למרות שחמאס ניצב בפני משבר חסר תקדים, הוא נחוש לשרוד ברצועת עזה ומסרב להיכנע | למרות שמשבר חסר תקדים פוקד את חמאס, הארגון ממשיך לדבוק ביעד ההישרדות בעזה, בכל מחיר. בשבוע האחרון גינה חמאס את החלטת ארה"ב להטיל וטו על הצעת מועצת הביטחון מה-4 ביוני, שקראה להפסקת אש מיידית בעזה, ואף דחה את הצעתו של שליח ארה"ב, סטיב ויטקוף, לעסקת בני ערובה ולקידום הפסקת אש.
לפי הערכות של גורמי ביטחון בישראל, חמאס מעודד מהיקף הפגיעות בצה"ל ומהמשך פעילות הזרוע הצבאית שלו, למרות הלחימה האינטנסיבית. ברשתות החברתיות ובפלטפורמות המזוהות עם הארגון, נצפית מגמה של מיקוש וביצור מאסיבי של שטחים נרחבים ברצועה באמצעות מטעני חבלה – מה שמקשה על צה"ל להמשיך ולכבוש שטחים ברצועה.
אולם מתחת לפני השטח, ההנהגה הצבאית והמדינית של חמאס מצויה במשבר עמוק. בכירים במערכת הביטחון הישראלית מעריכים כי מדובר במשבר האסטרטגי הקשה ביותר בתולדות הארגון, כזה שמעורר ספקות פנימיים בשאלה מי מקבל החלטות כיום, מי מוסמך לנהל משא ומתן, ומהי בכלל האסטרטגיה שלהם.
האסטרטגיה של חמאס: להרוויח זמן, בכל מחיר
חמאס דוחה כל הצעה לפשרה. מנקודת מבטו, ישראל מקדמת מדיניות של חיסול מוחלט של שלטון הארגון תוך גיבוי אמריקני מלא. לשיטתו, תהליך המשא ומתן בהובלת ויטקוף אינו אלא מסך עשן שמטרתו לאפשר לישראל להמשיך בלחימה ולהשיג את יעדיה: פירוק חמאס.
על פי הערכות גורמי ביטחון בישראל, חמאס מתנהל כיום תוך שלילת המציאות, כשהוא שואף להרוויח זמן בתקווה ללחצים מצד מדינות מתווכות שישנו את העמדה האמריקנית, כפי שקרה, לשיטתו, עם המשטר הסורי בראשות אבו מוחמד אל-ג'ולאני, ששוקם בעיני הקהילה הבינלאומית חרף עברו הג'יהאדיסטי.
הארגון גם מסתמך על התגברות הלחץ הבינלאומי והציבורי על ישראל, ומתרשם מצעדים סמליים כמו החרמות מצד ספרד, אירלנד ומדינות באמריקה הלטינית. הוא שואב עידוד מיוזמות מדיניות מצד צרפת, סעודיה ובריטניה לקידום רעיון ההכרה במדינה פלסטינית – גם אם בינתיים מדובר רק בגישושים ראשוניים, ולא בהכרה פורמלית.
המציאות: בידוד, שחיקה ואובדן שליטה
אלא שהמציאות בשטח מספרת סיפור שונה. הלחימה גבתה מחיר כבד מהאוכלוסייה ברצועה, והרחוב העזתי רואה בה "מלחמת השמדה" שמנהלת ישראל. תשתיות צבאיות ומדיניות של חמאס נהרסו, ומרבית הנהגתו הצבאית חוסלה. ישראל החלה להקים אזורי חיץ, לחלק סיוע הומניטרי דרך הקרן האמריקנית GHF, ולעודד הקמת ישויות מקומיות פלסטיניות חלופיות – כמו המיליציה של יאסר אבו שבאב ברפיח – מה שעשוי לרמוז על שינוי מבני באופק השלטוני של הרצועה.
במצב הנוכחי, מדגישים גורמים ביטחוניים, חמאס שואף רק לשרוד, תוך שמירה על נשקו גם במחיר חסר תקדים לתושבי הרצועה. ההסכמה הפומבית שהביע הארגון להעברת השלטון לוועדה מקומית אינה נתפסת ברצינות. מדובר בניסיון להותיר בידיו את השליטה האמיתית בעזה, מאחורי הקלעים.
קריאה לא נכונה של המציאות
בכירי מערכת הביטחון הישראלית מעריכים כי האסטרטגיה של חמאס שגויה, וכי הוא אינו מבין את עומק הנחישות של ישראל לחסלו צבאית. הדרג המדיני בישראל, כך נטען, נחוש להשלים את מהלך הכרעת הארגון, וממשל טראמפ החדש בארה"ב מעניק לכך תמיכה מלאה וארוכת טווח, חרף חילוקי דעות מסוימים.
לצד זאת, אין כרגע בשטח הצעה אזורית או בינלאומית רצינית שתוכל לפרוץ את המבוי הסתום. גם בקרב מדינות המערב שמבקרות את ישראל שורר קונצנזוס רחב נגד חמאס. בניגוד למשטר הסורי של אל-ג'ולאני, חמאס נתפס במערב כמי שנושא באחריות הישירה לטבח המזעזע בעוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023, דבר שמונע כל אפשרות לשלבו מחדש בזירה הבינלאומית.
מסלול כפול: משא ומתן מול לחימה
כיום, חמאס פועל בשני מסלולים מקבילים: ניסיון להמשיך במשא ומתן עם הממשל האמריקני, ולחימה בלתי מתפשרת נגד ישראל, כיאה לזהותו כארגון טרור ג'יהאדיסטי. בכיר בארגון הדגיש לאחרונה כי "חמאס לא יניף דגל לבן ואינו מתכוון להיכנע". קרי, בעוד שחמאס ניצב בפני משבר חסר תקדים ברצועת עזה, הוא ממשיך להיות נחוש ומסרב להיכנע. אך בישראל, הסבלנות הולכת ואוזלת. ההערכה היא כי בימים הקרובים יגבר הלחץ הצבאי על חמאס, ואילו קלף החטופים – שבעבר היה יכול להוות מנוף השפעה מהותי על ישראל – כבר אינו צפוי להציל את הארגון מהכרעה. מניתוח הדברים כפי שהם נראים כעת, חמאס ממשיך להילחם, אך מאבד אחיזה, הן בשטח והן בקהילה הבינלאומית.
