התראות

כיצד על ארה"ב וישראל לשתף פעולה כעת כדי להבטיח עתיד משגשג?

אסטרטגיה קוהרנטית ורב-לאומית, המעוגנת באחריותיות, שקיפות ושותפות עם מדינות ערב המתונות, נותרה הדרך המעשית ביותר להתקדם
שיתוף
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בכנסת (צילום: הבית הלבן)
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בכנסת (צילום: הבית הלבן)

תוכן העניינים

תקציר

למרות הפסקת אש ושחרור בני ערובה, חמאס נותר מחויב לאג'נדה הקיצונית שלו, ומנצל את הרגיעה כדי לבסס את כוחו, לדכא אופוזיציה ולתמרן נרטיבים גלובליים. המשך שליטתו של הארגון בעזה – בגיבוי נותני חסות זרים כמו איראן, קטאר וטורקיה – מונע רפורמה משמעותית או שלום.

התחזקות חיזבאללה בלבנון וההתפשטות האיראנית דרך סוריה מהווים איומים הולכים וגוברים על ישראל ועל הביטחון האזורי. התפקיד הכפול של טורקיה וקטאר – כבעלות ברית מערביות אך מאפשרות לשחקנים אסלאמיסטיים – מערער את היציבות האזורית, בעוד האיזון השברירי של ירדן ומצרים בין לחצים פנימיים לאחריות אזורית נותר קריטי לשמירה על הסדר.

מבחינה משפטית ואסטרטגית, תוכנית 20 הנקודות של טראמפ נעדרת מנגנונים הניתנים לאכיפה, וישראל תלויה בזכותה להגנה עצמית. קמפיין הדיסאינפורמציה של חמאס ממשיך לעוות את התודעה הבינלאומית, ודורש צעדי נגד כמו "מוניטור חמאס" ייעודי.

המלצות המדיניות קוראות:

  • הוצאת טורקיה וקטאר משיקום עזה.
  • חיזוק התיאום עם מצרים, ירדן ומדינות ערב המתונות.
  • שמירה על שיתוף פעולה ביטחוני הדוק בין ארה"ב לישראל באמצעות סנטקום.
  • קישור בין סיוע הומניטרי לציות מאומת ללוחמה בטרור.
  • הרחבת התמיכה העולמית נגד נרטיבים קיצוניים.

הדו"ח מסכם כי השנה הקרובה תהיה מכריעה: רק אסטרטגיה רב-לאומית מתואמת ושקופה תוכל למנוע אלימות מחודשת ולהבטיח יציבות אזורית בת קיימא.

בעקבות הסכם שחרור בני הערובה האחרון בעזה והפסקת האש שבאה בעקבותיו, ולאור תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ, נייר עמדה זה של המרכז הירושלמי לביטחון וחוץ (JCFA) מספק ניתוח מדיניות מקיף של הדינמיקה האזורית הממשיכה לעצב את המזרח התיכון. בחנו את שליטתו המתמשכת של חמאס בעזה, את תפקידם של שחקנים אזוריים כמו חיזבאללה, איראן, קטאר, טורקיה, ירדן ומצרים, והתווינו המלצות אסטרטגיות להבטחת היציבות האזורית ולהתמודדות עם התבססות הקיצונית.

1. חמאס ואשליית השינוי

למרות הפסקת האש ושחרור בני הערובה, חמאס לא שינה את מטרותיו הבסיסיות. חמאס ממשיכה לנצל את הפסקת האש הנוכחית כדי לבסס מחדש את שליטתה ברצועת עזה תוך ניצול ה"הרגעה" כדי לחסל את האופוזיציה הפנימית ולדכא את המתנגדים לה. ההוצאות הפומביות להורג ומסעות ההפחדה של חמאס הפכו לכלים לאכיפת ציות ולהרתעת מתנגדים.

מסע הטרור הזה בתוך עזה, בשילוב עם שתיקת הקהילה הבינלאומית, כולל מה שמכונה פעילים פרו-פלסטינים, עודדו את חמאס לפעול ללא עונש. היעדר גינוי מעביר מסר מסוכן לפלסטינים: ההתנגדות לשלטון חמאס לא תתמוך וכי דו-קיום עם ישראל נותר טאבו. הנהגת חמאס ממשיכה להדגיש כי לעולם לא תכיר בזכותה של ישראל להתקיים, ורואה ביוזמת השלום של טראמפ רק הפוגה זמנית – הודנה – לפני חידוש האלימות.

ברוח זו, האסטרטגיה המתמשכת של חמאס היא לתמרן את הנרטיבים הגלובליים, להציג את עצמו כקורבן של תוקפנות תוך ביסוס שליטתו התיאוקרטית בעזה. שום ממשלת מעבר או "מועצת שלום" בינלאומית, אפילו בראשות הנשיא טראמפ, לא יוכלו להשליט חוק וסדר כל עוד חמאס שומר על כוח הכפייה שלו ועל חסותו הזרה. תהליך דה-רדיקליזציה אמיתי יתאפשר רק לאחר שחמאס יפורק, יפורק מנשקו ויוסר מהשלטון.

2. חזבאללה, סוריה והחזית הצפונית

עלייתו המחודשת של חיזבאללה בלבנון מציבה איום הולך וגובר על ישראל ועל האזור כולו. למרות אבדות משמעותיות בעימותים קודמים, הארגון בנה מחדש את יכולותיו בסיוע איראן וכעת הוא שולט דה פקטו בחלקים מדרום לבנון. התרסה נגד ממשלת לבנון, יחד עם עצרות המוניות המהללות את מנהיגותה, משקפות כישלון מתמשך של ריבונות המדינה.

בסוריה, בריתות משתנות יצרו סביבה שברירית שבה השפעת המשטר האיראני והטורקי ממשיכה להתרחב. בעוד ששיתוף הפעולה המוגבל בין ישראל לפלגים מסוימים בסוריה צמצם את העוינות הישירה, הסיכון לחידוש המסדרון האיראני, מטהראן דרך דמשק לביירות, נותר אקוטי. הפוטנציאל של סוריה לפעול כמדינת חיץ תלוי בתיאום בינלאומי ובבלימת נוכחות צבאית חיצונית.

3. טורקיה וקטר: שותפויות בעייתיות

טורקיה וקטאר ממלאות תפקיד כפול בנוף האזורי הנוכחי, כבעלות ברית רשמיות של המערב אך מאפשרות פעילות של תנועות אסלאמיסטיות. שתי המדינות מיצבו את עצמן כמתווכות בסכסוך בעזה ובמקביל הציעו תמיכה פוליטית וכספית לחמאס. פרויקטי בנייה טורקיים וסיוע כספי קטארי משמשים לביסוס האחיזה המנהלית של חמאס ולמתן לגיטימציה לשלטונו במסווה של שיקום.

מעורבותה הגוברת של טורקיה בעזה, לצד נוכחותה הצבאית המבוססת בסוריה ובלוב, מאותתת על שאיפה רחבה יותר להקרין השפעה ברחבי מזרח הים התיכון. קטאר, מצידה, משתמשת בעושר העצום שלה ובמנוף הדיפלומטי שלה כדי לשמור על רלוונטיות כמתווכת במשברים שהיא מסייעת לשמר. דינמיקה זו מערערת את מדינות ערב המתונות ומסבכת את המאמצים להשיג סדר בר-קיימא ונטול טרור בעזה.

תפקידה של קטר כמתווכת הוא משמעותי ורב-פנים. כמדינה עשירה בעלת השפעה דיפלומטית נרחבת, דוחא ממצבת את עצמה כמתווכת חיונית במשא ומתן לשחרור בני ערובה ובהסכמי הפסקת אש. עם זאת, תפקיד המתווך הזה הוא כפול: ההעברות הכספיות של קטאר וההגנה הפוליטית לחמאס אפשרו לאורך ההיסטוריה את יכולות המשילות והחוסן של הארגון. התיווך של קטר עלול אפוא להעניק לגיטימציה לשחקנים שהיא מעצימה בו-זמנית; כל מעורבות המסתמכת על דוחא צריכה להיות מלווה בשקיפות קפדנית, פיקוח פיננסי ותנאים המונעים מכספים או תשתיות לחזק את יכולות המיליטנטיות.

עמדתה האסטרטגית של טורקיה מהווה חשש ביטחוני חריף אם טביעת הרגל האזורית שלה תתרחב עוד יותר. הפריסה וההשפעה של אנקרה בסוריה, בשילוב עם הבנייה, המעורבות הלוגיסטית והפוליטית בעזה, יוצרים פוטנציאל לרצף של השפעה טורקית מדרום סוריה דרך הפריפריה של לבנון ועד לעזה. תצורה כזו עלולה למעשה ליצור חנק אסטרטגי סביב ישראל, לסבך את יכולת התמרון הצבאית, ליצור נקודות חנק לוגיסטיות ולאפשר לחץ מדיני מתמשך מצד גורם חיצוני אחד. אם טורקיה תבסס את שליטתה או את השפעתה החזקה הן בסוריה והן בעזה, היא תוכל למנף נכסים צבאיים, קווי אספקה ומנופים פוליטיים כדי להגביל את האפשרויות של ישראל ולהטמיע שחקנים לא-מדינתיים בעלי ברית בזירות מרובות.

4. ירדן ומצרים במשוואה האזורית

ירדן מתמודדת עם לחצים פנימיים גוברים בשל קשיים כלכליים, קיפאון פוליטי ועלייתם המחודשת של האחים המוסלמים. בעוד שכוחות הביטחון של הממלכה ההאשמית ממשיכים לפעול ככוח מייצב לאורך הגבול הארוך ביותר של ישראל, הסיכון להקצנה פנימית וחוסר יציבות נותר מקור לדאגה משמעותית. לכל הידרדרות נוספת ביציבותה של ירדן עלולות להיות השלכות ישירות על החזית המזרחית של ישראל ועל הביטחון האזורי בכללותו.

מצרים, בינתיים, תופסת עמדה עדינה. למרות היריבות ההיסטורית עם האחים המוסלמים והתנגדותם הרשמית לחמאס, מדיניותה של קהיר מוגבלת על ידי תלותה בסיוע הכספי האמריקאי ובסיוע הכלכלי הבינלאומי. מצרים ממלאת תפקיד מכריע בתיווך בין ישראל לחמאס, אך מאבקה הפנימי בהתעוררות האסלאמיסטית ממשיך לעצב את גישתה האזורית. פעולת האיזון של מצרים, בין ריצוי שותפים בינלאומיים לבין דיכוי הקיצוניות מבית, הופכת את מדיניותה לזהירה אך הכרחית.

5. היבטים משפטיים, קוגניטיביים ואסטרטגיים

מנקודת מבט משפטית, תוכנית 20 הנקודות של טראמפ מספקת יעדים שאפתניים ולא מנגנונים הניתנים לאכיפה. על פי המשפט הבינלאומי, ישראל שומרת לעצמה את הזכות להגנה עצמית ולנוכחות צבאית עד לפירוק כל יכולות הטרור בעזה. עם זאת, היעדר מבני פיקוח ברורים מותיר מקום לניצול על ידי גורמים עוינים.

במישור התודעתי והתקשורתי ממשיך חמאס לנהל קמפיין דיסאינפורמציה מתוחכם המכוון לקהלים מערביים. באמצעות מניפולציה של שיח זכויות האדם ומינוף ארגונים לא ממשלתיים אוהדים, הארגון מבקש לנרמל את נוכחותו ולטשטש את האידיאולוגיה הקיצונית שלו. התמודדות עם זה דורשת תקשורת אסטרטגית מתואמת, כגון פלטפורמה קבועה של "מוניטור חמאס", כדי לתעד דיסאינפורמציה ולהתאים את דעת הקהל הבינלאומית לעקרונות הלוחמה בטרור והיציבות האזורית.

6. המלצות מדיניות ותפיסה אסטרטגית

  • הקפדה על שיתוף פעולה הדוק באור יום, בניהול ובמבצעים צבאיים, ופיקוח ביטחוני עם מרכז התיאום האזרחי-צבאי של ארה"ב (CMCC) שהוקם לאחרונה על ידי פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) בדרום ישראל.
  • הבטחה שכל יוזמת שיקום או ממשל ברצועת עזה תחריג במפורש מעורבות טורקית וקטארית.
  • לחזק את שיתוף הפעולה עם מצרים, ירדן, ערב הסעודית, בחריין, מרוקו ואיחוד האמירויות כדי לגבש קואליציה פרגמטית נגד הקיצוניות.
  • תמיכה בהקמת אזורי חיץ מפורזים בחזית הצפונית והדרומית של ישראל.
  • פיתוח הסברה בינלאומית ממוקדת המדגישה את הפרות זכויות האדם של חמאס נגד פלסטינים.
  • להרחיב את ההסברה התקשורתית והדיפלומטית כדי לחשוף את המערך האידיאולוגי בין חמאס, חזבאללה ואיראן.
  • עידוד מעורבות מתמשכת של ארה"ב המקשרת בין סיוע הומניטרי לציות ללוחמה בטרור הניתן לאימות.

במבט קדימה, סביר להניח ש-6-12 החודשים הקרובים יקבעו אם הפסקת האש תתפתח לתהליך ייצוב בר-קיימא או תידרדר למעגל נוסף של אלימות. אסטרטגיה קוהרנטית ורב-לאומית, המעוגנת באחריותיות, שקיפות ושותפות עם מדינות ערב המתונות, נותרה הדרך המעשית ביותר להתקדם. כישלון לנטרל את חמאס ותומכיו האזוריים לא רק ינציח את סבלה של עזה, אלא גם יסכן זוועה נוספת בסגנון ה-7 באוקטובר.

שאלות נפוצות
מהו הטיעון המרכזי של המלצות המדיניות?יציבות ארוכת טווח זו בעזה ובמזרח התיכון הרחב מחייבת פירוק שליטתו הצבאית והפוליטית של חמאס תוך בניית קואליציה של שותפים אזוריים ומערביים פרגמטיים לאכיפת ביטחון ואחריותיות.
כיצד טורקיה וקטאר משפיעות על תהליך השלום?שתי המדינות פועלות כמתווכות ובמקביל תומכות בחמאס כלכלית ופוליטית, מה שיוצר ניגוד אינטרסים המערער את השלום ומחזק מבנים קיצוניים.
מדוע שליטתו של חמאס נחשבת למכשול העיקרי ליציבות?מכיוון שחמאס ממשיך לקדם אג'נדה אידיאולוגית ומיליטנטית השוללת דו-קיום עם ישראל ומשתמשת בכפייה כדי לדכא התנגדות בתוך עזה, ומונעת כל מאמץ אמיתי לדה-רדיקליזציה או שיקום.
איזה תפקיד צריכות מצרים וירדן למלא בייצוב האזור?התיווך ובקרת הגבולות של מצרים ושיתוף הפעולה הביטחוני של ירדן חיוניים להכלת הקיצוניות ולשמירה על ערוצים דיפלומטיים, אם כי שתי המדינות מתמודדות עם נקודות תורפה פנימיות שעלולות להשפיע על יציבותן.
מהם הצעדים האסטרטגיים המומלצים לישראל ולבעלות בריתה?עליהם להגביר את התיאום בין ארה"ב לישראל, ליצור אזורים מפורזים, להגביל את מקורות המימון המעצימים את החמושים, לחשוף קמפיינים של דיסאינפורמציה ולהתאים את הסיוע ההומניטרי לתנאים מחמירים נגד טרור.
שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חמאס מנסה לחזור לשלטון – וישראל חייבת לגבש מפת דרכים חדשה לעזה

עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח"ע במוסד וכיום חוקר ב-JCFA, מזהיר כי חמאס מנצל את הפסקת האש כדי להשיב לעצמו שליטה בעזה, ולחזור להיות "שחקן מרכזי ביום שאחרי". לדבריו, "חמאס מינה שלושה מושלים חדשים בעזה, מגייס לוחמים ומחזיר את כוחותיו לרחובות. הם בונים מחדש את מנגנוני השליטה והאכיפה שלהם תוך כדי ההפוגה".

עילם מתאר מציאות שבה ישראל חייבת להוביל מהלך אסטרטגי חדש מול וושינגטון כדי למנוע את קריסת היציבות: "אנחנו צריכים לשבת במיוחד עם האמריקנים וליצור תוכנית קוהרנטית וחזקה ומפת דרכים למה שיקרה עם עזה בהקדם האפשרי". לדבריו, האשליה שחמאס יסכים להתפרק מנשקו ללא מסגרת ביטחונית ברורה היא מסוכנת: "זהו ארגון טרור עם מבנה צבאי ופוליטי שמנסה לשמר את עצמו מאחורי מסכה אזרחית. חמאס לא יוותר על נשקו אלא אם יקבל מדינה – וזה בדיוק הקו האדום של ישראל".

עילם מזהיר כי בהיעדר מדיניות עקבית וברורה, עזה עלולה להידרדר שוב למלחמה ממושכת: "אם לא תהיה הכרעה ברורה או מפת דרכים, חמאס יחזור לשלוט, והסטטוס קוו פשוט ימשיך להתפוצץ מחדש כל כמה חודשים".

2:02pm
המרכז הירושלמי
ד״ר דן דייקר: "ביקורי הבכירים בישראל זו לא תמיכה אמריקאית, זו שליטה"

ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי מה שהתחיל כתמיכה אמריקאית הופך כעת להשתלטות ושליטה אמריקאית באדמה של מדינת ישראל. "אנחנו רואים היום מפקדה אזרחית-צבאית אמריקאית בדרום ישראל, שמנהלת את השטח הלכה למעשה. זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה שבה הדוקטרינה הבסיסית – שישראל תגן על עצמה בכוחות עצמה – נמצאת בסכנה".

לדבריו, הלחץ של וושינגטון מתואם עם השותפים הערבים במטרה להניע את תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, שמטרתה האמיתית, לדבריו, היא "לכפות על ישראל תהליך שיוביל בסופו להקמת מדינה פלסטינית, החל מעזה".

"אנחנו לא מדינת חסות של ארצות הברית ולא המדינה ה-51," הבהיר. "צריך לדעת לחבק את בעלת הברית שלנו, אבל לא לאפשר לה להחזיק אותנו. רק צה״ל יכול לפרק את חמאס – לא שום כוח בינלאומי, ערבי או אמריקאי".

2:01pm
המרכז הירושלמי
מצרים נגד ישראל – כדי לרצות את קטאר וחמאס?

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהירה מהטון האגרסיבי של קהיר כלפי ישראל. לדבריה, "ההצהרות הריקות והברברנות שיוצאות ממצרים בשבועות האחרונים מטרידות לא רק את הישראלים אלא גם מצרים כמוני, שלא רוצים לראות את מדינתנו מדרדרת למלחמה עם ישראל – לא בגלל עימות ישיר, אלא כדי לרצות את קטאר או את חמאס ותומכיו. זה לא הגיוני".

לדבריה, נקודת השיא הייתה בפסגת דוחה, כשנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כינה את ישראל "אויב". זיאדה מדגישה כי "אפילו אמיר קטאר, שעמד על הבמה באותה פסגה, לא השתמש במילה הזאת. זה היה הלם אדיר לשמוע את זה דווקא מקהיר". עם זאת, היא מציינת כי בעקבות התגובות הקשות נראה שמצרים מנסה כעת לסגת לאחור ולהבהיר כי היא רק מגינה על גבולותיה. אך זיאדה מוסיפה אזהרה ברורה: "אל תקחו את זה ברצינות. מה שאנחנו רואים בתקשורת המצרית ובדברי בכירים עדיין מטריד מאוד".

זיאדה מסכמת כי שלום ישראל-מצרים עומד בפני אתגר חמור: "שמענו את א-סיסי מאשים את ישראל ברצח עם ובטיהור אתני, ואת המודיעין המצרי מאיים במלחמה אם פליטים מעזה ינהרו לסיני. כל זה מנוגד לאינטרס המצרי בראש ובראשונה. השלום בין ישראל למצרים נראה היום שברירי יותר מאי פעם".

11:16am
המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm

Close