התקיפה הישראלית את מקום כינוס צמרת חמאס בדוחה, בירת קטאר, ממקדת את תשומת הלב הבינלאומית לקשרים ההדוקים בין קטאר לחמאס, ולאיום שמהווה קטאר לאינטרסים האמריקניים במזרח התיכון.
קטאר מציגה עצמה כבת ברית של ארה"ב במאבק בטרור, ומרחיקה עצמה מחמאס בטענה שהיא מארחת את משרד חמאס לבקשת ארה"ב כדי לשמור על קשר פתוח עם הארגון לקידום השלום באזור.
המדיניות הקטארית כלפי ארה"ב נשענת על הונאה אסטרטגית. קטאר אינה מגדירה את חמאס ארגון טרור, יחסיה עם חמאס חרגו מערוץ קשר תמים, והם ביטאו התייצבות מדינית מלאה לימין חמאס, וסיוע נדיב ביותר לרצועת עזה (קרוב ל-2 מיליארד דולר, חלקו במזומן), שנוהל בידי חמאס ואפשר את פיתוח הזרוע הצבאית לקראת מתקפת השבעה באוקטובר.
הנהגת חמאס ראתה בקטאר בת ברית קרובה ומעודפת על פני מצרים, בזכות ההתגייסות הקטארית על מוסדותיה לקידום היעדים הפלסטיניים.
התמיכה הכספית של קטאר נמשכה גם כאשר הנהגת חמאס חזרה והודיעה בפומבי על היערכותה בתיאום עם החזית השיעית – איראן ושלוחותיה במזרח התיכון – ל"מערכת אחרית הימים" לחיסולה של מדינת ישראל, ולשינוי מפת המזרח התיכון.
התוכנית של חמאס, שנידונה בחדרים הסגורים וקיבלה ביטוי פומבי גם בערוץ אל-ג’זירה הקטארי, כללה גם את הפלת המשטרים הפרו-מערביים במזרח התיכון וכינון "המהפכה האיסלאמית הגדולה", שמשמעותה – ח’ליפות, כלומר מדינה איסלאמית, על חורבות ישראל והמשטרים הערביים.
הוועדה הקטארית לשיקום רצועת עזה הפעילה משרד ברצועת עזה, שראשיו נפגשו תכופות עם מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר ובכירים אחרים בחמאס, ומעבר לדיווחים בתקשורת הקטארית הייתה להם גישה ישירה למידע אודות היעדים והתוכניות של חמאס במזרח התיכון במסגרת "מערכת אחרית הימים".
קטאר מהדקת את הקשרים הכלכליים עם ארה"ב, אך מתחת לפני השטח מדיניות התמיכה בחמאס, כולל לאחר מתקפת השבעה באוקטובר, קידמה מהלכים שעשויים היו להוביל ליצירת מזרח תיכון איסלאמי, הדומה למדינה האיסלאמית של דאעש, העוין את ארה"ב ואת המערב.
הידוק היחסים האסטרטגיים בין ארה"ב לקטאר
בחודש מאי 2025, סיכם הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, ביקור מוצלח בחצי האי ערב, ובכלל זה בנסיכות קטאר (14-15 במאי). בתום הביקור הודיע טראמפ על שורה של הישגים בתחום הכלכלי, שבמרכזם חתימה על הסכם לסחר הדדי בסך 1.2 טריליון דולר, ועסקאות כלכליות בסך כולל של 243.5 מיליארד דולר, הכוללים בין היתר רכש קטארי של מטוסים מתוצרת בואינג ומנועי מטוסים מתוצרת ג’נרל אלקטריק עבור ציר המטוסים הקטארי.[1]
בשיחה עם כתבים בארוחת הערב החגיגית עם שליט קטאר, שיבח טראמפ את התפקיד הדיפלומטי החיובי שקטאר מילאה בלחצים על חמאס לשחרר את בן הערובה הישראלי – אמריקאי שנחטף ב-7 באוקטובר 2023, ובמגעים עם איראן בניסיון לקדם הסכם בנושא הגרעין עם ארה"ב.[2]
בהודעה רשמית ב-16 במאי 2025, בתום ביקור טראמפ, ציין משרד החוץ הקטארי, כי שתי המדינות "פועלות בשיתוף פעולה הדוק בהתמודדות עם האתגרים בזירה הבינלאומית ובאזור". לדברי משרד החוץ הקטארי, "הנשיא טראמפ העריך את המאמצים הנמשכים של קטאר התומכים בשלום אזורי, ושיבח את התרומה שלה כשותף בחזית המאבק בטרור העולמי, בקיצוניות ובאלימות וכבעלת תרומה חיונית ביותר בדיפלומטיה של משברים".[3]
קטאר: הקשר עם חמאס נועד לקדם את השלום באזור
בראיון לטאקר קרלסון, ששודר ב-7 במרץ 2025,[4] אמר ראש ממשלת קטאר, מוחמד עבד אל-רחמן בן ג’אסם אאל ת’אני, כי בעיני קטאר השלום הוא עיקרון יסוד, ואשר על כן היא פועלת לקדם שלום באזור ועבור ידידיה של קטאר. לדבריו, ל"שלום יש אויבים", ויריביה של קטאר פוגעים באזור ובידידיה של קטאר ובכללם ארה"ב.
מוחמד עבד אל-רחמן בן ג’אסם אאל ת’אני, הדגיש כי קטאר היא בת ברית של ארה"ב, והדבר בא לידי ביטוי גם באירוח בסיס חיל האוויר האמריקאי, בסיוע שניתן לחלץ אזרחים אמריקאים מאפגניסטן ושחרור בני ערובה אמריקאים ברחבי העולם. על בסיס זה הוא קבע, כי הביקורת כלפי קטאר פוגעת למעשה בארה"ב ובאינטרסים של ארה"ב.
הוא הסביר, כי משרד חמאס נפתח בדוחה בירת קטאר בעקבות בקשה אמריקאית מקטאר לפתוח ערוצי תקשורת עם חמאס, בדומה לערוצי התקשורת שקיימה עם ארגון טליבאן האפגני. לדבריו, קיומו של משרד חמאס בקטאר נועד לקדם את השלום, כפי שהדבר נעשה פעמים רבות בתיווך בין ישראל לחמאס מאז 2014 לאחר סבבי לחימה בין הצדדים.
"אם קיימת נוכחות של אדם מסוים במדינה שלך ואתה מקיים איתו אינטראקציה ושיח, אין משמעות הדבר שאתה מאמץ את העמדות שלו, ואין משמעות הדבר, שאתה תומך בו", אמר ראש ממשלת קטאר.
מסמכי חמאס חושפים את הברית האסטרטגית עם קטאר
מסמכי שלל שתפס צה"ל ברצועת עזה סותרים את דברי ראש ממשלת קטאר, שהמעיט במשמעות הקשרים בין קטאר לחמאס, ובחר לתאר אותם כאירוח של משרד חמאס, וקיום שיחות עם בכירי הארגון למטרת קידום השלום, מבלי לאמץ את עמדות חמאס או לתמוך בהן.
בחלופת המכתבים במחצית שנת 2022 בין מנהיג חמאס, איסמאעיל הניה, לבין מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא אל-סינוואר, ובמסמך נוסף המתעד תוכן של פגישה בין הניה למפקד כוח אל-קודס של משמרות המהפכה של איראן, עולה כי בכירי חמאס:
- קיימו מערכת יחסים קרובה מאוד עם צמרת השלטון בקטאר, שבאה לידי ביטוי גם בפגישות חשאיות ובסיוע כספי ישיר לחמאס.
- ייעדו לקטאר תפקיד מרכזי בתמיכה בעניין הפלסטיני מדינית וכספית.
- סברו, שמצרים, בתמיכת ארה"ב וישראל, מעוניינת למלא תפקיד מוביל בשיקום רצועת עזה כדי להפגין את חיוניותה המדינית בפני הממשל האמריקני, לשלוט על כספי הסיוע ולהשיג השפעה על חמאס, וזאת על חשבון התפקיד שממלאת קטאר.
- ייחסו חשיבות למצרים מעצם הגבול המשותף, אך העדיפו באופן ברור את קטאר לניהול מערכה מדינית עבור הפלסטינים, ואף העניקו לה הישג מדיני ב-2020 על חשבון מצרים כגורם שהצליח להביא לרגיעה ביטחונית לאחר סבב הלחימה בין חמאס לישראל.
- היו מעוניינים להמשיך את שיטת העברת הסיוע הכספי הקטארי הישיר במזומן (מזוודות הכסף) לרצועת עזה, השתדלו אצל שלטונות קטאר שלא יעבירו כספי סיוע דרך הרשות הפלסטינית או מצרים, וכחלופה להעברת הכסף הקטארי במזומן, הם ראו באו"ם את החלופה הטובה ביותר בנסיבות הקיימות.
יחסים קרובים בין הנהגת קטאר להנהגת חמאס
ב-23 במאי 2021, שלח איסמאעיל הניה, מנהיג חמאס, מכתב "דחוף ביותר" ליחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, כדי לעדכן אותו בתוכן המגעים שקיים עם האמיר המכהן של קטאר, השייח’ תמים בן חמד אאל ת’אני. להלן תרגום תוכן המכתב:[5]
ראשית: היום, קיימנו פגישה עם הוד מעלתו האמיר [השייח’ תמים בן חמד אאל ת’אני – الشيخ تميم بن حمد آل ثاني]. זו הייתה פגישה טובה ומרגשת. העברתי את ברכותיכם ואיחוליכם על הניצחון [במערכה הצבאית של חמאס נגד ישראל במאי 2021, המכונה "חֶרֶב אל-קודס" על ידי חמאס ו"שומר החומות" על ידי ישראל], שבו הם [קטאר] תרמו מצידם לחיזוק העמידה האיתנה של בני עמנו בעזה, ולשיקום [רצועת עזה] ובפעילותם הדיפלומטית.
בפגישה פרטית ביני לבינו [אמיר קטאר, השייח’ תמים בן חמד אאל ת’אני] לאחר עזיבת המשלחת, דנו בעניינים ספציפיים, והנחנו את דעתו בנוגע ל[מצבם של] אחינו [בחמאס] ובהתנגדות שלנו [גדודי אל-קסאם], והוא זה אשר יזם שאלה בנוגע למצב האחים [חמאס] בעזה, וקיימות נקודות אחרות שאכתוב עליהן בהמשך. ואולם, העניין הדחוף [לעדכונך], הוא שהסכמתי איתו על עריכת פגישה פרטית מאוד מחרתיים, יום שלישי, ברצונו של אללה, בביתו, הרחק מעיני [הציבור]. האח מוחמד נצר [محمد نصر חבר הלשכה המדינית של חמאס] יהיה איתי, ואנו נדון איתו בעניינים המדיניים המתחייבים, בשיקום [רצועת עזה לאחר המלחמה] ובתמיכה [כספית] דיסקרטית, והוא מוכן לכך.
אשר על כן, לאור החשיבות בהוספת ברכה ומומנטום [למהלך הזה עם אמיר קטאר], אבקש שתכתוב מכתב המופנה אליי, ובו תתמקד במערכה [הצבאית נגד ישראל במאי 2021], בתפקיד של קטאר, ובתפיסתך את התפקיד הזה [של קטאר], בשקדנותך לקיימו [את התפקיד הקטארי], בצרכים הדחופים שלך, ובו [במכתב] תקדיש את הניצחון להוד מעלתו [האמיר של קטאר], ותחזק את דימוי ותפקיד מנהיג התנועה [מנהיג חמאס] במערכה [הצבאית נגד ישראל במאי 2021], ובנושאים אחרים, כדי לחסום את הדרך בפני ניסיונות אחרים של גורם חלופי [כנראה גורם הקשור לרשות הפלסטינית] המנסה להגיע לאמיר [קטאר] ולגורמים אחרים [בצמרת השלטון בקטאר]. אבקש שהמכתב יגיע אליי מחר לכל המאוחר. הוא [אמיר קטאר], הזוכה להוקרה, הסכים עקרונית לספק תמיכה דיסקרטית, אך אינו מעוניין שאיש בעולם ידע על כך.
[…]
[נקודה] רביעית: הכסף
עד כה, גויסו כ-30 מיליון דולר מתוך 75 מיליון דולר שצריכים להגיע לעזה לשם תמיכה בתנועה [חמאס] ואשר [יעמדו] לרשות ההנהגה [של חמאס], כמובא להלן:
13 מיליון [דולר] מאיראן.
11 מיליון [דולר] מהאמיר האב [השייח’ חמד בן ח’ליפה אאל ת’אני – الشيخ حمد بن خليفة آل ثاني].כאשר ביקרתי אותו לבדי בביתו, ושוחחתי איתו, והזכרתי את תפקידו ותמיכתו בעזה, והעברתי את ברכותיך לו, וברכת המוג’אהידין, והוא, הזוכה להוקרה, שלח את הסכום הזה, אשר הועבר באמצעות מנגנון [המשמש להעברת הכספים] לעזה.
5 מיליון [דולר] תרומות מהציבור.
קיימת תמיכה טובה במספר מדינות וזירות [אזוריות], במיוחד בכוויית, הזוכה להוקרה. אמשיך לעקוב אחר העניין, ברצונו של אללה.
האחראי על הטרור באיו"ש מטעם חמאס השתתף במפגשים עם האמיר הקטארי
בפגישה האמורה עם האמיר של קטאר, ב-23 במאי 2021, התלווה להניה סאלח אל-עארורי,[6] אשר מעבר להיותו סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, שימש כממונה על פעילות הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון, היה אחראי לשורה ארוכה של פיגועי טרור נגד יעדים ישראליים ונטל חלק בהתוויית תוכנית המתקפה נגד ישראל בתיאום עם המדינות והארגונים החברים ב"אחדות הזירות". עארורי התלווה להניה גם בפגישות קודמות עם האמיר של קטאר, ובכלל זה ב-15 במאי 2021[7] וב-16 בדצמבר 2019.[8] [9]
הסיוע הכספי הקטארי לרצועת עזה שירת את יעדי חמאס
המכתב של הניה מעיד הקשר ההדוק בינו לבין האמיר של קטאר, שקיים איתו פגישה נוספת חשאית בארבע עיניים, והבטיח להעביר סיוע כספי באופן דיסקטי מעבר להבטחה להשתתף במימון הוצאות שיקום רצועת עזה לאחר המלחמה במאי 2021. ההבטחה הקטארית למנהיג חמאס להעביר סיוע כספי בחשאי משתמעת כסיוע ישיר לחמאס.
הניה ציין עוד, כי הצליח להשיג סיוע כספי בסך של 11 מיליון דולר מהאמיר האב לאחר שהעביר לו את ברכת יחיא סינוואר והמוג’אהידין בעזה. דברים אלה מלמדים על המודעות של הנהגת קטאר לזיקה האפשרית בין העברת הסיוע הכספי לבין השימוש בו לצרכים של הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי אל-קסאם.
בעקבות הפגישה עם הניה, הודיע האמיר של קטאר השייח’ תמים חמד אאל ת’אני על הקצאת סיוע כלכלי בסך של 500 מיליון דולר כדי לשקם את רצועת עזה בעקבות המלחמה.[10] בהודעה הרשמית צוין, כי הסיוע הכספי מועבר בעיקר לבניה מחדש של מתקני בריאות, חינוך וחשמל ובתים שנפגעו במלחמה.
ב-17 במאי 2021, העיתון הקטארי "אל-ראיה" דיווח,[11] כי השגריר מוחמד אל-עמאדי, ראש הוועדה הקטארית לשיקום רצועת עזה אישר העברת כספי סיוע למשפחות 150 שהידים ול-800 בעלי בתים שנהרסו או ניזוקו במלחמה עם ישראל. לאור העובדה שישראל תקפה יעדים צבאיים במלחמה, סביר שהסיוע הקטארי הועבר למשפחות פעילי חמאס וארגונים אחרים שנהרגו או שאיבדו את ביתם, ולשיקום תשתיות של ארגוני הטרור הפלסטיניים.
הגישה האוהדת כלפי חמאס נשענת על תפיסתה של קטאר שסירבה להכריז על חמאס ארגון טרור בדומה לישראל ומדינות נוספות.[12]
חמאס ייחס חשיבות עליונה לכספי הסיוע הקטארי
מכתב התשובה של יחיא סינוואר לאיסמאעיל הניה ב-30 במאי 2021 חושף את החשיבות שייחס חמאס לקשרים עם קטאר, אשר נתפסת בעיניהם כבת ברית אסטרטגית, המסייעת דיפלומטית ופיננסית לקידום יעדי חמאס.
להלן קטעים ממכתבו של סינוואר:[13]
אללה יתעלה חשף את הטבע האמיתי של הישות [הישראלית] הזו ושל תומכיה, הישות היהירה והגאוותנית המתרברבת בכוח האגדי שברשותה, ואשר תדמיתה התנפצה בעימות המבורך הזה [המערכה הצבאית של חמאס נגד ישראל במאי 2021, המכונה "חרב אל-קודס" על ידי חמאס ו"שומר החומות" על ידי ישראל].
כיום, נדרש מאיתנו ומבעלי בריתנו, ובמיוחד האחים בקטאר, ובמידה פחותה [גם] בטורקיה, לנצל את ההזדמנות שניתנה לנו כדי להשיג את ההישגים הגדולים ביותר, הכוללים:
1. חיזוק [הפעילות] הדיפלומטית של החברים ובני הברית [של חמאס]. התברר לכולם [בעקבות המערכה הצבאית במאי 2021] שקיים נמר טורף וקטלני ששמו חמאס וגדודי אל-קסאם, ושאם הוא כועס ומחליט לתקוף בעוצמה קטלנית, יש לו אומץ לקבל את ההחלטה [לפתוח במערכה צבאית], ונכונות ללכת כברת דרך הרבה מעבר למה שאנשים מדמיינים, שהוא נכון ל[שלם את מחיר] הקורבנות [הכרוך במלחמה], ויודע את מרכיבי [הכוח של] האויב, ואת מרכיבי [הכוח של] האזור והעולם והמשוואות [מערכת היחסים המדינית, הצבאית והכלכלית] בהם. התברר לכולם, שלא ניתן לשלוט בנמר הזה בכוח, במלחמות ואף לא ב[רקימת] מזימות [נגדו].
וכולם מבינים, שחייבים להכיל אותו [את חמאס] באמצעות גורמים שיש להם השפעה עליו [על חמאס], והדברים שאמרו שר החוץ האמריקני [אנטוני] בלינקן והקנצלרית של גרמניה [אנגלה] מרקל ואחרים ברורים ומפורשים, וכן הם ציינו גם את מצרים ככתובת להתנהלות עם חמאס. המשטר המצרי מודע למציאות זו, ומבין שיכולתו להתנהל עם חמאס ולרסן אותו [את חמאס] משרת את הדיפלומטיה שלו [של המשטר המצרי] ומקנה לו לגיטימציה ובפרט מול הממשל האמריקאי.
העולם הבחין במספר הפעמים בהם [הנשיא האמריקאי ג’ו] ביידן שוחח עם בלינקן, בביקור בלינקן בקהיר, ובציון שמה של מצרים בדבריהם של מנהיגי העולם כאחת הכתובות להתנהלות עם חמאס. המצרים להוטים למלא תפקיד זה ביסודיות וביעילות.
בבוקר יום שישי, שעות לאחר הפסקת האש, הם [המצרים] היו בעזה, לאחר מכן חזרו [לעזה] ביום ראשון, לאחר מכן חזרו [לעזה] ביום שישי, וכעת הם מכינים את ביקור השר [ראש המודיעין הכללי של מצרים האלוף עבאס כאמל] ומשלחת גדולה שתתלווה אליו בעזה ביום שני [31 במאי 2021]. התפתחויות אלה התרחשו לאחר דבריו של [נשיא מצרים עבד אל-פתאח] אל-סיסי בדבר הענקת 500 מיליון דולר לעזה.
יש להם [למצרים] עניין רב מאוד להיות נוכחים [משפיעים] ולהראות שהם מסוגלים לשלוט בחמאס. הדבר משרת את המשטר [המצרי] ומעניק לו לגיטימציה אצל האמריקנים, משרת את הדיפלומטיה שלו, וגם משרת אותו כלכלית, והופך אותו לשער לכניסת סיוע [עבור רצועת עזה] ומענקים [כספיים המיועדים עבור] שיקום [רצועת עזה]. כנראה שהאמריקנים והכיבוש [ישראל] מעדיפים שמצרים תמלא את התפקיד הזה, שכן הם יודעים את עמדתה האמיתית כלפינו, ופעילותה הנמרצת לצמצם את התועלת [שנוכל להפיק מהמצב] לדרגה הנמוכה ביותר, וכנראה שמניעת ביקורו של השגריר [מוחמד] אל-עימאדי [محمد العمادي ראש הוועדה הקטארית לשיקום רצועת עזה] משרתת את חיזוק התפקיד המצרי על חשבון תפקידה של קטאר.
למרות שאיננו מוותרים על התפקיד המצרי משיקולים גאוגרפיים [בהיות מצרים גובלת מדרום ברצועת עזה], אנו סבורים, שהקטארים במידה גדולה יותר כנים כלפינו, נאמנים לנו, אוהבים אותנו, משקיעים בנו, ומחויבים לנו, ואין כלל מה להשוות [ליחסה של מצרים כלפי חמאס], ולכן חובה לפעול לחיזוק הדיפלומטיה הקטארית, ושהאחים הקטארים יהיו מוכנים למלא תפקיד משמעותי ואפקטיבי יותר, ושהדיפלומטיה שלהם תהיה משפיעה יותר. אנו יכולים לסייע בכך, ולפתוח את הדלתות לרווחה עבורה, כפי שקרה בסבב ההסלמה של הבלונים באוגוסט 2020 [הסלמה ביטחונית בין ישראל לחמאס לאחר שזו שיגרה לאורך תקופה בלוני נפץ ותבערה מרצועת עזה לעבר ישראל], בעת בה המצרים היו נוכחים [בניסיון לרסן את ההסלמה הביטחונית], ואנו גרמנו להם לצאת [מהתמונה] בידיים ריקות, ו[במקומם] באו הקטארים, והענקנו להם את ההזדמנות לקטוף את פירות הדיפלומטיה.
2. בנושא שיקום [רצועת עזה] עלינו ועל ידידינו להימנע מהפיכת תהליך השיקום ל[סוגיה המצויה באופן] בלעדי בידי הרשות [הפלסטינית] או המצרים, ועלינו לגוון את הגורמים [המסייעים לשיקום רצועת עזה], ויש צורך, שהקטארים יפעלו לפקח בעצמם על [אופן השימוש ב]מענק שהקצה הוד מעלתו האמיר תמים [בן חמד אאל ת’אני] באמצעות הוועדה הקטארית [לשיקום רצועת עזה]. כידוע לך, שיטת העבודה של הוועדה אמינה ושקופה ומבטיחה לאחינו הקטארים, שלא תהיה טענה [קובלנה] של גורם כלשהו המקבל מהם את כספם.
כמו כן, יש צורך ליצור קשר עם גורמים תורמים אחרים, כמו כוויית, בניסיון לשכנע אותם לפקח בעצמם על השימוש שנעשה במענקים שלהם, כדי שתהיה להם ועדה דוגמת הוועדה הקטארית [לשיקום רצועת עזה], ויש צורך לבקש בדחיפות מהטורקים מענק (הומניטרי), שוועדה טורקית תפקח עליו [דרך השימוש במענק] ברצועת [עזה] ובתחום [פעולות] השיקום [של רצועת עזה], וזאת בשקיפות ובדקדקנות, תוך הבטחה שפרוטה כלשהי לא תעבור לחמאס, לגדודי אל-קסאם או לארגונים [אחרים].
בהקשר זה, הנהגת הכיבוש [ישראל] חזרה ואמרה, כי היא פועלת להעביר את המענק הקטארי (הנוכחי) דרך הרשות [הפלסטינית], לדבריה, כדי לחזק את המתונים ולבלום את הטרוריסטים. על הקטארים לסרב לכך, ולהתעקש על הדרך הקודמת [להעברת כספי הסיוע הקטארי במזומן ישירות לרצועת עזה] ולא להסכים על דרך אחרת זולתה, שכן דרך זו הוכיחה, שחמאס או גדודי אל-קסאם לא נטלו ממנו [מהמענק הקטארי] ולו פרוטה אחת, והוא הגיע לעניים ולנזקקים. בידינו קלפי לחץ על הכיבוש [ישראל] כדי לאלץ אותו לחזור לדרך הקודמת [של העברת כספי הסיוע הקטארי], ובנושא זה [ייזום הסלמה ביטחונית על ידי חמאס כאמצעי לחץ על ישראל לאשר את העברת הסיוע הקטארי הישיר לרצועת עזה] הדיפלומטיה הקטארית יכולה לפעול באופן אפקטיבי כדי להכיל את המצב מחשש לפיצוץ.
3. הדיון כעת מתמקד בעיקר בשיקום [רצועת עזה] ובכלכלה, ואין דיון מעמיק בסיבות לפרוץ העימות האחרון, ובזה צריכה הדיפלומטיה הקטארית בפרט ו[והדיפלומטיה של מדינות] אחרות [בכלל] להתמקד. הנושאים האלה [הסיבות לפרוץ העימות הצבאי במאי 2021] הם: סוגיית המקומות הקדושים, מסגד אל-אקצא, עקירה של תושבים פלסטינים בירושלים] מבתיהם, ייהוד העיר [ירושלים], הטיהור האתני והאפרטהייד בה [בירושלים], ב[שכונותיה] אל-שייח' ג'ראח, סילוואן, אל-בוסתאן ואחרות, סוגיית ההתנחלות ופעולות המתנחלים וצבא הכיבוש בגדה [המערבית], מדיניות המעצר המנהלי הבלתי חוקית, היחס לאסירים, זכויותיהם של האזרחים הערבים ב[אזור] הפנים [הפלסטיני] הכבוש [שטח מדינת ישראל], ומדיניות האפליה הגזענית נגדם, המצור על עזה, שיקום [רצועת עזה] וההתאוששות כלכלית.
חייבת להיות פעילות דיפלומטית אינטנסיבית וממוקדת בהובלת הקטארים כדי להגיע לשורש הבעיה ולהזהיר מפני הנחת עצי הסקה על הגחלים מתוך מחשבה שהדבר יכבה את האש, שכן היא [האש] תתלקח במהירות. הקמפיין הדיפלומטי הבינלאומי חייב להדגיש, כי הפרות הכיבוש [את זכויות הפלסטינים] בנקודות אלה מהוות הפרה בוטה של החוק הבינלאומי והחלטות [המוסדות] הבינלאומיים.
ביקורך במדינות שונות עשוי להיות הזדמנות להניע אותן באותו כיוון (בין אם מדינות ערביות או שאינן ערביות). ברור שהסביבה הבינלאומית מוכנה לכך, והדברים רק צריכים עוד דרבון ורישות [נטוורקינג] (הטורקים, הכוויתיים, הרוסים). ועם אלה אשר לא תצליח לבקר, אולי תשוחח איתם בטלפון או תשלח אליהם מכתב.
4. אין ספק, שהניצחון שהושג [במערכה הצבאית במאי 2021] מהווה הזדמנות איכותית לארגן [מחדש] את הבית הפלסטיני, אם הנהגת הרשות [הפלסטינית] תהיה כנה בכוונותיה. ואולם, כפי שאתה יודע, הם נאחזים בחבלי האשליה, ו[שר החוץ האמריקאי אנטוני] בלינקן מכר להם בביקורו האחרון אשליות רבות כאלה אשר לא יועילו להם בדבר, אך הם יהמרו על הזמן. אחינו במשרד הגדה [המערבית] וכולנו צריכים להשקיע מאמץ רב ולגרום בפעילות מסיתה להצתת הגדה [המערבית]. עליך להשקיע מאמץ עליון שלא לחזור למרחב הוויכוחים והמחלוקות, שכן אסור להעכיר במחלוקות או בוויכוחים את תחושת ההסתופפות של ההמונים מאחורי דרך ההתנגדות [המאבק המזוין] בעקבות סבב זה [העימות הצבאי במאי 2021].
בה בעת, חובה להישאר במרחב של אלה השוקדים על ארגון [מחדש] של הבית הפלסטיני על בסיס של יסודות נכונים, החל מהמועצה הלאומית [הפלסטינית – המל"פ], ואי ההסכמה על פתרונות של [תפירת] טלאים.
האחים הקטארים עשויים למלא תפקיד בנושא זה, וכבר התחלנו לפעול עם הארגונים אשר עם הנהגתם [השוהה] בחו"ל אנו ניצור קשר כדי לארגן פעילות משותפת בעניין זה. אנו נשלח לך את סיכום הפגישה שערכנו (חמאס, הג’יהאד [האיסלאמי], [החזית] העממית, [החזית] הדמוקרטית], היוזמה [הלאומית הפלסטינית בהנהגת מוסטפא ברגותי], וחטיבות [אל-נאצר צלאח אל-דין]), וזו הייתה פגישה מצוינת, וניתן להסתמך עליה בארגון קמפיין לאומי, שתכליתו לכפות על הרשות [הפלסטינית] להיכנע [לתנאי חמאס] או [אם תסרב] לעקוף אותה.
5. כמו כן, אין ספק, שדעת הקהל העולמית ועמדת מנהיגי העולם כבר הוכנו והוכשרו לפעילות מדינית להשגת פתרון [לסכסוך הישראלי – פלסטיני], ואני סבור, שאם הבית הפלסטיני יאורגן [מחדש] יתאפשר לנו להיות חלק [תפקיד] בלתי ישיר בפתרון הזה מבלי שיחולו עלינו התחייבויות להכיר [בישראל] או בתנאי כלשהו של הקוורטט או התחייבויות אחרות, ואנו נסכים רק על [תקופת] רגיעה [ביטחונית] במשך מספר שנים בתמורה לנסיגת הכיבוש [ישראל] מהגדה המערבית וירושלים המזרחית, ופרוק ההתנחלויות, ושחרור האסירים, והסרת המצור מעל עזה. ועניין זה הוא קלף רב עוצמה שיאפשר לדיפלומטיה הקטארית לתמרן [מבחינה מדינית] באמצעותו ולהשתמש בו בעוצמה, באמצעות קמפיין השיחות [שהיא תנהל] עם הממשל האמריקני ומדינות אירופה, רוסיה, סין ועוד.
אני סבור, שצריך שתארגן ביקור קצר ברוסיה, ותשוחח עם הרוסים ותדרבן אותם לפעילות הן במישור הארגון [מחדש] של הבית הפלסטיני והן בהשתתפות בהפעלת הרצון הבינלאומי כדי לכפות על הכיבוש לכבד את החוקים הבינלאומיים והחלטות [המוסדות] הבינלאומיים בנושאים שצוינו לעיל, וכן בטורקיה ובשאר המדינות הערביות והאיסלאמיות ובמדינות זרות אחרות אם יתאפשר הדבר.
בפניך, יקירי, חלון של הזדמנויות בלתי מוגבלות, ועליך למהר ולנצל את כל אופקיו. אל תבזבז הזדמנויות בהמתנה לביקור במצרים, שכן היא החשובה פחות מביניהן.
במסמך שלל שתיעד את תוכן שיחות בכירים בחמאס עם איסמאעיל קאאני, מפקד כוח אל-קודס האיראני בפגישה שנערכה בביירות ב-27 ביוני 2021, צוין כי עיזת אל-רישק, חבר הלשכה המדינית של חמאס, אמר בפגישה, כי "נעשים מאמצים לחסום את תפקידה של קטאר ולמנוע את העברת כספי המענקים הקטאריים [לרצועת עזה], תוך ניסיון לתעל אותם דרך האו”ם. יש צורך במאמצים למנוע מהתנועה [חמאס] להיות נתונה לסחיטה".[14] אמירה זו של אל-רישק ממחישה פעם נוספת את ההעדפה הברורה של חמאס את קטאר כערוץ הסיוע הישיר עבור רצועת עזה, שמשמעותו היא הלכה למעשה סיוע ישיר לחמאס.
כספי הסיוע הקטארי נוצלו לחיזוק הזרוע הצבאית של חמאס
הכלכלן אייל עופר, מומחה לכלכלת חמאס, הסביר את חשיבות הסיוע הקטארי בדולרים במזומן לרצועת עזה בשנים 2018 עד 2021 עבור פיתוח הזרוע הצבאית של חמאס. בראיון ל"מעריב" ב-16 בספטמבר 2024 אמר עופר:[15]
"הם [הקטארים] נכנסו בצורה קטנה לפני יותר מתריסר שנים ובהדרגה הגדילו את התמיכות שלהם בעזה. כמובן שהקפיצה הגדולה הייתה בשנת 2017–2018, כאשר הרשות הפלסטינית צמצמה בצורה משמעותית את המשכורות שהיא משלמת לעובדי הרשות בעזה והקטארים נכנסו במקומם. מאחר שהיה ברור שהכספים האלה עוברים לאנשי חמאס בממשל העזתי, היה צורך באותם אישורים מארצות הברית, כדי לוודא שמדובר בכספים שאינם מממנים טרור."עם זאת, בנקים עולמיים סירבו לגעת בכסף הזה, מחשש שהכספים עלולים להיות משויכים לטרור ולכן ממשלת ישראל אפשרה לקטארים להכניס את התמיכות שלהם לעזה בצורה של מזוודות דולרים. חלק נוסף מהתמיכות הקטאריות הועבר דרך דלקים שנקנו במצרים והועברו לעזה בחינם. הדלקים שימשו הן לתחנות הכוח לייצור חשמל והן כמקור הכנסה נוסף לחמאס, שמכר את הדלק לתחנות דלק ברצועה.
"הכספים האלה היו הליבה של הפעילות הכלכלית בעזה. האנשים שקיבלו משכורות קנו מוצרים ובכך הניעו את הכלכלה המקומית, שאפשרה לעזתים לייבא עוד סחורות מישראל, כולל מוצרי יוקרה. חמאס מימן את עצמו בעיקר דרך מיסוי על כל היבוא שהגיע דרך כרם שלום ורפיח. הוא גבה מכסים והטיל מסים על הסוחרים בעזה והכנסות אלו היוו חלק עיקרי מתקציבו."חמאס נזקק לדולרים במזומן כדי לשלם עבור הוצאות ההברחות הלא חוקיות דרך רפיח, בין אם זה שוחד לפקידים מצריים או תשלום למבריחים. המזומנים נכנסו לרצועה בעיקר דרך השליח הקטארי, שהעביר אותם לנתמכי סעד. אותם נתמכים מכרו את הדולרים לחלפנים של חמאס, שקיבלו תמורתם שקלים. כך חמאס השיג את הדולרים שהיה זקוק להם לצורך מימון ההברחות. לסיכום, חמאס מימן את עצמו בעזרת מסים על היבוא ושימוש בדולרים במזומן, שהיו חיוניים לפעילותו הכלכלית והצבאית".
הקשר בין הוועדה הקטארית לשיקום רצועת עזה להנהגת חמאס
על הקשרים ההדוקים בין קטאר לחמאס מעידים סדרת המפגשים התכופים שנערכו בשנים 2020-2021 בין יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, לבין השגריר מוחמד אל-עימאדי, ראש הוועדה הקטארית לשיקום רצועת עזה בלשכתו בעיר עזה (21 בפברואר 2020[16], 20 באוקטובר 2020[17], 1 בפברואר 2021[18], 12 ביולי 2021[19] ו-17 באוקטובר 2021[20]). רוחי מושתהא, שעמד בראש שלטון חמאס ברצועת עזה באותה עת השתתף באחדות מפגישות אלה. על פי ההודעות הרשמיות, הפגישות עם סינוואר ובכירים בצמרת חמאס, עסקו בסיוע הכספי הקטארי לרצועת עזה.
על פי נתוני הוועדה הקטארית לשיקום רצועת עזה, קטאר העבירה לרצועת עזה בין השנים 2012-2022 לפחות 1,743,700,000 מיליארד דולר עבור בניית מוסדות בריאות, בנייני מגורים, הפעלת תחנת הכוח, תשלום משכורות לעובדי מדינה ועוד.[21]
ביולי 2020, אמר מנהיג חמאס, איסמאעיל הניה, כי קטאר הקצתה 25 מיליון דולר להקמת עיר עבור אסירים פלסטינים ששוחררו מהכלא הישראלי, והוא תאר את העיר הזו כ"מגדלור של חיים עבור המשוחררים".[22] המונח "אסירים" מתייחס לפלסטינים שהורשעו בביצוע פעולות טרור נגד יעדים ישראלים, ושוחררו בתום ריצוי תקופת מאסרם או במסגרת העסקה באוקטובר 2011, במסגרתה שחררה ישראל 1,027 אסירים ביטחוניים בתמורה לשחרור החייל הישראלי גלעד שליט שנחטף בידי חמאס ב-2006.
הממשלה המקומית ברצועת עזה – ממשלת בובות בשליטת חמאס
חמאס מילא תפקיד מרכזי בהסדרת הסיוע הכספי מקטאר ובשימוש בו. מנהיג חמאס, איסמאעיל הניה, הסביר: "אנו [חמאס] מסייעים להם [לוועדה הקטארית לשיקום רצועת עזה] בהכנת הקרקע, בלוגיסטיקה ובתמיכה בעבודת המשרדים [הממשלתיים ברצועת עזה הכפופים רשמית לרשות הפלסטינית] וביישום פרויקטים, ומזהים עבורם סדרי עדיפויות. עם זאת, הם [הוועדה הקטארית] מפקחים על הכול, מה שמראה שקטאר עומדת לצד העם הפלסטיני, ולא לצד פלג מסוים של העם הפלסטיני".[23]
ח’אלד משעל, מנהיג חמאס בחו"ל, הודה בראיון לעמאר תקי, ששודר ביוטיוב ב-19 בינואר 2024, חמאס שלטה למעשה במשרדי הממשלה ברצועת עזה, וניצלה זאת כדי לחזק את הזרוע הצבאית שלה. להלן קטע מדבריו של משעל בעניין זה:[24]
"הציבור [שאל] את חמאס, מה הרווחתם? האם אין אתם התנגדות? אפילו חלק מהתומכים שלנו חששו שהשלטון ישנה אותנו, והם לא ידעו שהשלטון היה הכרח וניהול [ענייני רצועת עזה] כדי להעניק שירות לציבור ולתמוך בהתנגדות [בזרוע הצבאית של חמאס] ולהעניק את הגיבוי המדיני והמנהלי בכל המוסדות על מנת לתת להתנגדות [הזרוע הצבאית של חמאס] מרחב פתוח לפעולה. הנקודה החשובה היא, שאמרתי לאותו אדם [שתהה על הרווח של חמאס בתפיסת השלטון ברצועת עזה] והוא, כמובן, אמר את הדברים על בסיס גישה שנועדה להביך את חמאס], כלומר, מה הרווחתם? אמרתי: אני נשבע באללה, בשלטון אין בפועל תועלת כלשהי, ואולם קיימת תועלת אחת, והיא נמצאת בעצם הפעילות והנוכחות שלנו בשלטון [אשר אפשרה לנו] לבנות את ההתנגדות [הזרוע הצבאית של חמאס] על כל האמצעים שלה, כלי הנשק שלה, התעשייה [הצבאית] שלה, התכנון [הצבאי], האימונים [הצבאיים], המנהרות [לצרכים צבאיים], וזאת כאשר הגב שלנו מוגן [על ידי השלטון]. כלומר, אין תיאום ביטחוני [בין השלטון לבין ישראל כדי לפגוע בזרוע הצבאית של חמאס], ואין רשות [פלסטינית] הרודפת אותנו".
בכיר בחמאס מודה: לא חלו תנאים על השימוש בכספי הסיוע הקטארי
ב-15 בינואר 2019, הבהיר מחמוד אל-זהאר, חבר הלשכה המדינית של חמאס, כי לא חלות התניות כלשהן על השימוש בכספי הסיוע מקטאר. לדבריו, "המענק הקטארי הגיע ללא תנאים. אנחנו בהתנגדות [חמאס] לא נכנעים לשום תנאים. ההתנגדות [חמאס] נושאת דגל גדול שעליו כתוב: "עניין ההתנגדות: אין להתקרב או לצלם." כל גורם שמעוניין לספק מענקים או סיוע רשאי לעשות זאת, אך ללא ציפיות או מחיר. אנחנו אפילו לא מקבלים שהם יטילו עלינו תנאים לגבי היכן להוציא את הכסף".[25]
גיוס העיתונות הקטארית לקידום יעדי חמאס
איסמאעיל הניה הודה להנהגת קטאר על הסיוע הכלכלי הנדיב והמתמשך לרצועת עזה, וקשר זאת למדיניות הקטארית המגויסת כל כולה לתמיכה ולקידום היעדים המדיניים הפלסטיניים, כלומר יעדיה המוצהרים של חמאס. בהקשר זה אמר הניה:
"אנו רוצים לרשום לפנינו בגאווה וכבוד את עמדתם הערבית והאיסלאמית האותנטית, ואת עמדתם ההיסטורית בתמיכה בסוגיה ובאנשי פלסטין. קטאר ממנפת את יכולותיה וכוחה הרך בכל התחומים כדי לתמוך בעם ובסוגיה הפלסטינית, כך שהעם הפלסטיני יוכל לממש את זכויותיו להקמת מדינה עצמאית וריבונית במלואה עם ירושלים כבירתה. הדבר ניכר ברמה האזורית, הבינלאומית והפלסטינית. לדוגמה, [ברמה הפוליטית], אנו רואים את הדיפלומטיה הפעילה של קטאר בנקודות מפנה קשות של הסוגיה הפלסטינית, המהווה סימן היכר של העמדה הערבית והאיסלאמית בתמיכה בסוגיה. אני רוצה להדגיש שכל מרכיבי המדינה הקטארית פועלים בהרמוניה – פוליטית, תקשורתית, משפטית, רשמית ועממית – מה שמעיד על מדיניות ברורה וידועה לעמה ולעולם. כאן, אני משבח את תפקיד התקשורת והעיתונים הקטאריים, שזוכים לכבוד בקרב הפלסטינים. כשאני בוחן את התקשורת והעיתונים הקטאריים בנוגע לכתיבה על הסוגיה הפלסטינית, נדמה כאילו הפלסטינים עצמם כותבים, כתוצאה מהאסטרטגיה של המדינה בטיפול בסוגיה. זה חל גם ברמה הפוליטית והדיפלומטית בפורומים אזוריים ובינלאומיים. כל אלה מאשרים, שהעמדה של קטאר איתנה, לא מונעת מתפיסת החלפת אינטרסים, אלא ממחויבות עקרונית".[26]
דבריו של הניה על התמיכה של התקשורת הקטארית בסוגיה הפלסטינית קיבלו חיזוק במסמכי שלל שחשף צה"ל ב-23 באוקטובר 2024, שבהם התברר, כי שישה עיתונאים בעזה הפעילים בערוץ אל-ג'זירה הם מחבלים בארגוני הטרור חמאס ובג’יהאד האיסלאמי, והם: אנס אלשריף, עלאא' סלאמה, חסאם שבאת, אשרף אלסראג', איסמאעיל אבו עמר וטלאל אלערוקי.[27]
דובר צה"ל הציג מסמכים הכוללים טבלאות כוח אדם, רשימות קורסים להכשרות טרור, ספרי טלפונים ומסמכי משכורות למחבלים, המוכיחים בצורה חד משמעית, כי הם מתפקדים כפעילי טרור צבאיים של ארגוני הטרור ברצועת עזה.
לדברי דובר צה"ל, "מסמכים אלה מהווים הוכחה להשתלבותם של מחבלי חמאס ברשת התקשורת הקטארית, אל-ג'זירה", ו"מרבית העיתונאים שצה"ל חושף בתור פעילים בזרוע הצבאית של חמאס מהווים את "חוד החנית" של הפצת מסרי התעמולה של חמאס במסגרת עבודתם באל-ג'זירה ובעיקר בצפון רצועת עזה".
קטאר תמכה בחמאס בהיערכות לחיסול ישראל ולשינוי מפת המזרח התיכון
התמיכה הקטארית ברצועת עזה, בשלטון חמאס ברצועת עזה ובקידום יעדי חמאס, התרחשה בשנים בהם מנהיגי חמאס שקדו על פיתוח הזרוע הצבאית של הארגון, עסקו בהקמת תעשיית ייצור אמצעי לחימה מקומית רחבת היקף, בנו מערך אדיר של מנהרות לשימוש צבאי באורך של יותר מ-600 ק"מ, התוו תוכנית למתקפה צבאית רחבת היקף נגד ישראל, הקימו צבא המונה אלפי לוחמים, ועסקו באופן אינטנסיבי בהכשרה צבאית ובאימונים לקראת הוצאתה לפועל של המתקפה, אשר בוצעה בסופו של דבר ב-7 באוקטובר 2023.
כבר ב-19 באוקטובר 2014, מפקד בכיר בגדודי אל-קסאם הודיע, כי שנים מעטות מפרידות בין "ההתנגדות" הפלסטינית לבין "מערכת אחרית הימים להשפלת היהודים", שהיא "מערכת השחרור" של פלסטין. "מערכת ‘הקש הנאכל’ (העימות הצבאי עם ישראל ביולי – אוגוסט 2014) היא תחילתה של מערכת השחרור [של פלסטין]. אנו נשפיל את היהודים ואת חיילי הכיבוש במחנותיהם ובאזורי המגורים במהרה בקרוב", אמר.[28]
יומיים לאחר מכן, ב-2 באוקטובר 2014, העיתון אל-חדת’ ציין, כי "מנהיגי חמאס הצבאיים והפוליטיים המשיכו לחזור לאחרונה על המונח "הבטחת אחרית הימים" כשם שבחרה התנועה למערכה הקרובה עם ישראל, שתהיה המערכה שתוביל לשחרור פלסטין".[29]
ב-2014 הוקם בעזה 'מוסד הבטחת אחרית הימים', שנועד לספק חזון ברור עבור הגורמים המופקדים על שחרור פלסטין.[30]
בטקס שנערך לזכר פעילי גדודי אל-קסאם בח’אן יונס ב-16 בנובמבר 2018, אמר מנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר, בשמו של מוחמד דיף, המפקד העליון של גדודי אל-קסאם, כי "כל אירוע חדש [עימות צבאי עם ישראל] מאשר שאנו מתקרבים יותר למימוש הבטחת אחרית הימים על ידי סילוק הכיבוש הזה".[31]
בהקשר זה, שיגר סינוואר מסר מאיים למדינות הערביות השואפות לנרמל יחסים עם ישראל, ולמעשה הבהיר, כי "מערכת אחרית הימים" לחיסולה של ישראל עשויה לערער את יציבות המשטרים הערביים הפרו-מערביים במזרח התיכון. "פיתחו להם [לישראלים] את ארמונותיכם, אך אנו בעזה לא נראה להם [לישראלים] דבר מלבד מוות. ההימור שלכם על הכיבוש [ישראל] כדי לבצר את כיסאותיכם ייכשל, ומי שרוצה לבצר את כיסאו, צריך להתאחד סביב עמו בתמיכה בסוגיית האומה [בסוגיה הפלסטינית]".[32]
ב-30 בספטמבר 2021, נערכה בעזה ועידת "הבטחת אחרית הימים", בחסות מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר ובהשתתפות בכירי חמאס וארגונים נוספים. משתתפי הוועידה, שהייתה ציון דרך חשוב בהכנה הרעיונית לקראת מערכת שחרור פלסטין, דנו בהיערכות לקראת ניהול עתידי של מדינת פלסטין בתחומים השונים, בשלב שלאחר "שחרורה" מידי ישראל שתחדל מלהתקיים.[33]
בנאום בוועידה, אותו הקריא בשמו חבר הלשכה המדינית של התנועה, כמאל אבו עון, אמר סינוואר, כי "מערכת השחרור והשיבה לפלסטין הפכה להיות קרובה מאי פעם". אל-סינואר הדגיש את חשיבות ההיערכות לקראת הצפוי ונתן כדוגמה את "מערכת חרב אל-קודס" אשר לדבריו, "לא פרצה פתאום… אלא ההתנגדות נערכה לה במשך שנים של תכנון, אימונים ופיתוח צבאי ומודיעיני…". הוא הוסיף וציין, כי "הסכסוך אינו יכול להסתיים אלא ביישום הבטחת הניצחון והשליטה שאללה נתן לנו כך שעמנו יחיה בכבוד במדינתו העצמאית שבירתה ירושלים. לשם כך אנחנו עובדים קשה ומתאמצים רבות מעל האדמה ובמעמקיה, בלב הים ובמרומי השמיים… אנו [כבר] רואים בעינינו את השחרור ולכן אנו נערכים למה שיהיה אחריו…"[34]
בתום הוועידה פרסמו המשתתפים רשימת "רעיונות של שיטות פעולה במהלך שחרור פלסטין" לאחר שישראל תחדל מלהתקיים.[35]
מנהיגי חמאס הציגו את "מערכת אחרית הימים" כמהלך שיביא מעבר לחיסולה של ישראל גם להפלת המשטרים הפרו-מערביים במזרח התיכון. ב-5 ביוני 2021, דיווח ערוץ אל-ג’זירה הקטארי על נאומו של יחיא סינוואר, בו אמר, כי אם המערכה הצבאית עם ישראל תתחדש, סביבת המזרח התיכון תשתנה.[36]
בנאום ששודר ב-26 במאי 2021 בערוץ אל-ג’זירה הקטארי, דיבר יחיא סינוואר על המערכה לחיסולה של ישראל, וציין כי "אני בטוח, שכל המזרח התיכון יהיה שונה באופן מוחלט ממה שאנו מכירים אותו כיום".[37]
גם מחמוד אל-זהאר, הנימנה על צמרת הנהגת חמאס, יצר זיקה ישירה בין "מערכת אחרית הימים" לבין גורלם של המשטרים הערביים הפרו-מערביים במזרח התיכון. בראיון לערוץ אל-ג’זירה הקטארי ב-17 בספטמבר 2020 אמר אל-זהאר:[38]
"האמת היא שזו בגידה במלא מובן המילה. זו, קודם כל, בגידה באבות ובסבים של האנשים האלה, ששמרו על דתם, אמונתם, אדמתם ועמם. התרחשה הפיכה של ממש. כספי הרחוב הערבי הולכים כעת ל[נשיא ארה"ב דונלד] טראמפ, ביודעין וללא כל סיבה מלבד להגן על עצמם. האנשים האלה חשבו שכוחו של הכיבוש הישראלי הוא נצחי. אני רוצה להציג תמונה ברורה הנשענת על הקוראן. ריבון העולמים, יתעלה וישתבח, הבטיח לנו את מערכת "הבטחת אחרית הימים", ומאפייניה ברורים. מה עלול לקרות לאנשים אלה אם הישות הישראלית תחדל להתקיים בקרב "הבטחת אחרית הימים", שאנו רואים כקרוב יותר ממה שהפושעים האלה מדמיינים? מה עלול לקרות? באיזו דרגת בושה וחרפה הם חיים? אני אומר שהאנשים האלה בגדו בדתם, באמונתם, באבותיהם, בסביהם וגם בעתידם, על ידי נרמול יחסים עם הישות הישראלית, נרמול עם אמריקה והאצה לכיוון זה. התמונה האמיתית היא שהם חייבים לקחת בחשבון שהישות הזו נידונה להיכחד. הבעיה שלהם היא שהם אומרים שזה בלתי אפשרי, שזה לא סביר, שישראל היא מדינה גרעינית ושאמריקה מגבה אותה. הבעיה של האנשים האלה היא שהם חסרי עומק ערבי, עומק איסלאמי, אמונה בעמם ואמונה בעצמם. אלה היו מנהיגים בוגדניים, שהסתמכו על בגידה כדי לבצר את עמדות הכוח שלהם. לכן, הם ייחשפו, והם ייחשפו עוד יותר. טראמפ אומר לכם חמש [מדינות], אך מדינות אלה ביצעו הפיכות נגד עמיהן תחת התירוץ של הפלת האיסלאם הפוליטי, והן נעות בכיוון זה".
התכנית של חמאס: הפלת משטרים והקמת מדינה איסלאמית
מסמכי שלל שנתפסו בידי צה"ל ברצועת עזה לימדו, כי הצהרת הכוונות של מנהיגי חמאס על הפלת המשטרים הערביים הפרו-מערביים במסגרת "מערכת אחרית הימים" הייתה למעשה תוכנית הפעולה האסטרטגית שהם גיבשו בחדרים הסגורים ותיאמו את יעדיה עם השותפים לחזית "אחדות הזירות", ובראשה איראן וחיזבאללה.
במכתב שנשלח למנהיג חמאס איסמאעיל הניה ב-19 ביוני 2022, תואר כדלהלן אחד מתרחישי המערכה הבאה שיביא לחיסולה של ישראל, לעיצוב מחדש של המזרח התיכון ולכינון "המהפכה האיסלאמית הגדולה" באזור:[39]
"תרחיש של קרב אסטרטגי גדול (קרב הבטחת אחרית הימים): אנו, יחד עם המפלגה [חיזבאללה], כוחות ההתנגדות וציר ירושלים באזור (למעט איראן), נתעמת בכל כוחנו בהפתעה מכל החזיתות עם כל הכוחות הזמינים, במטרה לפרק את מדינת הכיבוש ולסיים אותה, וכן לסיים את מצב הקריסה באזור. הדבר יעצב מחדש את האזור, את משטריו ואת המציאות הפוליטית הכוללת שלו, ויוביל לכינון המהפכה האיסלאמית הגדולה באזור. האחים בצבא משוכנעים שאם למפלגה [חיזבאללה] יש אפילו שליש מהיכולות הצבאיות שדובר עליהן והיא משתתפת במלואה, יחד עם השתתפות סבירה מתימן, עיראק וסוריה (מכוחות הציר, לא מהמדינות עצמן), והשתתפות לוחמת דרך גבולות ירדן, בשילוב עם השתתפותנו החזקה והתפרצות הגדה המערבית והפנים [ישראל], אנו מסוגלים, בעזרת אללה ותמיכתו, להשיג את המטרה הרצויה. זהו התרחיש המועדף, ועלינו לשאוף להגיע להסכמה עליו. שם הקרב חייב להיות אל-אקצא וירושלים, כי זהו טריגר גרעיני בכל האזור. התזמון יהיה קשור ללא ספק לאחד החגים היהודיים, כאשר הפלישות שלהם לאל-אקצא, התקפותיהם ותפילותיהם התלמודיות גוברות. בוודאי, חג הפסח, שחופף במידה מסוימת לרמדאן, הוא המתאים ביותר, אך ישנם חגים יהודיים אחרים שיכולים לשמש כניצוץ לפיצוץ".
במכתב ששלח ליחיא סינוואר ב-1 ביולי 2022, איסמאעיל הניה מציין, כי איראן וחיזבאללה אישרו את התרחיש הזה למהלך צבאי מתואם נגד ישראל. הניה כתב כדלהלן: "עמדתו של האדון חסן נסראללה [מנהיג חיזבאללה] הייתה ברורה וחד-משמעית בתמיכה בתרחיש הראשון, כשהוא רואה אותו כמציאותי ובר-השגה על בסיס הנתונים והנסיבות הקיימות, כלומר חיסולה של ישראל. חאג' רמדאן [סעיד איזדי, מפקד גיס פלסטין ב"כוח קודס"] תמך באופן כללי ברעיון זה, אך ציין כי יש צורך ללמוד את היכולות, המכשולים והאתגרים לפני התקדמות".[40]
הכרזת המלחמה של חמאס נועדה גם לערער את היציבות האזורית
בנוסף לדיווחים בתקשורת הקטארית על כוונות חמאס לשנות את מפת המזרח התיכון באמצעות מערכה צבאית לחיסולה של ישראל, קטאר לא גינתה את מתקפת השבעה באוקטובר 2023, על אף הכרזת המלחמה הרשמית של חמאס על ידי מוחמד דיף, המפקד העליון של חמאס, בה הורה לפלסטינים לרצוח יהודים בכל דרך, וקרא לציבור הערבי, כולל במדינות הפרו-מערביות להצטרף לג’יהאד בניגוד למדיניות המשטרים, ולמעשה הסית לערעור היציבות הפנימית במדינות אלה.
"היום, היום, כל מי שיש לו אקדח צריך להוציא אותו, כי זה הזמן. מי שאין לו אקדח, שיצא עם המצ'טה, המקוש, הגרזן, בקבוק התבערה, המשאית, הדחפור או המכונית שלו", הנחה דיף בנאום ששודר בערוץ אל-ג’זירה הקטארי.[41]
במסר הבא לציבור המוסלמי באזור אמר דיף: "הו בני עמנו בירדן ובלבנון, במצרים, באלג'יריה ובמגרב הערבי, בפקיסטן, מלזיה ואינדונזיה, ובכל חלקי העולם הערבי והאיסלאמי, התחילו לצעוד היום, עכשיו ולא מחר, לעבר פלסטין, ואל תתנו לגבולות, תקנות או הגבלות לשלול מכם את הכבוד של הג'יהאד וההשתתפות בשחרור מסגד אל-אקצה".
קטאר התייצבה לימין חמאס מיד לאחר מתקפת השבעה באוקטובר
משרד החוץ הקטארי הטיל באופן בלעדי את האשמה למתקפת השבעה באוקטובר על ישראל, הדגיש כי "מבול אל-אקצה" אסור שישמש צידוק למלחמה בלתי פרופורציונלית נגד תושבים בעזה וקרא להרגעת המצב ולהפחתת המתיחות באזור.[42]
קטאר, כך השתמע, חתרה למנוע או להגביל את פעולת התגמול הישראלית למתקפת השבעה באוקטובר באופן שהיה משרת את היעדים האסטרטגיים של חמאס, שחתר לגרור את שותפיו ל"אחדות הזירות" למערכה הצבאית נגד ישראל, והעלה באותה עת דרישות מרחיקות לכת להחזרת החטופים הישראלים, ובכלל זה פרוק ההתנחלויות.
העיתונות הקטארית תיארה את "מבול אל-אקצה" כ"נועז",[43] "מבצע הירואי איכותי",[44] "יום שבת של תהילה",[45] "ניצחון",[46] "תגובה טבעית לפרובוקציות של ישראל",[47] "סטירה בפני הצביעות של הקהילה הבינלאומית",[48] התעוררות הלאומיות הפלסטינית",[49] ומהלך ש"ניפץ את המיתוס של הכיבוש".[50]
מאמר המערכת של העיתון הקטארי The Peninsula שיבח את "מבול אל-אקצה", וציין שהוא "מבשר על תחילתו של שלב חדש בסכסוך הפלסטיני – ישראלי".[51]
מאמר המערכת של העיתון הקטארי "אל-ווטן" ציין, כי "אין ספק, שהכיבוש [ישראל] נושא באחריות להסלמה במצב בשטחים הפלסטיניים הכבושים", ומאמר דעה בעיתון קרא לערבים לחזק את הסולידריות העממית שלהם עם "ההתנגדות המנצחת".[52]
במאמר דעה נוסף ב"אל-ווטן" תואר "מבול אל-אקצה" כ"ח’ייבר של עזה", ובכך השווה את המתקפה נגד ישראל לכיבוש העיר היהודית ח’ייבר בחצי האי ערב בידי צבאו של מוחמד ב-628. מחבר המאמר שיבח את מוחמד דיף, המפקד העליון של גדודי אל-קסאם, על הכרזת המלחמה נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023.[53]
מאמר המערכת של העיתון הקטארי "אל-ראיה" תיאר את "מבול אל-אקצה" כ"תגובה טבעית לפרובוקציות של ישראל" ודחק בקהילה הבינלאומית, שלא "לעשות גזרה שווה בין התוקף לקרבן".[54]
העורך של העיתון הקטארי "אל-שרק" ציין, כי באמצעות מתקפת "התהילה", "עזה מציעה שיעורים בגאווה וכבוד" ו"היא החייאתה את התקווה בקרב העמים הערביים באשר לשחרור האדמה הפלסטינית במלואה".[55]
מאמר דעה בעיתון "אל-שרק" תיאר את "מבול אל-אקצה" כ"ניצחון" ועניין של "כבוד" אשר "שייך למוסלמים לנצח", ייחס את ההצלחה ל"גבורה של עזי הרוח האמיצים שהיכו בליבו של הכובש". מחברת המאמר חגגה את הניצחון, סירבה לכנות את מתקפת חמאס כטרור ונשאה תפילה לאללה שיסייע לחמאס במאבקו בישראל.[56]
מאמר המערכת של "אל-שרק" טען, כי "מבול אל-אקצה" היה "תוצאה בלתי נמנעת של התוקפנות החמורה והשיטתית של ישראל, פשעיה וההפרות שביצעה נגד העם הפלסטיני במשך עשרות שנים".[57]
העורך של העיתון הקטארי "אל-ערב" ציין, כי "מה שהתרחש אתמול [מתקפת חמאס] החייה את הרוח של האומה ביום הירואי אשר לא יישכח, השבעה באוקטובר, כאשר ההתנגדות [חמאס] הפגינה גבורה נדירה אשר תילמד לאורך ההיסטוריה".[58]
