הבוקר (שני) איראן ממשיכה לעמוד במרכזה של דרמה גיאו-פוליטית ופנימית מורכבת. הצהרותיה של טהראן על הרחקת פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מהוות צעד נוסף בהתנתקות מהמערב, בעוד זרם המוני של אזרחים בדרך לעלייה לרגל הארבעינית משקף את כוחה התרבותי והדתי של המדינה. במקביל, אתגרים כלכליים, חברתיים וטכנולוגיים ממשיכים לעצב את המציאות הפנימית של איראן, תחת צל הסנקציות הבינלאומיות והמתיחות עם מדינות המערב. המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מביא את תמונת המצב המדויקת משיח התקשורת והרחוב באיראן – מהעיתונות הרפורמיסטית ועד המדיה הממסדית.
הצהרות גרעיניות: התנתקות מהמערב
בוקר ה-4 באוגוסט 2025 סימן נקודת מפנה במדיניות הגרעין של איראן. דובר משרד החוץ, אסמאעיל בקאאי, הכריז כי “אין כיום אף פקח של סאב"א בשטח איראן”, והבהיר כי שיתוף הפעולה עם הסוכנות יתאפשר רק בהתאם לחוקי המג’לס ובתנאי שיוסר איום “מנגנון ההדק” האירופי. הצהרה זו, משקפת את דרישתו של המנהיג העליון עלי חמינאי להחזיר את השליטה בסוגיה הגרעינית לידי איראן. היא מגיעה לאחר חודשים של מתיחות עם המערב, כולל השעייה חלקית של הסכמי הפיקוח ביוני 2025.
ההחלטה להרחיק את פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מעוררת חששות בקרב מומחים בינלאומיים. ללא גישה לנתוני הצנטריפוגות בזמן אמת, היכולת של הסוכנות לנטר את התקדמות תוכנית הגרעין של איראן מוגבלת משמעותית.
מומחי מכון וושינגטון הזהירו כי בתוך שבועות, איראן עשויה להפעיל דור חדש של צנטריפוגות מסוג IR-9 בנאתנז, מה שיקרב אותה ליכולות גרעיניות מתקדמות ללא פיקוח חיצוני. בקאאי הדגיש כי מדובר ב“זכות טבעית” של איראן, אך נמנע מלדבר ישירות על פיתוח נשק גרעיני. עם זאת, המתיחות עם מטה סבא"א ממשיכה להעמיק, כאשר בקאאי מאשים את צרפת, גרמניה ובריטניה בניצול “זכויות אדם” ככלי ללחץ כלכלי על טהראן.
במקביל, המקורות מצביעים על תפיסה הולכת וגוברת באיראן כי הסכסוך עם ישראל וארצות הברית הוא חלק מאיום אזורי רחב יותר. משלחת פרלמנטרית לאו”ם ניסתה לקדם נרטיב זה, תוך תיאור ישראל כמי שמבצעת “נאציזם של המאה ה-21” וקראה לפעולה בינלאומית נגד “רצח העם” בעזה. הצהרות אלה משתלבות עם הניסיון האיראני להציג את המדיניות שלה כהגנה על “העם המדוכא” בפלסטין, תוך הסטת הביקורת מהמצב הפנימי של איראן.
העלייה לרגל: נרטיב דתי ככלי פוליטי
בצל המתיחות הגרעינית, איראן ממשיכה להפגין כוח דתי ותרבותי דרך העלייה לרגל הארבעינית, האירוע הדתי השנתי לזכר האמאם חוסיין. הבוקר, סוכנות תסנים דיווחה על זרם של עולי רגל דרך מעבר חסרווי במחוז כרמנשאה, כאשר המשטרה הכריזה על “כוננות כבדה” לאורך הציר לגבול. מפקד משטרת הדרכונים דיווח על שיא של “יותר ממיליון דרכונים שהונפקו מאז תחילת חודש”, עלייה של 30% לעומת השנה הקודמת. התקשורת הרשמית מציגה את הזינוק בביקוש לדרכונים כהוכחה לאמון הציבור במשטר, תוך הדגשת שיפורים דיגיטליים בתהליך ההנפקה.
העלייה לרגל אינה אירוע דתי בלבד, אלא גם מבחן תשתיתי משמעותי. משרד הפנים מעריך כי 4–5 מיליון צועדים יגיעו לגבול עד אמצע ספטמבר. עם זאת, האירוע מתרחש על רקע אתגרים לוגיסטיים כבדים: בצורת קשה, מאגרי מים בטהראן שירדו ל-18% מהקיבולת, והפסקות חשמל סבביות. מערך האוטובוסים, ששופץ חלקית לאחר שביתת נהגים ביוני, יעמוד במבחן קריטי. כישלון לוגיסטי עלול לערער את הנרטיב של המשטר על “לכידות פנים” ולהצית זעם ציבורי.
כלכלה תחת לחץ: סנקציות, אינפלציה ומשאבים
המצב הכלכלי באיראן ממשיך להיות נקודת תורפה מרכזית. מרכז המחקרים של הפרלמנט העריך כי הצמיחה הכלכלית לרבעון הקרוב תעמוד על 1.4% (עם סחר בנפט) ו-1.2% (ללא סחר נפט), אך עיכובים בפרסום נתונים רשמיים מעידים על חוסר שקיפות. האינפלציה הגואה ושחיקת השכר ממשיכים להכביד על האזרחים, כאשר מחירי הדיור בצפון טהראן ירדו ב-30–50 מיליון טומאן למ”ר בשל קיפאון בשוק וחוסר קונים.
הסנקציות הבינלאומיות ממשיכות להשפיע על הכלכלה, במיוחד על סחר הנפט. הודו, למשל, הגדילה את יבוא הנפט מרוסיה על חשבון איראן, תוך ניצול הנחות משמעותיות. עם זאת, הממשלה מנסה להפגין חוסן כלכלי דרך יוזמות כמו הקמת “עיר הזהב” בשדה התעופה הבינלאומי של אמאם חומייני, שמטרתה לעבד זהב גולמי ולייצא תכשיטים. הבנק המרכזי התחייב להשקיע 3 מיליארד דולר בתעשיית הנפט, במטרה ליצור מקומות עבודה ולשפר את מאזן הסחר.
אתגרים חברתיים ודמוגרפיים
החברה האיראנית מתמודדת עם אתגרים דמוגרפיים משמעותיים. שיעור הפריון ירד ל-2.1 ילדים לאישה, מה שמוביל לקיפאון בגידול האוכלוסייה ולהזדקנות מהירה, פי חמישה ממדינות מפותחות. עלייה במספר הנשים המבוגרות הרווקות מעוררת חששות מפגיעות כלכלית, בעוד שתופעת “גירושין אפורים” בקרב בני הגיל השלישי משקפת לחצים כלכליים וחברתיים.
משברי תשתית, כמו בצורת קשה במחוזות הדרום ושריפות יער, מחריפים את המצב. משרד הבריאות מזהיר מפני הצטננות חום והתייבשות, ומדגיש את הסכנות בשימוש לא נכון בעטיפות פלסטיק במהלך פעילות גופנית. בנוסף, ניהול פסולת לקוי במחוז דשתשתאן מהווה איום סביבתי מתמשך.
יחסים אזוריים: פקיסטן והשאיפה לנאט”ו אסלאמי
איראן מחזקת את קשריה עם פקיסטן, כפי שבא לידי ביטוי בהסכם סחר חופשי ובשיתוף פעולה ביטחוני נגד סחר בסמים והגירה בלתי חוקית. היחסים בין המדינות התהדקו בשנתיים האחרונות, עם מטרה להגיע להיקף סחר של 10 מיליארד דולר. ביקור נשיא איראן בפקיסטן הדגיש את החזון של נאט”ו אסלאמי כאמצעי להתמודדות עם איומים משותפים, כאשר פקיסטן תומכת בזכותה של איראן לתוכנית גרעינית למטרות שלום.
טכנולוגיה וחופש הביטוי
איראן מתמודדת עם אתגרים טכנולוגיים משמעותיים, במיוחד בתחום התקשורת והאינטרנט. דו”ח עדכני דירג את איראן במקום ה-97 מתוך 100 מדינות באיכות האינטרנט, גרועה יותר מקובה וטורקמניסטן. למרות הבטחות הנשיא מסעוד פזשקיאן לשפר את הגישה לאינטרנט, מועצת הסייבר העליונה ממשיכה להגביל את הרשתות החברתיות, מה שמגביר את תחושת הניתוק בקרב האזרחים. במקביל, נשיא איגוד הבינה המלאכותית של איראן קרא לתמיכה ממשלתית בתחום זה כעדיפות לאומית.
תרבות וחינוך: בין דת למודרניזציה
הדת ממשיכה למלא תפקיד מרכזי בחברה האיראנית, כפי שמשתקף בפסטיבל אמאם רזא ובתוכנית “מיומנות איראן” של משרד החינוך, שמטרתה לחבר בין בתי ספר להכשרות טכניות. עם זאת, פרשות כמו רצח הבמאי דאריוש מהרג’וי ואשתו ממחישות את האתגרים החברתיים, כאשר בקשת המשפחה לוותר על עונש מוות עוררה דיון ציבורי על צדק וסליחה.
רשימת מקורות
- باشگاه خبرنگاران جوان. (2025, אוגוסט 3). YJC. https://www.yjc.ir/fa/amp/news/8984111
- خبرگزاری جمهوری اسلامی (IRNA). (2025, אוגוסט 3). בیش از ۶۰ هزار زائر اربعین از مرز خسروی تردد کردند. IRNA. https://www.irna.ir/news/85904399
- עיתונים מובילים באיראן.
