תקציר
הבוקר (ב') ניצבת איראן של פזשקיאן מול מערבולת של משברים המאיימים לערער את יציבותה – משבר מים חמור הפוגע באספקה לאזרחים ומאיים על הכלכלה החקלאית, מתיחות ביטחונית עם אזרבייג'ן סביב מסדרון זנגזור, השעיית שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית המחריפה את המתיחות הגרעינית, אינפלציה ופיחות חריף במטבע הפוגעים בכוח הקנייה, גל הוצאות להורג ודיכוי פוליטי לשימור שליטה, וחוקי צנזורה והגבלות על חופש הביטוי – כל אלו מציירים תמונה של מדינה הלכודה בין לחצים פנימיים לאיומים חיצוניים, כשהעתיד נראה לוט בערפל.
איראן ניצבת הבוקר (ב') בפני חזית של אתגרים פנימיים וחיצוניים, המאיימים על יציבות המשטר. בעוד משבר המים מחריף ומאיים על הישרדותם של מיליוני אזרחים, המתיחות סביב מסדרון זנגזור בצפון מערב המדינה מעוררת דאגות ביטחוניות. במקביל, הממשלה מנסה לנווט בין לחצים פוליטיים וציבוריים באמצעות חקיקה שנויה במחלוקת ותוך ניסיון לשמור על נאמנותה למנהיג העליון. המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מגיש לכם סקירה מקיפה של עיתוני איראן מהימים האחרונים, המתארת את המצב.
משבר המים: איום קיומי
משבר המים באיראן הגיע לרמות חסרות תקדים, והוא מהווה איום קיומי של ממש. הבוקר (ב') מדגישים העיתונים ירידה של 40% במשקעים, ירידה דרמטית במפלסי המים בסכרים, ותלות גוברת בחפירת בארות עמוקות יותר. נשיא פזשקיאן, בדבריו לעיתונאים, תיאר את המצב כ"משבר חמור ובלתי נתפס", והדגיש כי "האפשרות לבחור בין פתרונות נעלמה – כעת אנו נאלצים לפעול".
ממדי המשבר
- ירידת משקעים: דיווחים מצביעים על ירידה של 40–45% במשקעים, במיוחד באזורים כמו טהראן, קרג', קזווין ואספהאן, מה שמגביר את הלחץ על מקורות המים.
- אגם אורמיה: המצב באגם אורמיה הפך ל"בלתי הפיך", לפי דברי מנהל מכון המים של אוניברסיטת טהראן. למרות מאמצי הוועדה לשיקום האגם, השטח החקלאי המוגזם בהיקפו חורג מהקיבולת של אגן הניקוז, מה שמונע פתרונות טכנולוגיים.
- תשתיות מיושנות: מערכות השקיה לא יעילות וצריכת מים גבוהה בחקלאות מחמירות את המצב. לדוגמה, באספהאן, שטחי חקלאות נרחבים תורמים למשבר המים.
- השפעות חברתיות: מחסור במים משפיע על אספקת המים לערים גדולות, ומאלץ תושבים להסתמך על העברת מים במיכליות – פתרון בלתי מעשי לאוכלוסיות גדולות.
תגובות הממשל
הממשל הודיע על תוכניות להפחתת צריכת המים, כולל הגבלות על השקיה חקלאית והשקעה בטכנולוגיות התפלה. עם זאת, פזשקיאן הדגיש כי ללא שינוי דפוסי צריכה, הפתרונות יהיו מוגבלים. תוכניות להגברת ייצור המים באמצעות מתקני התפלה, כמו עלייה של 100% בייצור מים בבושהר, נתפסות כצעד חיובי, אך המימוש דורש השקעות כבדות וזמן.
אתגרים עתידיים
המשבר אינו רק סביבתי אלא גם חברתי וכלכלי. מחסור במים עלול להוביל להגירה פנימית, לעימותים על משאבים ולפגיעה בחקלאות, שהיא עמוד תווך של הכלכלה האיראנית. ללא רפורמות דחופות – כגון מודרניזציה של מערכות השקיה והפחתת שטחי חקלאות – המשבר עלול להפוך לאיום קיומי.
המתיחות עם אזרבייג'ן: מסדרון זנגזור כ"קו אדום"
המתיחות סביב מסדרון זנגזור ממשיכה להעסיק את השיח הציבורי והפוליטי באיראן. מסדרון זה, שנועד לחבר את אזרבייג'ן למובלעת נח'ג'ואן דרך שטח ארמני, נתפס כאיום על האינטרסים הלאומיים של איראן (Etemaad, Shargh). טהראן מתנגדת נחרצות לפרויקט במיוחד לאור מעורבות אמריקאית ותורכית.
הרקע הגיאופוליטי
- הסכם שלום: הסכם השלום בין אזרבייג'ן וארמניה, המכונה "מסלול טראמפ", נחתם לאחרונה, אך פרטיו נותרו מעורפלים. איראן חוששת כי המסדרון יפגע בהשפעתה האזורית ויאפשר נוכחות זרה (אמריקאית, תורכית, ואולי ישראלית) בגבולה הצפוני.
- איום ביטחוני: עיתונים כמו Etemaad טוענים כי המסדרון עלול לשמש כ"מנוף השפעה כלכלית וביטחונית" של ארה"ב, תוך פגיעה בריבונות הארמנית ובאינטרסים של איראן ורוסיה. שר החוץ, באקרי, כינה את זנגזור "קו אדום".
- היסטוריה של מתיחות: היחסים המתוחים עם אזרבייג'ן נובעים מהזנחה ארוכת שנים של הדיפלומטיה האיראנית בקווקז, כולל התמקדות יתר בזירה המערבית (לבנון, סוריה) על חשבון האינטרסים הצפוניים.
איראן תומכת בהמשך המעבר של סחורות אזרבייג'ניות דרך שטחה, כפי שהיה בעבר, ללא תשלום אגרות מעבר. עיתון Shargh מדווח כי המעורבות האמריקאית מעוררת חששות כי המסדרון עשוי לשמש כערוץ להעברת כוחות או משאבים נגד איראן. התמיכה הרוסית בעמדת איראן מחזקת את ההתנגדות, אך היעדר יוזמה דיפלומטית איראנית יציבה בקווקז מחליש את מעמדה.
השלכות עתידיות
המתיחות עם אזרבייג'ן עלולה להסלים אם המסדרון יתממש תחת פיקוח זר. איראן עשויה להגביר את נוכחותה הצבאית בגבול הצפוני או לפנות לבריתות עם רוסיה וסין כדי לאזן את הכוחות. עם זאת, ללא שיפור ביחסים עם ארמניה ואזרבייג'ן, טהראן עלולה למצוא את עצמה מבודדת באזור.
המשא ומתן הגרעיני: השעיית שיתוף הפעולה עם סבא"א
לאחר שהנשיא פזשקיאן חתם על חוק המושעה את שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), נוצר משבר חדש במשא ומתן הגרעיני. ההשעיה הגיעה על רקע מתקפות של ארה"ב וישראל על מתקני גרעין איראניים והתבססה על חוק שהעביר הפרלמנט האיראני. הצעד, שזכה לגינוי מצד המדינות האירופיות וסבא"א, מעורר חשש מפני התקדמות בתוכנית הגרעין האיראנית ללא פיקוח.
עם זאת, ב-11 באוגוסט 2025, דווח כי גורם בכיר בסבא"א צפוי לבקר בטהראן כדי לדון ב"מסגרת שיתוף פעולה חדשה". שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, הבהיר כי מדובר בשיחות בלבד וכי לא יתקיימו פיקוחים או ביקורים באתרים גרעיניים עד להגעה להסכמה חדשה. הצדדים האירופיים מאיימים בהפעלת מנגנון "סנאפבק" (snapback) שיחזיר סנקציות בינלאומיות עד סוף אוגוסט אם לא יושג הסכם.
המשבר הכלכלי: אינפלציה ופיחות במטבע
המשבר הכלכלי באיראן ממשיך להחריף, עם אינפלציה גבוהה ופיחות מהיר במטבע המקומי. על פי דיווחים, הריאל האיראני איבד למעלה מ-90% מערכו מאז 2018, והגיע לשפל של למעלה ממיליון ריאל לדולר. משבר זה מוביל לירידה דרמטית בכוח הקנייה של האזרחים, לעלייה במחירי מזון ומוצרים בסיסיים, ולדברי "Al-Arabiya", המשבר הכלכלי כעת "מאפיל על התמרונים הגיאופוליטיים של איראן".
בניסיון להתמודד עם המצב, הפרלמנט האיראני אישר הצעת חוק להסיר ארבעה אפסים מהמטבע הלאומי. בנוסף, מוקדם יותר השנה אישרה הממשלה תקציב לשנה הקלנדרית 1404 הכולל העלאות מיסים משמעותיות, ובכללן מס רווחי הון, במטרה להילחם בספקולציות ולצמצם את הגירעון התקציבי.
זכויות אדם: גל של הוצאות להורג ודיכוי פוליטי
ארגונים כמו "Hengaw" ו-"Center for Human Rights in Iran" מדווחים על גל הולך וגובר של הוצאות להורג ודיכוי של אסירים פוליטיים ואסירים על רקע מחאות. על פי דיווחי "Hengaw" ו-"CHRI", המשטר האיראני מגביר את קצב ההוצאות להורג בניסיון לדכא התנגדות עממית ולמנוע את התרחבות המחאה הציבורית על רקע המשבר הכלכלי והחברתי. הדיווחים מצביעים על כך שהשימוש בהוצאות להורג נועד ליצור הרתעה ציבורית ולהטיל אימה.
חקיקה: בין רפורמות לשמרנות
תהליכי החקיקה באיראן משקפים את המתח בין רצון לרפורמות לבין שמירה על המסגרת השמרנית.
- חוק הגנת הסייברספייס (ציאנת): הפרלמנט ה-12 ממשיך לעבוד על תוכנית ציאנת, חוק שנוי במחלוקת שנועד להגביל את המרחב הדיגיטלי. הדיונים מתקיימים ב"חדרים סגורים", מה שמעורר חששות מפני פגיעה בחופש הביטוי.
- מדיניות החיג'אב: הנשיא פזשקיאן והממשלה התחייבו כי החיג'אב לא יהפוך לחובה כפויה, תוך התחייבות לפעול בהתאם לעמדת המנהיג העליון. הצהרה זו נתפסת כניסיון להפחית מתחים חברתיים, במיוחד לאור מחאות העבר בנושא.
- רפורמות בחוק התקשורת: שר התרבות, סייד עבאס סאלחי, קרא לרפורמה בחוק התקשורת כדי להפחית את "הקווים האדומים" המגבילים עיתונאים. הדרישה מגיעה על רקע תלונות על חוסר ביטחון תעסוקתי וצנזורה.
תפקיד התקשורת: בין שקיפות לצנזורה
התקשורת באיראן ממלאת תפקיד כפול: מחד, היא משמשת ככלי לשקיפות ולחיזוק האחדות הלאומית; מאידך, היא נתונה ללחצים ממשלתיים ומגבלות חוקיות. ב-11.08.2025, העיתונות האיראנית הדגישה את חשיבות התקשורת בתקופת משבר.
- תרומת התקשורת: שר הפנים, אסקנדר מומני, שיבח את התקשורת על תפקידה במלחמה בת 12 הימים, וציין כי היא סייעה להפגת תוכניות האויב ליצירת פילוג. עיתונים כמו EsfahanEmrooz ו-PayameAsalooye הדגישו את תפקיד העיתונאים כ"עיניים ואוזניים של הציבור".
- אתגרים: "קווים אדומים" ממשיכים להגביל את חופש העיתונות, כאשר עיתונאים מתמודדים עם איומים משפטיים וכלכליים. שר התרבות הדגיש את המצב הכלכלי הקשה של עיתונאים, כולל חוסר יציבות תעסוקתית ואיומים פיזיים.
שאלות נפוצות
מהו הגורם המרכזי למשבר המים באיראן?
ירידה דרמטית במשקעים, ניהול כושל של משאבי מים, תשתיות מיושנות וצריכה חקלאית עודפת.
מהו מסדרון זנגזור ולמה הוא חשוב לאיראן?
מדובר במסלול תחבורה המתוכנן לחבר את אזרבייג'ן למובלעת נח'ג'ואן דרך ארמניה. איראן רואה בו איום ביטחוני וכלכלי, במיוחד לנוכח המעורבות האמריקאית והתורכית.
מדוע איראן השעתה את שיתוף הפעולה עם סבא"א?
כתגובה למתקפות על מתקני הגרעין שלה ולחץ בינלאומי, על בסיס חוק שהעביר הפרלמנט, כדי לשדר מסר של עמידה איתנה מול המערב.
למה הוצאות להורג באיראן עלו בחודשים האחרונים?
על פי ארגוני זכויות אדם, המשטר מגביר הוצאות להורג כדי לייצר הרתעה ולדכא התנגדות פוליטית וחברתית.
האם יש סיכוי לשיפור במצב באיראן?
רק אם תתקיים רפורמה עמוקה בניהול המשאבים, הכלכלה והיחסים האזוריים – אחרת, המשברים צפויים להחריף.
מקורות
- IRNA. Islamic Republic News Agency. https://en.irna.ir
- Tasnim News Agency. https://www.tasnimnews.com/en
- Fars News Agency. https://www.farsnews.ir/en
- Mehr News Agency. https://en.mehrnews.com
- Kayhan. http://kayhan.ir
- Press TV. https://www.presstv.ir
- Tehran Times. https://www.tehrantimes.com
- Hamshahri Daily. https://www.hamshahrionline.ir
- Shargh Daily. https://www.sharghdaily.com
- Iranian Labour News Agency – ILNA. https://www.ilna.ir
- Donya-e Eqtesad Daily. https://donya-e-eqtesad.com
- Etemaad Daily. https://www.etemadnewspaper.ir
- Khabar Online. https://www.khabaronline.ir
- Entekhab News. https://www.entekhab.ir
- Iran International TV. https://www.iranintl.com
- BBC Persian. https://www.bbc.com/persian
- Radio Farda. https://www.radiofarda.com
- VOA Persian. https://ir.voanews.com
- Kayhan London. https://kayhan.london
- Radio Zamaneh. https://www.radiozamaneh.com
- IranWire. https://iranwire.com
- Manoto TV. https://www.manototv.com
- HRANA – Human Rights Activists News Agency. https://www.en-hrana.org
- Hengaw Organization for Human Rights. https://hengaw.net/en
- Financial Tribune. https://financialtribune.com
- IMF Data. https://www.imf.org/en/Data
- Center for Human Rights in Iran – CHRI. https://iranhumanrights.org
- Reuters. 2025. "Iran Suspends Cooperation with IAEA Amid Tensions," 11 August. https://www.reuters.com
- AP News. 2025. "Iran Faces Severe Water Crisis," 11 August. https://apnews.com
- France 24. 2025. "Zangezur Corridor Sparks Tensions in the Caucasus," 11 August. https://www.france24.com
- IranWire. 2025. "Iran's Media Under Pressure," 11 August. https://iranwire.com
- Iran International. 2025. "Power Outages Disrupt Life in Iran," 11 August. https://www.iranintl.com
- Center for Human Rights in Iran (CHRI). 2025. "Repression of Political Prisoners," 11 August. https://iranhumanrights.org
- Hengaw. 2025. "Executions in Iran Surge," 11 August. https://hengaw.net/en
- bon-bast.com. 2025. "Economic Crisis and Currency Devaluation," 11 August. https://bonbast.com
- Tejarat News. 2025. "Capital Gains Tax to Curb Speculation," 11 August. https://tejaratnews.com
- Al Jazeera. 2025. 2 July. https://www.aljazeera.com
- Caspian News. 2025. 5 August. https://caspiannews.com
- Al-Arabiya. 2025. 11 August. https://english.alarabiya.net
- Al Jazeera. 2025. 11 March. https://www.aljazeera.com
