התראות

דוחא חוזרת: האם טראמפ ונתניהו נופלים שוב באותה מלכודת?

זו אשליה להאמין שטקס מתוקשר היטב ותוכנית מפורטת יכולים לשנות מציאות פוליטית וחברתית מורכבת. למען האמת, דינמיקה עמוקה יותר היא חזקה ועקבית מכל פיסת נייר
שיתוף
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ בחדר הסגלגל בבית הלבן, 29 בספטמבר 2025 (הבית הלבן)
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ בחדר הסגלגל בבית הלבן, 29 בספטמבר 2025 (הבית הלבן)

תוכן העניינים

תקציר

המהלך הדיפלומטי המתפתח מתמקד בהופעה בבית הלבן שהדגישה ניגוד מוחלט בין הופעתו המתפתלת של דונלד טראמפ לבין התנהגותו המאופקת יותר של בנימין נתניהו. בעוד שהאופטיקה מרמזת על יישור קו בין ארה"ב לישראל, ייתכן שהמשא ומתן האמיתי כבר התנהל בדוחא שבקטאר, שם על פי הדיווחים מנהיגי חמאס מתארגנים מחדש לאחר ניסיון התנקשות. זה מהדהד את ההסכם הקודם מתקופת טראמפ עם הטליבאן, שנחתם גם הוא בדוחא, שקרס כמעט מיד לאחר יישומו.

המצב הנוכחי משקף גם הזדמנות וגם סיכון. נראה כי ישראל השיגה את תמיכתה של ארה"ב במטרותיה, אך אתגרים מעשיים מרחפים בפתח. חמאס מחזיק בחטופים כמנוף, וכל ציפייה לשחרור מהיר אינה ריאלית. סוגיית מסירת הנשק של חמאס היא נפיצה במיוחד, שכן הישרדותו תלויה בהחזקת נשק מול יריבויות פנימיות בתוך הרצועה. מאבקי הכוח המקומיים הללו מהווים איום קיומי גדול יותר על חמאס מאשר על ישראל עצמה.

הימים הקרובים עשויים להוביל לצעדים לקראת שחרור חטופים, אך סביר להניח שיהיו עיכובים והתחמקויות. ההיסטוריה מלמדת שאפילו הסכמים טקסיים עלולים להתפורר במהירות תחת עול הדינמיקה הפוליטית והחברתית המושרשת. בעוד שמנהיגים עשויים לחגוג פריצות דרך דיפלומטיות, המציאות העמוקה יותר של כוח, הישרדות וחוסר אמון מתגלה לעתים קרובות כחזקה יותר מהתחייבויות כתובות.

מי שציפה למסיבת עיתונאים נוצצת הלילה בבית הלבן קיבל הצגה אחרת לגמרי. דונלד טראמפ נראה עייף, אולי חולה, ובעיקר פחות קוהרנטי מהרגיל, אם זה בכלל אפשרי. המלמולים, הקפיצות מנושא לנושא וההבטחות הפזורות לכל הכיוונים כמו קונפטי הפכו את האירוע לתעלומה דיפלומטית יותר מאשר לאסטרטגיה אמריקאית. נתניהו, שעמד לצדו, היה הרבה יותר ממוקד, אפילו ממלך, והפער ביניהם היה ברור. קשה לדמיין את טראמפ משכנע את סעודיה, מצרים או אפילו ירדן לחתום על הניסוח של נתניהו.

אבל מאחורי הזירה האמריקאית-ישראלית הזו יש שלב נוסף: דוחא, קטאר. מקום שכבר יודע לסגור עסקאות שנראות בלתי אפשריות על הנייר. ייתכן מאוד שפרק זה בסאגה המזרח תיכונית כבר נסגר בשקט במסדרונות בית החולים בדוחא, שם עשויה הנהגת חמאס החיצונית להתאושש לאחר ניסיון ההתנקשות הכושל. כשלוקחים בחשבון גם את האנקדוטה המוזרה על התנצלותו של נתניהו, יש הרואים בכך לא יותר מאשר מהלך משלים לחבילה שכבר גובשה בקטאר, כשטראמפ מקבל ערבויות עוד לפני שהחל לדבר.

צילו של הסכם דוחא הישן

קשה שלא להיזכר שהסכם טראמפ הקודם נחתם גם בדוחא, רק עם אויב אחר: ההסכם להבאת שלום לאפגניסטן. העסקה עם הטליבאן בפברואר 2020 נראתה אז כמו פריצת דרך היסטורית. התחייבויות הדדיות, נסיגת הכוחות האמריקאים על פי לוח זמנים צבאי כמעט, הבטחות הטליבאן לנתק את הקשרים עם אל-קאעידה ולהתחיל בדיאלוג עם ממשלת קאבול, שפת השלום הייתה מפוארת. תוך חודש הבלון התפוצץ. הטליבאן חזר לתקוף את צבא אפגניסטן, הקשרים עם אל-קאעידה נותרו בעינם, והשיחות עם הממשלה המרכזית צלעו עד שנעלמו. ההסכם הפך מזהב למגוחך. כשמאות אפגנים נואשים נצמדו למטוסים אמריקאים, המשמעות הייתה פשוטה: טראמפ קיבל מהטליבאן הפסקת אש טכנית עם האמריקאים, ובתמורה העביר את המדינה לטליבאן.

זה מעלה את השאלה הבלתי נמנעת: האם דוחא 2.0, הפעם עם חמאס על הבמה, תיראה אחרת? או שמא שוב אין זה אלא גרגרי חול שיתפזרו ברוח המדבר?

האופטימום והמלכודת

מבחינת ישראל, על פניו זה נראה כמו פסגת הישגים. ממשל אמריקאי שמאמץ במידה רבה את הנוסח הישראלי ומבטיח גיבוי מלא אינו מובן מאליו בעידן של דעת קהל עוינת ולחצים דיפלומטיים מכל עבר. ישראל הגיעה לכאורה לשילוב האופטימלי: תוכנית מדינית-ביטחונית הקשורה למטרות המלחמה המוצהרות של ישראל, כשהבית הלבן מספק חותמת גומי. הרבה פחות ברור אם זה באמת יקרום עור וגידים בשטח.חמאס מחזיק היטב את הקלפים שלו: החטופים. לדרוש את שחרורם הגורף בתוך 72 שעות מבלי להשאיר לחמאס ולו כלי מיקוח אחד הוא כמעט פנטזיה. גם אם טראמפ ונתניהו מאמינים שיש להם מסמך מחייב, מנהיגי עזה תמיד ימצאו דרך להימנע ממנו. בן ערובה, חטוף, מוחזק על ידי שבט סורר. הם זקוקים לזמן נוסף כדי לאתר שבויים מסוימים. או הגרסה המודרנית של התירוץ: המחשב התרסק. עיכוב יהיה מובנה באסטרטגיה.

כלי נשק, חמולות ופחדים אמיתיים

סוגיית הנחת הנשק של חמאס עלולה להיות המוקש המרכזי בהסכם עתידי. ישראל יכולה להתעקש, ארה"ב יכולה להתחייב, טראמפ יכול להבטיח בקולו הצרוד, אבל עבור חמאס מדובר בהישרדות. השבועות האחרונים חשפו מציאות חדשה בעזה. האוכלוסייה הצפופה נעה דרומה למרות איומי הארגון, סמכותו נשמטת, ומעל הכל החשש הגדול ביותר הוא לא כיפת ברזל או הצנחנים אלא החמולות המקומיות. המשפחות החזקות הללו, ברגע שהמשטר ייחלש, ינסו לסגור חשבונות אישיים ואולי גם לנצל את יתרות המזומנים המנופחות של חמאס. זה האיום האמיתי בעיני ההנהגה בעזה. ישראל היא אויב ברור וצפוי. כאוס הוא סכנה קיומית.

מה הלאה?

ימים של תהפוכות לפנינו. ייתכן שהתנאים הראשונים לשחרור חלק מהחטופים ייקבעו כבר השבוע. אולי האפקט יתעכב וההתחמקויות הפלסטיניות המוכרות יימשכו. לא מן הנמנע שעוד לפני שהמצלמות הבהבו בבית הלבן, הפרק החשוב ביותר כבר נכתב בדוחא. ואם ההיסטוריה מלמדת משהו, זה שגם הסכם שנחתם בטקס גדול יכול להתפוגג לקולות הפיצוצים מבתי חולים, מסגדים ושכונות בדרום עזה.

כולם מקווים שההסכם יתגבש וייושם, ושהחטופים ישובו הביתה. אבל המשותף לשני ההסכמים בדוחא, זה של הטליבאן וזה שמתפתח עם חמאס, הוא הפיתוי לאמץ אשליה: שטקס מתוקשר היטב וטקסט מפורט יכולים לשנות מציאות פוליטית וחברתית מורכבת. למען האמת, דינמיקה עמוקה יותר חזקה ועקבית יותר מכל פיסת נייר. טראמפ אולי נראה עייף מול המצלמות, אבל התשישות האמיתית שייכת לעולם כולו שמתמודד שוב עם החזרה הטרגית-קומית הזו.

שאלות נפוצות
מדוע דוחא משמעותית במשא ומתן הזה?דוחא הפכה לבמה חוזרת של דיפלומטיה בעלת סיכון גבוה, החל מהסכם ארה"ב-טליבאן ב-2020 ועד לשיחות הנוכחיות עם חמאס. תפקידו כמתווך דיסקרטי הופך אותו למרכזי בהסכמים שנראים בלתי סבירים במקומות אחרים.
אילו לקחים מעסקת הטליבאן?הסכם הטליבאן הראה כיצד פריצת דרך היסטורית לכאורה עלולה לקרוס במהירות כאשר המציאות הבסיסית - כמו התחייבויות מיליטנטיות וממשל שברירי - נותרה ללא שינוי. ההשוואה מעלה ספקות אם עסקה עם חמאס תצליח יותר.
מדוע סוגיית החטופים כל כך מורכבת?החטופים הישראלים משמשים כקלף המיקוח החזק ביותר של חמאס. הדרישות לשחרורם המיידי לא צפויות להצליח מכיוון שחמאס יכול לעכב או לסבך את העניינים באמתלות שונות, תוך שמירה על מנופי לחץ בחיים.
אילו איומים פנימיים עומדים בפני חמאס מחוץ לישראל?חמאס חושש מהחמולות החזקות בעזה, שעלולות לנצל כל היחלשות של הארגון כדי ליישב נקמות אישיות או להשתלט על נכסים פיננסיים. חוסר היציבות הפנימית הזה עלול להיות מסוכן לחמאס יותר מאיומים צבאיים חיצוניים.
מהם הסיכויים לשלום בר-קיימא?בעוד שהסכמים עשויים לייצר אופטימיות בינלאומית, דפוסים היסטוריים מצביעים על כך שאשליות פוליטיות מתנגשות לעתים קרובות עם סכסוכים מושרשים, חוסר אמון ומאזני כוח משתנים. ללא התייחסות לדינמיקות העמוקות הללו, כל הסכם שלום עלול להתפרק.
שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
מצרים נגד ישראל – כדי לרצות את קטאר וחמאס?

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהירה מהטון האגרסיבי של קהיר כלפי ישראל. לדבריה, "ההצהרות הריקות והברברנות שיוצאות ממצרים בשבועות האחרונים מטרידות לא רק את הישראלים אלא גם מצרים כמוני, שלא רוצים לראות את מדינתנו מדרדרת למלחמה עם ישראל – לא בגלל עימות ישיר, אלא כדי לרצות את קטאר או את חמאס ותומכיו. זה לא הגיוני".

לדבריה, נקודת השיא הייתה בפסגת דוחה, כשנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כינה את ישראל "אויב". זיאדה מדגישה כי "אפילו אמיר קטאר, שעמד על הבמה באותה פסגה, לא השתמש במילה הזאת. זה היה הלם אדיר לשמוע את זה דווקא מקהיר". עם זאת, היא מציינת כי בעקבות התגובות הקשות נראה שמצרים מנסה כעת לסגת לאחור ולהבהיר כי היא רק מגינה על גבולותיה. אך זיאדה מוסיפה אזהרה ברורה: "אל תקחו את זה ברצינות. מה שאנחנו רואים בתקשורת המצרית ובדברי בכירים עדיין מטריד מאוד".

זיאדה מסכמת כי שלום ישראל-מצרים עומד בפני אתגר חמור: "שמענו את א-סיסי מאשים את ישראל ברצח עם ובטיהור אתני, ואת המודיעין המצרי מאיים במלחמה אם פליטים מעזה ינהרו לסיני. כל זה מנוגד לאינטרס המצרי בראש ובראשונה. השלום בין ישראל למצרים נראה היום שברירי יותר מאי פעם".

11:16am
המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm

Close