העיתונאי הבכיר אמנון לורד, כותב בגיליון סופ"ש של ישראל היום על המחקר "מנקודת המבט של חמאס" של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון שהוצג בתחילת השבוע: לפי מחקר חדש, חמאס זיהו לא רק שסע פנימי וצבאי בישראל, אלא משבר ביחסים עם ארה"ב ואת ההשפעה האסטרטגית של המלחמה באוקראינה על האזור.
המחקר הטוב ביותר עד עכשיו, ככל הידוע, על הדרך של חמאס למתקפת 7 באוקטובר הוא עבודה שעשה סא"ל (מיל') יונתן דחוח הלוי במסגרת המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA). הכותרת: "מנקודת המבט של חמאס: כך הבשילה מתקפת 7 באוקטובר".
המחקר מפרט, באמצעות חומרים שנראים בעיקר כמקורות גלויים, את ההערכות של הנהגת חמאס בכל המישורים מאז 2021. אלו מאמרים וניתוחים של ביטאוני חמאס ומכוני המחקר שלו ותיעוד של התרחשויות גלויות, כולל אימונים, תרגילים ותקיפות על הגדר. אפשר להתחיל מכך שבעוד בישראל גופי המודיעין, המפקדים הבכירים והממשלה היו שבויים במנטרה הידועה "חמאס מורתע", בחמאס היתה תמונת ראי – ישראל מורתעת. אך יותר מזה – להערכתם של מומחי חמאס, ההרתעה של ישראל כלפי אויביה התפוגגה בשנים האחרונות. בצה"ל התבשמו מההצלחות כביכול של מבצע שומר החומות, והראיה המוכרת לכך היא הרצאת פרידה של רא"ל אביב כוכבי מהרמטכ"לות בדצמבר 2022 במכון INSS. לשיטת חמאס, היו לארגון הצלחות גדולות בהנחת התשתית לאחדות הזירות, ובייחוד השתתפותם האינטנסיבית של ערביי ישראל במהומות שפרצו במקביל אך בעיקר בסיום המבצע.
פרק גדול במחקר מוקדש לשאלה כיצד ראה חמאס את עלייתה של ממשלת נתניהו החדשה בראשית 2023, ובהמשך את הפילוגים ואת חוסר היציבות שנוצרו בעקבות הניסיון להעביר את הרפורמה המשפטית. הם ראו את ישראל כהולכת לקראת מלחמת אזרחים. את המצב עם עליית הממשלה החדשה בהשתתפות בן גביר הם ראו כהיחלשות המדינה. לראייתם, התחוללה בשלב מסוים הפיכה צבאית מסוג חדש בישראל. חיילי מילואים, טייסים ואנשי מודיעין מחכים למוצא פיה של קבוצת בכירי ביטחון בדימוס כדי לפעול בהתאם. הסרבנות נתפסה בחמאס כגורם מחליש. הם ראו את חיילי צה"ל כנתונים בדמורליזציה, במורל נמוך.
בד בבד, מומחי חמאס זיהו משבר חמור בין ישראל לבין ארה"ב. זה התבטא באי־הזמנת ראש הממשלה לבית הלבן. הרקע: "המהפכה המשפטית", תפיסה שונה לגבי מלחמת אוקראינה ועוד. הם זיהו משהו שנעלם מהפרשנים בתקשורת בישראל, אבל כנראה גם מעיניהם של מעריכי המודיעין, שפרוץ מלחמת אוקראינה הוא בבחינת גורם כבד משקל בהרעת מצבה האסטרטגי של ישראל. אם בעבר ישראל נהנתה מפריחה ביחסי החוץ ובמדיניות הביטחון שלה באמצעות קשרים טובים ומועילים עם רוסיה וגם עם סין, היערכות הכוחות החדשה שללה מישראל את היתרונות של הקשרים האלה.
המנתחים האסטרטגיים של חמאס, וכך גם מנהיגים פוליטיים ואידיאולוגיים, דיברו וכתבו בגלוי על תוכניות התקפה וכיבוש מרחיקות לכת. כך עשה העיתונאי המקורב לסינוואר, אבו שמאלה. הם דיברו על כיבוש יישובים, על השתלטות על שטחים ועל הובלת מתקפה כללית על ישראל, בהשתתפות החזיתות הנוספות של ציר הפרוקסיז האיראני. בדצמבר 2022 הכריז יחיא סינוואר על התוכנית הצבאית "מבול רועש", וכעבור ארבעה חודשים סינוואר אמר בקולו שמערכת "אחרית הימים" קרובה לצאת אל הפועל, כותב דחוח הלוי. מנגד, ימים אחדים לפני 7 באוקטובר "המסר של שב"כ ושל צה"ל לדרג המדיני: כדי לשמר את השקט ברצועה, צריך להמשיך בפעולות כלכליות עבור עזה", דיווחה גילי כהן בכאן 11. מצרים, קטאר והאו"ם לחצו.
יום לפני הטבח נעשתה פעולת הונאה ליד הגדר. צה"ל נערך להדוף התפרעויות על הגדר, ומנהיגי ההתפרעויות נסוגו עוד לפני שהן החלו, ואף הודיעו על כך. באותו יום, 6 באוקטובר, התקיים מצעד צבאי בעזה. לפי ההערכה, בדיעבד, התנהגותם של מתפרעי חמאס שביטלו את ההתפרעויות יצרה תחושת רגיעה בשטח, ה"הרתעה" עובדת. ואילו המצעד, שהיה גם הוא סוג של הונאה, שימש ככל הנראה להתארגנות הכוחות לפני ההתקפה שיצאה כעבור 12 שעות.
פורסם לראשונה בישראל היום.
