחדש, במיוחד על רקע השינויים הגיאופוליטיים בסוריה, שם הופל בשאר אל-אסד והוחלף במשטר סוני, אנטי-איראני ואנטי-חיזבאללה.

עם זאת, ביוני 2025 הבינה איראן כי תחת לחץ אמריקאי, פירוק חיזבאללה מנשק הנשק הופך לאפשרות ממשית. טהראן החליטה להתערב. עלי אכבר ולאיתי, יועצו הבכיר של איתאללה ח'אמנהאי, הצהיר ב-10 באוגוסט כי איראן "מתנגדת נחרצות" לפירוק חזבאללה מנשקו ותיאר את החלטת ממשלת לבנון כ"חלום שלא יתגשם" וכמדיניות המוכתבת על ידי ארה"ב וישראל. הוא הדגיש, כי איראן תמשיך לתמוך "בעם הלבנוני ובהתנגדות". חיזבאללה דחה גם הוא את תוכנית הממשלה וכינה את פירוק הנשק "חטא חמור". ולאיתי הוסיף ואמר כי לאיראן "כבר יש אל-ג'ולאני אחד והיא אינה זקוקה לאחר", בהתייחסו לעמדתו האנטי-איראנית של הנשיא ג'וזף עון.

בעקבות הצהרתו של ולאיתי הגיע ביקור פתאומי של שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, ב-3 ביוני. עראקצ'י תיאר את פירוק הנשק כ"עניין לבנוני פנימי", חזר על תמיכתה הבלתי מסויגת של איראן בחיזבאללה והזהיר כי תוכנית הממשלה היא "טעות חמורה".

האירוע המשמעותי ביותר התרחש ב-13 באוגוסט עם ביקורו של עלי לאריג'אני, ראש המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן. ביקורו בא בעקבות החלטת ממשלת לבנון להורות לצבא להציג תוכנית לפירוק חזבאללה מנשקו עד סוף אוגוסט, ויישומה יושלם עד סוף השנה. לאריג'אני זכה לקבלת פנים פומבית מתומכי חיזבאללה בדרכו משדה התעופה, אך קיים פגישות סוערות עם הנשיא עאון וראש הממשלה סלאם. התצלומים לכדו את המתח בשפת הגוף, והדגישו את המחלוקות העמוקות בין שני הצדדים. בעוד לאריג'אני שיבח בפומבי את ממשלת לבנון ואת תפקידה של "ההתנגדות", הוא נמנע בזהירות מביקורת ישירה על פירוק חיזבאללה מנשקו. עם זאת, הטון שלו השתנה באופן דרמטי כאשר הוא נפגש עם בכירים בחיזבאללה וקבוצות אחרות המזוהות עם איראן בשגרירות האיראנית.

בעקבות פגישה זו הכריז נעים קאסם כי חזבאללה מוכן להילחם בקרב המזכיר את הקרבתו של האימאם חוסיין בכרבלא בשנת 680, ואף העלה את החשש ממלחמת אזרחים כאופציה אפשרית. המסר היה ברור: חיזבאללה יתנגד בכל מחיר ולא יקבל תכתיבים מהממשלה.

תרחישים אפשריים

  1. הממשלה מתקדמת – אם הממשלה תאשר את תוכנית פירוק הנשק של הצבא, שרים שיעים עלולים להחרים את הממשלה, מה שעלול למוטט את הממשלה ולשתק את המדינה.
  2. פעילות הצבא נגד חיזבאללה – פעולה כזו עלולה לפצל את הצבא ליחידות עדתיות, כפי שקרה במלחמת האזרחים בלבנון.
  3. מלחמת אזרחים – חידוש הסכסוך עלול לעורר התערבות סורית, ולחזור על התרחיש של 1976.
  4. מלחמה עם ישראל – חזבאללה עלול להפנות את הלחץ החוצה באמצעות תקיפת ישראל, תוך מסגור עצמו ככוח היחיד המתנגד לכיבוש. זה עלול להצית מלחמה חדשה ופתוחה, ואולי למשוך את איראן.

דבר אחד בטוח: רוב המשקיפים הלבנונים מסכימים שביקורו של לאריג'אני שינה את מאזן הכוחות בלבנון. המדינה לכודה כעת במשחק היאבקות בין ארה"ב לאיראן, קרב שעשוי להתבטא בסופו של דבר במשא ומתן רחב יותר בין טהרן לוושינגטון.

שאלות נפוצות
מדוע מופעל לחץ על חיזבאללה להתפרק מנשקו?

משום שהחלטת מועצת הביטחון 1701 ומדיניות ארה"ב דורשות את פירוק המיליציות החמושות בלבנון כדי להחזיר את ריבונות המדינה.

אילו אבידות ספג חזבאללה ב-2024?חזבאללה איבד את רוב ארסנל הטילים שלו, תשתיות מרכזיות, אלפי לוחמים ומנהיגיו הבכירים, כולל חסן נסראללה.
כיצד הגיבה איראן למאמצי פירוק הנשק?איראן מתנגדת לכך בתוקף, מכריזה על תמיכה בלתי מסויגת בחזבאללה ושולחת בכירים ללבנון כדי לחזק את עמדתה.
אילו סיכונים עומדים בפני לבנון אם פירוק הנשק יימשך?התמוטטות ממשלה פוטנציאלית, פילוג עדתי בצבא, מלחמת אזרחים או עימות חדש עם ישראל.
מדוע חיזבאללה כל כך חשוב לאיראן?חיזבאללה הוא הפרוקסי האזורי החזק ביותר של איראן, המשמש הן כגורם הרתעה נגד ישראל והן כמכשיר השפעה בלבנון.
שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
מצרים נגד ישראל – כדי לרצות את קטאר וחמאס?

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהירה מהטון האגרסיבי של קהיר כלפי ישראל. לדבריה, "ההצהרות הריקות והברברנות שיוצאות ממצרים בשבועות האחרונים מטרידות לא רק את הישראלים אלא גם מצרים כמוני, שלא רוצים לראות את מדינתנו מדרדרת למלחמה עם ישראל – לא בגלל עימות ישיר, אלא כדי לרצות את קטאר או את חמאס ותומכיו. זה לא הגיוני".

לדבריה, נקודת השיא הייתה בפסגת דוחה, כשנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כינה את ישראל "אויב". זיאדה מדגישה כי "אפילו אמיר קטאר, שעמד על הבמה באותה פסגה, לא השתמש במילה הזאת. זה היה הלם אדיר לשמוע את זה דווקא מקהיר". עם זאת, היא מציינת כי בעקבות התגובות הקשות נראה שמצרים מנסה כעת לסגת לאחור ולהבהיר כי היא רק מגינה על גבולותיה. אך זיאדה מוסיפה אזהרה ברורה: "אל תקחו את זה ברצינות. מה שאנחנו רואים בתקשורת המצרית ובדברי בכירים עדיין מטריד מאוד".

זיאדה מסכמת כי שלום ישראל-מצרים עומד בפני אתגר חמור: "שמענו את א-סיסי מאשים את ישראל ברצח עם ובטיהור אתני, ואת המודיעין המצרי מאיים במלחמה אם פליטים מעזה ינהרו לסיני. כל זה מנוגד לאינטרס המצרי בראש ובראשונה. השלום בין ישראל למצרים נראה היום שברירי יותר מאי פעם".

11:16am
המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm

Close