התראות

לסיים את המלחמה בעזה: מה זה באמת אומר ומה זה דורש?

הדרך היחידה להשגת שלום בר קיימא בעזה היא בהסרה מלאה של חמאס, תוך הגנה על אזרחים וחיזוק כוחות חלופיים כדי לאפשר שיקום ללא איום על ישראל
שיתוף
הרמטכ"ל בסיור בשטח רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

תוכן העניינים

מה המשמעות של לסיים את המלחמה בעזה? חמאס מסרב לנהל מו"מ על החזרת חטופים או לדון בפירוז. בשיחה קצרה בה הביע את אכזבתו מחמאס, אמר לאחרונה הנשיא טראמפ: "זה הגיע למצב שבו אתה פשוט צריך לסיים את העבודה". אבל מה המשמעות האמיתית של "לסיים את העבודה" בעזה? אילו אפשרויות עוד עומדות על הפרק? מה צפוי לקרות? ומה עשוי לסייע?

מלחמה היא מטבעה בלתי צפויה, ולכן איש אינו יכול לחזות בוודאות מה יקרה בהמשך בעזה. התוצאה תלויה באופן מלא בהחלטות של ישראל ושל החברה הישראלית. מלחמה זו אינה מתרחשת בוואקום. היא מתגלגלת ברגע היסטורי מורכב שכולל שינויים אסטרטגיים, עלויות והשלכות גיאופוליטיות על ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות.

אם אתם מחפשים ביטוי ברור וישיר של עמדת ישראל לגבי המלחמה נגד חמאס בעזה, אני ממליץ בחום להאזין לפרק זה של הפודקאסט One Jewish State, שבו שגריר ארה"ב לשעבר בישראל דיוויד פרידמן משוחח עם רון דרמר, השר לנושאים אסטרטגיים בישראל. ובכל זאת, הנה כמה ממחשבותיי, המבוססות על עקרונות מלחמה, תקדימים בינלאומיים, הקשר נדרש, ומה שראיתי באופן אישי בשטח.

לקבוע את קו הבסיס: הכרה במטרות הצודקות של ישראל במלחמה

נקודת הפתיחה חייבת להיות הכרה עולמית במטרות הלגיטימיות והצודקות של ישראל. קולות רבים הקוראים להפסקת אש מיידית מניחים, במפורש או לא במפורש, שניתן לסיים את המלחמה מבלי להסיר את היכולות הצבאיות או את הכוח הפוליטי של חמאס. יש אף הסבורים שאם חמאס יחזיר את החטופים, ככל הנראה בתמורה למאות אסירים, יש להפסיק את הלחימה.

הגישה הזו שגויה מהיסוד. כל פתרון שיאפשר לחמאס לשמר ולו חלק מהכוח שלו יבטיח שהארגון יתאושש ויחזור למחזור האלימות. רק הסרה מלאה, צבאית ופוליטית, של חמאס מהשלטון בעזה תאפשר שלום בר קיימא.

 

הצפת סיוע הומניטרי לעזה – תוך עקיפת שליטת חמאס

אסור שהסיוע ההומניטרי לעזה יאריך את שלטון חמאס. המשמעות היא שהסיוע חייב להינתן באמצעות מנגנונים שאינם נשענים על חמאס ואינם מחזקים אותו. יוזמה משותפת אמריקאית–ישראלית בשם Gaza Humanitarian Foundation (GHF), שהושקה במאי האחרון, הציגה מודל מוצלח. בתוך חמישה שבועות, היוזמה סיפקה כמעט 100 מיליון ארוחות ישירות לאזרחים, והאכילה בין מיליון לשני מיליון עזתים ביום. המפתח הוא עקיפת חמאס והוצאת המזון ממערכת השליטה והכפייה שלו.

התמודדות עם התקפות חמאס על סיוע ותקשורת

בתגובה לכך שהסיוע עוקף אותו, חמאס השיב באלימות ובכאוס: שיבוש קווי הפצה, ירי על אזרחים בדרכם לקבלת סיוע, וייזום עימותים ליד אזורי ביטחון של צה"ל. כל זאת תוך הפצת קמפיינים של דיסאינפורמציה בתקשורת הבינלאומית. לעיתים קרובות, הדיווחים הללו השמיטו את תפקידו של חמאס ביצירת האלימות, והתעלמו ממאמצי היוזמה וצה"ל להגן על אזרחים ולשמור על הסדר.

שבירת צוואר הבקבוק של חוסר המעש של האו"ם

במקביל למתקפות אלה, האו"ם עצר משלוחי סיוע לעזה, בטענה לחשש ביטחוני. באותו זמן, סירב האו"ם לאפשר לישראל לאבטח את השיירות או ליוזמת הסיוע לסייע בחלוקת המזון באופן ישיר. כתוצאה מכך, כמעט 1,000 משאיות נתקעו בתוך עזה. רק לאחר לחץ בינלאומי משמעותי הסכים האו"ם לחדש את הפצת הסיוע ההומניטרי.

הצגת התקדמות: הסיוע זורם שוב

על אף שברוב הדיווחים הפוקוס הוא על הכאוס שחמאס יוצר ועל אזהרות מפני רעב, המציאות מתחילה להשתנות. יותר מזון זורם לתוך עזה, מאות משאיות סיוע של האו"ם מחלקות מזון מדי יום. היוזמה האמריקאית–ישראלית ממשיכה לספק עד שני מיליון מנות ביום בארבעה אתרים שונים.

נוסף על כך, היוזמה האמריקאית–ישראלית יצרה מנגנון שמאפשר לקבוצות מאושרות לאסוף סיוע ולחלק אותו לאזורים הפגיעים ביותר ברצועה. ישראל גם הודיעה שתחדש את ההפוגות ההומניטריות והטלות הסיוע האוויריות כדי להבטיח הגעה לאזורים שלא קיבלו סיוע.

הקמת אזור הומניטרי בטוח בסיני

הצעד המכריע ביותר להאצת תבוסת חמאס הוא הקמת אזור הומניטרי בטוח בתוך חצי האי סיני שבמצרים. אין הכוונה לומר "להעביר אזרחים למצרים", אלא להקים אזור מוגן זמני, כמה קילומטרים בתוך הגבול המצרי, שיאפשר לאו"ם ולגופים הומניטריים לספק אוכל, מים, טיפול רפואי ושירותים נוספים בבטחה.

השר רון דרמר אף הציע שמועצת הביטחון של האו"ם תעביר החלטה שתקנה לאזרחים המועברים את הזכות לחזור לאחר סיום הלחימה, כך שהפינוי יהיה חוקי, מוסרי והפיך, ולא גירוש בכפייה.

המשך התרעות ופינוי אזרחים

גם ללא אזור הומניטרי בסיני, צה"ל ימשיך וצריך להמשיך להוציא התרעות ולבצע פינוי אזרחים מאזורי לחימה מרכזיים. זוהי פרקטיקה חיונית להפחתת פגיעות באוכלוסייה אזרחית בשטח צפוף ורווי לחימה.

מיקוד שיטתי בחמאס ובתשתיות שלו

מלחמה היא שימוש בכוח כדי לכפות על האויב למלא את רצונך. במקרה הזה – להחזיר חטופים, לוותר על שליטה, ולהודות בתבוסה.

צה"ל ימשיך להיכנס מחדש לאזורים מוכרים כדי לתקוף מחבלי חמאס, לאסוף מודיעין על מיקום החטופים, לפרק תשתיות ולהסיר את הנוכחות הצבאית של הארגון בשטח.

זהו תהליך איטי, מכוון ומסוכן. אין פתרונות קסם נגד אויב שמושרש עמוק בתווך אורבני צפוף. מדובר במבנים מבוצרים, בתי ספר ממולכדים, ומערכת מנהרות תת קרקעית מתחת לבתים אזרחיים. פינוי שכונה אחת יכול להימשך חודשים. חמאס השקיע יותר מ-20 שנה בביצור רצועת עזה – אי אפשר לפרק זאת בן לילה.

זו איננה קריאה להמשך "מלחמה לנצח" בעזה, אלא הכרה מציאותית במה שנדרש כדי להשלים את השלב הראשון במודל "נקה, החזק, בנה". לא ניתן להחזיק או לבנות דבר כל עוד חמאס חמוש ושולט ברצועה.

תמיכה בקבוצות שאינן חמאס – לבניית חלופות שלטוניות

שיטה מוכחת במלחמות היא לתמוך בקבוצות המתנגדות לאויב. בעזה, פירוש הדבר הוא לזהות, לעודד ולהעצים שחקנים שאינם משתייכים לחמאס ושפועלים באופן אקטיבי לאתגר את שליטתו או לבנות אזורים שמחוץ לטווח שלו.

גישה זו אינה סותרת את היעד הסופי של פירוז מלא של עזה לאחר חמאס. להפך, היא מסייעת להחליש את בסיס הכוח של חמאס במהירות, ומכינה את הקרקע לממשל ולשיקום עתידי.

כבר עתה ניכרים סימנים מוקדמים לכך שזה מתרחש. בשבוע שעבר פורסם בוול סטריט ג'ורנל מאמר דעה בשם “העזתים גמרו עם חמאס” מאת מפקד של קבוצה פלסטינית מקומית בשם הכוחות העממיים.

במאמר כותב המפקד:

"הכוחות העממיים, קבוצה פלסטינית עצמאית תחת הנהגתי, אבטחו כמה קילומטרים רבועים של אדמה שהיא בית לשבט הבדואי שלי, אל-טרבין, מזה דורות. במשך שבעת השבועות האחרונים, השכונה שלנו הייתה לאזור היחיד בעזה שמנוהל על ידי ממשל פלסטיני שאינו מזוהה עם חמאס מאז 2007. התוצאה הייתה אדירה: אין עוד נפגעים מתקיפות אוויר, אין תורים כאוטיים לסיוע, אין פקודות פינוי, ואין פחד מבתים ממולכדים או מילדים שמשמשים כמגנים אנושיים על ידי חמאס".

הוא המשיך ותיאר את האובדן האישי שהוביל אותו לפעולה:

"כשחמאס הרג את אחי, פאתחי אבו שבאב, ואת בן-דודי, איברהים אבו שבאב, שניסו להשיג סיוע למשפחתנו – וכש-52 אזרחים תחת אחריותנו נטבחו בבתיהם – הבנתי ששתיקה כבר איננה אפשרות. אם נשתוק עכשיו, לעולם לא נהיה חופשיים, בין אם תהיה הפסקת אש ובין אם לא".

באמצעות שלטון מקומי והגנה קהילתית, קבוצות כמו הכוחות העממיים מציעות הצצה לעתיד אפשרי של עזה ללא חמאס. המחבר מציין שמשפחות רבות כבר ביקשו לעבור לאזור שבשליטתם במזרח רפיח. לדבריו, הם מוכנים לקחת אחריות גם על יתר רפיח.

בתוך חודשים, כך מעריכים, יוכלו מעל 600,000 איש – כמעט שליש מתושבי עזה – לחיות מחוץ למעגל המלחמה.

זה אינו רעיון תיאורטי. זה מתרחש בשטח, ממש עכשיו. וזהו אחד מסימני התקווה המבטיחים ביותר שנולדו מהעימות הנוכחי.

גיוס נגד מלחמת המידע

ישראל צריכה להיערך למערכות דיסאינפורמציה שילכו ויתגברו ככל שהמלחמה תימשך. על טענות שקריות על מבצעים צבאיים, הפצת סיוע הומניטרי והאשמות בג'נוסייד, יש להשיב בתגובה ברורה, ישירה ועקבית.

אחת הדרכים היעילות ביותר לכך היא תקשורת שוטפת. ישראל צריכה לקיים תדרוכים יומיים לתקשורת על התפתחויות צבאיות, הומניטריות ופוליטיות. יש להגיב באופן מיידי לטענות שקריות, ולא להניח להן להתפשט.

לדוגמה, הדחיפה הגלובלית לאחרונה להאשים את ישראל בג'נוסייד הייתה צריכה להיתקל מיידית בעובדות מאומתות ובבהירות משפטית. כאשר נרטיבים כוזבים לא נענים, הם מתפשטים במהירות והופכים לאמיתות מקובלות במרחב התודעתי.

לחשוף את הסטנדרטים הכפולים

כל שלב במלחמתה של ישראל נגד חמאס לווה בסטנדרטים כפולים בוטים. כללי המלחמה שחלים לאחר שמדינה מותקפת עוותו או הושמטו לחלוטין. נתוני נפגעים שמקורם בחמאס התקבלו ופורסמו כאילו היו אמת לאמיתה.

ישראל ניצבת בפני דרישות ששום דמוקרטיה אחרת לא הייתה מקבלת, לרבות קריאות להפסיק מלחמה שלא היא פתחה. דוגמה מובהקת לכך היא האובססיה של התקשורת הבינלאומית ליחס בין לוחמים לאזרחים הרוגים. שאלה כזו לא נשאלת לגבי אף מדינה אחרת במצב מלחמה. במקרה של ישראל, המספרים נמסרים על ידי חמאס – ארגון טרור מוכר גם בזירה הבינלאומית.

חמאס יוצר יתרון תודעתי בכך שהוא מסווג כמעט כל הרוג כאזרח, וכל לוחם בן 14–18 כילד. זו חלק ממדיניות כוללת לנצח במלחמה התקשורתית ולשלול מישראל את זכותה להגנה עצמית.

לעודד פתרונות – לא רק ביקורת

רבים ניסו לקדם פתרונות. טראמפ, היוזמה האמריקאית-ישראלית לחלוקת סיוע, ואחרים שהציעו צעדים מעשיים וממשיים. הם זכו לא פעם לביקורת, אך אם מקבלים את יעדי הבסיס של המלחמה הזו (קרי, הסרת שליטת חמאס הצבאית והפוליטית), אז יש לעודד את מי שפועל בדרכים יצירתיות להשגת יעד זה.

יחידים, ארגונים ומדינות – לכולם יש תפקיד בסיום נכון של המלחמה.

סיכום

"לסיים את העבודה" איננה רק סיסמה פוליטית. זהו הכרח אסטרטגי.

המשמעות היא הסרת חמאס ככוח צבאי ופוליטי, הבטחת הגנה ותזונה לאזרחים באמצעות מערכות שלא מעצימות טרוריסטים, ויצירת תנאים שבהם ניתן לבנות מחדש את עזה – בלי לסכן את ביטחון ישראל. רק כך אפשר להתחיל לבנות שלום בר קיימא.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm

Close