כעת ברור לחלוטין שחמאס מתכוון להיאחז בשלטון בעזה – בכל מחיר. התמרונים האחרונים שלו אינם סימנים של קבוצה המתכוננת להתפרק מנשקה או להיכנע, אלא של ארגון טרור הנחוש לשמר את שלטונו באמצעות כאוס, הונאה ושפיכות דמים.
חמאס שוב משחק ציני ומסוכן. מצד אחד, היא מתמרנת את גורלם של בני הערובה שנרצחו, ומשתמשת בגופותיהם כקלפי מיקוח כדי לחלץ מנוף פוליטי. מצד שני, היא מלבה אלימות פנימית בעזה, מוציאה להורג ומענה בני חמולות יריבות במאמץ חסר רחמים להחזיר לעצמה את השליטה.
התמונות של עזתים מוכים ונורים ברחובות מזכירות את אותה ברבריות שהפגין חמאס ב-2006 כשהשליך אנשי פתח מגגות.
דיווחים מצביעים על כך שחמאס רוצה כעת לערב את בעלות בריתו הוותיקות – טורקיה וקטאר – במה שהוא טוען כ"חיפוש" אחר שרידי בני ערובה. המחוות ההומניטריות לכאורה הללו אינן אלא טקטיקות שנועדו להרוויח זמן, להביך את ישראל ולערער את הקואליציה המתגבשת בהובלת ארה"ב בראשות הנשיא דונלד טראמפ.
איראן, כמו תמיד, היא מפעילת הבובות מאחורי הפרגוד, ומשתמשת בחמאס כדי לערער כל סיכוי לשלום.
לאחר שנאלץ ב-9 באוקטובר לקבל את מסגרת השלום, חמאס העמיד פנים לזמן קצר שהוא משתף פעולה והחזיר 20 בני ערובה בחיים. עכשיו היא מעכבת את גופותיהם של 18 ישראלים שנרצחו, בוחנת את סבלנותה של ישראל ומנצלת את הסבל המוסרי שלה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח להבטיח שכל בן ערובה – חי או מת – יוחזר, אך חמאס ממשיך לדשדש בעודו סומך על ההססנות והפיצול הבינלאומיים.
בינתיים, הגעתו הצפויה של סגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס לאזור מסמנת צומת קריטי. המזרח התיכון ניצב על פרשת דרכים: או שחמאס יוותר על השליטה ויאפשר להתחיל בשיקום עזה תחת פיקוח בינלאומי, או שתהליך השלום כולו יתמוטט.
הדרך קדימה ברורה. ישראל כבר מילאה את חלקה בעסקה, ושחררה 2,000 אסירים, בהם 250 מהמחבלים הקשים ביותר. עכשיו תורו של חמאס. שום ממשלה רצינית או מדינה תורמת לא תשקיע בשיקום עזה כל עוד חמאס ממשיך לשלוט. מי יבנה מחדש בצל הרודנות הג'יהאדיסטית?
הדרך היחידה להחזיר את החיים והתקווה לעזה היא לשחרר אותה מידי חמאס. כפי שההיסטוריה הראתה – מהקואליציה במלחמת המפרץ שגירשה את כוחותיו של סדאם חוסיין ב-1991 ועד למערכה הבינלאומית שהשמידה את דאעש – ניתן להביס משטרים מרושעים כאשר העולם החופשי עומד מאוחד.
הרגע הזה הגיע שוב. לקואליציה המתגבשת כעת, הכוללת מדינות מוסלמיות המאושרות תחת הסכמי אברהם המתרחבים, יש הן את הלגיטימציה והן את האחריות להבטיח ששלטון הטרור של חמאס יסתיים סוף סוף.
העולם החופשי עומד כעת מאוחד, אליו מצטרפות מדינות מוסלמיות מתונות. זה הסוד: קואליציה שיכולה לרסק את חמאס בכוחה המשולב.
זה חייב לקרות מהר. הזמן אוזל, ואם חמאס יצליח להאריך את המשחק הקטלני שלו, המסגרת השברירית לשלום עלולה להתפורר בן לילה.
ניתן לשקם את עזה רק לאחר שתהיה חופשית. והחירות, במקרה הזה, מתחילה עם נפילת החמאס.
מאמר זה הופיע במקור ב-JNS.org ב-18 באוקטובר 2025.
