חיזבאללה חותר לשמר את כוחו בזמן שממשלת לבנון פועלת לפירוק הארגון מנשקו, תוך כיול הלחץ והימנעות מעימות ישיר עם אזרחים או עם הצבא. גורמי ביטחון ישראלים מתארים תסכול עמוק בתוך הארגון, שבא לידי ביטוי בהתבטאויות של בכירים ובשיירות אופנועים שיצאו ממעוז א-דאחיה בביירות לכיוון שדה התעופה. הנוכחות הגוברת של שיירות אלה ברחבי העיר משמשת אזהרה מוקדמת לאופן שבו המצב עלול להסלים אם הלחץ לפירוק הנשק יתעצם.
הארגון ממסגר את פירוק הנשק כ"התאבדות אסטרטגית". כפי שכתב הפרשן הלבנוני עלי ח'ידאר בעיתון אל-אח'באר המזוהה עם חזבאללה ב-9 באוגוסט, חזבאללה רואה בכל ניסיון לשלול את ארסנל הנשק שלו כהסרת "קו ההגנה האחרון" של לבנון. למרות זאת, הוא נותר זהיר: תיאום הדוק עם תנועת אמל השיעית, סירוב להתפרק מנשק, הישארות בממשלה, הימנעות מעימותים עם הצבא והימנעות מצעדים שעלולים להצית מלחמת אזרחים.
על רקע ההכנות הישראליות לכיבוש כל רצועת עזה, חיזבאללה נאלץ לסגת מחזית עזה לאחר מהלומות ישראליות קשות. הארגון קיבל את הפסקת האש לפני כעשרה חודשים ונמנע מלתקוף את ישראל, למרות שהפעולות הישראליות בדרום לבנון ממשיכות לפגוע בתשתיות הצבאיות שלו ולפגוע באנשי כוח רדואן.
גורמי ביטחון אומרים כי חיזבאללה מסתגל למציאות הביטחונית החדשה בדרום ולשינויים במערכת הפוליטית בלבנון כדי להבטיח את הישרדותו. מצוקתו גוברת, ובתוך "ציר ההתנגדות" בהובלת איראן, חמאס, שעדיין נלחם בעזה, זוכה כיום להערכה גבוהה יותר מחיזבאללה, שסופג תקיפות יומיומיות ובולם את האש.
על פי הערכות ישראליות, חיזבאללה קונה זמן כדי לפגוע בהחלטת הממשלה על פירוק הנשק. הארגון הושפל ואיבד את מעמדו האזורי והמקומי. הוא חושש שפירוק הנשק יוביל את הקהילה השיעית לנקמה ויהפוך את חיזבאללה למפלגה פוליטית חסרת כוח. הערכות ביטחוניות מוסיפות כי קיים חשש שפירוק הנשק עלול למחוק את חיזבאללה מהפוליטיקה הלבנונית ולפתוח את הדלת לנורמליזציה בין לבנון לישראל – תרחיש הבלהות של ארגון הטרור.
בעודו בונה מחדש את יכולותיו הצבאיות בסיוע איראן, חיזבאללה מתקרב לרגע האמת כאשר תוכניות פירוק הנשק מתקרבות ליישום. הוא אינו יכול להתעכב ללא הגבלת זמן; עליו לבחור בין מסירת נשקו לבין עימות עם צבא לבנון – תוך סיכון ממשי להצתת מלחמת אזרחים.
