התראות

תמונת ראי: "חמאס זיהו את המשברים בישראל עם מדינות האזור"

חמאס זיהו לא רק שסע בישראל, אלא משבר ביחסים עם ארה"ב ואת ההשפעה של המלחמה באוקראינה על האזור • העיתונאי אמנון לורד כותב בישראל היום על מחקרו של סא"ל יהונתן ד. הלוי: "המחקר הטוב ביותר עד עכשיו"
שיתוף
"המחקר הטוב ביותר עד עכשיו, ככל הידוע, על הדרך של חמאס למתקפת 7 באוקטובר הוא עבודה שעשה סא"ל (מיל') יונתן דחוח הלוי במסגרת המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון" (צילום: דובר צה"ל, מתוך ישראל היום)
"המחקר הטוב ביותר עד עכשיו, ככל הידוע, על הדרך של חמאס למתקפת 7 באוקטובר הוא עבודה שעשה סא"ל (מיל') יונתן דחוח הלוי במסגרת המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון" (צילום: דובר צה"ל, מתוך ישראל היום)

עניינים

העיתונאי הבכיר אמנון לורד, כותב בגיליון סופ"ש של ישראל היום על המחקר "מנקודת המבט של חמאס" של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון שהוצג בתחילת השבוע: לפי מחקר חדש, חמאס זיהו לא רק שסע פנימי וצבאי בישראל, אלא משבר ביחסים עם ארה"ב ואת ההשפעה האסטרטגית של המלחמה באוקראינה על האזור.

המחקר הטוב ביותר עד עכשיו, ככל הידוע, על הדרך של חמאס למתקפת 7 באוקטובר הוא עבודה שעשה סא"ל (מיל') יונתן דחוח הלוי במסגרת המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA). הכותרת: "מנקודת המבט של חמאס: כך הבשילה מתקפת 7 באוקטובר".

המחקר מפרט, באמצעות חומרים שנראים בעיקר כמקורות גלויים, את ההערכות של הנהגת חמאס בכל המישורים מאז 2021. אלו מאמרים וניתוחים של ביטאוני חמאס ומכוני המחקר שלו ותיעוד של התרחשויות גלויות, כולל אימונים, תרגילים ותקיפות על הגדר. אפשר להתחיל מכך שבעוד בישראל גופי המודיעין, המפקדים הבכירים והממשלה היו שבויים במנטרה הידועה "חמאס מורתע", בחמאס היתה תמונת ראי – ישראל מורתעת. אך יותר מזה – להערכתם של מומחי חמאס, ההרתעה של ישראל כלפי אויביה התפוגגה בשנים האחרונות. בצה"ל התבשמו מההצלחות כביכול של מבצע שומר החומות, והראיה המוכרת לכך היא הרצאת פרידה של רא"ל אביב כוכבי מהרמטכ"לות בדצמבר 2022 במכון INSS. לשיטת חמאס, היו לארגון הצלחות גדולות בהנחת התשתית לאחדות הזירות, ובייחוד השתתפותם האינטנסיבית של ערביי ישראל במהומות שפרצו במקביל אך בעיקר בסיום המבצע.

פרק גדול במחקר מוקדש לשאלה כיצד ראה חמאס את עלייתה של ממשלת נתניהו החדשה בראשית 2023, ובהמשך את הפילוגים ואת חוסר היציבות שנוצרו בעקבות הניסיון להעביר את הרפורמה המשפטית. הם ראו את ישראל כהולכת לקראת מלחמת אזרחים. את המצב עם עליית הממשלה החדשה בהשתתפות בן גביר הם ראו כהיחלשות המדינה. לראייתם, התחוללה בשלב מסוים הפיכה צבאית מסוג חדש בישראל. חיילי מילואים, טייסים ואנשי מודיעין מחכים למוצא פיה של קבוצת בכירי ביטחון בדימוס כדי לפעול בהתאם. הסרבנות נתפסה בחמאס כגורם מחליש. הם ראו את חיילי צה"ל כנתונים בדמורליזציה, במורל נמוך.

בד בבד, מומחי חמאס זיהו משבר חמור בין ישראל לבין ארה"ב. זה התבטא באי־הזמנת ראש הממשלה לבית הלבן. הרקע: "המהפכה המשפטית", תפיסה שונה לגבי מלחמת אוקראינה ועוד. הם זיהו משהו שנעלם מהפרשנים בתקשורת בישראל, אבל כנראה גם מעיניהם של מעריכי המודיעין, שפרוץ מלחמת אוקראינה הוא בבחינת גורם כבד משקל בהרעת מצבה האסטרטגי של ישראל. אם בעבר ישראל נהנתה מפריחה ביחסי החוץ ובמדיניות הביטחון שלה באמצעות קשרים טובים ומועילים עם רוסיה וגם עם סין, היערכות הכוחות החדשה שללה מישראל את היתרונות של הקשרים האלה.

המנתחים האסטרטגיים של חמאס, וכך גם מנהיגים פוליטיים ואידיאולוגיים, דיברו וכתבו בגלוי על תוכניות התקפה וכיבוש מרחיקות לכת. כך עשה העיתונאי המקורב לסינוואר, אבו שמאלה. הם דיברו על כיבוש יישובים, על השתלטות על שטחים ועל הובלת מתקפה כללית על ישראל, בהשתתפות החזיתות הנוספות של ציר הפרוקסיז האיראני. בדצמבר 2022 הכריז יחיא סינוואר על התוכנית הצבאית "מבול רועש", וכעבור ארבעה חודשים סינוואר אמר בקולו שמערכת "אחרית הימים" קרובה לצאת אל הפועל, כותב דחוח הלוי. מנגד, ימים אחדים לפני 7 באוקטובר "המסר של שב"כ ושל צה"ל לדרג המדיני: כדי לשמר את השקט ברצועה, צריך להמשיך בפעולות כלכליות עבור עזה", דיווחה גילי כהן בכאן 11. מצרים, קטאר והאו"ם לחצו.

יום לפני הטבח נעשתה פעולת הונאה ליד הגדר. צה"ל נערך להדוף התפרעויות על הגדר, ומנהיגי ההתפרעויות נסוגו עוד לפני שהן החלו, ואף הודיעו על כך. באותו יום, 6 באוקטובר, התקיים מצעד צבאי בעזה. לפי ההערכה, בדיעבד, התנהגותם של מתפרעי חמאס שביטלו את ההתפרעויות יצרה תחושת רגיעה בשטח, ה"הרתעה" עובדת. ואילו המצעד, שהיה גם הוא סוג של הונאה, שימש ככל הנראה להתארגנות הכוחות לפני ההתקפה שיצאה כעבור 12 שעות.

פורסם לראשונה בישראל היום.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm
המרכז הירושלמי
חיזבאללה על הקצה, וצה"ל נערך: "אם טהראן תבקש, הם ייכנסו ללחימה"

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר בכיר באמ"ן, מזהיר כי חיזבאללה ממשיך בהכנות צבאיות – כולל הכנת "בנק מטרות" – למקרה שאיראן תפעיל אותו. "זה לא קרה עדיין, אבל זה עלול לקרות", אמר. במקביל, נריה מציין כי פירוק הנשק מהמחנות הפלסטיניים בלבנון, שתוכנן ל-15 ביוני, ככל הנראה יתעכב – וצה"ל כבר נערך בשטח עם תגבור של שתי חטיבות בצפון.

12:09pm

Close