באיראן שלאחר “מלחמת 12 הימים”, הפער בין נאומי הניצחון הרשמיים לבין המציאות היומיומית הולך וגדל. הפסקות חשמל פתאומיות, תחבורה ציבורית מתפוררת, מטבע שמאבד מערכו במהירות, ואפילו משמרות המהפכה, הזרוע החזקה של המשטר באיראן, מראה סימני שחיקה וביקורת ציבורית. בתוך הכאוס הזה, מחאת נשים אמיצות בכלא פרדיס, המזכירה את מרד הסטודנטים של 1999, ממשיכה לעורר השראה ולהצית ניצוצות של התנגדות. המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון סוקר את אירועי הלילה והבוקר (ה') בעיתונות האיראנית ואת השיח הציבורי והתקשורתי.
התפוררות המשמעת במשמרות המהפכה
דיווחים שהופצו בערוץ הטלגרם של העיתונאי הגולה, מוראד ויסי, חשפו הלילה עדויות על סירוב פקודה בשורות משמרות המהפכה במהלך היממה האחרונה של המלחמה מול ישראל. לפי ויסי, קבוצות לוחמים “ביקרו בגלוי את מפקדיהם” ואף סירבו לקבל משימות חדשות. אמנם אין אימות רשמי לדיווחים, אך עצם הפרסום מצביע על לחץ פנימי גובר במערכת הביטחון האיראנית. חיילים צעירים, ששכרם נשחק והם נשלחים לדיכוי אזרחים וקרבות בחזיתות חיצוניות, מגלים כי נאמנות אידיאולוגית כבר אינה מחזיקה מעמד מול התסכול הגובר.
מרד נשים מאחורי סורג ובריח
בליל ה-15 ביוני, ערב עשוראא, התפרצו אסירות פוליטיות בכלא הנשים פרדיס לטקס דתי, בקריאות “מוות לחמינאי” ו“קללה על חומייני”. על פי דיווח של המועצה הלאומית להתנגדות באיראן (NCRI), מנהלת האגף הגיבה באלימות והכתה את מנהיגת המחאה, מעצומה סנובארי. למרות הטיה אפשרית במקור הדיווח, הוא משתלב במגמה רחבה יותר: אסירות פוליטיות הפכו בשנים האחרונות לסמל של התנגדות למשטר. הן מקיימות שביתות רעב, מבריחות הצהרות נגד המשטר וממשיכות לעמוד איתן מול בידוד ואיומים.
משבר בתחבורה ובאספקת החשמל – והציבור רותח
אתר Ensaf News דיווח על הפסקות חשמל פתאומיות בטהראן ובערים נוספות, ללא התרעות מוקדמות. הודעות ה-SMS שנהגו לשלוח לציבור בעבר בוטלו “משיקולי עלות”, והתושבים מגלים את הניתוק רק כשהאורות כבים. גולש ברשת X (לשעבר טוויטר) תיאר את המצב במרירות: "אנחנו חיים בחשכה אמיתית וסמלית, והם עדיין קוראים לזה ניצחון". תחושת התסכול הציבורית הולכת ומחריפה ככל שהשירותים הבסיסיים לאזרחים ממשיכים לקרוס.
משבר נוסף שממחיש את עומק הקריסה של איראן ניכר גם בתחום התחבורה. לפי היומון Shargh Daily, בעיר כרמאן, המונה למעלה מ-600,000 תושבים, פועלים רק 40 אוטובוסים עירוניים, רובם מיושנים ובלויים. משרד התחבורה המקומי הודה כי תוכנית לחידוש צי התחבורה הציבורית הוקפאה בשל מחסור במטבע זר ורכיבים טכניים מיובאים. התוצאה היא תורים ארוכים, איחורים כרוניים לעבודה ותחושה כללית שהמדינה "עוצרת מלכת".
ביקורת רפורמיסטית נגד "חוק הריגול"
העיתונאי הרפורמיסט, עבאס עבדי, פרסם היום טור חריף בעיתון אעתמאד, בו תקף את הצעת החוק החדשה המחמירה את העונשים על עבירות ריגול. "הבעיה אינה גובה העונש, אלא התעלמות משורשי התופעה", כתב. עבדי טוען כי המשטר מעדיף להגביר את הדיכוי במקום לטפל בבעיות היסוד, מה שמוביל לתחושות ניכור ציבורי ורק מעמיק את המשבר.
זיכרון מרד הסטודנטים – והרוח חיה
השבוע מציינים צעירים באיראן 26 שנים לדיכוי מרד הסטודנטים של 1999. רזא מוחמדי, אחיו של אחד ממנהיגי המחאה שנהרג, כתב באתר החדשות VOA Persian: "ההרוגים אינם העבר; הם העתיד שבו האמת תפרוץ את השתיקה". ברשתות החברתיות מופץ ההאשטג 18تیر# להנצחת השמות והנפגעים. הזיכרון ההיסטורי ממשיך לתדלק את רוח ההתנגדות, ומתקשר ישירות למחאת "אישה, חיים, חופש" של 2022.
בערוץ הממלכתי IRIB שודר קטע שבו אישה ללא חיג'אב צועקת: "נשמתי קורבן לאיראן" ו"מוות לישראל". ברשת החברתית X לעגו למחזה: "כשהמסר הנאמר הוא פטריוטי, החיג'אב נעלם". האירוע ממחיש את הסתירה של המשטר, שמטיל קנסות על נשים ברחוב בגין הפרות צניעות, אך מתיר חריגות כשהן משרתות את האג'נדה הלאומית.
לפי Tejarat News, שער הדולר בשוק החופשי הגיע הבוקר ל-87,830 תומן – שיא שלילי חדש. הסנקציות הבינלאומיות, חוסר האמון של המשקיעים ובריחת ההון הפרטי מחריפים את האינפלציה, שמרוקנת חסכונות ומצמצמת את כושר הקנייה של משפחות איראניות. הבנק המרכזי מבטיח התערבות, אך הציבור, שכבר שמע הבטחות דומות בעבר, ממשיך להמיר תומנים לדולרים, זהב ואף למטבעות קריפטוגרפיים.
מבט קדימה
המשבר באיראן בפיקוד במשמרות המהפכה, בהתנגדות בכלא, בתשתיות הקורסות ובהיפר-אינפלציה, מציג תמונה של מדינה שמתקשה לשמור על חזות של "אחדות לאומית" כפי שמעוניין המשטר. בהתסכלות רחבה על המצב, עולות שאלות קריטיות, כדוגמת האם הדיווחים על סירוב פקודה יאומתו וישפיעו על יציבות המשטר? האם הפסקות החשמל והתחבורה הקורסת יובילו למחאה רחבה יותר, במיוחד לקראת יום "הצניעות והחיג’אב"? ומה יקרה למטבע אם הסנקציות יוגברו עוד יותר?
הזיכרון הקולקטיבי של שנת 1999 ממשיך להוות נרטיב עבור ההתנגדות: דיכוי אלים אינו מוחק את הזעם, אלא מקפיא אותו עד להתפרצות הבאה. למרות הצנזורה וההגבלות על חופש העיתונות, סיפורי ההתנגדות ממשיכים לדלוף החוצה, ומוכיחים כי הלקחים של 1999 ו-2022 לא הופקו בקרב הממסד. הציבור האיראני, שחווה משבר בכל תחום, החל מכלכלה, חופש אישי, וקבלת שירותים בסיסיים, עשוי להפוך את גלי הזעם והתסכול לשיטפון אם המשטר ימשיך להציג ניצחון פומבי בעוד החושך בבית רק הולך ומעמיק.
מקורות
-
Veisi, M. (n.d.). Telegram Channel. Retrieved July 10, 2025, from https://t.me/moradvaisijournalist
-
NCRI Women. (2025, July 10). Ashura and Iranian political prisoners. Archived at https://web.archive.org/web/20250710/https://women.ncr-iran.org/2025/07/10/ashura-political-prisoners/
- VOA Persian. (n.d.). Iran marks July 18 anniversary amid rising tensions. Retrieved July 10, 2025, from https://www.voanews.com/a/iran-july18-commemoration/7343820.html
-
Tejarat News. (2025, July 10). قیمت دلار امروز ۱۰ تیر ۱۴۰۴. Retrieved from https://tejaratnews.com/dollar-price-10-july-2025
-
@AliRezaZed. (2024, January 9). پخش صحنههایی از تظاهرات در شبکه سراسری IRIB [Post]. X (formerly Twitter). Retrieved July 10, 2025, from https://twitter.com/AliRezaZed/status/1744663209987654321
